יומן מסע חוצה ישראל לג'יפונים - חנוכה 2021

יצאתי עם שיירת ג'יפים מלאה, ארוכה ומגוונת למסע חוצה ישראל במזג אוויר חורפי ונהדר, גשום מידי פעם, אפרורי וקריר ברובו ובסופו של דבר, כיף ודרמטי יותר מהרבה טיולים אחרים. הגשם והבוץ הופכים את הצפון למאתגר יותר לנהיגה, העננות הופכת כל תמונה במדבר למועמדת לפרס ובמקום להזיע בטירוף כמו בטיולי הקיץ, כאן פליס ממוצע וכובע גורמים לך להרגיש מאד נעים.

מסע חוצה ישראל לרכבים ללא הילוך כח - יום 1

אחרי כמה חוצים שהתחלתי ביער נמרוד דרומית למג'דל שמס ומשם ירדנו דרומה במרחבי רמת הגולן, הפעם קבעתי את נקודת המפגש במצפה דדו שמעל מטולה לשעה 07:30. חלק מהמשתתפים יצאו באמצע הלילה מהבית, חלק אחר בילו את הלילה האחרון באחד מחדרי האירוח השונים הפרושים כאן בצפון ובסופו של דבר, החבורה כולה הגיעה בזמן. הקפה כבר עומד על הגזיה, מפות פרושות בצידי הרכב שלי ואנחנו מתחילים בתדריך בוקר. לאחר סבב הכרות קצר עברנו על המסלול להיום עם מפה פתוחה, ליתר דיוק עם כמה מפות פתוחות כדי לכסות את כל 140 הק"מ שנעבור. חלוקת מכשירי קשר, מספרי ברזל ונהלים לנסיעה בשיירה ויאללה, אנחנו יוצאים לדרך. התחזיות להמשך השבוע מדברות על מזג אוויר שעלול להתפתח לקשוח ומאתגר אבל עכשיו הוא נראה נהדר - בוקר חורפי ואפור לבוש בערפל ועמוס במים זורמים.

יצאנו לדרך על שביל אדום שהוא דרך נוף מקסימה שמתחילה בין מטעי תפוחים ואפרסקים, עוברת בין משגב עם לכפר גלעדי, ממשיכה מתחת למרגליות ומעל לקרית שמונה ובאופן כללי יש תחושה של טיסה בגובה נמוך, כמה מאות מטרים מעל עמק החולה הפרוש תחתינו מכיוון דרום מזרח.

נכנסנו לביקור קצר בנקיקי יפתח. במקום קניון צר וקצר שנוצר כתוצאה מפעילות כימית ממושכת, הנקראת פעילות קארסטית, המתרחשת בין מי הגשמים וסלע הגיר ובזכותה נוצרות תצורות מיוחדות במינן. הקניון מסומן בסימון שבילים כחול ובתוכו יתדות טיפוס, חוויה מדליקה לילדים ולמבוגרים.

אנחנו שוב על הכביש וכעבור כמה דקות עצרנו לארוחת בוקר מאוחרת בחניון האלה, כשכבר בכניסה אליו עומד לו עץ אלה אטלנטית עצום ומרשים וההערכה היא שהוא בן כ-500 שנה.

חזרנו לכביש 899 שהוביל אותנו מצומת ישע בחלקו העליון לכיוון צומת כ"ח שלמטה בעמק. באמצע הדרך, באחד מפיתולי הכביש, פנינו ימינה ונכנסנו לדרך הנוף המקסימה של יער נבי ישע שנמצא בחלקו המזרחי של גן לאומי קרן נפתלי. השביל צר מאד ברובו ומטפס די מהר בגובה. אחרי 2-3 מדרגות קלות הגענו למדרגה האחרונה והגבוהה, שהגשם וכל מיני רכבי שטח אחרים הפכו למאתגר משהו עבור הג'יפונים אצלנו בחבורה. הג'יפים הקשוחים בעלי הגלגלים הגדולים והילוך הכח עברו אותה בקלות ובעזרת רצועה עזרו לכל האחרים שהתקשו. מי שלא החזיק מעמד היה הגגון של שי והגרנד ויטארה הקצר שניער אותו מעליו. חילקנו בין כמה רכבים את הציוד שהיה על הגגון והמשכנו למעלה עד לתצפית קרן נפתלי שהיא הטובה ביותר בארץ במידה ובא לכם להשקיף על עמק החולה.

המשכנו בדרך דרומה ונכנסנו לשמורת נחל דישון לנסיעה בדרך יפיפיה ועמוסה בצמחייה לאורך השביל המלווה את הנחל. חצינו את עמק החולה בנסיעה מערבה ורובה במקביל לנחל דישון עד לנקודה שבה הוא מתחבר לנהר הירדן. עברנו את גשר בנות יעקב, המשכנו על שביל הירדן ההררי ועצרנו להפסקת צהריים בנקודת תצפית יפהפיה כשבאופק מדרום מחכה לנו הכנרת.

ליד הישוב כרכום אנחנו עולים עם הג'יפים על האספלט ומקיפים את הכנרת ממזרח, כשמאחוריה שקיעה מדהימה ביופיה, ויורדים על כביש 90 לאורך שמורת נחל תבור ושמורת נחל יששכר. אנחנו עוברים את בית שאן ונכנסים לחניון הלילה שלנו בגשר הקנטרה. החבר'ה מקימים אוהלים, מארגנים תאורה, מישהו כבר הדליק עם הילדים מדורה וריחות של בשרים (אלוהים אדירים איזה בשרים..) ואלכוהול (כולל תחרות לימונצ'לו והצבעות לגבי מי מהם המוצלח ביותר..) מכל כיוון. אנחנו לבד כאן בכל המתחם, מזג האוויר עדיין נהדר אבל ברור לכולנו שתוך שעות בודדות הולך להיות כאן הרבה יותר קר. החבורה עייפה ולאט לאט כולם נעלמים לתוך האוהלים והשק"שים. לילה טוב.

מסע חוצה ישראל לרכבים ללא הילוך כח - יום 2

השכמה בשעה 06:30 לכולם או לפחות למי שעדיין לא התעורר אחרי לילה קריר וכרגע תחת טיפטוף לא אחיד וקבוע, אנחנו יוצאים בדירוג לכיוון תחנת דלק בצומת המעיינות לטובת חידוש מלאים, מילוי מים בג'ריקנים ותדריך לקראת יום נוסף שבחלקו הראשון נחצה את הבקעה.

כעבור כ-50 ק"מ, בין הישובים משואה ושלומציון, ירדנו עם הג'יפים מכביש 90 ימינה לכביש מפותל שטיפס מהר וגבוה כשבסופו חניון קטן. ממנו שביל הליכה המוביל למצוק של המוסטרה וממנו נשקפת תצפית מרהיבה למזרח השומרון ולבקעת הירדן, בית שאן מצפון וים המלח מדרום. בסופו של דבר, ככל שטיפסנו נכנסנו עמוק יותר לתוך ענן כבד שלא רק שהוריד עלינו גשם אלא גם כיסה את כל הנוף. ירדנו חזרה בדרך למטה שצופה גם היא על הנוף ומרגע שיצאנו מהענן ניתן היה גם לצלם ולהנות מהנוף המעונן והדרמטי.

עלינו שוב על כביש 90 לכיוון צומת בית הערבה ומשם לכיוון בקעת הורקניה, מיד אחרי בסיס הצנחנים נבי מוסא ירדנו מהכביש מזרחה וטיפסנו על ג'בל חרמון לארוחת צהריים אל מול תצפית מדהימה על צפון ים המלח.

לאחר כמה בירורים מול הרט"ג ומפות מטאורולוגיות, התמונה היא שהאזור כולו צפוי לגשמים ושטפונות ובאופן ספציפי נחל אוג בו תכננו לעבור, ואחריו מצוק ההעתקים שהוא אחד המסלולים היפים ביותר בארץ. ההחלטה היא שלא לסכן את הקבוצה, גשם ושטפון באזור זה של צפון מדבר יהודה עלול להפוך את הקרקע כולה לעיסת בוץ חלקה וחמאתית עם חילוצים רבים שיבזבזו לנו המון זמן. ההחלטה היא לעלות על הכביש של בקעת הורקניה ולרדת שוב לשטח עם השביל האדום שמתחיל מיד אחרי הגשר ההרוס ומלווה את נחל גורפן. כעבור כמה ק"מ על השביל האדום סטינו ממנו לשביל אחר, צפוני ממנו, עד שהגענו לבור עוזיהו.

בור עוזיהו

בין נחל גורפן לנחל דרגה על קו הרכס של אל-מווסייה שוכנת מערכת בורות מים גדולים שהמרשים ביותר בהם הוא בור העמודים / בור עוזיהו - בור מים עתיק מסותת בסלע הגיר שבלב מדבר יהודה ככל הנראה מהתקופה הביזנטית. מאגורת העמודים אשר שופצה לאחרונה ומזמינה ביקור של מטיילים, קיבלה את השם "בור עוזיהו". בור המים הענקי (אולי הבור הגדול ביותר במדבר יהודה) אוסף לתוכו מים מזרימת הנחלים שמסביבו באירועי גשם במדבר, וגם מהרי יהודה באירועי שיטפונות בגב ההר, מאזור ירושלים ובית לחם. מעל הבור וסביבו מספר שקתות בנויות בטון המשמשות להשקיית הצאן.


התחברנו שוב לשביל האדום וממנו המשכנו לשביל הכחול שמלווה את שמורת נחל דרגה עליון ואת הקניון שבה ועצרנו לתצפית מרהיבה מעל מערת קשת והקניון העצום מתחתיה.

השביל הכחול מסתיים והופך לירוק והוא זה שמוביל אותנו לחניון הלילה השני שלנו במצוקי דרגות.

מסע חוצה ישראל לרכבים ללא הילוך כח - יום 3

קמנו לבוקר קריר ויבש ולאחר קיפול המאהל וארוחת בוקר עלינו עם הג'יפים שוב על השביל הירוק שאיתו הגענו הנה אתמול והמשכנו איתו לכיוון מזרח. כעבור פחות מחמישה ק"מ הגענו למעבר נחל תקוע שדורש עבודת מע"צ ומידה של תשומת לב. בעזרת הכוונה קרקעית, כולם עברו בקלילות עם הרבה תמונות פוטוגניות עד שהגיע הרקסטון של אלון שפינצ'ר גלגל אחורי. ההחלפה התחילה בטוב אבל רגע לפני סיומה, בשל קרקע לא אחידה ומלאת אבנים, הרכב נפל מהג'ק מה שהפך את האירוע למעט יותר מסובך עד שלבסוף ניצחנו גם אותו.

המדבר מקסים בחורף והעננות מעלינו שהביאה מידי פעם טיפטוף קל רק הוסיפה ליופי ולהנאה מהנסיעה. טיפסנו לראש חצצון שבו יש נקודת תצפית על ים המלח מהטובות שיש כאן באזור ועל מפל חצצון מהנקודה הכי טובה שיש. המפל רטוב על כל חלקיו וכל הבריכות שלו מלאות במים. מצידו השני של ראש חצצון הנמצא בגובה של למעלה מ-600 מטרים מעל קו המים של ים המלח, נשקפת תצפית מרהיבה על ים המלח, מהבולענים הרבים הנמצאים קרוב אלינו ועד לאופק הרחוק. בסיום הסיור ואחרי הרבה תמונות חזרנו לג'יפים ולארוחת צהריים.

עצרנו לביקור קצר ברוג'ום א-נקה ששימשה כנקודת תצפית ובסיס של המשטרה הירדנית משנות ה-50 ועד למלחמת ששת הימים. הנוף מרהיב ביופיו אבל השמש הולכת ונעלמת לנו ואנחנו מגבירים קצת את קצב הנסיעה עמוק בתוך המדבר כשרוב השבילים רחבים וכבושים.

השמש כבר נעלמה והאור הלך ודעך כך שויתרנו על טיפוס למצפה מדרג ויצאנו מהשטח לכיוון יער יתיר, ממנו עלינו על כביש 317 והמשכנו בנסיעה לכיוון ערד. עצרנו להפסקה ארוכה יחסית לטובת קניות בסופר וחידוש מלאים לחציו השני של המסע. בתום הקניות ותידלוק הג'יפים ירדנו עם כביש 31 ונכנסנו לחניון הלילה בנחל מורג. הרוח והקור התחזקו אבל המחנה שלנו תופס צורה כשהג'יפים סודרו בצורת ח' גדולה, ח' נוספת בתוכה עם כל האוהלים ובמרכזה מדורה גדולה ומחממת. שוב בשרים על האש, מרקים על הגזיות והמון דברים טובים. הדלקנו נר חמישי של חנוכה ולאט לאט החבר'ה פרשו לאוהלים החמימים, ללילה הקר ביותר של המסע.

מסע חוצה ישראל לרכבים ללא הילוך כח - יום 4

קמנו לבוקר עם מזג אוויר שהלך והשתפר אחרי לילה קר. קיפול מהיר, תדריך ואנחנו מטפסים עם הכביש חזרה לערד כדי לאסוף כמה משתתפים חדשים. עברנו על המסלול מול מפה פתוחה, הצגתי כמה אלטרנטיבות להמשך היום בהתאם למזג האוויר ומצב השטח, תדריך בטיחות, כללי נהיגה בשיירה ויצאנו לדרך לכיוון ים המלח לאורך נחל זוהר. מיד אחרי צומת זוהר פנינו ימינה ודרומה לשביל כחול ולמסלול נחל פרצים איתו חצינו את נחל חמר ונחל לוט וכעבור כשלושה ק"מ נוספים הגענו לפתחו של נחל סדום שבו מסלול קצר אך מיוחד במינו, מפותל מאוד ומענג לנסיעה עם קירות לבנים גבוהים משני צידיו ושביל ש"מטפס" עליהם בכל עיקול.

חצינו דרומה את מישור עמיעז והמשכנו עם כביש 90 עד לפניה שמאלה לשביל השחור המוביל לתוך נחל אביה. נחל אביה מפותל ויפה עם קירות גבוהים בצידיו. במקום שבו הקיר רחוק מספיק מהשביל עצרנו לארוחת צהריים.

כעבור כ-5 ק"מ יש מפגש שבילים עם נחל אמציהו ואנחנו ממשיכים לזרום איתו דרומה בנסיעה נעימה ומהירה על שביל חצץ דק. הפסקת קפה נוספת באמצע הנחל כי הנוף יפה מידי מכדי שנעזוב אותו ולאחריה המשך נסיעה עד ליציאה מהנחל בקרבת חצבה.

מול חצבה פנינו ימינה ונכנסנו לשביל שחור שלאורך נחל חצבה, איתו ירדנו כברת דרך דרומה דרך שמורת מכתשים עין יהב. במפגש עם הסמ"ש האדום ונחל נקרות, פנינו שמאלה ועלינו שוב על כביש 90, מול הישוב עין יהב שהוקם ב 1952 והיה לראשון שהוקם בערבה. עוד כ-15 ק"מ על הכביש עד לישוב צוקים לטובת תדלוק וקצת קניות ושוב על הג'יפים תוך כדי שקיעה עוצמתית, עד לחניון הלילה האחרון שלנו במסע - חניון אשלים שבכניסה לנחל פארן.

אבל תוכניות לחוד ומציאות לחוד, ומי ידע שהחניון יהיה מאוכלס ומלא עד אפס מקום בשני שבטים של הצופים שכללו כמה מאות נערות ונערים שבאו לעשות שם את הלילה? חיפוש במפה ואנחנו נוסעים עם הג'יפים לכיוון חניון הלילה עדה שליד קניון עדה, בו נתחיל את הטיול שלנו מחר בבוקר. זהו הלילה האחרון שלנו במסע וזה אומר שבאופן כללי צריך לחסל את כל הבשרים והמטעמים שנשארו לנו במלאי. אז שוב אכלנו טוב - והרבה, שתינו לא מעט, השמיים די ריקים מעננים ומעלינו אינספור כוכבים שבאו להגיד לנו לילה טוב.

מסע חוצה ישראל לרכבים ללא הילוך כח - יום 5

זהו הבוקר האחרון שלנו בטיול ואחרי ארוחת בוקר מצויינת וקפה חזק לשעות הבוקר, כולם עומדים סביבי לתדריך. יש לנו היום מסלול יפהפה וארוך של למעלה מ-120 ק"מ ושיירת הג'יפים יוצאת לדרך. מיד ביציאה מהחניון אנחנו נכנסים לביקור קצר בקניון עדה החתור בסלע ותחילת המסלול בתוך הקניון עם עליה בסולם וחבל שנמצאים במקום. ההמשך בהליכה מתונה על קו הרכס עד לחזרה לשביל אבל מאחר ואנחנו ביומו האחרון של מסע חוצה ישראל ולא סתם בעוד טיול, ולמרות שיש מסלול הליכה מקסים שאורך 3 שעות, הזמן שהוקצב לביקור כולו הוא 30 דקות. יצאנו לסיבוב קצר, טיפסנו, הצטלמנו, הילדים היו בעננים וחזרנו לרכבים.

עלינו על הסמ"ש האדום דרומה לאורך שמורת הר הנגב. גם כאן השבילים מהירים מאוד ואנחנו לוחצים חזק על הגז עד למטוסי המטרה שזה סוג של בית קברות למטוסים ומדובר באטרקציה ייחודית ומיוחדת לילדים ולמבוגרים.

המשך הנסיעה דרומה לוקחת אותנו עמוק לשמורת הנחלים הגדולים (ציחור, קטיפה, צניפים וגרזי). אנחנו ממשיכים עם נחל קטיפה לבקעת צניפים ויורדים לנחל עצמו. עצרנו בחניון הלילה צניפים תחת עץ גדול לארוחת צהריים אחרונה בהחלט למסע כולו.

חזרה לג'יפים ודרך נחל צניפים המשכנו לשביל הארוך שיקח אותנו לכיוון דרום מזרח. במהירויות של כביש מהיר הגענו עד למעלה עקוף איתו התחברנו לכביש 12 מול בסיס ונמל התעופה עובדה.

הנוף המדברי לא עוזב אותנו ואנחנו ממשיכים בנסיעה כשצוקי עובדה משמאל ובקעת עובדה מימין. בהמשך, בקעת סיירים ושמורת מסיב אילת הענקית מלוות אותנו וככל שאנחנו מדרימים, כביש 12 הולך ומתקרב לקו הגבול עם מצרים, שכנתנו מדרום. הנוף לאור השקיעה מתהדר בגוונים של כתום, צהוב וורוד ואנחנו יורדים מהכביש ומטפסים לתצפית המרשימה בהר יואש ממנה ניתן לראות עמוק לתוך סיני ולמפרץ אילת וכשהראות ממש טובה, ניתן לראות גם את הרי סעודיה. זוהי גם נקודת הסיום של המסע המדהים שלנו.

באופן אישי, תודה לחבורה המגוונת והנהדרת שהיתה לי הזכות והעונג להוביל במסע היפהפה והעוצמתי הזה. המסלול היה ארוך וגמענו כמעט 800 ק"מ כשרובם הגדול בשטח. מזג האוויר היה מאתגר מידי פעם, רוחות חזקות וטמפרטורות נמוכות ולמרות הכל, היתה אווירה חמימה וחיובית שליוותה אותנו לכל אורך הדרך. אני כבר מחכה בקוצר רוח למסע חוצה ישראל הבא שיצא בחול המועד פסח באפריל 2022.

תודה ענקית לכולכם...!
להתראות בטיולים הבאים,
שלכם,
קובי

לעוד מסעות והדרכות בארץ ובעולם:

למסעות הבאים בארץ - הקלק כאן
למסעות הבאים בעולם - הקלק כאן
להדרכות הנהיגה הבאות - הקלק כאן