יומן מסע חוצה ישראל אתגרי - 7/1/22

זה הסיפור שלנו בחוצה ישראל האתגרי חורף ינואר 2022.

ומי שרוצה להצטרף לחוויה יכול עדיין להירשם למסע חוצה ישראל פברואר 2022

היום הראשון - מסע חוצה ישראל

הצוות שהגיע יום קודם לבדיקת צירים היה מוכן כבר מוקדם בבוקר. ההשכמה הייתה קלילה כי הפעם, לשמחתם, לא ישנו בשטח הקפוא בצפון אלא בהוסטל הנווד בישוב נמרוד, בתוך חדר גדול ומשותף שאחרי יום של בדיקת צירים (וטוב שעשינו כך) המסקנה הייתה ברורה: בוץ לא יהיה לנו בצפון אבל ציר יפיפה, בהחלט. לא מעט מהדרכים שתוכננו שונו עקב סגירות כאלו ואחרות בצירים נידחים ולא מטוילים והמשימה שלנו הייתה למצוא מעקפים. אז הרווחנו יום הכנה, ערב ולינה משותפים בהוסטל הנחמד ועם הבעלים המקסימים (זוג צעיר). ישבנו יחד אל מול קמין בוער עם גיטרה ומוסיקה טובה וזו הייתה בהחלט הקדמה כיפית למסע עצמו.

החבר'ה התחילו להתייצב בשעה שנקבעה ונכנסנו לתדריך מפורט לחוצה: סדר יום, מעבר על נהיגה נכונה, מסלול ובטיחות כמובן. שיירת הג'יפים יצאה לדרך וכבר מההתחלה הקצב היה מהיר וללא עיקובים מיותרים. זה לא מובן מאליו ובהחלט קשור למיומנות הנהגים שלשמחתי, את רובם אני מכיר ממסעות, הדרכות וטיולים קודמים איתי. יצאנו לכיוון הר אודם דרך ברכת רם עם ירידה חדה ממש מעל הישוב אודם כאשר מאחורינו החרמון המושלג שכבר לא היה בשיאו. היה זה יום שבת ולכן היה לנו קל לתאם מעבר בשטחי אש ובדרכים שבדרך כלל קשה להשיג אישור לעבור בהם וכך גם העידו המטרות המופגזות שעל הדרך.

המשכנו לגלוש דרך קלע וירידה שכנראה רק רכ''מ כבד עבר בה. ירדנו דרך ואדי א דבוס היישר אל נחל פרש וכניסה לציר המוסכים.

הנסיעה בציר הייתה נעימה יותר מאשר בקיץ. עדיין הציר היה רך יחסית אך לאחר המעבר המסולע בנחל ידביר על ציר הכורכר ההרפתקאות התחילו...

תוך כדי נסיעה על הציר אני מרגיש שאין לי הגה בסופה שלי. לאחר בדיקה מסתבר שהסרן נשבר בצורה קשה ואין אפשרות לרתך בשטח. המקרה אירע בדיוק באמצע היום והיה לנו להספיק עוד לא מעט כולל ארוחת צהריים. די מהר קיבלתי תמונת מצב ומה צריך לעשות. הוחלט שהצוות בתוספת רענן קופל, האיש שלנו למשימות מיוחדות, יתחילו להוריד גלגל ולהכין את הרכב לתזוזה למרכז הציר (הרכב עמד ב-90 מעלות לציר בדיוק במזלג על בולדרים). עידן כץ, שמלווה אותי כסוגר כבר שנים, הופקד על הובלת הקבוצה עד למיקום ארוחת הצהריים במצפה גדות. ציפור נשארה עם הרכב שאליו הועבר חלק מהציוד שלי (חלקו האחר לרכב של רענן). בינתיים, הזמנתי גרר שבאורח פלא, גם הגיע תוך שעה, גם היה מקצוען ברמה גבוהה (זה לא פשוט להרים על גרר רכב כבד עם 3 גלגלים וסרן קידמי מפורק ללא נזק) ויתרה מכך לקח גם מחיר הגון. בסיכומו של עניין, עד שהחבר'ה סיימו לאכול, אנחנו כבר הגענו והיינו ערוכים להמשך המסע.

פיני סגל שהגיע איתי בסופה כאיש צוות, נסע עם אורן מישען בן דודי שנסע בסופה עם עידן (גם כאיש צוות), ברכב של איש הצוות הטכני שלנו שי גור בחזרה לקיבוץ להביא את הרכב שלו ואני המשכתי להוביל עם הג'יפ של ציפור.

המשכנו דרומה ועלינו לכיוון הר נמרון דרך אנדרטת הטייסים התורכים ועין שריר כשהכוונה לנצל את סוף היום לטבילה בעין ג'ונס שהיה מפוצץ מדי בשביל להכיל עוד 16 ג'יפים (אחד על גרר ואחד שנסע להביא ג'יפ אחר להמשך המסע).

המשכנו לחניון הלילה בגשר הקנטרה. החבר'ה התחילו להתארגן ללילה הקר כשציפור ואני נוסעים לבקעה, לבית שלי במושב בקעות, על מנת לארגן לי ציוד כמו אוהל ומזרן להמשך המסע.

כשהגענו חזרה כבר חיכתה לנו ארוחה מפנקת מבית עידן כשאורן ופיני חזרו עם הרכב של פיני שהיה מוכן לקבל את ההובלה לשארית המסע. כמובן עוד הפתעה קטנה בדמות גיתאי נווה שהגיע אלינו בלילה על מנת להצטרף אלינו לשבת לאחר ששי גור קיצר את הזמן איתנו מיומיים ליום אחד (היה חבל לנסוע ולחזור שוב). אז הצוות שוב על הרגלים ואפשר להתכונן ליום שלמחרת וללכת לישון.

היום השני - מסע חוצה ישראל

היום השני הוא מה שנקרה ''יום הבית''. נכנסנו לבקעה על ציר מכבים והחבר'ה עברו יפה את ציר גיבורים וחוץ מתקלה טכנית אחת, שכנראה נובעת מבעיות חשמל קלות בג'יפ של שמוליק אלטמן, הכל עבר חלק וגם התקלה אצל שמוליק הסתדרה די מהר. המשכנו לרכס חרובה כשהשיירה נעה בקצב מדהים וכשבנוסף לכך אין צורך להכווין (חוץ ממעלה גיבורים), הכל רץ מאוד מהר. הבקעה ירוקה ומחייכת אלינו ולא מערימה קשיים. הפסקת תדלוק קטנה + צהריים ואנחנו כבר נכנסים לצפון מדבר יהודה. נכנסנו לציר המאתגר ממערב לקיבוץ אלמוג היישר אל נחל עוג ואל הסכין הדרומית של ג'אבל חרמון. בשביל לברוח מאזור שמורות הטבע המשכנו דרומה בחסות החשיכה (כמובן לא בתוך שמורות טבע) לנהיגת מדבר לילית מטריפה עד לחניון הלילה שלנו בקרבת החניון המוכר של מצוקי דרגות. החבר'ה התארגנו בזריזות, מדורה מרכזית נדלקה וכולנו סביבה שבעים וצוחקים.

היום השלישי - מסע חוצה ישראל

הפעם בתדריך הבוקר המסלול ניתן רק עד ערד, לא ידעתי איך היום המאתגר הזה יגמר ובאיזו שעה, כשביום כזה יש לנו לא מעט אתגרים וכשמדובר בשיירת ג'יפים לא קטנה, יש גם את אפקט הזמן שמשחק תפקיד חשוב בתכנון המסלול. את מעבר תקועה דילגנו בזריזות ולמרות השיירה הארוכה שלנו, לא ויתרנו על קפה וארוחת בוקר קלילה בראש מצפה חצצון המטריף. המשכנו דרומה במקביל לשמורת מצוק העתקים היישר אל מעבר ערוגות הצפוני בירידה זהירה וטיפוס של המעבר הדרומי. המעבר הדרומי חיכה לנו עם לא מעט דרדרת, הצלבות ומדרגות כשסלעים בולטים מכל עבר. החבר'ה עבדו יפה וגם את המעלה הזה צלחנו ללא שום צורך במשיכות או חילוצים למינהם. המשכנו הלאה היישר למעבר עוזי שגם נראה שהוא לא במצב אידיאלי וסלעים חדים ממתינים לצמיג אחד שיעז להתחכך בהם. הג'יפים עברו בשלמות גם את האתגר הזה. המשכנו עד לנוקדים ומשם עלינו לערד "למלא מחדש'', תוך שעה קלה כולם מוכנים שוב לתנועה. יוצאים על כביש 31, יורדים לחניון לילה אשת לוט בכדי להתקרב לאתגרים של היום למחרת. החבר'ה, למרות השעה, מתארגנים זריז והמדורה שוב מכנסת את רובינו.

היום הרביעי - מסע חוצה ישראל

היום הזה גם מתוכנן לשני מסלולים מאתגרים או יותר נכון, אחד מאתגר, שבמזל גדול בשנה שעברה לא הסתיים באסון כשמעבר שעמלנו עליו כמה שעות כמעט התמוטט ואני עם הג'יפ שלי עליו. התחלנו כמובן בתדריך נהגים בבוקר ויצאנו לקראת המסלול של פרצים עליון. הקצב של הקבוצה לא הפסיק להפתיע אותי ובערך תוך 3 שעות סיימנו את המסלול, מה שנתן לנו זמן לעשות הפסקת בוקר נחמדה על המצוק בקצה הצפון מערבי בשמורת מישור עמיעז ולהספיק גם לעשות את המסלול היפיפה של נחל סדום. משם המשכנו דרומה במסלול פחות מטויל. לכיוון מעלה עזגד פנינו דרומה, חצינו את נחל אשלים, חמרית ואדמון, כשקטע קצת מסוכן עם שבירה של הציר ושיפוע צד נראה באופק. ירדתי לבדוק ולמרות שבהתחלה הייתי בטוח שנחזור על עקבותינו, מקרוב הבנתי שבעבודה מדויקת של נהג ומכווין נצליח לעבור וכך היה, ללא הרפתקאות מיותרות.

הגענו היישר אל צומת הערבה וטיפסנו בכביש 25. פנינו דרומה למסלול הכייפי של נחל צין. לא משנה כמה פעמים נעשהאת המסלול הזה, מצפון לדרום או מדרום לצפון, הוא תמיד יפיפה ומתרגל את הנהיגה תוך כדי ''האתגרונים'' שעל הדרך.

הימים קצרים והצלחנו לצאת ממש לפני שהחשיכה נפלה על השמורה. המשכנו לתדלוק קצר ונכנסנו לחניון הלילה שלנו בנחל עומר כשהחבר'ה כרגיל ''בנוהל'' מדורה וחברותה. עידן ואני עובדים על הג'יפ של שמוליק ששבר מוט קישור למוט מייצב וכשמסיימים חוברים אל החבורה עד לפרישה לאחד הלילות היותר קרים שעברנו עד היום הזה בחוצה.

היום החמישי - מסע חוצה ישראל

היום תדריך הבוקר קצת יותר מפורט. זה היום של המעלה הקשה בחוצה. מעלה עשוש אולי לא כל כך קשה כאשר יורדים ליום או יומיים בדרום, אבל כשיש זיווד חורף לשבוע על הרכב, העומס מביא את המכלולים לקצה שלהם ונוסיף על זה ארבעה ימים שהרכבים עבדו קשה וללא מנוחה. הודעה קצרה ממתא"ם שהאישור של מעבר בשטח האש בגבול מעבר אשת ורבדות עשת בוטל ללא הסבר נוסף. אני כבר מבין שצריך להיות יצירתי בשביל שהיום לא יגמר לנו מוקדם מדי או דרומה מדי.

יצאנו לדרך, עצרנו בעץ עשוש להפסקת קפה של בוקר והדרמנו אל המעלה.

האדמה בדרום יותר רטובה מאשר בצפון והמעלה נראה רטוב יותר מהרגיל, מה שמגדיל את האתגר.

בשל הזמן שנוסף לנו בגלל האיסור לעבור בשטחי האש, החלטתי שנעלה את מעלה עשוש וגם נרד וכך נרוויח חוויה כפולה (מי שלא ניסה חייב לנסות) וגם נרוויח את המעקף שהדרך שלו יפיפייה.

החברה עולים ברגל, בודקים ומסמנים את נתיב הטיפוס. תדריך קצר על שמירה על רכב במצב כוח זמין ופיני (להזכירכם מוביל איתי את המסלול) עולה ראשון. המעלה חלק אבל פיני צולח אותו בהצלחה ובמהירות, מסובב את הרכב עם הכננת לכיוון המעלה לכל מקרה שלא יבוא ויורד אלי לעזור בהכוונה. שניה עולה ציפור עם הרוביקון, מחליקה תחילה אבל משתלטת על העניינים ותוך זמן קצר עולה מעלה. כך עוברים החבר'ה אחד אחד עד שמגיעה הדיסקו של אושרי. מחליק לא מעט, צמיגי שטח חצי חצי אבל רכים כך שאין אפשרות להוריד אויר בצורה משמעותית. מה שלא ידעתי זה שהרכב הורם ע''י כריות האויר שלו עד לקצה, מה שאומר שהמכלולים והציריות בפרט במצב הכי חלש שלהם ובקצה מהלך. כמה החלקות והרכב לא מצליח לעלות עד שנשמע ה"קנק". לצערנו הצירייה האחורית בצד הנהג לא עמדה בעומס ונשברה. אושרי משפר לאחור להתחלת עבודה על הצירייה על מנת שיוכל לצאת אט אט מהשטח. ירדנו להעיף מבט ונראה שהצירייה נשברה אבל אפשר לנסוע לאט החוצה מהשטח ללא הוספת נזק, רק שהיכולת להיות משולב עם דיפרנציאל מרכזי סגור אפשרי רק בהילוך כוח. אט אט רענן ליווה את אושרי ואת הצוות שאיתו החוצה אל תחנת הדלק צוקים ולשם יזמינו גרר. לאחר ההפרדה אנחנו ממשיכים.

שוב החבר'ה עולים כאשר רז נהורי (כן כן זה מהאופנועים והרומנייקס) מחליט על נתיב אחר. אני מיישר איתו קו וגם רז עם קצת יותר כוח עולה את המעלה.

אז הגיע תורו של יגאל עם הלאנדקרוזר V8, רכב מפלצתי לכל הדעות. הוא מנסה לעלות אבל אני מרגיש שיגאל לא כל כך איתי (לאחר מכן באמת הסתבר שהיה חולה והרגיש ממש רע באותו היום). יגאל מנסה פעם-פעמיים ושוב הרעש שאנחנו ממש לא אוהבים לשמוע. מבדיקה קצרה שלי הסתבר שהצירייה נשברה אבל ב''פעמון'' הפנימי (בשפה מקצועית ''טריפוד'') מה שלא כל כך אופייני. לאחר מכן, תוך כדי הכנת הרכב ליציאה לכביש, בשיחה עם יגאל הסתבר שהיה קיים תקתוק בפניות החזקות מה שאומר שכנראה שהיה חופש בפעמון ומשם ''הכניעה'' לעומס הייתה קצרה. הורדנו את הרכב לעמדה נוחה יותר כשהרכב האחרון שעלה היה שמוליק עם הטויוטה פרדו שלו שטס, תרתי משמע, את המעלה. התחלנו להוריד רכבים והפעם כשהסופה שלי לא איתי לפי סדר הרכבים שנושאים את כלי העבודה. הפעם הצירייה נתפסה ואיימה לעשות נזק. עידן ורענן מייד היו על הנושא והתחילו לעבוד תוך כדי שאני ושאר הצוות מכוונים את הרכבים בירידה בשני מקטעים. לצערנו הכלים הכי חשובים בפתיחת ציריה של טויוטה, שהם בוקסה 34 טובה וידית כוח בריאה, לא היו איתנו אלא אי שם עם הסופה. הבנו שאין ברירה ובכדי שלא יהיה נזק, חייבים להוריד את הציריה ולאחר לא מעט נסיונות, הוחלט להוציא דיסק (מסתבר שאני לא המטורף היחיד שיוצא עם דיסק ואמצעי ריתוך לשטח אז תודה לרענן). עידן מתחיל במלאכת חיתוך הצירייה ולאחר כמה החלפות בטרייה הצירייה נחתכת. יגאל משלב דרינפנציאל מרכזי ומוכן לצאת מהשטח, הפעם בליווי עידן ששוב לא עשה את המעקף של עשוש (ואולי פעם זה עוד יקרה...) כמובן פרידה חמה ואנחנו ממשיכים.

עברנו את ''התיאטרון'' והמשכנו דרומה על הציר, חוצים את הפראן לקצה שטח האש של מעבר עשת המרשים (רק לשם היה אישור). כשיצאנו מהמעבר לא היה ברור למה ביטלו לנו את האישורים כי ככל שיכולנו לראות, האימון התקיים דרומה מכביש 13, אבל זה כמובן רק מנקודת המבט שלנו ואין לי את היכולת לדעת מה באמת היה.

הדרמנו עד לחניון הלילה של נחל כסוי ונכנסנו ממש בסמוך לחשיכה. חניון אחד עבר שיפוץ מקיף אבל היה מאוכלס אז המשכנו לבא בתור והתכוננו ללילה האחרון שלנו יחד.

הוחלט על מדורה גדולה שוב ובופה שכל ג'יפ יכין את האוכל שלו ויגיע אל השולחן ונאכל כולם יחד. היה ערב מכונן שכלל ברכות לרגל יום ההולדת לבני ברוכשטיין (34 אחלה גיל), והמשיך בבדיחות של רמי אטיאס הגדול.

הלכנו לישון, הפעם באמת ללילה הקר ביותר בחוצה.

היום השישי - מסע חוצה ישראל

שוב ללא שום זילזול, תדריך בוקר מסודר ויוצאים לדרך. עושים את המסלול של חולות כסוי ועוצרים להתבוננות קצרה ב''מקדש הנמרים''. ממשיכים לבדיקת גב עשירון שבאמת חיכה לנו יפיפה ועשיר במים. היה קר מדי להיכנס אבל לא קר מדי בשביל ארוחת בוקר טובה.

המשכנו לשדה הבולבוסים אשר ליד נחל מלחן וחזרה לנתיב שלנו אל באר מלחן ובאר מתק, מסלול שאני אוהב במיוחד. התופעות הגאולוגיות המדהימות של הווצרות הקוורץ שם לדעתי, הם אחד מהשיאים של המסלול הזה. יצאנו ופנינו מערבה לטיפוס לתצפית המרשימה של הר ברך כאשר הספקנו להגיע ולתפוס ראות טובה כשאנו רואים את האובך מגיע ומתפשט אט אט מדרום לצפון.

כמעט צמוד לכביש 12 פנינו דרומה על דרך הפטרולים הישנה ועד לקניון האדום, ומשם על הכביש כשבירידה אט אט מבין ההרים בשלל הצבעים, נגלה אלינו מפרץ אילת.

נכנסנו למקטע האחרון במסע בנחל שלמה המדהים עד לנקודת הסיום שלנו.

צילום קבוצתי, שיחת סיכום קצרה, חיבוקי קורונה וכל אחד יצא לדרכו.

לסיכום:

המסע הזה באמת היה מסע מנצח!
נהגים מצוינים, צירים מאתגרים, תקלות טכניות. גדולתה של הקבוצה היתה באופן שבו כל תקלה שהפתיעה אותנו, לא גררה שום תלונות אלא הרתמות מיידית לפתרון הבעיה. שמחתי לקבל טלפונים גם משני הנהגים ברכבים שסיימו מוקדם מהצפוי, אושרי ויגאל, שגם להם כל עוד היה, היה מצוין. נכון לא כיף לא לסיים ולצאת עם נזק אבל הצורה בה נלקחים הדברים היא מה שמעיד עלינו כאנשים בכלל ואנשי שטח בפרט שיודעים שמי שלא רוצה לשבור לעולם, שישאר בבית.

אז בראש ובראשונה אני רוצה להודות לקבוצה המדהימה הזאת. לרענן שנרתם לכל משימת חילוץ ולציפור שתמיד שם עם חיוך גדול כשצריך אותה.

לצוות המדהים שליווה אותי: שי גור וגיתאי נווה מסוויץ בראש (כל אחד ביומו), לעידן כץ ואורן מישען שסגרו את השיירה וכמובן לפיני סגל, או בשבילי מר ד''ר פינחס סגל, שברגע שקרתה התקלה בג'יפ שלי ומבלי שאצטרך לבקש או לומר, מייד יצא להביא את הג'יפ שלו להמשך המסע. זאת גם הסיבה היחידה שאני מוכן לסלוח לו על שקנה לי ''תן בו'' במקום קרמבו (פעם אחרונה שהמחדל הזה קורה).

וכמובן תודה לכולם על שיתוף התמונות והכי חשוב שניפגש שוב בדרכים משובשות.

ומי שרוצה להצטרף לחוויה אז מסע חוצה ישראל חורף פברואר 22 עוד מעט יוצא לדרך ונותרו מספר מקומות...

לעוד מסעות והדרכות בארץ ובעולם:

למסעות הבאים בארץ - הקלק כאן
למסעות הבאים בעולם - הקלק כאן
להדרכות הנהיגה הבאות - הקלק כאן