טיול ברונקו וחברים לרכס בוקר - 25/6/22

אחרי הטיול הראשון לבעלי פורד ברונקו (קישור ליומן המסע הקודם) שהתקיים בחודש שעבר בנחל צין והשאיר טעם של עוד, יצאנו שוב לדרום, רגע לפני שהקיץ מכה במלוא עוצמתו. גם הפעם, עד שבעלי הברונקו ימלאו את הקבוצות, אנו עדיין מצרפים כלי רכב נוספים בעלי הילוך כוח, בהתניה של "מוגבהים וממוגנים" שיוכלו לעמוד בקצב וביכולות של הפורד החדש והמרשים.
לשמחתנו, חלק גדול מאלה שהצטרפו אלינו לטיול הראשון, ממשיכים להגיע לטיולים הנוספים ומתגבשת לה קבוצה טובה של נהגים טובים בכלי רכב חזקים ומתאימים, שילוב מצויין שמאפשר לנו התמודדות חלקה ונטולת דרמות עם תנאי שטח מאתגרים.

הטיול הפעם תוכנן לצירי רכס בוקר שנפתחו לתנועת מטיילים לפני כמה שנים ונעים על קו הרכס בין נחל הבשור לשבטה. נקודת המפגש נקבעה לתחנת "דלק-משאבי שדה" על כביש 40, הסמוכה לצומת טללים. אנוכי ביחד עם אבא שהצטרף אלי בסופה, ביחד עם אלון ואיתי שהגיעו עם הנגררים של "אחרי!", הקדמנו ביום אחד ובילינו את הלילה במפגש ג'יפולוג הקיצי שנערך בחניון שדרית הסמוך לבורות לוץ ולמכתש רמון.
קפיצה קטנה של שעה מנקודת המפגש של הטיול, בקטנה.... חניון שדרית הממוקם בתחומי המחנה הצבאי "שדרית" הנטוש, בגובה של כ-900 מטר, הוא מקום קריר ונעים בלילות הקיץ, והערב עבר עלינו בצחוקים עם חברים סביב מנגלים ומבחר בקבוקי אלכוהול כיד המלך ולאחר מכן – שינה ערבה בטמפרטורות קרירות ונוחות להפליא.

השכמה בשעה סבירה ביותר (06:30), קיפול אוהל והתארגנות נינוחה ללא לחץ, קפה ראשון של בוקר והיידה, לדרך – קצת פחות משעה אחר כך, אנו כבר בתחנת הדלק ומשתתפי הטיול מגיעים אחד אחד. כל כלי הרכב בטיול חזקים ומתאימים למשימה – בראש הסופה הקשישה כפולת נעילות, אלון ואיתי בניסאן פטרול וטויוטה פראדו קצר, כפולי נעילות על צמיגים גדולים, ארבעה ברונקו בדלנדס ארוכים, ירון בעוד טויוטה פארדו בנזין ארוך, אריאל בלנדקרוזר ארוך מוגבה על צמיגי שטח והסופר-ג'ימני של שלמה - מוגבה, מורחב, ממוגן, נעול כפול, צמיגי שטח גדולים, כננת... מפלצת קטנה שנבנתה ברוחב לב מכל טוב קטלוג השיפורים. הפטרול של אלון והפראדו של איתי רתומים לנגררי השטח של "אחרי!" – אלון מייצר את נגררי השטח המרשימים הללו כאן בישראל, ברמות הנדסה, איכות הרכבה וגימור שלא נראו במחוזותינו עד היום. רמה של אוסטרליה, לא פחות.
הנגרר שאיתי משך הוא מהדגם של ה"ביוקר", עם שילדה מיוחדת, מתלים נפרדים ומתלי קוילאובר על בולמי זעזועים של FOX, והנגרר שנרתם לפטרול של אלון הוא מדגם חדש, במבנה קונבציונלי יותר של סרן התלוי על קפיצי עלים – מוצר חדש שמחירו הופך אותו לנגיש יותר למנעד רחב יותר של לקוחות, ואלון הצטרף לטיול גם על מנת לבחון אותו בתנאי טיול על אמת.

לאחר נסיעת כביש קצרה, חולפים על פני צומת טללים ותחנת הכוח התרמו-סולארית עם המגדל בעל המראה העתידני שזוהר למרחקים ונראה מכל רחבי הנגב, קצת אחרי מושב אשלים, פונים שמאלה לשביל האדום של נחל הבשור ועוצרים לרוקן אוויר מהצמיגים. האתגר הראשון להיום במרחק דקות ספורות: מעלה משורה. הוא אינו מהקשים אבל כולל פניות חדות והרבה דרדרת, ולקראת קצהו העליון, שתי מדרגות סלע גבוהות. אני לא צופה כאן בעיות, אבל החלק המעניין יהיה כשהרכבים הרתומים לנגררים יתמודדו עם המעלה. כצפוי, כולם מטפסים בזריזות, אבל ההפתעה מגיעה מכיוון הנגררים – הן הפטרול והן הפראדו מטפסים בקלות, כאילו הנגררים לא נמצאים שם כלל. יפה ומרשים!

מעודדים מהביצוע המרשים, אנו יורדים בחזרה לאפיק הבשור, חוצים אותו ונכנסים לשביל הירוק המתפתל על קו רכס בוקר. ציר טכני, איטי ומשובש, הרבה עליות וירידות כאותה רכבת הרים מדברית, מהר מאוד אנו בגבהים שפותחים את הנוף ורוח מדברית נעימה שוברת את החום וממש נעים לנו, גם בסופה הפתוחה נטולת המזגן. זכינו ליום מצוין, ללא ספק.
חולפים במעלה "מעבר המצוק" השבור שגם הוא לא מחסיר אף פעימה לקבוצה, ועוצרים להתפעל מהנוף הנשקף מפסגתו של הר בוקר לכיוון דרום. האתגר הבא הוא יותר מפחיד ומסוכן מאשר קשה – "סכין ציפורים" המפורסמת. עליה תלולה עם פניה חדה ימינה לעליה הרבה יותר תלולה, אפילו מאוד, צרה מאוד, עם המון טרשים ודרדרת + מדרגות סלע באמצעה ומדרונות ארוכים ותלולים משני צידיה. אמנם יש כאן הרבה אחיזה, אבל הטיפוס הוא בזוית תלולה מכדי לאפשר לנהג לראות משהו מלבד שמיים... לכן צריך להיות מאוד מדויק ולשמור על קו נכון על מנת לא להישפך לצדדים ולהתגלגל במדרון...
הסופה מטפסת בקלות ובמבט במראות אמנם לא נראה שמישהו מתקשה, אבל מטעמי בטיחות אני מחליט שמוטב לעמוד ולכוון מבחוץ ולגדוע דרמות לפני שהן מתחילות. גם הפעם הנגררים העמוסים לא מהווים שום בעיה לפטרול ולפראדו שמטפסים בהצלחה בלי להתאמץ.

יורדים מסכין ציפורים למסעף נצר שלמרגלות הר חוטב. כאן אני פונה שמאלה לציר נחל דרורים. יורדים במעלה נצר התלול לערוץ נחל דרורים הטכני והמפותל – כאן כבר לא גבוה כמו בתנועה על קו הרכס, החום היוקד מוקרן מהמדרונות שבצדדים וחסרונו של מזגן מתחיל להשפיע... "מעלה דרורים" הקצר ביציאה מהערוץ כבר לא מאתגר ולאחר שעה קלה אנו מגיעים להפסקת הצהריים בחורשה המצלה הסמוכה לגן הלאומי שבטה. כאן התפנקנו בצל שעה תמימה למנוחה ואוכל בכיף.

כעקרון, זו היתה אמורה להיות נקודת הסיום של המסלול בשל החישובים הפסימיים שלי שלקחו בחשבון קצב תנועה איטי יותר וקשיים/חילוצים בנקודות המאתגרות – אבל בפועל, הקבוצה סימנה "V" מרשים על כל אתגרי המסלול ונשארו לנו עוד כמה שעות אור. אלה שהמסלול עד כה מילא להם את המצברים והעדיפו לחתוך צפונה לכביש נפרדים מאיתנו, ובשיירה מוקטנת שכוללת צמד ברונקו, ג'ימני ולנדקרוזר, אנו יוצאים ל"הדרן" – הארכה קלה של המסלול דרך השטח הפראי של גבעות כבודה לכיוון מזרח, בואכה בית השנטי, כביש 40 וסיום בשעה 16:00 בתחנת הדלק בשדה בוקר.

היה לנו יופי של טיול – מזיגה מוצלחת של קבוצה מצויינת בכלי רכב חזקים, שהפגינה נהיגה מקצועית וחלקה במסלול יפה ובהחלט "עבה" ומעניין שכולו נסיעה ב-LOW עם אתגרי נהיגה בטוב-טעם, שעברו ללא עיכובים, ללא תקיעות, ללא חילוצים, ללא נזקים, וללא שום דרמות - הלוואי על כל טיול "שעמום" שכזה! וכמובן שאפו גדול לאלון על הנגררים המצויינים שהוכיחו יכולות מרשימות. תודה גדולה לקבוצה - ניפגש בטיולים הבאים!

לעוד מסעות והדרכות בארץ ובעולם:

למסעות הבאים בארץ - הקלק כאן
למסעות הבאים בעולם - הקלק כאן
להדרכות הנהיגה הבאות - הקלק כאן