יצאנו לטיול נוסף בירדן והפעם עם קבוצת בוטיק קטנה, אחלה חבורה ומזג אוויר הכי טוב שאפשר למצוא כאן בכל השנה. המזגן באוטו לא עבד אפילו שניה והחלון היה פתוח כל היום. בערב היה קריר וגם זה סוג של תענוג כשמדובר בירדן
הדריך: קובי בצלאל
הגענו למעבר הגבול הצפוני לירדן, השוכן סמוך לגשר שייח' חוסיין ההיסטורי, עוד לפני שנפתח, כך שאנחנו הראשונים בתור למשך כל ההליך הבירוקרטי שמצפה לנו. ציפינו שכמו שקורה בדרך כלל, נעביר כאן כמה שעות טובות של הליך איטי ומסורבל אבל לא, היעילות קפצה הבוקר על מעבר הגבול ותוך שעתיים וקצת, כולנו היינו אחרי המעבר כשהרכבים כבר עם לוחיות רישוי לבנות וחדשות. אספנו את המדריך המקומי ואת השוטר שלנו ויצאנו לדרך.
אנחנו נוסעים דרומה על כביש הבקעה הירדני שעמוס בכפרים פלסטינים קטנים ועובר ממש באמצע השוק שבכל אחת מהן. ים המלח מצידו המזרחי נראה טוב יותר והמבט המלווה את ארצנו היפה, לאורך כ-200 ק"מ, מזכיר לנו עד כמה שהיא קטנה. יש לנו זמן לגיחה קצרה לואדי חסה (נחל זרד) היפהפה והזורם והנסיעה בו היא תענוג גדול.
אחרי קפה ועוגיות לצד המים הזורמים של הנחל, המשכנו הלאה דרומה ומול הישוב פארן אצלנו פנינו מזרחה בטיפוס על ציר ואדי נמלה לכיוון ואדי מוסא בדרך יפהפיה, מפותלת המטפסת מהר וחזק בגובה. למלון הגענו כבר בחושך ומיד נכנסנו לארוחת הערב ואחריה חלוקה לחדרים ופיזור מהיר למיטות לקראת מחר.
את הבוקר השני פתחנו בסיור מודרך בעיר האבודה - פטרה. המדריך שלנו יודע לספר סיפורים מרתקים על כל אבן ועל כל מי שהיה כאן מאז חפירת והקמת העיר המדהימה הזו. תחילת הסיור יורד לאורך קניון הסיק המדהים ביופיו ועמוס בחוכמת הנבטים שבנו אותו, הוא עשוי מאבן חול נובית ומכאן שמו - הסלע האדום. בסופו של הקניון נגלה לנו קבר מלכותי מפואר ושמו אלחזנה - אוצר פרעה וקשה לתאר את יופיו המורכב מאינספור פריטים בסגנונות מתקופות שונות.
בתום הביקור בפטרה נכנסנו למסעדה מצויינת לארוחת צהריים והמשכנו בדרך המלך עד לכפר הקטן ראס אל-נאקב (ראש המעלה), ממנו ירדנו בשביל תלול ומפותל לכיוון הדיונות שבקטע הצפוני של ואדי רם. נכנסנו לאזור אלח'ראזה, ביקרנו בפטריה ובקשת הקטנה לקפה אחרון של שקיעה, רגע לפני הנסיעה לחאן בו נתארח ביומיים הקרובים.
מעט לאחר השקיעה הגענו למאהל. חלוקה לחדרים, מקלחות וארוחת ערב - מאדפונה, הכוללת טקס מלא של הוצאתה מבור עמוק באדמה לקול מחיאות הכפיים של תיירים מכל העולם. בתום הארוחה נכנסנו לאוהל גדול עמוס במזרונים וכריות עם אח ענקית במרכזו, מוסיקה ברקע ואפילו בר משקאות פעיל. תענוג.
מיד לאחר ארוחת הבוקר בחדר האוכל של המאהל יצאנו לכפר דיסה הסמוך, עשינו קצת קניות לארוחת הצהריים ויצאנו למרכז המבקרים כדי לקנות כרטיסים לשמורת ואדי רם. התכנון להיום הוא נסיעה ארוכה דרומה לכיוון הגבול עם ערב הסעודית. החבורה יודעת שהכל תלוי בקצב הנסיעה שלהם ואנחנו מרחפים על הדיונות בקצב מהיר בהחלט.
ואדי רם נמצא בדרום ירדן והוא הארוך ביותר בממלכה ההאשמית. פירוש השם שמקורו בארמית הוא "גבוה" ולראיה, ג'בל רם הנמצא בשוליו, מגיע לגובה של 1754 מטר והוא ההר השני בגובהו בירדן כולה. בשנת 1998 הכריזה ממשלת ירדן על אזור הואדי וסביבתו כ"אזור מוגן" מבחינה אקולוגית ובשנת 2011 הוכרז כאתר מורשת עולמית ע"י אונסק"ו, לפי קריטריונים מעורבים לאתרי טבע ולאתרי תרבות.
התחלנו בנסיעה לדיונה שמול קניון אל חאז'עלי, טיפסנו לראשה וזכינו לנוף של 360° על האזור כולו. בהמשך נכנסנו כמובן לקניון אל חאז'עלי ובו כתובות וציורי קיר בני אלפי שנים ומשם פשוט יצאנו דרומה ובמהירות. עברנו על פני ההר הכי גבוה בירדן, אום אל-דאמי שמו, וגובהו 1850 מטר מעל פני הים והמשכנו בנסיעה מהירה עד לקו הגבול עם ערב הסעודית.
מנקודת הגבול המשכנו לכיוון מזרח ולכפר קטן באמצע שום מקום ושמו אלע'ול, הנמצא ליד שמורת טבע השייכת למוחמד אל מקטום, אחד הנסיכים של איחוד האמירויות. השקיעה מתחילה ולפנינו עוד כמה עשרות ק"מ של דיונות בכל מיני צבעים ובסופן הגענו ללילה השני והאחרון במאהל.
היום האחרון שלנו בטיול והוא קצר, שכן התכנון הוא להיות במעבר הגבול כבר בצהריים. יצאנו מהחאן לכיוון האזור הצפוני של ואדי רם ולדיונות האדומות. ביקרנו בארץ הקשתות ובמערת לורנס ומשם בנסיעה על דיונות עצומות איתן הגענו עד לתחנת הרכבת החיג'אזית שכבר ממוקמת ליד כביש אספלט.
נכנסנו לתחנת דלק קרובה לטובת לחץ אוויר בגלגלים ותדלוק אחרון וזהו, אנחנו בדרכנו האחרונה לכיוון מעבר הגבול חזרה לישראל והביתה.
2 תגובות
1
אורח/ת - אבי
18 בפברואר 2023 ב 12:57
מעניין הגראנד צירוקי הסתדר או שהיה צריך עזרה? הדור החדש לא מה שהיה פעם
תודה
2
Ogash Ofer
18 בפברואר 2023 ב 18:56
מעניין הגראנד צירוקי הסתדר או שהיה צריך עזרה? הדור החדש לא מה שהיה פעם
תודה
תגובות