1,375 ק"מ בשטח - בהרי האטלס הגבוה, בשבילים ובמרעולים, בכבישים ובחציית הנחלים, באנטי אטלס - ג'בל סהרו, בשבילים צרים שלא בשימוש, בין הטוארגים לברברים, במדבר הסהרה - בחמדות ובלב הדיונות הענקיות, כשבהתחלה קזבלנקה ובסוף מרקש - אין סוף חוויות, עוצמות, אתגרים ובעיקר קבוצת מטיילים הרפתקנית שנענתה לאתגר - היה מדהים!
תמונות: יגאל אדרי והמשתתפים
מאת: Ofer Ogash
15/07/22
אחד מרגעי השיא של המסע - לב הדיונות של מדבר הסהרה
התפרצות הקורונה לפני כשנתיים פלוס "השמידה" מספר קבוצות מכורטסות ומוכנות למסע הג'יפים האתגרי במרוקו. אנחנו (אתר השטח) החזרנו את הכסף למשתתפים ובצער רב הודענו לספקים במרוקו כי המסעות נידחים, ללא תאריך צפוי... אך בינתיים מדינת ישראל חיזקה את קשריה עם מרוקו והפכה אותם לרשמיים (חלק מההמשך של "הסכמי אברהם"). הסכם שלום שכמובן עושה טוב לכולנו, אבל דווקא כשלא כצפוי, הוסיף קושי ועלות להליך קבלת ויזת הכניסה למרוקו ובמקביל הטיסות (כמו לכלל העולם) התייקרו מאוד והפכו מורכבות ומאתגרות.
הגל החמישי של הקורונה אפשר לנו להניע מהלך, לגבש במהירות קבוצה גדולה ולנצל את החלון (שבינתיים נפתח לגמרי) כדי לצאת למרוקו - ההרפתקה מתחילה!
אחד ממעברי ההרים בלב האטלס הגבוה
רישום הקבוצה, הזמנת הטיסות, ויזה אישית לכל משתתף ואנחנו על טיסה לטורקיה ומשם בקונקשן קצר וטיסת המשך לעבר קזבלנקה.
קבלת פנים מדהימה בשדה התעופה, המקומיים מחכים עם פרחים ומתנות לקרוביהם שלא ראו מזה כשנתיים, אבל שמחים גם לפגוש אותנו, התיירים המזדמנים. אוטובוס לילי למלון בלב קזבלנקה, שם מחכה לנו לארוחת לילה וקדימה למיטות.
שילוב של מערב ומזרח, שווקים של פעם ומולם טיילת מודרנית, מסגד ענק (הגדול באפריקה) ומולו בתים שהם יותר פחונים, פורשה וריינג' רוברים ולצידם טנדרים משנות ה-60 שמחוזקים בחוטי ברזל ומעולם לא עברו בדיקת תקינות לכביש ובעיקר אנשי עסקים מכל העולם ומולם ברברים וטוארגים שהגיעו חסרי כל ממרכז מרוקו. שילוב מדהים של ריחות, צבעים וקולות בחוויה עירונית קצרה שאפילו אינה מרמזת על הימים הבאים למסע.
לאחר ביקור קניות קצר בשוק המקומי נסענו לעבר האוקיינוס האטלנטי ולצידו מסגד חסן השני - המסגד הגדול ביותר בעולם (אחרי המסגד של מכה שבערב הסעודית) עם צריח בגובה של 210 מטרים, אולם תפילה שיכול להכיל עד 25,000 משתתפים ורחבה בחוץ שיכולה להכיל עוד כ-80,000 איש, בפרויקט הנדסי ענק היושב על אדמת אוקיינוס יבשה ופרק זמן של כ-7 שנים עבודה עד להשלמת הפרויקט הלאומי.
סיפור ראשית האיסלם - ממשה רבנו ועד ימינו עושה לנו הכנה טובה לקראת הימים הבאים בהרי האטלס ומדבר הסהרה. טיילת מודרנית מעל רצועת החוף ואטובוס פרטי שלוקח אותנו ללב הרי האטלס - מכבישי האגרה המהירים, דרך העיירות שלצידו, כבישים קטנים וכפרים ללא חשמל. בסוף, כשכבר חשוך לגמרי, וילה מקומית למרגלות הרי האטלס ובגובה של 1,000 מטרים המארחת אותנו ללילה קסום עם ארוחת ערב וארוחת בוקר שהמצרכים בה מגיעים מגן הירק הסובב אותה.
הג'יפים - 13 טויוטות לנדקרוזר, במצב טוב, חלקן חדשות וחלקן קצת יותר ותיקות, מתייצבות במהלך הלילה מחוץ לג'יט בו ישנו. הליך חתימה, בדיקה, תדלוק, החלפת מצבר (שלא לצורך) וקדימה ללב הרי האטלס.
הכביש הצר הופך לשביל והשביל הופך למרעול ואז מסתבר שכבר זמן רב לא נסעו בו... כנראה מהפעם האחרונה שאנחנו היינו כאן. מפולות בוץ וסחיפת קרקע יצרו תעלות עמוקות ולנו לא נשאר אלא לצאת מכלי הרכב ולהשקיע בבנייה. קבוצה של כ-25 נשים וגברים סוחבים אבנים, ממלאים בורות, חופרים בבוץ, מחשבים מסלולי מעבר לגלי הרכב, מכוונים אחד את השני וצלוחים את המכשול. וכך בקצב גובר חוצים תעלה לאחר תעלה עד שחוזרים לשביל המרכזי.
מטפסים למעיין שכבה המספק מים זכים לכפר שלצידו, בדיוק במפגש שבין סלעי הגרניט (סלעי יסוד) לשכבות של הגיר (סלעי משקע ימיים). ממשיכים על הדרך הראשית, חוצים את קו הרכס שמעלינו - ג'בל ראט, על קו פרשת המים של האטלס הגבוה, המושלג בדופן הצפונית. עוצרים לצד ערוץ זורם לארוחת צהרים - מעשי ידינו, וממשיכים בדרך המטפסת מעלה.
על קו פרשת המים ולצד האוכף אתר של כתובות ברבריות חרוטות בסלע המתוארך ללפני כ-3,000 שנה וכיום הינו אתר בשימור של רשות העתיקות המרוקאית.
יורדים מהאוכף על הדרך הראשית ופונים לדרך כפרית העוברת בין קסבות עתיקות הבנוית מטיט - שילוב של בוץ וקש. וכאן אנו שוב נדרשים ל"עבודות מע"צ" ולכוח של צוות המטיילים - פינוי גזעי עצים, בניית מעברים וסיקול אבנים והכול כדי לחצות את הכפר שרכב גלגלי לא עובר דרכו, עד למעיין השופע שלמרגלותיו, שם פוגשים נשים צעירות המגיעות עם ג'ריקנים וחמורים על מנת למלא מים לשימוש ביתי.
בכפר הקרוב עוצרים להפסקה של קולה וקפה (זה מה יש שם!) ועם השקיעה מתקדמים צפונה ומזרחה לליבו של "עמק האושר". כאן בקצה הכפר הגדול מחכה לנו ג'יט (צימר) אמיתי של מקומיים. בלב הרי האטלס, כשסביב הפסגות עוד עם כתמי שלג, נישן בוילה מיוחדת שבנה יזם מקומי - כולנו יחד מעורבבים באופן מסודר בחדרים השונים, עם ארוחת ערב דשנה - כזו שבה מלקקים, יותר נכון מנגבים, את הצלחות מהרוטב ומהאוכל של בעלת הבית.
בוקר קריר בלב האטלס ובכל זאת ארוחת הבוקר על המרפסת המשקיפה לעמק האושר. יוצאים עם כלי הרכב וחוצים את העמק בין כפרים הבנויים על הדרך המטפסת מעלה. חוצים כמה מעברי הרים של 2,400 ו-2,800 מטרים, עם כתמי שלג בעיקר במפנה הצפוני. רוח קרה לא מזמינה לעצור, ורק כמה רוכבי אופנועים הרפתקנים המופתעים משיירת הג'יפים שמגיעה מולם חולפת לפנינו.
עוצרים בכפר קטן על הדרך הצרה המקיפה את צוק הקתדרל. מקומי מארח אותו לתה של ברברים ואנו מנצלים את מזג האוויר להסברים וסיפורים.
מקיפים את הכפר, חוצים מעבר הרים צר בשטח ויורדים לצד המדרון המקיף את צוק הקתדרל המרשים בגודלו וביופיו. עוצרים לארוחת צהרים על גדת הנחל של אסיף אחאנסל, רגע לפני שהוא פוגש את אסיף מלול. שוב הקבוצה נרתמת לעזור לאיברהים, המדריך הברברי המדהים שאיתנו.
חוצים את הנחל בחזרה ובמטרה לטפס לאורכו של אחד הערוצים ואז מגלים שאחת הטויוטות מאבדת רפידת בלם אחורית. חיש קל רפי המאסף את השיירה, ביום יום הוא מכונאי אומן, נרתם לעניין ובאלתור של רגע מפרקים רפידה טובה וחדשה מטויוה אחרת, עושים "מיקס רפידות", שואבים נוזל בלם מכל אחת מהטויוטות ומשמשים חזרה את הטויוטה שאיבדה בלמיה. שעה וחצי של עבודה וחוזרים לשביל המטפס לאורכו של אסיף מלול, שהעונה רדוד במיוחד ולא מהווה אתגר נהיגתי, אבל מקסים ומיוחד.
בסוף הערוץ כפר קטן עם בית קפה מקומי וקסום בלב הטבע המושך אותנו לתוכו לזמן בלתי מוגבל...
הי הלו! יש לנו עוד כמאה קילומטרים לחצות בקו הרכס, לטפס לאוכף, להגיע לכביש הראשי ולטפס לאימילשיל שעל קו פרשת המים באטלס. מזג האוויר נהדר (בטח בהשוואה למסע בו נתקענו כאן בשלג - קישור ליומן מסע) ושבילים מצויינים כבושים היטב, דרך כפרים קטנים השמחים לראות אותו מביא אותנו בשעה 21:00 למלון הקטן והנחמד על קו פרשת המים של הרי האטלס. מקלחת, ארוחת ערב ולילה טוב אימילשיל.
בוקר קריר ונעים באימלשיל ולאחר ארוחת הבוקר אנו יוצאים לעבר כבישים צרים, נחלים זורמים ושבילים ב"עולם הולך ונעלם". אנחנו נכנסים לשביל צר בשטח המטפס לעבר מעבר הרים בגובה 3,000 מטרים, אבל בפועל נוהגים בתוך אתר סלילה ענק. הדרך שתמיד טיפסה משום מקום לשום מקום עוברת סלילה מסיבית עם בניית גשרים ומעברים ואנחנו מצליחים לבחור את השביל הנכון ולטפס לאוכף, שנכון למאי 2022 עוד נקי מעובודת עפר. משיא הגובה יורדים לצד הדרומי של האטלס הגבוה - מכאן המדבר מתחיל לשלוט. תוואי הקרקע משתנה ואיתו גם אופי הכפרים והתושבים.
אנחנו יורדים לאורך קניון הדאדס המרשים ועוצרים למרגלותיו לארוחת צהרים מתחת למטע דקלים גדול (כל האזור זה מטע אחד ענק של דקלים).
מכאן אנו נוסעים בעמק הרחב והמרשים שבין הרי האטלס להרי האנטי אטלס ופונים לעבר ג'בל סהרו - שגם כאן רוב השבילים נסללו. ובכל זאת שביל אחד רוחבי צר ופחות בשימוש לוקח אותנו להרפתקה של 90 ק"מ בשטח, לאורך בארות מים, בתי חווה מבודדים הסגורים כמשקים אוטורקים ולסיום מגיעים לאנליף - עיירת מאובנים של האנטי אטלס.
ממשיכים דרומה בכביש צר עד לטאזארין - מלון עם עבר מפואר, הווה מנומנם שהקורנה החריבה בו את כל התחזוקה ועתיד לא ברור. 340 ק"מ עד לסיום היום. ארוחת הערב מוגשת רק לאחר חצות כשבעל הבית מופתע מהגעתנו (לטענתו לא האמין שנגיע בקצה הקורונה....). מעצבן! אבל זה מה יש ובבוקר הבטיח לפצות אותנו....
ארוחת בוקר טובה לצד הבריכה של המלון ומכאן יוצאים לדרך הטרשית לעבר מדבר הסהרה. עוצרים בכפר חקלאי על ספר המדבר שמדרום לו חקלאות שעיקרה אבטיחים המושקים במי תהום הנשאבים במשאבות טבולות פשוטות.
נכנסו לעמק הדרא - בתי בוץ, גדרות רחבות המקיפות את החלקות המשפחתיות ואין סוף עצי דקל. עוצרים אצל הטוארגים החיים בכפרים מסורתיים בעמק הפורה. לאחר עצירה הצטיידות קצרה בעיר המחוז המרכזית של הסהרה - זגורה, יצאנו על הכביש ההופך צר ללב מדבר הסהרה. חוצים שני מעברי הרים גבוהים בדרך לדיונות של מחמיד ולאחר תדלוק נכנסים למדבר לעבר אתר קמפינג המפנק אותנו בארוחת צהרים איכותית.
מהצהרים בקצה הדיונות ועד למאהל קיים שביל טוב כ-70 ק"מ, המוביל למאהל של הלילה הנמצא בין צמות הדיונות של שגגה. לאחר ביקור בבאר מים מדברית ניצלנו את שעות האור האחרונות ונכנסו ללב הדיונות הנמוכות - ערוץ נחל מהיר ובין לבין תלוליות חול מאתגרות המאפשרות לנהגים לתרגל נהיגה בחול ולקבוצה להתחיל ולצבור הרגלי נהיגה נכונים בשטח החולי.
למאהל הפרטי שלנו אנו מגיעים לאחר השקיעה ומגלים שיש לנו טויוטה עם בולם קדמי (קויל-אובר) שבור מבסיסו. כך שלאחר חלוקת החדרים וארוחת הערב מתחילים לארגן בולם וקפיץ שיגיעו אלינו במהלך הלילה.
בשעה 01:00 לפנות בוקר מגיע השליח עם הבולם וכאן מתחיל שיעור של אמצע הלילה באיך מכווצים קפיץ של רכב על מנת להלביש על בולם (קויל-אובר) כשהכול ב"שיטות של ערבים" מרוקאים כמובן. מדהים! מלמד!! ושווה את כל הזמן בין 2 ל-4 לפנות בוקר. כשזה גם כולל בונוס ייחודי של שיטות שימון והברגה מחדש של האום הנועל את הבולם ושיעור מנופים ומתיחת מתלים בהרכבה של הקפיץ והבולם. בוקר טוב שגגה!
קישור לתמונות לסיפור והתגובות על החלפת הבולם והקפיץ באמצע הלילה
יום של דיונות מחכה לנו! או יום שאין דברים כאלו!
לאחר ארוחת בוקר ותדריך נהיגה בדיונות, כשכל הנהגים מגיעים מנוסים אך הדיונות לא ידועות כרחמניות. יוצאים לדרך ומתחילים לתרגל - הגעה במהירות הנכונה, רגישות לצד נחישות ללא חת. שקיעות והצלחות מתערבבות יחד והשיירה שוקעת ומתקדמת ללב הדיונות של הסהרה. 20 ק"מ מצד לצד של הדיונות האדירות, תקיעות "בקטנה" בניסיונות לטפס את הדיונות, כשבאמצע האתגר של להגיע לראש הסכין הגבוהה בדיונות.
הפסקת קפה לצד ערוץ הדראא הרחב, על הגבול בין מרוקו לאלג'יר וחוזרים מערבה לחציית נוספת של הדיונות.
בסיום הדיונות הגבוהות יוצאים לעבר הנחל החולי של שגגה - כאן אפשר להבין מה ההבדל בין שביל חולי בנחל לבין דיונות אימתניות. התנועה זורמת בערוץ ובקצב מהיר ולאחר כשעה של נהיגה מהירה, עולים על הימה המליחה היבשה של איריקי.
עוצרים לנפח אוויר בצמיגים של כלי הרכב, שותים קולה (כי זה מה יש!) ויוצאים לדרך מערבה. ההתחלה נשלטת אך מהר מאוד הנהגים מבינים את הפוטנציאל במשטח האין סופי וכאן "נותנים גז" ומקפידים שלא לחצות את קו 120 קמ"ש!
עולים על שבילים טרשיים, חולפים על פני מודור כביר ומודור זריר ומטפסים צפונה עד לעיירה הסמי-צבאית פום-זגוויד. מכאן עוד קצת כביש עד לארוחת הצהרים (ועל הדרך קופצים לעיירה הסמוכה להחליף רפידות בטויוטה (זוכרים מהיום השני בערוץ הנחל...).
ממשיכים על הכביש ועולים צפונה, קפה קטן בטאזנאחת ולאחר חשיכה נכנסים לאזור מסודר, רמזורים, שוטרים, מדרכות, תחנות דלק גדולות ואת הערב אנו מסיימים בשעה 21:00 בווארזאזת - עיר הסרטים היפה של מרוקו.
יום הנהיגה האחרון נועד בבוקרו לתיקונים, החלפות צמיגים ושאר סידורים לפני החזרת כלי הרכב. אבל אנחנו לשמחתנו מסודרים ומגיעים ליום האחרון שכל מה שקולקל סודר בו בזמן ואנו מוכנים להחזיר בשלום את כלי הרכב לספק.
ארוחת בוקר בנחת לצד הבריכה של המלון ועולים על הכבישים צפונה לעבר הקסבה התיירותית של אית בן חדו.
עוזבים את עיר הסרטים המטופחת ונוסעים צפונה על הדרך התיירותיות של אית בן חדו. כלי הרכב מצוחצחים ובכל זאת תופסים גבעה שהטרקטורונים מטפסים עליה כדי לצפות על הקסבה מהסרטים (תרתי משמע). כאן צילמו סרטים רבים עם רוח מזרח תיכונית עד מצרים וארצות ערב כמו: לורנס איש ערב, גלדיאטור, הפיתוי האחרון של ישו, אלכסנדר, בבל ועוד...
ממשיכים על הדרך המפותלת והמקסימה העולה צפונה בין כפרים ציוריים של ברברים, עוברים מעל תילוואת - כאן כבר גרו עשירי ושליטי הברברים וגם קהילה יהודית קטנה בלב הרי האטלס.
עולים על הכביש הראשי החוצה את הרי האטלס, נוסעים לצהרים במסעדת תיירים ולפני עוד מטפסים למעבר ההרים הסלול הגבוה בהרי האטלס - טיזי - טישקה, 2,260 מטרים (ונא לא לשכוח כי אנחנו כבר חצינו את האטלס הגבוה במעברי הרים של 3,000 מטרים!).
יורדים למרקש על הכביש הסלול היטב, אך העמוס בתנועה כבדה. מההרים הגבוהים נכנסים למישורים הצפופים וברגע אחד לתוך העיר וההמולה. חוצים את מרכז העיר דרך השערים של העיר העתיקה ויוצאים בשדרות מוחמד השישי עד המלון. סך הכול 1,375 ק"מ.
עיר התיירות המרכזית של מרוקו היא פנטזניה המשלבת מזרח ומערב, מקומיים ותיירים באופן המושלם ביותר. אך עכשיו לאחר הגל החמייש של הקורונה העיר חצי נטושה וחציה השני עמוסה בטירוף (גם כי למלעה ממחצית בתי המלון עוד סגורים). לאחר פינוקים במלון יצאנו בלילה לכיכר העיר - ג'מא אל פנא, הצגות, משחקים ומופעים של מקומיים, דוכני אוכל ומיץ, וגולת הכותרת - הגלב המקומי! תענוג אמיתי!!
למחרת בבוקר ולאחר ארוחת בוקר מפנקת במלון יצאנו למרכז העיר - ממסגד הכתוביה שבמרכז העיר המשכנו דרך השערים האחוריים של ארמון המלך ושלל שומריו. עצרנו ל"הצגה הכי טובה בעיר" בחנות תבלינים/תמרוקים בה דוברים עברית (בכל זאת צריך משהו תיירותי במסע הזה), הלכנו דרך סמטאות המלאח - הרובע היהודי העתיק עד לשערי בית הכנסת שנבנה עם גירוש ספרד וההתיישבות היהודית המסיבית במרוקו - סלאת אלעזמה - 1492 ולא נכנסו פנימה בשל השבת... ארוחת צהרים סעדנו במסעדה תיירותית טובה בלב העיר העתיקה ולאחריה יצאנו לעבר כיכר העיר - גמ'א אל פנא.
תודה לאיברהים הברברי שליווה אותנו ודאג לנו לכל צורך, תודה לשליו ולרפי שאספו את השיירה וטיפלו בכל בעיה ותודה ענקית לכל חברי הקבוצה על הסבלנות, העזרה ההדדית והרוח ההרפתקנית הנהדרת - כן ירבו!
למסעות הבאים בארץ - הקלק כאן
למסעות הבאים בעולם - הקלק כאן
להדרכות הנהיגה הבאות - הקלק כאן
13 תגובות
1
אורח/ת - מהפייסבוק של רפי ארזי מיד בחזרה:
16 ביולי 2022 ב 14:47
אולי עוד מוקדם לסכם אבל נחתנו בארץ אחרי טיסה מקאברית שהתארכה ונמתחה בגלל כמה שיכורים וחבריהם ה"גיבורים מנייר" ששוטרי ברצלונה הראו להם מהיכן משתין הדג.
אבל העיקר הוא טיול חלומי מלא אתגרים, תרבות שונה, מדבר, עיר, כפר, חורים נידחים פסגות של 3000 מטר חום מדברי וקור לילו, טג'ינים שתמיד תחלום שיפתיעו ותמיד יגיעו עם האורז, תפוח האדמה הגזר והתרנגולת שלא ברור אם עדיין פעימות בגופה.
כלי רכב חדישים מול אופנועים ורכבים מתפרקים, חמורים עתירי משא בהרים תלולי מדרון, ילדים המנופפים ומייחלים לסוכריה או במבה, שממון של חול ונחל מים קרים זורם באון, מצוקים ופרא הטבע בכביש או שביל מהמורות עד כדי עבודת מעצ לצורך מעבר, כפרים נידחים על מדרונות הרים, ברברים ( סגול בשני הב') טוארגים, אטלתיסטים, מרחבים של ארץ מכל גווני מזג האוויר, אנשים חמים, תמימים, מוקיריי תודה ופשוטים, ובעיקר חבורה שהתקבצה לטיול, מלח הארץ מאידך, סקרנית ואתגרית מצד שני כולל 7 נשים שלא נרתעו מכלום, סה"כ 7 זוגות, 2 סטים של אב ובן, 3 חברי נפש, 2 אחים ואיך לא 2 חברי צוות מהצבא התכנסו אחרי מדריך אולטימטיבי Ofer Ogash ואיברהים הרס"פ" השקט שבצינעה עשה עבורו המון וכל לוגיסטיקה קטנה עליו (בולם חדש באמצע הלילה לאמצע הסהרה צריך? יגיע).
כל זה התכנס לטיול נהדר חוויתי, מותיר רושם עמוק שיצרב בנו והכי חשוב זה הטעם לעוד...
2
אורח/ת - גיל
17 ביולי 2022 ב 12:25
אלפי תודות לעופר על הידע, הסובלנות, ההכוונה והשקט הנפשי שהעברת לכולנו
ארנה וגיל
3
אורח/ת - רפי ושליו
17 ביולי 2022 ב 12:26
תודה לכולם היה לנו לעונג, נהנו מכל רגע, חוויה וגילוי חדש.
תודה לעופר האחד שאין שני לו ולכל החבורה הנפלאה אחד אחד צעירים כבוגרים.
ולפנתאון ישאר:
"13 בתנועה"
"יש טייס בקהל"
"זה כמו הסיפור על..."
הייתם גדולים מהחיים
4
אורח/ת - שליו
17 ביולי 2022 ב 12:28
פשוטט ככה היה תענוג אחד גדול חברההכןירבו
5
אורח/ת - גל
17 ביולי 2022 ב 12:29
תודה רבה לעופר ולכולכם על הרפתקאה מיוחדת במינה שעלתה על כלהציפיות
6
אורח/ת - אורי
17 ביולי 2022 ב 12:29
מצטרף לכל התודות והברכות. עופר.. אכן מסע אמיתי.
7
אורח/ת - שי
17 ביולי 2022 ב 12:29
עופר תודה רבה על המסע המשובח, והמלמד, אתה איש מיוחד.. מעניין גם איך שהצלחת באתגר האחרון על המטוס בברצלונה..
ולכל החברים למסע היה כייף להכיר ולחוות את החוויהיחדאתכם.
8
אורח/ת - משה
17 ביולי 2022 ב 12:30
תודה לכולם וכמובן ובעיקר לעופר.
לא ציפינו לפחות מזה
וכמו שלמדתיממך"זכינו"
9
אורח/ת - יהודה
17 ביולי 2022 ב 12:30
עופר כמובן גם אנחנו מצטרפים לברכות.
נהנינו מאד ולא רק מהמקום גם ובעיקר מהחבורה שאירגנת.
כל טיול אתך מרחיב את הידע ונראה כאילו אצלך אין סוף למשאבים.
תבורך.
10
אורח/ת - ענת
17 ביולי 2022 ב 12:30
אנחנו מצטרפים לכל מילה שנכתבה כאן. חווינו עולם חדש ולעיתים קשה לעיכול, ראינו ארץ יפיפיה יחד עם חבורת אנשים מסקרנת ומעניינת וכמובן, כמובן עם מדריך אלפא אמיתי.
ודרך אגב, עופר, במפגש הכרות הבא עם הקבוצה החדשה, כשתתכוון להגיד "...אותי כבר אי אפשר להפתיע בכלום" תחשוב פעמיים! 🙃
אל תשכח למסור מכולנו תודהרבהלאיברהים.
11
אורח/ת - יגאל
17 ביולי 2022 ב 12:33
מדליק!
את הטיולים של 4x4 אני תמיד מטייל שלוש פעמים. בטיול עצמו, בעריכת התמונות, וכשיוצא היומן.
12
אורח/ת - רפי
17 ביולי 2022 ב 12:33
לקרוא סיפור מסע ברשת מול לקרוא סיפור מסע ברשת שאתה חלק ממנו זה הבדל עצום.
13
אורח/ת - אהוד
17 ביולי 2022 ב 20:44
ואוו לגמרי.
מאחל לעצמי
תגובות