בשנת 2020 נחתמו הסכמי אברהם וכבר בשנת 2021 נפתחו נציגויות בשתי המדינות. אתר השטח הישראלי לא חיכה ומאז יוצא לטיולים מיוחדים ושונים במדינות המרכיבות את איחוד האמירויות.
סיכום של טיול ג'יפים בנהיגה עצמית באיחוד האמירויות, שהוא ללא ספק חוויה שונה ומיוחדת - היציאה ממרכזי הערים לשטח, השינויים בנוף, ההבדלים בין העושר לעוני ותרבות אחרת...
בשנת 1971 התאחדו שבע אמירויות: דובאי, אבו דאבי, עג'מאן, פוג'יירה, ראס אל ח'ימה, שארג'ה, אום אל קיוין וקבעו כי הן יעבדו כפדרציה אחת שעיר בירתה היא אבו דאבי. היום מתנהלות האמירויות כפדרציה אך לכל אחת חוקים שונים משלה. בראש כל אחת מהאמירויות עומד שייח' אשר קיבל את שלטונו ומעמדו בירושה והוא מקבל החלטות בנושאי דת, כלכלה, פנים וחוץ. את ההחלטות החשובות וניהול האמירויות מבצעת "המועצה העליונה" אשר מורכבת ממנהיגים המייצגים את כל אחת מהאמירויות ובראשה עומד הנשיא שכהונתו מסתיימת לאחר חמש שנים.
צילום ועריכה: בני הנגאל
דובאי היא המאוכלסת ביותר באיחוד האמירויות והשנייה בגודלה מבחינת שטח. דובאי הוקמה בתחילת המאה ה-18 על ידי שבט בני יאס ולפני גילוי הנפט היא הייתה כפר דייגים קטן שתושביו התפרנסו מדייג, שליית פנינים ומסחר מול הודו.
נכון למפקד אוכלוסין מ-2017 מונה העיר כ-3 מיליון תושבים - כ-80% זרים ולא אזרחים שווי זכויות.
דובאי משכה השקעות זרות רבות בעיקר בשל הכרזתה כאזור סחר חופשי והיעדר המיסים על הכנסות. מדיניות זו הפכה את דובאי למרכז עסקי ותיירותי בינלאומי חשוב. השליט הנוכחי של האמירות הוא האמיר מוחמד בן ראשד אאל מכתום שהחליף את אחיו מכתום בן ראשד אאל מכתום לאחר מותו בינואר 2006. הוא גם ראש הממשלה וסגן הנשיא של האיחוד. כל ראשי הממשלה של האיחוד היו מהמשפחה השלטת של דובאי.
כלכלת דובאי צומחת במהירות, והתוצר המקומי הגולמי הגיע ל-107 מיליארד דולר ב-2014, מה שאומר שהיום הוא נושק ל-150-200 מיליארד.
התיירות היא ענף צומח, ובדובאי ביקרו כ-18 מיליון תיירים בשנת 2020. העיר מהווה גם מרכז משמעותי לסחר בזהב. מתקימות בה תחרויות ספורט רבות וכנסים בינלאומיים. באוקטובר 2019 הממשל ריכך את החוקים האוסרים על שימוש באלכוהול, ותיירים יכולים לקנות משקאות אלכוהוליים בחנויות המותרות, אף ששתייה בפומבי עדין אסורה.
קניון דובאי הוא הקניון הגדול בעיר, והחמישי בגודלו בעולם (מבחינת שטח כולל), ומתפרש על שטח של 1.1 מיליון מטרים רבועים. קניון גדול נוסף בעיר הוא קניון האמירויות.
את היום השני התחלנו בנסיעה לאחת האמירויות השכנות - שיירת רכבי הפאג'רו שלנו, נהוגה ביידי המשתתפים נכנסת למרחבי הדיונות הענקיים, מורידים אוויר בצמיגים ומתחילים בנסיעת שטח אתגרית בדיונות הענקיות וב"אמבטיות" הרחבות של האיזור.
קשה לתאר וקשה להתרגל למרחבי הענק, לגודלן של הדיונות בהi הסתובבנו כמה שעות. צבעי החול המגוונים, גובהן של הדיונות, השקיעות בחול והחילוצים - שלל חוויות שכל ג'יפאי מייחל כשהוא נוסע לטייל.
עוזבים את השטח ועוצרים לביקור קצר במוזיאון 4X4 הנמצא לא רחוק מהדיונות - ללא ספק "מראות קשים". דרך אגב, כל הרכבים המוזיאון במצב של נסיעה, מבריקים ומשודרגים שזה "כואב".
לא ספרתי, אבל הערכה שלי שמדובר במאות רכבים מכל הסוגים והמינים, משאיות, רכבים מודרנים, רכבי שטח צבאיים וכל מה שרק אפשר לדמיין - פשוט חובה לבקר.
היום ה-3 למסע לפנינו. שיירת רכבי השטח מתודלקים ואנחנו נוסעים לכיוון מובלעת עומאן הנמצאת בתוך פוג'יירה. באמירות פוג'יירה יש תופעה מאוד מעניינת שכמוה כמעט ולא קיימת בעולם - שטח האמירות, שלכאורה מדובר בשטח ובגבולות כמו כל מדינה אחרת (בכל אחת מהאמירויות ניתן למצוא חוקים ותקנות השונים מיתר האמירויות ולכל אחת מהם יש את הגבול שלה), כאמור בפויג'ירה ניתן למצוא מובלעות של אמירות שארג'ה ומובלעת נוספת של מדינה שכנה - עומאן, שאינה בכלל חלק מאיחוד האמירויות.
מה שעוד יותר מעניין זה שבתוך המובלעת של עומאן (אותה מובלעת של מדינה שכנה שאינה חלק מהאמירויות) יש מובלעת קטנה מאוד של שארגה וזה מלבד המובלעת הגדולה יותר של שארגה הנמצאת בשטחה של פויג'ירה (ראו מפה).
שיירת הג'יפים עוזבת את פוג'ירה ונוסעת למובלעת שארג'ה לכיוון נמל חור פקאן שעל חופו של המפרץ הפרסי, או בשמו המקומי "המפרץ הערבי" - חלילה להזכיר את שמה של איראן האויבת המשותפת לנו ולהם. המטרה - תצפית מראש מסעדה שנמצאת על אחד מההרים, אבל לצערינו נעצרנו ע"י מחסום של מקומיים שטענו כי הדרך לתצפית חסומה עקב מפולות סלעים מהשטפונות של הימים האחרונים. האמת, לא קניתי את הסיפור של מפולות משטפונות - במדינה כ"כ חמה כמו האיחוד, מנגד מדובר בחודש ינואר ואולי הימים הספורים של הגשמים אירעו בדיוק קודם להגעתנו. השיירה ממשיכה בתוכנית ונכנסת למובלעת עומאן והנה כבר בתחילת הדרך ניתן לראות כמויות של סלעים שנסחפו אל הכבישים, או כאלה שנפלו מההר שמעל הכביש. נסיעה קצרה ורואים שהכביש נסחף לגמרי מהשטפון ומבינים שאכן כמה ימים להגעתנו היה במקום גשם וזרימה שהתשתיות לא מורגלים אליהם. מתעקשים ונכנסים לשטח עד שמגיעים לציר חסום לגמרי ומבינים שמפה כבר אין ברירה אלא לחזור על עקבותינו לכביש ולעקוף את קטע השטח הראשון שתוכנן להיות ציר של 37 ק"מ בשטח.
אז ניסינו לעקוף את הציר החסום פעם אחת והצלחנו, הגענו לחסימה השנייה ונכנענו לאיתני הטבע, צמצמנו בכביש לנקודת השטח הבאה - מרחבים עצומים, שטח שמזכיר מידי פעם את נחל סכר ואח"כ את הרי אילת ולפעמים תאי שטח כאלה מעורבים. מסיימים בדיונות הענקיות של ראס אל חיימ'ה בחאפלה הכוללת ארוחת ערב, רקדן בריקוד מסורתי, מופע יורק, להטוטן אש ולקינוח רקדנית בטן.
היום הרביעי בפתח - את הלילה לפני בילינו בבית מלון מפואר באמירות ראס אל ח'ימה שנבנה על האי המלאכותי בדומה לאי הדקלים בדובאי.
שיירת הג'יפים נוסעת לצפון האמירות לכיוון ואדי סאל ומטפסת טיפוס אתגרי (מעלה סאל) לכיוון כפר שנבנה לראש האמירות בפסגת אחד הרכסים הגבוהים באיזור. הבניה נמשכת מספר שנים בשיטה פרמיטיבית כאשר הגישה לרכבים היא רק באמצעות המעלה האתגרי דרכו הגענו - ההצלבות בציר מתמלאות אחת לכמה ימים ע"י הפקיסטנים שבונים את הכפר, רעש סיתות האבנים נשמע מכל עבר וקשה להבין איך בנו כפר שלם בשיטה כ"כ פרמיטיבית. מחנים את הרכבים בסוף הציר, הליכה של 10 דקות לתצפית - קפה, קצת דיבורים ויורדים בחזרה באותו ציר אתגרי והפעם נסיעת כביש מהירה להר הגבוה באמירות - ג'בל ג'ייס.
החברים מחזירים את הרכבים, מתלבשים יפה ויוצאים לבקר בכפר הגלובלי.
כבר לא צריך 80 יום כדי לטייל בעולם ולראות את 7 היבשות. בדובאי מטיילים מסביב לעולם ביום אחד!! הגלובל וילג' בדובאי הוא מעין פסטיבל של עשרות מדינות מכל רחבי העולם המוצגות בשילוב מושלם של יריד, אוכל ופארק שעשועים. זהו ללא ספק אחד מיעדי הבידור הפופולריים ביותר בדובאי. הכפר הגלובלי דובאי הוא מתחם פארק שעשועים ענק כמו "מיני ישראל" של כל מדינות העולם ובו 26 ביתנים. כל ביתן מייצג מדינה אחרת ומפעיל בתוכו אירועי תרבות ובידור, דוכני אוכל רחוב ואטרקציות ייחודיות למדינה זו. מעבר למופעי תרבות ישנם תהלוכות, מוזיאון ופעילויות נוספות. אין ספק שזו אטרקציה בדובאי שהיא המומלצת והאטרקטיבית ביותר לטיול משפחות עם ילדים בדובאי ולצעירים, שאוהבים להשתעשע כילדים.
את היום האחרון ייחדנו לביקור בשני אתרים/אטרציות מקומיות בעיר דובאי:
המגדל הגבוה בעולם - הבורג' ח'ליפה, וכן "מסגרת התמונה". בבורג' ח'ליפה עלינו במעלית לקומה 124, משם ניתן לראות את כמות האיים המלאכותיים שממשיכים ובונים בים ואת עשרות גורדי השחקים שנבנו בעיר.
2 חברים יקרים מהקבוצה נשארו יומיים נוספים כדי לצלם ולבקר בכמה אתרים שלא הספקנו - והנה כמה מתיעוד החוויות שלהם.
דובאי והאמירויות - טיול ג'יפים בנהיגה עצמית 16/03/23 עד 20/03/23
1 תגובות
1
אורח/ת - רודי אלמוג
22 בפברואר 2023 ב 07:46
יופי של מסע, צילומים מרהיבים.
כל הכבוד.
תגובות