טיול הנהלה יוצא דופן

מדבר יהודה הוא רמה מדברית הנמצאת מעל מצוק ההעתקים ומעל ים המלח. אורכו של המדבר כ-85 ק"מ מקו רמאללה - יריחו בצפון, ממזרח לירושלים ועד לערד בדרום, ורוחבו רק כ-25 ק"מ מקו פרשת המים של הרי יהודה ועד לקו מצוק ההעתקים שמעל ים המלח. מדבר יהודה אינו חלק מרצועת המדבריות העולמית, בשונה ממדבר הנגב ומדבר סיני, והוא ככתוב מדבר ייחודי המוגדר כמדבר בצל גשם - מדבר הנוצר מצידו השני של קו רכס שבו כן יורד גשם - הרי ירושלים.

מעט מאוד גשם יורד במדבר יהודה - בספר המדבר כ-250 מ"מ בשנה ובליבו רק כ-47 מ"מ בשנה, אבל כשיורד גשם בקו פרשת המים ואף במדבר הוא נאסף במהרה בערוצי הנחלים ולפעמים אף הופך לשיטפון בגלל הקרקע שלא מאפשרת לגשם לחלחל פנימה.

אנחנו יצאנו עם הטרקטורונים - לייתר דיוק שיירה של צד לצד צד / SBS של קוואסקי בעלי 4 מושבים, לנסיעת עומק בלב המדבר, כשהנהגים כולם מנהלים בכירים באחת מהחברות הבינלאומיות המצליחות בישראל.

כביש 1 שכיום הינו הדרך החדשה המחברת בין ירושלים לים המלח והוא (כביש 1) מקביל ל"דרך הדמים" העתיקה, אשר חיברה את ירושלים ומעלה אדומים עם יריחו וים המלח. יש הטוענים ששם הדרך - דרך הדמים, בדומה לשם של מעלה אדומים, הוא בזכות הסלע האדום הנמצא באזור ויש טענה כי שם הדרך הוא בגלל הדם של קורבנות שודדי הדרכים אשר ארבו לעוברי האורח.

הר המונטר הוא הר הצופה אל מדבר יהודה ואל ירושלים - משיא גובה של 524 מטרים, בצפון מדבר יהודה אפשר לראות מערבה את ירושלים ומגדליה מהם בולטים מעט לפני האופק מגדל האוניברסיטה העברית בהר הצופים, מגדל הפעמונים של כנייסת אוגוסטה ויקטוריה ליד העיר העתיקה וצריח כנסיית העלייה הרוסית. עוד לפני וממזרח לירושלים רואים את השכונות של אבו-דיס, את מעלה אדומים וממש קרוב את היישוב קידר ומתחתיו את קידר החדשה עם הגגות האדומים. מדרום רואים את המשכו של מדבר יהודה ומדרום מזרח בולט ההר הקטום הוא הר ההורדיון. ממזרח רואים את בקעת הורקניה ובצפונה את בסיס צה''ל – נבי מוסא. מזרחית לבקעה את מצוק ההעתקים, קצת מים המלח שלמרגלותיו ואת המצוק הירדני הבולט. כך אפשר להבין מדוע שם ההר בערבית הוא הוא ''הצופה''.

מנזר המרסבא הוא מנזר יווני בליבו של מדבר יהודה הצפוני על גדת נחל קדרון נקרא על שם הנזיר הקדוש סבאס, אחד מיזמי המנזרים במדבר בתקופה הביזנטית, עת החלה הנצרות להתפשט בעולם. המנזר שייך לזרם היווני אורתודוכסי, פעיל למעלה מ-1,500 שנים ובנוי על המצוק של נחל קדרון הזורם (במי ביוב לצערנו) מירושלים עד לים המלח.

סבאס שהיה דור שלישי לנזירים נולד במנזר בטורקיה, עלה ארצה והחל לחיות במערה על המצוק. עם השנים הגיעו נזירים ותורמים והמקום נבנה, בוצר ועמד בפני הכיבושים הרבים שעבר האזור. גופתו של סבאס קבורה כיום במנזר לאחר שהייתה בגלות בוונציה במהלך כ-1,000 שנים והוחזרה ארצה בשנת 1965. כיום חיים במנזר כעשרה נזירים הידועים באופן חייהם הסגפני. אסור לנשים להיכנס למנזר, הנזירים אוכלים ארוחה אחת ביום, מתפללים שעות רבות החל מחצות, ישנים מעט ועוסקים בעבודת המנזר ללא שיש להם קשר עם הסביבה מנותקים מרשת החשמל, המים, הטלפון ואף אינם משתמשים בכסף.