יצאנו קבוצה של 12 רכבים לטיול נוסף בממלכה האשמית. לאחר לילה של סופת גשמים חזקה קיבלנו בוקר עם מזג אוויר מושלם, נסענו מאות ק"מ בדיונות ענקיות ובהמשך לכמויות הגשם שירדו כאן, אבק לא היה בכלל. שלושה ימים וחצי של טיול בנוף קסום ואוסף של חוויות עם קבוצה נהדרת
הדריך: קובי בצלאל
טיול ג'יפים לירדן זו החוליה המקשרת אצלנו בישראל ובטח באתר השטח, בין טיולי השטח הרבים שאנחנו עושים כאן בישראל עם הרכבים שלנו, לבין טיולי הג'יפים שאנחנו עושים בחו"ל עם רכבי 4X4 מושכרים. לירדן אנחנו אמנם יוצאים לחו"ל אבל עם הג'יפים שלנו ומי שלקח פעם את הרכב שלו לחו"ל, יודע שהכיף והנוחות הכרוכים בכך הם עצומים. רכבים שכורים טובים ככל שיהיו זה אחלה, אבל אין כמו להסתובב עם החבר הטוב הזה שלך, עם הצמיגים שאתה בחרת ועד המקרר שאתה קנית ולטייל איתו, עצם התחושה הזו של לקחת את האוטו לטיול בחו"ל מרגשת. אם אתם מכירים את הרכב שלכם מספיק טוב, אני בטוח שתרגישו גם את ההתרגשות שלו.
אז הגענו למעבר הגבול שליד מעוז חיים בשעה 08:00 בבוקר והיינו הראשונים לעבור. טוב אם לומר את האמת, אנחנו לבד כאן. מצב הרוח טוב וכולנו חדורי מטרה להיות יעילים עד כמה שנוכל אל מול הבירוקרטיה האיטית שמאפיינת את המקום. דרכונים, רישיונות מתורגמים, ביטוח חובה, ביטוח מקיף למי שרוצה, החלפת כסף ויאללה לצד הירדני של המעבר. עוברים מחדר לחדר, מידי פעם חוזרים אחורה אם צריך אבל זה מתקדם. כולם יודעים את העבודה אבל כל אחד אחראי על חלק קטן מאוד ממנה ובסופו של דבר, צריך לחבר בין כולם ואם תרצו או לא, זה יקרה, גם עם המחשב של הבחורה בחדר האחרון נפל ועיכב אותנו למעלה משעתיים כי ההוא מה- Helpdesk לא הגיע היום למשרד...
המדריך המקומי והשוטר כבר איתנו ברכבים ואנחנו פונים ימינה ודרומה על כביש הבקעה הירדני. הכביש עמוס בכפרים פלסטינים קטנים ועובר ממש באמצע השוק שבכל אחת מהן. ים המלח מצידו המזרחי נראה טוב יותר והמבט המלווה את ארצנו היפה, לאורך כ-200 ק"מ, מזכיר לנו עד כמה שהיא קטנטונת. השקיעה מגיעה ממש מוקדם כך שהספקנו להכנס לואדי נומיירה בדמדומים אחרונים, קפה קטן וממשיכים הלאה דרומה ובערך מול הישוב פארן אצלנו אנחנו פונים מזרחה. במקביל התחיל לרדת גשם חזק שלא הפסיק לרגע והוריד כמויות מים עצומות. הכבישים מוצפים וחוץ מאיתנו אף אחד לא מסתובב כאן. אחרי יום ארוך ונסיעה ארוכה הגענו לואדי מוסא ולמלון בפטרה, ארוחת ערב, חלוקה לחדרים והחברים צללו לשינה עמוקה, לילה טוב.
את הבוקר השני פתחנו בסיור מודרך בעיר האבודה - פטרה. המדריך המקומי שלנו יודע לספר כאן סיפורים מרתקים על כל אבן ועל כל מי שהיה כאן מאז חפירת והקמת העיר המדהימה הזו. יש כאן תיירים מכל העולם מחולקים לקבוצות עם מדריך מקומי הדובר את שפתם. תחילת הסיור יורד לאורך קניון הסיק המדהים ביופיו ועמוס בחוכמת הנבטים שבנו אותו, הוא עשוי מאבן חול נובית ומכאן שמו - הסלע האדום. בסופו של הקניון נגלה לנו קבר מלכותי מפואר ושמו אלחזנה - אוצר פרעה וקשה לתאר את יופיו המורכב מאינספור פריטים בסגנונות מתקופות שונות.
בתום הביקור נכנסנו למסעדה טובה לארוחת צהריים ולאחריה, עלינו על הג'יפים ויצאנו דרומה לכיוון ואדי רם. החול הרך של הדיונות דורש הורדת לחץ אוויר ומרגע זה נשאר לנו רק ללחוץ על הגז ולטייל ברחבי הואדי, תחילה לכיוון חראז'ה, ארץ הקשתות והמשך נסיעה דרומה לעומק המדבר. מעט לאחר השקיעה הגענו למאהל שלנו ליומיים הקרובים. חלוקה לחדרים, מקלחות וארוחת ערב - מאדפונה, הכוללת טקס מלא של הוצאתה מבור עמוק באדמה לקול מחיאות הכפיים של תיירים מכל העולם. חלק מהקבוצה עייפה ופרשה לשינה בחדרים והשאר, בכל זאת, יש מונדיאל באוויר, נכנסנו לאוהל גדול עמוס במזרונים וכריות עם אח ענקית במרכזו ומסך עצום על הקיר. תענוג.
לאחר ארוחת הבוקר עלינו לרכבים כשהתיכנון הוא לנסות לנהוג כמה שיותר ולרדת בואדי רם דרומה ורחוק ככל שניתן. רגע לפני היציאה עצרנו בכפר הצמוד למאהל ועשינו קצת קניות לארוחת צהריים, עוד עצירה קטנה במרכז המבקרים כדי לקנות כרטיסים לנסיעה בשמורה והיידה.. יצאנו לדרך. הדיונות עצומות בגודלן, נעימות מאוד לנסיעה ומזג האוויר הכי מושלם שיכול להיות, נסיעה עם חלון פתוח וזוכרים את הגשם משלשום בלילה? הוא אחראי לזה שאין אבק, הנסיעה ברובה הכמעט מוחלט נקייה ומצטלמת נהדר.
ואדי רם נמצא בדרום ירדן והוא הארוך ביותר בממלכה ההאשמית. פירוש השם שמקורו בארמית הוא "גבוה" ולראיה, ג'בל רם הנמצא בשוליו, מגיע לגובה של 1754 מטר והוא ההר השני בגובהו בירדן כולה. בשנת 1998 הכריזה ממשלת ירדן על אזור הואדי וסביבתו כ"אזור מוגן" מבחינה אקולוגית ובשנת 2011 הוכרז כאתר מורשת עולמית ע"י אונסק"ו, לפי קריטריונים מעורבים לאתרי טבע ולאתרי תרבות.
בסופו של יום שארך למעלה מ-150 ק"מ של דיונות, בהן טסנו בגובה נמוך על שבילים מהירים, גלשנו על דיונות גבוהות, שקענו בהן, טיפלנו בפאנצ'רים ותקלות קטנות ושתינו הרבה קפה עם עוגיות. הגענו בסוף היום חזרה למאהל לארוחת ערב, חאפלה מקומית עם מוסיקה וריקודים ושוב, למי שרצה, ערב מוצלח של כדורגל עם תה חם ביד.
זהו היום האחרון למסע הג'יפים הזה והוא קצר כך שכולנו ממהרים לצאת לדרך. עוד קצת משחקי נהיגה בדיונות הנפלאות, נסיעה מהירה על "קאעה" שטוחה וענקית שבה ניתן ללחוץ חזק על הגז, דבר שמצטלם נהדר, ביקור קצר בתחנת הרכבת הישנה וזהו, הקומפרסורים שלופים ולחץ האוויר הרגיל חוזר לצמיגים כי מכאן, אנחנו עולים לנסיעת כביש עד למעבר הגבול וחזרה לארץ.
2 תגובות
1
hagit806265
07 בדצמבר 2022 ב 10:02
טיול מושלם עם מזג אויר מדהים! קובי מדריך אלוף ואחראי. 🔥🔥🔥
2
אורח/ת - דני
07 בדצמבר 2022 ב 10:11
קובי האלוף. תודה על הטיול המרתק והמדהים. נפגש בטיול הבא ❤️
תגובות