מלכות בשטח של סמלת

בוקר טוב בפארק קנדה

מפגש הבוקר בפינה מוצלת בפארק קנדה המקסים עם ארוחת בוקר נהדרת של דליקטסן מעשי ידיה של רותי ברודו. 15 כלי רכב מסוג ג'יפ רנגלר, רוביקונים, גרנד צ'רוקי וגם סובארו XV ופורסטר הגיעו ליער ובהם 2 או 3 וגם 4 נשים קטנות וגדולות.
חייבים מילה טובה לקק"ל על הניקיון והארגון המושקע בפארק - יישר כוח!
לאחר נסיעה על הכביש המעגלי של הפארק יצאנו מפארק קנדה מזרחה על כביש 1 בטיפוס לעבר ירושלים, חצינו את עיר הבירה (ולא פגשנו בביידן - נשיא ארה"ב ששהה באותו זמן בירולשים) דרך הגבעה הצרפתית וירדנו על כביש 1 לכיוון מעלה אדומים וים המלח. במצפה יריחו עזבנו את הדרך הראשית ועל הכביש הצר והמופתל ונסענו עד לתצפית הצופה על מנזר סנט-ג'ורג'.

תחנה ראשונה -מנזר סנט-ג'ורג'

המנזר המדברי הקרוי במפה ‘‘דיר מר גי'ריס’‘ הוא מנזר יווני אורתודוקסי השייך לקבוצת המנזרים של צפון מדבר יהודה (המרסבא שבוואדי קלט, דיר חג'לה שביריחו ודיר פיראן שליד עין פרת). המנזר בנוי על מצוקי וואדי קלט - הוא נחל פרת, וגובהו כגובה פני הים. מהתצפית אל המנזר אפשר לראות את הקצה הצפון מערבי של יריחו, השוכנת מצפון לים המלח ובשיא המקום הנמוך בקצה הדרומי של בקעת הירדן.
המנזר נבנה במאה החמישית והורחב במהלך המאה השישית על ידי נזיר בשם גיאורגיוס שעל שמו נקרא המנזר. הנוצרים מאמינים כי זו המערה בה התגורר אליהו הנביא וכי במערה זו בישר המלאך לסבו של ישו, יואכים, כי אשתו חנה תלד את מרים הבתולה, אימו של ישוע (ישו).
לאחר מלחמת ששת הימים וכיבוש השטח ע"י ישראל הציבו הנזירים צלבי ברזל רבים על הגבעות שמסביב ובפתחי מערות ההתבודדות שלהם. כיום חיים במנזר כ-10 נזירים.

בכניסה למנזר שער גדול ועליו צלב, ולצידו סוחרים מקומיים שמיד הציעו לנו מיץ סחוט, תמרים מיריחו וגם כאפייה או שרשרת. משמאל לשער דרך צרה להולכי רגל המובילה לתצפית מקסימה על המנזר הנמצא מעברו השני של נחל פרת.

ואדי קלט הוא נחל פרת

על שביל כבוש ירדנו לעבר נַחַל פְּרָת הידוע גם בשמו הערבי - ואדי קלט. הנחל שזורם גם בשיאו של הקיץ מתחיל את דרכו מצפון מזרח ירושלים, אורכו כ-30 ק"מ וסופו בשפך הירדן ממזרח לעיר יריחו. לאורכו של הנחל מספר מעיינות שופעים כשהשלושה הגדולים מהגבוה במערב לנמוך במזרח: עין פרת (עין פארה), עין מבוע (עין פואר) ועין קלט בו אנחנו ביקרנו.

לצד ערוץ הנחל עוברת אמת מים רומית קדומה עוד מתקופת המלך הורדוס (תקופת בית שני), שמעבירה מים מזה 2,000 שנים ויותר למבצר קיפרוס הנמצא מעל מצוק ההעתקים ומשקיף ליריחו. בתקופת הבריטים נבנה מפעל המים המודרני עם תעלת בטון וחיזוקים לאמה הישנה על מנת להזרים את מי המעיינות לשדות ולבתים של העיר יריחו.
אנחנו חנינו לא רחוק מבית החוה הבודד הנמצא ליד עין קלט (כיום מאוכלס ע"י בדואים) וטיפסנו ברגל לצד הנחל לעבר אמת המים והבריכה הקטנה שזכתה לשם עין אפחד (אולי כי אף-אחד לא בא לבקר שם.... נכון ללפני כמה שנים).

דרך הדמים - טאלת א-דם

לאחר הטיפוס המעט מאתגר מנחל פרת עלינו מערבה על טאלת א-דם, היא דרך הדמים העתיקה העוברת במקביל ומצפון לכביש מספר 1. כביש 1 הינו הדרך העכשווית המחברת כיום בין ירושלים לים המלח והוא מחליף את "דרך הדמים" העתיקה, אשר חיברה את ירושלים ומעלה אדומים עם יריחו וים המלח.
יש הטוענים ששם הדרך - "דרך הדמים", בדומה לשם של מעלה אדומים / כפר אדומים / מישור אדומים או בערבית חאן-אל אחמר (אכן -שטח המריבה שבג"צ פסק שיש לפנותו וממשלות ישראל נמנעות לעשות כן), הוא בזכות הסלע האדום הנמצא באזור (סלעי גיר שהשמש מעניקה להם גוון אדום) ויש טענה כי שם הדרך הוא בגלל הדם של קורבנות שודדי הדרכים אשר ארבו לעוברי האורח ואפשר לחבר זאת לסיפור הנוצרי של השומרוני הטוב.

חלות טעימות לשבת, סיכום קצר וקדימה לדרך מערבה - שבת שלום לכל המשתתפות.

תודות למלכות בשטח

תודה ענקית לעדי אלפסי - הרוח (סופת טורנדו) החיה שיזמה ודאגה לכל המסע הנהדר. תודה לנשות סמלת - אורלי ודבי היקרות על כל הרוגע, העזרה והסיוע, תודה לאגרונוב על הכישרון וההשקעה בתמונות והכי הרבה תודות לכל אחת מהמשתתפות שנסעו אחרינו לחבל ארץ לא מוכר, להרפתקה לא ידועה ודאגו ליהנות מכל רגע.