אין מילים שיכולות לתאר את היופי בארץ ההררית הנושקת לים האדריאטי. מקומות שבהם הזמן עצר מלכת והחיים מתנהלים על פי עונות השנה ומזג האוויר, ומעט האנשים שגרים בה מארחים באהבה.
חוויות מסיור הציר לקראת המסעות המיוחדים לעומק השטח במונטנגרו
מאת: גיא זילברמן
13/06/22
אנו תמיד נוהגים לערוך מסע הכנה, משום שהמחויבות שלנו למטיילים שלנו לא יכולה להשאיר יותר מידי דברים ליד המקרה. גם כך טיול שטח מטבעו מכין לנו הפתעות מידי מפעם, לא כל שכן במדינה אחרת, והדבר מקבל משנה תוקף במונטנגרו.
המסע הקרוב למונטנגרו יצא ביולי 2022 :
מדינה צעירה ולא ממופה שלא במקרה זכתה לתואר "שמורת הטבע של הבלקן". מונטנגרו נוצרה מחדש לאחר המפץ הגדול של פירוק יוגוסלביה ומלחמת האזרחים שהתרחשה בבלקן בשנים 1996-1999 והמלחמה שהולידה את מונטנגרו ב-1999. הפעם הקודמת שמונטנגרו הייתה עצמאית הייתה לאחר שחרורה מידי האימפריה העות'מנית ע"י המלך ניקולא הראשון ב-1876 והייתה ממלכה עד למלחמת העולם הראשונה.
היום מונטנגרו מהווה יעד יוצא דופן משום קרבתה לאירופה ואלינו, משום היותה מדינה אותנטית שברובה לא שינתה פניה מזה דורות וגם משום היותה דלה בתושבים (כ-620,000 בלבד) וגודלה כ-2/3 מישראל, מה שהופך אותה באמת לשמורת טבע. תרגום שמה "ההר השחור" נובע מכיסוי היערות הצפוף על פני האלפים הדינריים הנישאים.
למונטנגרו רצועת חוף מרהיבה, מלאת איים ומפרצים, מה שהופך את 283 הק"מ של החוף לריביירה מתפתחת.
אבל המבנה הגיאוגרפי שלה שבו אין "באמצע" אלה רצועת חוף מוקפת הרים מרשימים משאירה את ייתר המדינה לטבע ולאנשים שחיים שם מאות בשנים.
את המסע התחלתי בשדה התעופה הקטן והחמוד של טיווט - עיירת חוף במפרץ קוטור. שם פגשתי את חברי ולאדן ומיד נכנסנו ללנד קרוזר ויצאנו לדרך. עצירה קטנה בקוטור - עיר עתיקה בקצה המפרץ, לקפה ונשנוש וקדימה... נסיעה קצרה ומתחילים בטיפוס המרהיב על פני 21 סרפנטינות בכביש צר שמחייב זהירות ומוכנות לרכב (אם בא כזה) ממול כשהמפרץ הולך וקטן ממרומי ההר, עד לכפר נגושי שם אני לא מוותר על קצת גבינה ופרשוטו טעימים. משם אנחנו נכנסים לנהיגת שטח קצרה לרענון החושים בפארק הלאומי לובצ'ן.
טוב , עכשיו הרכב כבר לא כ"כ נקי.. אפשר להמשיך אל עבר הבירה פודגוריצה, שם יש לבקר במלון בו נשהה בטיול, לוודא ששום דבר לא השתנה והוא עדיין המלון הטוב בעיר, שם נוכל לנוח מיום ארוך ולאכול כמו שצריך.
משם חזרה אל הדרך לכיוון צפון מזרח, קרוב מאוד אל הגבול עם אלבניה ואל השטח!! בדרכי אל אגם Rikavacko הציר המוליך אל האגם מרהיב והירידה אל האגם לא קלה, יעיד על זה האדון הרוסי ושני בניו שהגיעו איכשהו למטה עם רכב שאינו רכב שטח ומצאנו אותם שם לבד מבוהלים כשהרכב כבר שבור וגלגל אחד מפונצ'ר...
כדרכנו, לא נתנו להם להישאר לבד בשטח לקראת ערב ובעבודה של כמעט שעתיים בגשם שהחל לרדת, חילצנו אותם חזרה אל דרך הגיונית. לשאלה איך הם הגיעו לשם?... התשובה הייתה גוגל מפות שהראתה דרך, צא ולמד...
עכשיו באמת הגיעה לי מנוחה והמלון המפנק בקולשין - עיירה הררית ליד אתר סקי, בהחלט מספק את הסחורה. ארוחה דשנה, ביקור בסאונה, בירה מצוינת ולישון.
את היום הבא פתחתי בארוחת בוקר כמו שצריך, לתדלוק הגוף לעוד יום עבודה (עאלק..) ולנהיגה דרך השטח לאזור אגם Bjelastica הנוף האלפיני בשמורת ביוגרצה - לא ייאמן. העצים האדירים בני כ-400 שנים המתנשאים לגבהים של 40 מטר ויותר, השמורה מהראשונות בעולם בה נשמר יער גשם מהבודדים באירופה, ראשית בזכות המלך ניקולא שאהב והעריך את יופי האזור וקבע שמי שיוריד עץ ביער זה הוא יוריד לו את היד... ידע להסביר הבחור.
הציר משגע ואין ברירה אלה לעצור מידי פעם לנשום את אוויר הפסגות הנוגעות ב-2000 מטר ומעלה, ואולי לשטוף פנים ולמלא את בקבוק המים במי מעיין קפואים ונקיים יותר מכל מקור מים אחר. ועל כל זה ביקור אצל גברת סטויללקה שבבקתת ההרים שלה מבשלת אוכל רועים אמיתי, ומה לעשות? ניתן למטיילים לאכול מבלי לבדוק קודם? "נקריב" עוד קצת מהגזרה שלא הייתה לי ואכן טעים!
חלק חשוב בהכנה זה לגלות אילו צירים עדיין סגורים לאחר החורף, ובגבהים הללו לא פעם הגעתי לנקודה שבה "יצירתיות" נדרשת על מנת להתקדם. ואפילו ביולי עדיין נשאר קרח על ראשי ההרים.
בתום היום שבתי למלון המפנק בקולושין כמו סוס לאורווה, בידיעה שהפינוק מחכה לי.
בבוקרו של היום הבא אנו יוצאים לציר מתוכנן מראש שברובו כביש המגיע אל שני אתרים. לא אהבתי. ולכן שבתי אל המפות ועבדתי עם ולאדן על ציר אחר, ואיזה ציר!! אל אגם Zabojsko החבוי בפארק הלאומי דורמיטור הידוע.
נגיע דרך השטח העמוק, שטחי מרעה בגבהים של כ-1700 מטר מהגדולים באירופה שטרם הגיעה אליהם הקדמה, רק רועים שבאים בימי הקיץ לרעות את העדרים. בימי החורף הרמה מכוסה ב-6-10 מטרים של שלג! אחד המקומות המושלגים בעולם. מזג האוויר הייחודי יוצר מרבדי מרעה מנוקדים בפריחות מרהיבות. לבד מעדרי הסוסים והצאן, זאבים ודובים מתקיימים שם באין מפריע (חוץ מאשר כשהם ממש מתקרבים לעדר של זיאק הרועה ואז הם פוגשים את כלביו וגם בלית ברירה את רובה הציד העתיק שלו. למרות איכות הראקיה המעולה שהוא מכין לבד ונושא בבקבוק של קוקה קולה במקום מים, הוא פוגע. אם יתמזל מזלנו ונפגוש בו שוב האיש מלא כרימון, משכיל ועם לב זהב, ונקבל עוד כמה שלוקים. והציר? גם אם אינו קל ולעיתים מאתגר שווה כל דקה ממנו! חוויה עוצרת נשימה.
לסיום היום קפצתי להביט בגשר המרשים על נהר הטארה הצלול העובר בקניון השני בעומקו בעולם אחרי הגראנד קניון.
בכל יום בהיותי לבד עם ולאדן אני מספיק לעשות כציר וחצי מידי יום. אבל העייפות נותנת את אותותיה בסוף יום ואני חוזר אל המלון בו נישן שני לילות. מלון מקסים, חדריו פזורים על צלע ההר וביניהם, חוץ ממגרש הטניס והבריכה המקורה, גם ערוגות של גידולים אורגנים שמסעדת המלון מגישה מהם בארוחות הבנויות על תוצרת עצמית, והשף - מצוין.
את יום הסיור האחרון אני מתחיל בנהיגת שטח נוספת להשלמת קטע שלא הספקתי ואני שמח מאוד שלא וויתרתי לעצמי. הסיבה היא שבאזור הזה - המיוער בצפיפות, הדרכים אל הכפרים המבודדים הן תוצאה של עבודת חוטבי העצים שפותחים ומתחזקים לעצמם דרך. העניין הוא שכאשר הם מסיימים את העבודה ועוברים לנקודה אחרת היער משתלט במהירות מדהימה חזרה על הדרך והיא נבלעת חזרה ביער כאילו לא הייתה, ולכן חייבים להיות מעודכנים פיזית באיזה ציר נוכל להשתמש. על כל זה לא מן הנמנע להיתקע בדרך הררית ב"פקק תנועה" של 200 פרות החולקות איתך דרך הררית ברוחב 2 מטר.. או ברכב "חדיש" של מקומיים שבא ממול.
אחר הצהריים אני עולה על הכביש וממהר אל האגם סקאדר - אגם גדול ומרשים והוא אגם המים המתוקים הגדול בבלקן, המהווה בית למאות זני ציפורים ודגים. שני שלישים ממנו שייכים למונטנגרו ושליש לאלבניה השכנה.
שם נשוט לנו קצת בנחת על פני האגם, נאכל ארוחת צהריים קלה ונמשיך אל חוף הים האדריאטי ללינת לילה. למסע הזה החלטתי שאת היום השביעי נקדיש למנוחה ואין כמו הריביירה המונטנגרית כדי לבלות יום על חוף הים הנקי בבית מלון חמוד, לרחוץ בים הנקי או לשוטט על הטיילת.
כל מה שנשאר לי לעשות היה לצאת בערב לארוחה טובה (כמו זו שנערוך לעצמנו לסיום) ולקום בבוקר ולחזור הביתה.
את סיור ההכנה הזה אני מסיים בהרגשה של ציפייה ענקית לחלוק את אחד היעדים היפים שטיילתי בהם עם מי שנהיגת שטח, טבע וחברה טובה הם העניין שלו. נצא מהמסלולים המוכרים ונחווה ארץ אוטנטית ומרתקת ב-6 ימי נהיגה מלאים שיודעת גם לפנק בסוף כל יום.
בטיול נגלה עוד על הנופים הדרמטיים (אין דרך אחרת לכנות אותם) והתרבות וההיסטוריה של מוננגרו ונשאיר את זה לטיול הקרוב.
היה תענוג עילאי,
באהבה,
גיא זילברמן.
המסע הקרוב למונטנגרו יצא ביולי 2022 :
המסע הקרוב למונטנגרו יצא ביולי 2022 :
5 תגובות
1
אורח/ת - שרון בן ארי
13 ביוני 2022 ב 06:33
נראה מרתק ועושה חשק לבלות שם בהרים את הקיץ
2
moshea
14 ביוני 2022 ב 21:35
יש מצב לתכנן טיול כזה עם אופנועי שטח ?
3
אורח/ת - טל
15 ביוני 2022 ב 13:56
וואוווווו... איזו כתיבה איזה טיול .. שאפו !
4
Ogash Ofer
15 ביוני 2022 ב 21:12
יש מצב לתכנן טיול כזה עם אופנועי שטח ?
"5
Ogash Ofer
15 ביוני 2022 ב 21:12
יש מצב לתכנן טיול כזה עם אופנועי שטח ?
"
תגובות