לא מובן מאליו ובכל זאת זה קרה - יצאנו עם קבוצה לטיול ג'יפים באיחוד האמירויות הערביות.
7 אמירויות שחברו יחדיו והקימו מדינה במהירות מסחררת. התכנון מגיע ממומחים מארצות הברית ומאירופה, העבודה תכל'ס נעשית בידי עובדים זרים שמגיעים מרחבי העולם כולו ומהווים כ-90% מהאוכלוסייה וכל הטוב הזה במימון עצמי מאז גילו שם, לפני פחות מ-50 שנה, את הזהב השחור.
המוטו המקומי הוא שהכול צריך להיות הכי.. הכי! הכי גבוה, הכי גדול, הכי מיוחד וגם הטיול הכי שונה והכי מיוחד
הדריכו: עדי וייזל וקובי בצלאל
לאחר טיסה של 3 שעות וחצי מנתב"ג נחתנו בשעות אחה"צ בשדה התעופה של דובאי. פגשנו את המדריך המקומי שלנו ועלינו למיניבוס תיירים איתו נסענו למלון מפואר ללילה הראשון. חלוקה לחדרים והתארגנות קצרה ושוב כולנו במיניבוס לסיור ובילוי באי התמרים Jumeirah שאינו אי טבעי אלא מעשה ידי אדם. האי מרשים מאוד בגודלו ונסיעה על הכביש הראשי שלו, שאורכו מספר ק"מ והוא בעצם הגזע של עץ התמר, ממחישה עד כמה הפרוייקט הזה עצום ומושקע.
דובאי היא המדינה מאוכלסת ביותר באיחוד האמירויות שנמצאת דרום מערבית לשארג'ה וצפון מזרחית לאבו דאבי. דובאי הוקמה בתחילת המאה ה-18 על ידי שבט בני יאס ולפני גילוי הנפט היא הייתה כפר דייגים קטן שתושביו התפרנסו מדייג, שליית פנינים ומסחר מול הודו.
קישור לכתבה של סיור הציר המפרטת על כל אחת מהאמירויות
בסופו של הכביש הגענו לטיילת יפהפיה ומושקעת ושמה The Pointe - Palm Jumeirah Fountain. במקום מלונות, חנויות יוקרה ומסעדות. התיישבנו לארוחת ערב באחת מהן כשמולנו מופע מזרקות צבעוני ומרהיב.
שארג'ה היא השלישית בגודלה באמירויות ואוכלוסייתה מונה מעל 1.5 מיליון נפש. עיר הבירה הנקראת גם כן שארג'ה נחשבת לבירת התרבות של האמירויות. בשנת 1971 התגלה בה שדה הנפט הגדול - מובארכ, אך מאז הוא יבש וכלכלת המקום מתבססת היום בעיקר על שדות הגז שנמצאו בשטחה.
מהדיונות המשכנו לאזור נוסף של דיונות ובו פארק אתגרי המציע נהיגה עצמית ברכבי SBS. לאחר סיבוב נהיגה של כשעה בדיונות חזרנו לארוחת צהריים.
מוזיאון רכבי השטח הגדול בעולם, ENAM, נמצא ממש כאן לידינו ואנחנו קופצים לביקור. האוסף גדול עד בלתי נתפס, כמעט כל מכונית של כל מותג שהביא לעולם רכב שטח, מקבלת כאן ייצוג מכובד והשוס הגדול הוא שכל המכוניות כאן במצב נסיעה.
חזרה לג'יפים ופנינו לשטח לדרך מפותלת ויפהפיה שרצה לאורך הגבול עם מדינת עומאן וחוצה את חלקה הדרומי של אמירות ראס אל חיימה. הנסיעה היא בין כפרים מבודדים וחוות חקלאיות מרוחקות הנמצאות בואדי Tuwa בלב רכס הרי החיג'אר. שינויי הגובה והדרך המפותלת הופכים את הנסיעה לחווית נהיגה מספקת מאוד ובנקודת שיא הגובה עצרנו להפסקת קפה לאור שקיעה.
עלינו על הכביש הטוב ולקראת ערב נכנסנו לאמירות פוג'יירה הממוקמת על שפת מפרץ עומאן. חלוקת חדרים והתארגנות קלה בבית המלון ויצאנו לארוחת ערב במסעדה איראנית מסורתית.
פוג'יירה קטנה יחסית בממדיה ובמספר התושבים שבה אך היא היחידה בעלת קו חוף לאורך האוקיינוס ההודי. כלכלת פוג'יירה מתבססת בעיקר על תעשיית בטון, חציבה ומכרות. היא נהנית מתמיכה וסבסוד של האמירויות ושיעור האבטלה בה גבוה במיוחד.
לאחר ארוחת הבוקר במלון עלינו לרכבים ויצאנו בנסיעת כביש לעבר Khor Fakkan שהיא עיירת דייגים ציורית הנמצאת על חופו של מפרץ עומאן, ממנה יצאנו לטיפוס בכביש מפותל לעבר פסגת Al Suhub Rest area ולבית קפה מסוגנן עם תצפית מרהיבה על אמירות פוג'יירה ועל הנמל במפרץ עומאן שגם הוא, כמו המדינה כולה, בשלב כלשהו של בנייה ופיתוח.
ירדנו כמו שבאנו ולאחר זמן קצר נכנסנו ל Madha שהיא מובלעת של סולטנות עומאן ובתוכה מובלעת קטנה עוד יותר של אמירות שארג'ה - כמה קטנה? משהו כמו 2 ק"מ על 2 ק"מ! בכניסה וביציאה לכל מובלעת יש שער עם דגל וציור ענק של השייח המקומי ולמרות שאין מישהו שעוצר או בודק, אי אפשר שלא לשים לב להבדלים שבין המובלעות ולכך שלכל אחת מהן בעל בית אחר.
אנחנו רוב הזמן בסביבה שקצת מזכירה את הערבה הישראלית שלנו. מידי פעם השיירה שלנו חולפת ליד שכונות קטנות עם וילות ענקיות ומפוארות עם מכוניות פאר בחניה וממש בצמוד אליהן, מקבץ של בתי בוץ של כפריים שאינם תושבי האמירות. פערי המעמדות במרחקים קצרים מאוד הם חלק מהנוף השיגרתי באמירויות.
עצרנו באמצע שום מקום תחת עץ גדול לארוחת צהריים, על האש, עמוסת בשרים ושאר מטעמים שהכנו בעצמנו והמשכנו בדרך, בכיוון כללי לצפון מזרח.
יצאנו מהשטח דרך הכפר Masafi ועלינו על האוטוסטראדות המהירות והטובות לכיוון אמירות Ras Al Khaimah שם נכנסנו לחאפלה מקומית הכוללת ארוחת ערב בליווי מוסיקה וריקודים מסורתיים.
ראס אל ח'ימה שוכנת בחלקו הצפוני של חצי האי ערב והיא מחולקת לשני אזורים שמופרדים על ידי ערוץ נחל. ההיסטוריה של העיר מתחילה כבר במאה ה-8 לספירה עם התיישבות שבט עזד שבנה בתי עץ במקום והיום היא חלק מהאמירויות.
בסיום הערב המשכנו לבית המלון בראס אל חיימה שנמצא בריזורט על שפת הים וגם הוא נמצא על סוג של אי מלאכותי. בכניסה למלון חיכתה לנו ניידת משטרה מקומית ובתוכה ישב שוטר שרשם לעצמו דו"ח תנועה על מהירות מופרזת.
גם היום אנחנו ממשיכים בדרכנו צפונה ונכנסים לואדי Sal המפותל ומטפסים איתו עד ל- Sal Village שהוא כפר מבודד השוכן בפסגת ההר. הנוף ממנו מרהיב ואת החלק האחרון של הטיפוס ניתן לעשות רק ברגל.
חזרנו לכביש והתחלנו לטפס על כביש מפותל מאוד עם איכות אספלט מהטובות שיש, לגובה של 1,834 מטר בדרכנו לפסגת ההר הגבוה ביותר באיחוד האמירויות הערביות, ג'בל ג'ייס, ממנה תצפית המשקיפה על נוף מדברי ומצוקים חדים מכל עבר ולמרחק של עשרות ק"מ.
כל זה נחמד מאוד ותכל'ס התכנון היה להגיע לפסגה לטובת ארוחת צהריים במסעדת יוקרה חלבית ומיוחדת, אבל ברגע שיצאנו מהרכבים חלפו מעלינו במהירות מוגזמת ובגובה של למעלה ממאה מטר, שתי דמויות על האומגה הארוכה ביותר בעולם. בלי לומר מילה נגשנו רוב חברי הקבוצה לדלפק ההרשמה, קנינו כרטיסים לחוויה המטורפת וכעבור כמה דקות הגענו לנקודת ההתחלה ממנה מתחילה הגלישה מטה. מתחילים בגובה של 1,680 מטר ויורדים לגובה של כ-500 מטר על כבל מתוח באורך של 2,832 מטרים, כן, הזווית די רצינית ומהירות הטיסה היא 120-160 קמ"ש.. מ-ט-ו-ר-ף...!!!
יצאנו לדרכנו חזרה דרומה תוך כדי חציית האמירויות אום אל קווין, אג'מן ושארגה והגענו למלון בדובאי. הזדכנו על הרכבים ולאחר התארגנות קצרה בחדרים עלינו על מיניבוס תיירים ויצאנו לסיור ב- Global Village שהוא מתחם ענק ובו ייצוג כמעט לכל מדינה ויבשת ב- 26 ביתנים מרהיבים. כל ביתן מייצג מדינה אחרת ובתוכם אירועי תרבות, שירה, תבלינים, דוכני אוכל רחוב, ביגוד ואטרקציות שונות וייחודיות למדינה.
אום אל קיוין נמצאת על שטח של 750 קמ"ר בלבד ונוסדה בשנת 1775, אך ההיסטוריה שלה עתיקה וישנן עדויות ארכאולוגיות עוד מהמאה ה-5 לפני הספירה ובתקופת הברונזה התפתחה במקום תעשיית מתכת.
עג'מאן היא הקטנה ביותר מבין כל האמירויות ובעלת שטח של 259 קמ"ר בלבד. עג'מן ממוקמת במפרץ הפרסי אך היא שולטת במספות ובמנאמה שהם אזורים חקלאיים ברובם. מאז שנות ה-80 אוכלוסיית המקום נמצאת בגדילה מתמדת.
יום אחרון לטיול שלנו ומיד לאחר ארוחת הבוקר במלון עלינו על המיניבוס הצמוד ויצאנו לסייר ולבקר בכמה מהמונומנטים האורבניים החשובים והמפורסמים שיש לדובאי להציע. טיפסנו לקומה ה-124 בבניין הגבוה ביותר בעולם, הבורג' חליפה, המתנשא לגובה של 828 מטר והוא גבוה הרבה יותר מכל מבנה גבוה אחר מסביב.
בכניסה למגדל הכל כך גבוה הזה שוכן אחד הקניונים הגדולים בעולם ובו למעלה מ-1300 חנויות, 200 מסעדות, מגרש החלקה על הקרח וגן חיות ימי השוכן בתוך אקווריום עצום בגודלו ובין דייריו כרישים, חתולי ים ועוד...
משם המשכנו לביקור בדובאי פריים שזו מסגרת התמונה הגדולה ביותר בעולם, המתנשאת לגובה של 150 מטר ויש לה רצפת זכוכית שקופה עליה ניתן ללכת בחיל ורעדה ולקוות ששום דבר לא יקרה דווקא בזמן שאתם מהלכים עליה.
את ארוחת הצהריים, האחרונה לטיול, עשינו במסעדה איטלקית נחמדה ולאחריה יצאנו לסיור בשוק הזהב והתבלינים כדי לספוג עוד קצת מאווירת המקום, רגע לפני שעלינו לטיסה שלנו חזרה לארץ.
המסע הבא לאיחוד האמירויות - נובמבר 2022 - לפרטים והרשמה הקליקו כאן
תגובות