מסע הדגל של אתר השטח בארץ - טיול ג'יפים חוצה ישראל יצא שוב לדרכו באוגוסט האחרון.
שיירה ארוכה ומגוונת של כלי רכב לשטח עם ובלי הילוך כוח, עמוסה בכ-50 משתתפים, מבוגרים וילדים מכל הגילאים וכולנו יחד חצינו את המדינה כולה, מיער נמרוד למרגלות החרמון ועד להר יואש הצופה על אילת.
5 ימים וכמעט 800 ק"מ שרובם הגדול בשטח. חוויה אישית ומשפחתית מדהימה שלא תשכח לעולם.
בקרוב מסעות חוצה ישראל של חול המועד סוכות 2022
מסע חוצה ישראל באוגוסט, מעלה תמיד את אותה השאלה, "תגיד, לא יהיה חם מידי..?" ומידי שנה, הקיץ הוא קיץ וצריך להתמודד איתו בכל מקום. בכל מקום כולנו בורחים למזגן בבית או בקניון, לים או לבריכה ואיכשהו מזיעים, מקטרים וממשיכים הלאה. במסע חוצה ישראל של אוגוסט 2022, כמו בכל אוגוסט, כולם שואלים את השאלה הזו ונרשמים להרפתקה המיוחדת למרות החשש מהחום.
כן, חם, בצפון, בבקעה ובדרום, אבל מאחר וזה מסע חוצה ישראל ולא סתם עוד טיול, בכל יום אנחנו גומעים כ-150 ק"מ בתוך האוטו עם מזגן קריר... ואין מצב שלא נסיים אותם כי לכל יום יש יעד לחניון לילה ספציפי!
הפסקות נעשות תחת צל ואם יש מקום לשיכשוך במים, עצרנו בו כדי להתרענן. אז החום קיים אבל הוא בטל בשישים אל מול חווית המסע העוצמתית.
השיירות בחודש אוגוסט ארוכות ומתארכות בכל שנה עוד קצת, את החוצה הזה עשיתי עם שיירה מגוונת מאוד של 17 רכבי 4X4, עם ובלי הילוך כח, החל בפורסטר ו-XV של סובארו, וגם דאצ'יה דאסטר ללא הילוך כוח ועוד סוזוקי גרנד ויטארה, מיצובישי פאג'רו, טויוטה לנד קרוזר וגם היילקס, ג'יפ גרנד צ'ירוקי, רנגלר וגם רוביקון ואפילו פורד ברונקו אחד חדש. המשתתפים עצמם היו חבורה נהדרת של נשים, גברים וילדים בגילאים שונים, שמהר מאוד התחברו לחבורה אחת שמחה ומגובשת.
נקודת המפגש שלנו נקבעה לשעה 07:30 בכניסה ליער נמרוד, קילומטר אחד מדרום למג'דל שמס ובערך אותו מרחק מהישוב הקטן נמרוד המתגאה בתואר "היישוב היהודי הגבוה ביותר במדינת ישראל" (גובה 1115 מ' מעל פני הים) ושמורת החרמון. החבורה שלי מגיעה בזמן ואנחנו פותחים בסבב הכרות מרענן מאז ערב מפגש ההכנה. עוברים מול מפה פתוחה על המסלול הארוך שלנו להיום, תדריך בטיחות, חלוקת מכשירי קשר, מספרי ברזל וקדימה.. יוצאים לדרך.
יצאנו דרומה על רכס נמרוד למרגלות החרמון ולאחר צומת מסעדה פנינו לשביל המקיף את ברכת רם, ממנה המשכנו במעלה השביל היוצא דרומה ודרך שוליו המערביים של הר כרמים, חצינו את הכביש ונכנסנו לשמורת יער אודם דרך הסמ"ש הכחול וטיפסנו לפסגת הר אודם הנקרא כך על שם צבע האדמה ממנו הוא מורכב.
עוד קצת דרומה ומזרחה בשבילי היער ועצרנו לארוחת בוקר, תחת עצים גדולים ומצלים בחורשה הצמודה לגדר הישוב אל רום.
המשכנו בצמוד ומצפון לישוב אל-רום ומעבר לכביש, ממש מול האנדרטה לחללי פלס"ר חטיבה 7, נכנסנו לשמורת הר חרמונית ולאחר טיפוס בכביש מפותל הגענו לפסגת ההר שהוא חלק מרכס התלים הישראלי. במקום נמצא בונקר נטוש של צה"ל וממנו נוף מרהיב על כל עמק הבכא ובראות טובה, עמוק לעבר סוריה שמעבר לגבול.
ירדנו מפסגת ההר ועלינו על שביל המקיף אותה מצפון עם כיוון השעון ובסופו של דבר דרומה דרך עוז 77, נקודת תצפית ואתר הנצחה בעקבות מלחמת יום הכיפורים, באזור זה בלמו כוחות קטנים של חטיבה 188 וחטיבה 7 כוחות שריון וחי"ר סוריים והשמידו את רובם, אף שספגו אבדות כבדות. לבלימת הסורים הזו הייתה חשיבות מכרעת על המשך המלחמה ותוצאותיה והקרב הכבד כונה מאוחר יותר קרב עמק הבכא.
נכנסנו לביקור במפקדת הכוחות הסוריים, שם ביקר אלי כהן, המרגל שלנו בסוריה, כדי להחתים אישור המאפשר לו לרדת דרומה לאל-חמה. בתחומי הבניין נמצאות 3 תחנות המזכירות את פעילותו של אלי כהן ובנוסף המקום מעוטר באינספור כתובות ואיורי גרפיטי צבעוניים.
עוד דרומה ואנחנו חולפים על פני ההרים בנטל ואביטל, שמורת אירוס חושניה ובקרבת הר פרס קצת מערבה לכיוון נחל בזלת ודליות. בדרך עצרנו בגלגל רפאים הידוע יותר בשמו רוג'ום אל הירי (גל אבנים של חתולי הבר) והוא תופעה שעד היום החוקרים השונים אינם יודעים להסביר בוודאות. ידוע ששימש כלוח שנה חקלאי, אבל לא ברור מי בנה או השתמש בו מאחר וככל הידוע לנו כיום, האדם באותה תקופה לא החזיק בכלים המתאימים לכך. בסוף השביל ומיד לאחר מאגר המים, נכנסנו לחניון דליות ועצרנו לארוחת צהריים.
המשכנו בדרך ומיד אחרי קיבוץ מבוא חמה נכנסנו לשביל הגולן שמוביל אותנו דרומה מעל המצוק של הר נמרון כשהכנרת פרושה כ-400 מטר תחתינו.
רגע לפני ששביל הגולן חוזר לכביש, פנינו שוב ימינה דרך חורשת אורנים ולמטה עם השביל המשתרך לאורך נחל שריר. עצרנו להפסקת התרעננות בבריכת עין שריר המוצלת שזכתה לעבודת ניקיון יסודי לפני שבוע בדיוק. הירידה תלולה והדרך דרדרתית עם כמה הצלבות ושפ"צים עדינים. חלפנו על פני אנדרטת הטייסים הטורקיים וירדנו עד למפגש עם כביש 92 מול קיבוץ האון שעל שפת הכנרת.
בתחנת הדלק שבכניסה לקיבוץ עצרנו לתדלוק, חידוש קל למלאי המים והקרח, ניפוח אוויר בצמיגים והמשכנו על הכביש. בצומת צמח פנינו דרומה על כביש הבקעה ונסענו איתו עד לצומת שאן, ימינה על כביש 71 ועוד ממש קצת עד לחניון הלילה הראשון שלנו בגשר הקנטרה שעל נחל חרוד ובקרבת בית שאן. החבורה התפזרה ברחבי החניון שהיה פנוי כמעט רק עבורנו, הקימו אוהלים, הדליקו מנגלים, מקלחות ודי מהר נפלו לשינה עמוקה. לילה טוב.
השמש מעירה את כולם מוקדם בבוקר והטמפרטורה שעולה מוציאה את כולם מהאוהלים. החבורה מתקתקת את העניינים ובשעה 8:00 כולם עומדים בתדריך הבוקר מול מפות פתוחות, אני מחלק מספרי ברזל חדשים ואנחנו יוצאים לדרך. כניסה קצרה מאוד לתחנת דלק בצומת שאן לטובת עוד קצת קרח מים וקפה למי שצריך את ההפוך המוקצף שלו על הבוקר ואנחנו עולים על כביש 90 לכיוון דרום. כעבור כ-50 ק"מ, בין הישובים משואה ושלומציון, ירדנו מהכביש ימינה ועלינו בכביש מפותל שטיפס מהר וגבוה כשבסופו חניון קטן. ממנו שביל הליכה המוביל למצוק של המוסטרה וממנו נשקפת תצפית "המאה".
לאחר הליכה קצרה עד קצה השביל, מגיעים למצוק וממנו תצפית מרהיבה למזרח השומרון ולבקעת הירדן, בית שאן מצפון וים המלח מדרום. המצוק מהווה סמן גיאולוגי חשוב ודרכו ניתן להבחין שקרן הסרטבא הינה גוש מורם (הורסט) וממנה התצפית הכי יפה בבקעת הירדן. אם תשאלו את מתיישבי המקום הם יספרו לכם שלמקום כוחות מיוחדים המחזקים אהבה.
חזרה לכביש 90 בסופה של הירידה המפותלת והכל כך פוטוגנית ואנחנו ממשיכים דרומה. מעט צפונית ליריחו נכנסנו ימינה לכיוון הישוב הצעיר מבואות יריחו, עקפנו אותה מדרום בצמוד לגדר הישוב ונכנסנו לטבילה בעין צדק שמאחוריו, בריכה מלאכותית גדולה עם מים צלולים וקרירים. תענוג.
מצומת בית הערבה עלינו על כביש 1 וירדנו ממנו כעבור כמה ק"מ לטובת הכביש של בקעת הורקניה. המשכנו דרומה מספר ק"מ עד למפגש עם סמ"ש ירוק מעט אחרי הגשר ההרוס. הכיוון הוא שוב מזרחית לכיוון מצוק ההעתקים, חצינו את נחל קדרון המטונף באשפה ופסולת וסטינו לגיחה קצרה לתצפית נוספת ממצפה נחליאלי, בתוספת מפל מרשים המשקיף על בקעת ים המלח, דרך חלון נוף שיוצר קניון נחל קדרון.
המסלול שלנו ממשיך דרומה על הסמ"ש האדום ובכל פעם מוכיח מחדש שהוא אחד היפים בארצנו. הנסיעה בשביל המפותל מטפסת ויורדת בגובה, אנחנו פוגשים חריצי נחל רבים ושונים, חלקם דורשים הכוונה קרקעית ולכל רכב הכוונה אחרת, והנוף לא פחות מקסום. מצוק ההעתקים העצום נישא כחצי ק"מ מעל ים המלח, לעיתים הוא מתרחק מהשביל שלנו כמה מאות מטרים ולעיתים מתקרב לכדי כמה עשרות מטרים בלבד, בקטעים אלו הנסיעה דומה לטיסה והחוויה עוצמתית. חצינו את נחל סמר ונחל טור וכעבור כק"מ אחד נוסף הגענו לחניון הלילה השני שלנו במצוקי דרגות וגם הוא פנוי כולו עבורנו.
החניון שלנו די פתוח ושטוח והשמש מנצלת את זה יופי ועושה לכולנו השכמת בוקר טוב, קצת יותר מוקדמת וקצת יותר חמה ממה שביקשנו. תדריך בוקר ליד הרכב שלי מול מפות פתוחות ואנחנו יוצאים לדרך.
רגע לפני שאנחנו יוצאים למסלול שלנו אנחנו פונים שמאלה לכיוון הכניסה לכפר הנופש מצוקי דרגות, כדי לאסוף זוג נוסף שיצא אלינו מוקדם בבוקר מנהריה לשלושת הימים האחרונים. הזוג ורכבו השתלבו בשיירה אבל כעבור 5 דקות נסיעה, נשמעה קריאה בקשר שהרכב שלהם נתקע בעקבות גיר תקול, לא נכנס לרוורס, אשכרה קיבלנו את "לא זז הרוורס" במציאות. בעלי הרכב, זוג שמטייל כבר שנים ועמוס בניסיון התאכזבו מאוד אבל קיבלו את המצב בגבורה. גררנו אותם חזרה לנקודת ההתחלה ולאספלט, נפרדנו בתחושת פיספוס גדולה ויצאנו לדרך.
עלינו על הסמ"ש הירוק וכעבור כ-2 ק"מ הגענו למעבר עם כמה הצלבות וירידות תלולות. נאספנו כולם ליד המעבר ועשינו שיעור קצר נוסף בנהיגת שטח, בחירת נתיב נכון, שילוב הילוך כוח גם בירידה חזקה ולקיחה בחשבון את זוויות הגישה והנטישה של הרכבים השונים.
כעבור 3 ק"מ נוספים הגענו למעבר נחל תקוע שדורש מידה של תשומת לב ובעזרת הכוונה קרקעית, כולם עברו בקלילות עם הרבה תמונות פוטוגניות.
המשך נסיעה וטיפוס לראש חצצון שבו יש נקודת תצפית על ים המלח, מהטובות שיש כאן באזור ועל מפל חצצון מהנקודה הכי טובה שיש. הנוף מסביב דרמטי ומהפנט כשים המלח פרוש תחתינו ונמוך מאיתנו, בלמעלה מ-600 מטר.
המסלול ממשיך ומתגלגל דרומה לעומק המדבר. אנחנו עוברים על פני מספר מאגורות מים ופה ושם פוגשים מעבר מאתגר שדורש הכוונה קרקעית לכל השיירה. עצרנו לביקור קצר ברוג'ום א-נקה ששימשה כנקודת תצפית ובסיס של המשטרה הירדנית משנות ה-50 ועד למלחמת ששת הימים. הנוף מרהיב ביופיו והשמש שוקעת לאיטה.
אנחנו עמוק בתוך המדבר כשרוב השבילים רחבים וכבושים ומגבירים קצב. במצפה מדרג בתחנת אום דרג' יש מבנה חד קומתי ששימש את משטרת הגבולות הירדנית, אחת משש תחנות משמר הגבול הדרום מזרחי של יהודה בתקופה הירדנית, שהשתמשו בגמלים על מנת לפטרל בין תחנה לתחנה.
יצאנו מהשטח לכיוון יער יתיר והמשכנו בנסיעה לכיוון ערד. עצרנו להפסקה ארוכה יחסית לטובת קניות בסופר וחידוש מלאים לחציו השני של המסע. בתום הקניות ותדלוק הרכבים ירדנו עם כביש 31 ונכנסנו לחניון הלילה בנחל מורג. המחנה שלנו תופס צורה כשכל הרכבים סודרו בצורת ח' גדולה, ח' נוספת בתוכה עם כל האוהלים ובמרכזה מדורה שמעסיקה את כל הילדים. שוב בשרים על האש, מרקים על הגזיות והמון דברים טובים.
גם הבוקר השמש עלתה מוקדם מאוד ואף אחד לא יכול להישאר באוהל. הציוד מקופל חזרה לרכבים ואנחנו שוב בתדריך בוקר, עוברים על המסלול מול מפה פתוחה. הצגתי כמה אלטרנטיבות להמשך היום בהתאם למזג האוויר ומצב השטח, תדריך בטיחות, כללי נהיגה בשיירה ויצאנו לדרך לכיוון ים המלח ולצומת זוהר. פנינו ימינה ודרומה לשביל כחול ולמסלול נחל פרצים וכעבור כשלושה ק"מ נוספים הגענו לפתחו של נחל סדום ולקטע דרך קצר אבל מיוחד במינו, מפותל מאוד ומענג לנסיעה עם קירות לבנים גבוהים משני צידיו ושביל ש"מטפס" עליהם בכל עיקול. הנהיגה בנחל מענגת והתמונות המתקבלות בנחל סדום אינן דומות לאף מקום אחר.
חצינו דרומה את מישור עמיעז עד למפגש עם כביש 90 ואיתו המשכנו עד הפנייה שמאלה לשביל השחור של נחל אביה. הפניה ימינה באותה נקודה על הכביש מובילה למסלול נחל חצרה כשבתחילתו המרפסת של צין, אליה נכנסנו לטובת הפסקת קפה.
חזרנו לכביש, חצינו אותו ונכנסנו לנחל אביה המפותל והמקסים, עם קירות גבוהים בצידיו, עליהם ניתן לראות אינספור שכבות סלע המתעדות היסטוריה גיאולוגית של מיליוני שנים אחורה. הדרך למפגש השבילים עם נחל אמציהו קצרה ואיתו המשכנו לזרום דרומה בנסיעה מהירה על שבילי חצץ דק, עד ליציאה מהנחל בקרבת חצבה.
כשהשביל פוגש שוב את כביש 90 ליד חצבה אנחנו עולים עליו וממשיכים דרומה עד ליישוב הקטן צוקים. בתדריך הבוקר אמרתי לקבוצה שאת המסלול של נחל עשוש, כ-30 ק"מ אורכו, נעשה רק בתנאי שהזמנים יאפשרו זאת ואת זה אדע רק כשנגיע לתחנת הדלק צוקים. כשהגענו הזמנים היו לטובתנו ומאחר והקבוצה מתנהלת בהצטיינות יתרה החלטתי ללכת על זה. עצירה לתדלוק וללא עיכובים נוספים, אנחנו נכנסים לשביל של נחל עשוש ומיד עוצרים תחת העץ הענק לארוחת צהריים.
כבר בתחילתו ברור שנחל עשוש הוא אחד המרשימים בארצנו. הדרך בנחל עשוש מרשימה מאוד וככל שהשמש משנה את מיקומה בשמיים, כך הגוונים של הנחל הולכים ומאדימים. כשהגענו לאמפי תיאטרון הטבעי והעצום של עשוש עצרנו להפסקת קפה נוספת כי אין מצב שלא נעצור כאן לרגע.
הנסיעה בשמורת נחל עשוש ברובה נעימה וקלה אבל מידי פעם יש צורך בהכוונה קרקעית כדי לעבור מכשול כלשהו. בתאורת שמיים של בין ערביים, הגענו למפגש השביל עם כביש 40 וירדנו עוד כמה ק"מ דרומה לחניון הלילה פארן ללילה הרביעי והאחרון של המסע.
הגענו לבוקר האחרון שלנו בטיול ואנחנו מתארגנים במהירות וביעילות. ארוחת בוקר מצויינת, קפה חזק לשעות הבוקר וכולם עומדים סביבי לתדריך. יש לנו היום מסלול יפהפה וארוך של למעלה מ-120 ק"מ ורובם בשטח. השיירה הארוכה והמכובדת שלנו יוצאת לדרך ומיד ביציאה מהחניון אנחנו נכנסים לנחל פארן על הסמ"ש האדום. כעבור כ-4 ק"מ על השביל הגענו לקניון עדה. הקניון חתור בסלע ותחילת המסלול בתוך הקניון עם עליה בסולמות וחבלים שנמצאים במקום. אני מקציב לכל הסיפור חצי שעה והחבר'ה האלופים שלי עומדים בזמנים. ביציאת החבורה מהקניון חיכה להם קפה ותה ועוגיות ולאחר כמה דקות נוספות, המשכנו ללא עיכובים מיותרים עם הסמ"ש האדום דרומה לאורך שמורת הר הנגב. גם כאן השבילים מהירים מאוד ואנחנו לוחצים חזק ובכיף על הגז עד למטוסי המטרה שזה סוג של בית קברות למטוסים, ומדובר באטרקציה ייחודית ומיוחדת לילדים ולמבוגרים.
חזרה לשביל ונסיעה דרומה לבקעת צניפים ותחת העץ הגדול בחניון הלילה שער צניפים עצרנו לארוחת צהריים אחרונה לטיול כולו. המשכנו דרך גב צניפים שכרגע יבש לגמרי, עוד קצת על הסמ"ש האדום שלאורך נחל צניפים ובמפגש של הסמ"ש האדום עם הירוק, המשכנו עם האדום לכיוון כללי דרום מזרח ובשבילים סופר מהירים טסנו בגובה נמוך כשאנחנו משאירים אחרינו שובלי אבק ענקיים, עד למעלה עקוף ולאחריו כביש 12 ובקעת עובדה.
ימינה על כביש 12 וכעבור עוד כמה ק"מ חצינו גם את צומת סיירים ואנחנו נעים דרומה בשמורת מסיב אילת. כביש 12 יפהפה והנוף מעבר לגבול עם מצרים מרהיב. אנחנו יורדים מהכביש ומטפסים לתצפית המרשימה בהר יואש ממנה ניתן לראות עמוק לתוך סיני ולמפרץ אילת וכשהראות טובה ניתן לראות גם את ההרים של סעודיה.
זהו, עוד מסע חוצה ישראל נגמר לו. כפי שכתבתי בתחילת הכתבה, היתה לי קבוצה לא פחות ממדהימה, אוסף של נשים, גברים וילדים שהכירו רק לפני 5 ימים וכעבור מסלול ארוך בו נסענו כמעט 800 ק"מ כשרובם הגדול בשטח, הפכו לחבורה קרובה ומגובשת שהסתדרה נהדר, תמכה, פירגנה והיתה פשוט תענוג מתגלגל לכל אורכה של המדינה המקסימה שלנו.
תודה לכולכם, נעמתם לי מאוד והייתם אשכרה אלופות ואלופים לכל אורך הדרך.
להתראות בטיולים הבאים,
קובי.
למסעות הבאים בארץ - הקלק כאן
למסעות הבאים בעולם - הקלק כאן
להדרכות הנהיגה הבאות - הקלק כאן
11 תגובות
1
אורח/ת - צבי ומוריה כהן
28 בספטמבר 2022 ב 10:35
קובי היה מקסים , איש שטח מקצועי , מתחשב ומאוד סובלני לקבוצה . כל עצירה שאל את הקבוצה איך מרגישים וכו. במעברים מאתגרים הנחה את הנהגים בכזאת מקצועיות וסבלנות איך לעבור את המעבר בלי לחץ והרבה ביטחון עצמי . עידוד נהגים חדשים אנחנו אישית מודים לקובי מאוד ובעזה שניפגש בעוד טיולים עם קובי בצלאל תודה רבה ושנה מבורכת 😉🌼🌸
2
אורח/ת - עידו
02 באוקטובר 2022 ב 17:42
תודה לך, איש, אח יקר היה לי שוב העונג לחוות טיול בהדרכתך, בטוח שניפגש עוד בדרכים מאובקות!!!
3
אורח/ת - קובי
02 באוקטובר 2022 ב 17:43
שלום לכולם,
היה כיף ומאוד נהנו.
תודה על חוויות וזיכרונות נעימים.
4
אורח/ת - סיגל
02 באוקטובר 2022 ב 17:43
נהננו מאוד מהאנשים המסלולים ומהגישה הכל כך מקצועית, מכילה ומכבדת שלך, קובי.
תודה ונתראה בטיולים הבאים
5
אורח/ת - ארז וברק
02 באוקטובר 2022 ב 17:44
תודה רבה לקובי המדריך המקסים ולכולכם אתם הייתם 10 נהנינו מאוד
6
אורח/ת - ארי
02 באוקטובר 2022 ב 17:44
Was a great trip. Thanks to everyone and of course קובי!
7
אורח/ת - ניתאי
02 באוקטובר 2022 ב 17:45
תודה לכולם! הייתם נהדרים. היה לנו כיף לא רגיל. מקווים לעוד מפגשי שטח רבים.
8
אורח/ת - איריס
02 באוקטובר 2022 ב 17:46
תודה רבה על חברותה משובחת
היה כייף אתכם מאוד❤️
וקובי אחד 👑 תודה שארגנת לנו אחלה מן אחלה של מסלולים, נופים וחוויות
נפגש בשטח🤟
9
Ogash Ofer
03 באוקטובר 2022 ב 11:39
כמה כייף לקרוא את יומן המסע והרבה יותר כייף לקרוא את התגובות.
קובי - יישר כוח ענק!
10
Ogash Ofer
03 באוקטובר 2022 ב 11:58
למסעות הבאים של אתר השטח בסוכות (ויש גם מקומות אחרונים בשני חוצה ישראל שיוצאים לדרך):
https://www.4x4.co.il/i/4x4/i_journey
11
אורח/ת - קובי בצלאל
03 באוקטובר 2022 ב 16:16
תודה רבה חברים.. תענוג לקרוא אתכם
תגובות