מסע חוצה ישראל הוא מרגש ועוצמתי מעצם ההגדרה שלו, חצייה של המדינה כולה, ממרגלות החרמון בצפון ועד לאילת בדרום, רוב רובו דרך השטח, הלינה בחניוני לילה עמוק בשטח ללא חשמל ומים, האוכל זה מה שדאגנו להביא איתנו מהבית והחוויה העצומה מתחזקת אפילו יותר, כשמבינים כמה מהר זה נגמר...
נקודת המפגש שלנו נקבעה לשעה 07:30 בכניסה ליער נמרוד, כקילומטר מדרום למג'דל שמס ובערך אותו מרחק מהישוב הקטן נמרוד ושמורת החרמון. החבורה המכובדת שלי מגיעה בזמן ואנחנו פותחים בסבב הכרות, עוברים מול מפה פתוחה על המסלול הארוך שלנו להיום, תדריך בטיחות, חלוקת מכשירי קשר, מספרי ברזל וקדימה.. יוצאים לדרך.
יצאנו דרומה על רכס נמרוד למרגלות החרמון ולאחר צומת מסעדה פנינו לשביל המקיף את ברכת רם, שם עצרנו להסבר קצר על המקום ומיד המשכנו במעלה השביל היוצא ממנה דרומה ודרך שוליו המערביים של הר כרמים. חצינו את הכביש, נכנסנו לשמורת יער אודם ועצרנו לארוחת בוקר. בסיומה המשכנו בסמ"ש הכחול וטיפסנו לפסגת הר אודם הנקרא כך על שם צבע האדמה ממנה הוא מורכב.
חלפנו בצמוד ומצפון לישוב אל-רום ומעבר לכביש, ממש מול האנדרטה לחללי פלס"ר חטיבה 7, נכנסנו לשמורת הר חרמונית ולאחר טיפוס בכביש מפותל הגענו לפסגת ההר שהוא חלק מרכס התלים הישראלי. במקום נמצא בונקר נטוש של צה"ל וממנו נוף מרהיב על כל עמק הבכא ובראות טובה, עמוק לעבר סוריה שמעבר לגבול.
ירדנו מפסגת ההר ועלינו על שביל המקיף אותה מצפון עם כיוון השעון ובסופו של דבר דרומה דרך עוז 77, נקודת תצפית ואתר הנצחה בעקבות מלחמת יום הכיפורים, שכן באזור זה בלמו כוחות קטנים של חטיבה 188 וחטיבה 7 כוחות שריון וחי"ר סוריים והשמידו את רובם, אף שספגו אבדות כבדות. לבלימת הסורים הזו הייתה חשיבות מכרעת על המשך המלחמה ותוצאותיה והקרב הכבד כונה מאוחר יותר קרב עמק הבכא.
נכנסנו לביקור במפקדת הכוחות הסוריים, שם ביקר אלי כהן, המרגל שלנו בסוריה, כדי להחתים אישור המאפשר לו לרדת דרומה לאל-חמה. בתחומי הבניין נמצאות 3 תחנות המזכירות את פעילותו של אלי כהן ובנוסף המקום מעוטר באינספור כתובות ואיורי גרפיטי צבעוניים.
ממשיכים דרומה ואנחנו חולפים על פני ההרים בנטל ואביטל, שמורת אירוס חושניה ובקרבת הר פרס קצת מערבה לכיוון נחל בזלת ודליות. בדרך עצרנו בגלגל רפאים הידוע יותר בשמו רוג'ום אל הירי (גל אבנים של חתולי הבר) והוא תופעה שעד היום החוקרים השונים אינם יודעים להסביר בוודאות. ידוע ששימש כלוח שנה חקלאי, אבל לא ברור מי בנה או השתמש בו מאחר וככל הידוע לנו כיום, האדם באותה תקופה לא החזיק בכלים המתאימים לכך.
עדכון מהחמ"ל של אתר השטח הישראלי על פקק עצום לכיוון הכנרת שהולך ומתגבר בצומת צמח, ומאחר ויש לי שיירה ארוכה עם קבוצה גדולה של נשים, גברים וילדים והדרך לחניון הלילה הראשון שלנו במסע עוד ארוכה, אני מחליט לצאת לכיוון חניון הלילה כדי שבאמת יהיה לנו מקום טוב ונוח לישון בו בלילה. עלינו לקטע קצר על דרך נוף הגולן ממנה נשקף נוף יפהפה על הכנרת כולה.
עלינו על הכביש היורד ועובר ליד מבוא חמה ולאחריו הסרפנטינות המרהיבות (והמהנות לנהיגה) שמובילות לחמת גדר ובהמשך לצומת צמח. ככל שהתקרבנו לצומת צמח הפקק לפנינו הפך לאיטי יותר ואני מחליט לקצר דרך מטעי הבננות של שער הגולן ומסדה ומגיע לכביש 90 מול קיבוץ אפיקים. משם חצי שעה נוספת לחניון הלילה שלנו בגשר הקנטרה שליד בית שאן. ההחלטה לצאת מוקדם יותר התבררה כנכונה שכן החניון היה כבר די עמוס ולאחר הכניסה הדרמטית שלנו, זו שבעצם לא השאירה עוד פיסה קטנה לאף אחד אחר, החלו להגיע שיירות ג'יפים נוספות שנאלצו להסתובב כמו שבאו. החבורה הקימה במהירות מאהל מדוגם, ארוחות ערב מפנקות ופרשו לישון מוקדם.
לילה טוב.
בוקר עלה על המחנה שלנו וריחות של קפה ותה עולים מכל פינה. כעבור כשעה כולם עומדים בתדריך הבוקר מול מפות פתוחות ולאחריו אנחנו יוצאים לדרך.
נכנסנו לתחנת דלק בצומת שאן לטובת עוד קצת קרח, מים וקפה למי שצריך את ההפוך המוקצף שלו על הבוקר ואנחנו עולים על כביש 90 לכיוון דרום. כעבור כ-50 ק"מ, בין הישובים משואה ושלומציון, ירדנו מהכביש ימינה עם שילוט לסרטבא ועלינו בכביש מפותל שטיפס מהר וגבוה כשבסופו חניון קטן. ממנו שביל הליכה המוביל למצוק של המוסטרה וממנו נשקפת תצפית "המאה".
לאחר הליכה קצרה עד קצה השביל מגיעים למצוק וממנו תצפית מרהיבה למזרח השומרון ולבקעת הירדן, בית שאן מצפון וים המלח מדרום. המצוק מהווה סמן גיאולוגי חשוב ודרכו ניתן להבחין שקרן הסרטבא הינה גוש מורם (הורסט) וממנה התצפית הכי יפה על בקעת הירדן. שרון כהרגלה נתנה לנו כמה דקות של הסברים גיאולוגים, גיאוגרפים והיסטוריים בזמן שהרחפן של רן השתולל מעלינו והוציא אחלה תמונות.
חזרנו לכביש 90 בסופה של ירידה מפותלת ופוטוגנית והמשכנו דרומה. מצומת בית הערבה אנחנו עולים על כביש 1 ויורדים ממנו כעבור כמה ק"מ בצומת אלמוג וממנה נכנסנו לשטח, חצינו את נחל אוג והמשכנו לטפס ולרדת דרומה לכיוון מצוק ההעתקים כשמימין לנו מתנשא ג'בל חרמון.
השביל האדום מתחלף בסמ"ש כחול שמקיף את ג'בל חרמון ממזרח ומדרום ובסופו מתחבר לכביש של בקעת הורקניה בסמוך לבסיס נבי מוסא. עלינו על הכביש והמשכנו איתו דרומה עד לירידה שוב לשטח עם השביל האדום שמתחיל מיד אחרי הגשר ההרוס ומלווה את נחל גורפן. כעבור כמה ק"מ על השביל האדום סטינו ממנו לשביל אחר, צפוני ממנו, עד שהגענו לבור עוזיהו.
התחברנו שוב לשביל האדום וממנו המשכנו לשביל הכחול שמלווה את שמורת נחל דרגה עליון ואת הקניון שבו ועצרנו לתצפית מרהיבה מעל מערת קשת והקניון העצום מתחתיה.
השמש נעלמה ואת המשך הנסיעה על הסמ"ש הכחול אנחנו עושים בחושך. כמה מעברים תלולים של הנחל מעלים את דריכות הנהגים ובעזרת הכוונה קרקעית כולם עוברים בשלום. תאורת הרכבים נותנת תחושה של סט קולנועי והתמונות פוטוגניות בהתאם.
שביל הכחול מסתיים והופך לירוק והוא זה שמוביל אותנו לחניון הלילה השני שלנו באזור מצוקי דרגות שגם הוא, למרבה ההפתעה, נשאר פנוי עבורנו.
קמנו לבוקר קריר ויבש ולאחר קיפול המאהל וארוחת בוקר עלינו עם הג'יפים, שוב על השביל הירוק שאיתו הגענו הנה אתמול והמשכנו איתו לכיוון מזרח. כעבור כ-2 ק"מ הגענו למעבר עם כמה הצלבות וירידות תלולות. כולם נאספו ליד המעבר ועשינו שיעור קצר נוסף בנהיגת שטח, בחירת נתיב נכון, שילוב הילוך כוח גם בירידה חזקה ולקיחה בחשבון את זוויות הגישה והנטישה של הרכבים השונים.
כעבור 3 ק"מ נוספים הגענו למעבר נחל תקוע שדורש עבודת מע"צ ומידה של תשומת לב. בעזרת הכוונה קרקעית, כולם עברו בקלילות עם הרבה תמונות פוטוגניות.
המשכנו בנסיעה וטיפוס לראש חצצון, ממנו נקודת תצפית על ים המלח מהטובות שיש כאן באזור ועל מפל חצצון מהנקודה הכי טובה שיש. יש עננות והראות לא במיטבה אבל הנוף מסביב יפהפה ומהפנט, כשים המלח פרוש תחתינו ונמוך מאיתנו בלמעלה מ-600 מטר.
המסלול שלנו ממשיך ומתגלגל דרומה לעומק המדבר. פה ושם פוגשים מעבר מאתגר שדורש הכוונה קרקעית לכל השיירה, אנחנו עוברים על פני מספר מאגורות מים ועוצרים לארוחת צהריים תחת שני עצים המספקים צל גדול, פותחים צילייה כדי שיהיה קצת יותר מרווח. החבורה יורדת במקום וריח חזק של שניצלים טריים עולה באוויר. מסיבות שלא אפרט אני רק אציין, שיש כאלה שלא טעמו אפילו שניצל אחד והסתפקו בסנדוויץ' מאעפן של לחם כוסמין עם טחינה.. אבל עזבו, למה לבאס...
עצרנו לביקור קצר ברוג'ום א-נקה ששימשה כנקודת תצפית ובסיס של המשטרה הירדנית משנות ה-50 ועד למלחמת ששת הימים. הנוף מרהיב ביופיו אבל השמש הולכת ונעלמת לנו ואנחנו מגבירים קצת את קצב הנסיעה.
אנחנו עמוק בתוך המדבר כשרוב השבילים רחבים וכבושים ומאפשרים להגביר קצב. במצפה מדרג בתחנת אום דרג' יש מבנה חד קומתי ששימש את משטרת הגבולות הירדנית, אחת משש תחנות משמר הגבול הדרום מזרחי של יהודה בתקופה הירדנית, שהשתמשו בגמלים על מנת לפטרל בין תחנה לתחנה. התכנון היה לעצור לקפה של שקיעה אבל החלטנו לוותר ולהתקדם.
יצאנו מהשטח לכיוון יער יתיר והמשכנו בנסיעה לכיוון ערד. עצרנו להפסקה ארוכה יחסית לטובת קניות בסופר וחידוש מלאים לחציו השני של המסע. בתום הקניות ותדלוק הרכבים ירדנו עם כביש 31 ונכנסנו לחניון הלילה בנחל מורג. הרוח והקור התחזקו אבל המחנה שלנו תופס צורה כשכל הרכבים סודרו בצורת ח' גדולה, ח' נוספת בתוכה עם כל האוהלים ובמרכזה מדורה גדולה ומחממת. שוב בשרים על האש, מרקים על הגזיות והמון דברים טובים.
קמנו לבוקר עם מזג אוויר נעים, הציוד מקופל חזרה לרכבים ואנחנו שוב בתדריך בוקר, עוברים על המסלול מול מפה פתוחה. הצגתי כמה אלטרנטיבות להמשך היום בהתאם למזג האוויר, מצב השטח והנהגים, תדריך בטיחות, כללי נהיגה בשיירה ויצאנו לדרך.
עלינו על כביש 31 לכיוון ערד לטובת תדלוק זריז, קפה ועוד קצת קרח ומיד חוזרים אליו בכיוון הנכון אל ים המלח ולצומת זוהר שמיד אחריה פנינו ימינה ודרומה לשביל כחול ולמסלול נחל פרצים.
כעבור כשלושה ק"מ נוספים הגענו לפתחו של נחל סדום ולקטע דרך קצר אבל מיוחד במינו, מפותל מאוד ומענג לנסיעה, עם קירות לבנים גבוהים משני צידיו ושביל ש"מטפס" עליהם בכל עיקול. התמונות המתקבלות בנחל סדום אינן דומות לאף מקום אחר.
הקטע הזה של נחל סדום יפהפה ועוצמתי אבל נגמר מהר מאוד. חצינו דרומה את מישור עמיעז עד למפגש עם כביש 90 ואיתו המשכנו עד הפנייה שמאלה לשביל השחור של נחל אביה. הפניה ימינה באותה נקודה על הכביש מובילה למסלול נחל חצרה כשבתחילתו המרפסת של צין, אליה נכנסנו לטובת ארוחת צהריים.
בסיום הארוחה חזרנו לכביש, חצינו אותו ונכנסנו לנחל אביה המפותל והמקסים, עם קירות גבוהים בצידיו, עליהם ניתן לראות אינספור שכבות סלע המתעדות היסטוריה גיאולוגית של מיליוני שנים אחורה.
כעבור כ-5 ק"מ הגענו למפגש שבילים עם נחל אמציהו והמשכנו לזרום איתו דרומה בנסיעה מהירה על שבילי חצץ דק, עד ליציאה מהנחל בקרבת חצבה.
כשהשביל פוגש שוב את כביש 90 ליד חצבה אנחנו עולים עליו וממשיכים דרומה עד ליישוב הקטן צוקים. בתדריך הבוקר אמרתי לקבוצה שאת המסלול של נחל עשוש, כ-30 ק"מ אורכו, נעשה רק בתנאי שהזמנים יאפשרו זאת ואת זה אדע רק כשנגיע לתחנת הדלק צוקים. כשהגענו הזמנים היו לטובתנו ומאחר והקבוצה מתנהלת בהצטיינות יתרה אני מחליט ללכת על זה. עצירה ותדלוק וללא עיכובים נוספים אנחנו נכנסים לשביל של נחל עשוש ומיד עוצרים תחת העץ הענק לארוחת צהריים.
כבר בתחילתו ברור שנחל עשוש הוא אחד המרשימים בארצנו. הדרך בנחל עשוש מרשימה מאוד וככל שהשמש משנה את מיקומה בשמיים, כך הגוונים של הנחל הולכים ומאדימים. כשהגענו לאמפי תיאטרון הטבעי והעצום של עשוש עצרנו להפסקת קפה.
הנסיעה בשמורת נחל עשוש ברובה נעימה וקלה אבל מידי פעם יש צורך בהכוונה קרקעית כדי לעבור מכשול כלשהו. רגע לפני שהשמש נעלמה הגענו למפגש השביל עם כביש 40 וירדנו עוד כמה ק"מ דרומה לחניון הלילה פארן ללילה הרביעי והאחרון של המסע.
הגענו לבוקר האחרון שלנו בטיול ואנחנו מתארגנים במהירות וביעילות. ארוחת בוקר מצויינת, קפה חזק לשעות הבוקר וכולם עומדים סביבי לתדריך. יש לנו היום מסלול יפהפה וארוך של למעלה מ-120 ק"מ ורובם בשטח. השיירה הארוכה והמכובדת שלנו יוצאת לדרך ומיד ביציאה מהחניון אנחנו נכנסים לנחל פארן על הסמ"ש האדום.
כעבור כ-4 ק"מ על השביל הגענו לקניון עדה. הקניון חתור בסלע ותחילת המסלול בתוך הקניון עם עליה בסולמות וחבלים שנמצאים במקום, אבל מאחר ואנחנו ביומו האחרון של מסע חוצה ישראל ולא סתם בעוד טיול, אני מקציב לכל הסיפור חצי שעה והחבר'ה אלופים ועומדים בזמנים.
השיירה ממשיכה עם הסמ"ש האדום דרומה לאורך שמורת הר הנגב וגם כאן השבילים מהירים מאוד ואנחנו לוחצים חזק ובכיף על הגז עד למטוסי המטרה שזה סוג של בית קברות למטוסים, ומדובר באטרקציה ייחודית ומיוחדת לילדים ולמבוגרים.
המשכנו לבקעת צניפים ותחת העץ הגדול בחניון הלילה שער צניפים, עצרנו לארוחת צהריים אחרונה לטיול כולו.
המשכנו בנסיעה מדברית לכיוון כביש 10 ורגע לפני המפגש עם הכביש מצאנו את הסוללה הארוכה (שמתארכת בכל ביקור שלי שם קצת יותר) והבלתי ניתנת למעבר שנמשכת ק"מ רבים לכל כיוון. פנינו שמאלה ודרומה ונסענו לאורכה כ-8 ק"מ עד שמצאנו נקודת מעבר בצורה של מוצב קטנטן. קיבלנו מהחיילים הכוונה איך לעקוף את המוצב ועלינו על הכביש.
אנחנו על כביש 10 וזה מרגיש קצת חו"ל, בכל זאת, מתי יצא לכם לנסוע לאורך גבול מצרים? הנוף לאור השקיעה מקסים ואנחנו יורדים מהכביש ומטפסים לתצפית המרשימה בהר יואש ממנה ניתן לראות עמוק לתוך סיני ולמפרץ אילת וירדן וכשהראות ממש טובה, ניתן לראות גם את הרי סעודיה. זוהי גם נקודת הסיום של המסע המדהים שלנו. כמה מילות סיכום ופרידה, צילום קבוצתי על רקע הנוף המיוחד שמאחור והרבה חיבוקים ונשיקות.
זהו, עוד מסע חוצה ישראל נגמר לו. כפי שכתבתי בתחילת הכתבה, היתה לי קבוצה לא פחות ממדהימה, אוסף של נשים, גברים וילדים שהכירו רק לפני 5 ימים וכעבור מסלול ארוך בו נסענו כמעט 800 ק"מ כשרובם הגדול בשטח, הפכו לחבורה קרובה ומגובשת שהסתדרה נהדר, תמכה, פירגנה והיתה פשוט תענוג מתגלגל לכל אורכה של המדינה המקסימה שלנו.
תודה רבה לכולכם על הזכות והעונג להוביל אתכם במסע היפהפה הזה,
נעמתם לי מאוד והייתם אשכרה אלופות ואלופים לכל אורך הדרך.
להתראות בטיולים הבאים,
שלכם,
קובי.
למסעות חוצה ישראל הבאים:
מסע חוצה ישראל בעבירות קלה עד בינונית - חופש גדול 2022
מסע חוצה ישראל בעבירות קלה עד בינונית - סוכות 2022
10 תגובות
1
אורח/ת - חגית ורני נוימן
12 במאי 2022 ב 11:52
היה מושלםםםםםםםםםםםםםםם
כל יום יותר מהיום הקודם!!!!!!
מדריך בחסד עליון!!!!!
חברה מצויינים כיף אמיתי!!!!!
מומלץ בחום!!!
2
אורח/ת - אביטל שלס
12 במאי 2022 ב 17:56
מסע חוויתי מטורף!
חמישה ימים של עבודה קשה ועונג גדול.
ישראל כל כך יפה שזה הופך לחלום.
הילדים כל כך נהנו שנשארו עם חשק לעוד.
קובי המדריך הפך לחביב הקהל במשפחה.
מומלץ מאוד- מסע שמוציא מאיתנו את כל "הביחד" הישראלי המדהים ומייצר חוויה מסוג נדיר.
תודה קובי
וחברי למסע- ממתינה למפגש מחזור פסח 2022
3
אורח/ת - רונית קמחי
13 במאי 2022 ב 08:44
קובי,
תודה ענקית על חוויה מטורפת.
היה מוווושלם!!
אני לא כותבת מילות סיכום, כי מבחינתי זו רק התחלה:)
תרגיש טוב במהרה ומקווה שנפגש בקרוב במסעות נוספים.
תודה גם לשרון על העשרה שהרבה פעמים חסרה לי בטיולי ג'יפים.
ותודה לכל הקבוצה המדהימה והחברים החדשים שהכרנו, אין ספק שזה שדרג את המסע.
מקווה שנמשיך להתראות.
4
nisso809026
16 במאי 2022 ב 09:50
חלום שלי לצאת למסע כזה של כמה ימים עם ג'יפים!!!!! זה חוויה מטורפת
אשמח לקבל פרטים על זמנים ותאריכים עם מדריך מסודר.
בעבר עשינו טיול משפחתי כזה אך לא כל כך הכרנו את הסביבה שבא טיילנו ויותר הסתבכנו משנהננו
5
nisso809026
16 במאי 2022 ב 09:51
ובנוסף כמה ימים אורך טיול כזה?
והאם זה מתאים עם ילדים?
6
Ogash Ofer
17 במאי 2022 ב 05:34
מסעות חוצה ישראל של אתר השטח אורכים 5 או 6 ימים. מותאמים לקהלים שונים לפי עונות השנה וסוג כלי הרכב והעבירות.
בפירוט המסעות בארץ יש כרגע 3 מסעות חוצה ישראל מהקיץ ועד סוכות הפתוחים להרשמה:
https://www.4x4.co.il/i/4x4/i_journey
7
אורח/ת - אמנון א.
09 ביוני 2022 ב 10:13
חברים יקרים,
היה כייף לטייל איתכם בהדרכתו של קובי. ממש נהנינו מכל רגע. ראינו וחשנו את "אחוות הלוחמים" שזה לא דבר שמובן מאליו.
לנו זו הפעם הראשונה ומאמינים שלא האחרונה.
נשמח להיפגש בטיולים הבאים
8
אורח/ת - איתי מ.
09 ביוני 2022 ב 10:14
כל הכבוד לקובי על טיול מעולה. תודה רבה לכולם על אוירה נהדרת והרגשה של ביחד.
9
אורח/ת - אמיר ונעמי
09 ביוני 2022 ב 10:14
לכל החבר'ה שהשתתפו ולקובי מעל לכל רצינו לומר תודה רבה. נהננו מאוד ומקוים שנמשיך להיפגש בהמשך. מאחלים לכולם בריאות ואושר.
10
אורח/ת - שרון ר.
09 ביוני 2022 ב 10:15
רובי יקר - תודה ענקית על מסע נפלא!!! אתה אלוף 🏆
מקווה שאתה בטוב.
לכל החברים המקסימים שפגשנו - היה ממש מפלא להכיר ואנחנו מצפים לפעם הבאה.
תגובות