מסע חוצה נגב בעקבות "מבצע עובדה" - מרץ 2023

"מבצע עובדה" - המסע לשחרור דרום הנגב ואום-רשרש (היא אילת) וחיבורם הרשמי למדינת ישראל הצעירה כעובדה מוגמרת לפני שייחתמו ב"מלון השושנים" ברודוס הסכמי הפסקת האש המחייבים, תמיד נחרט בזכרוני יותר מכל מבצעי מלחמת העצמאות גם יחד.

המבצע המוצלח ביותר במלחמת העצמאות, שבו בקושי נורו כמה כדורים (בגזרת חטיבת גולני במסעה לאורך הערבה) ולא היו בו נפגעים כלל, לפחות בצד הישראלי (ככל הנראה גם בצד הלגיון הירדני) והקורבן היחידי בו היה כלי רכב צה"לי אומלל אחד (שננטש במדבר והפך לאנדרטה מפורסמת) ייזכר בדברי ימי הג'יפאות בישראל כ"טיול ג'יפים חוצה נגב" הראשון מכולם.

זה היה מסע ארוך ומורכב בכל ההיבטים – לוגיסטיקה, ניווט, עבירות, לחץ זמן. מסע שנערך בתנאים בראשיתיים, בכלי רכב שהיו אז חדשים יחסית, אבל פרימיטיביים אבסולוטית. הוא חצה את המדבר נטול השבילים והצירים המסומנים שאנחנו מורגלים בהם, "בר בשטח" בארץ לא נודעת ולכאורה בלתי עבירה, ובשורה התחתונה גם הסתיים בהצלחה כבירה.

... ואז הגיע סרטו הנפלא של אייל פלד משנת 2004 במסגרת הסדרה "מסע עולמי" הזכורה לטוב, על מסע שיחזור מבצע עובדה שנערך על ידי "המרכז הישראלי לסיור" בחסות חברת UMI, יבואנית מותג איסוזו (שהיה אז הפופולרי ביותר בסצינת הכביש-שטח) בהשתתפות מפקדים ולוחמים ותיקי מבצע עובדה (שלצערנו רובם כבר לא איתנו כיום. יהי זכרם ברוך).

הסרט צולם, נערך והוגש ביד האמן הרגישה והמוכשרת של אייל פלד והצליח להכניס את הצופים לאווירת המבצע והמדבר ולהוויה הג'יפאית, והצית בי את הדמיון ואת החשק לצאת למסע שחזור משלי.

בפסח 2011 היה לי העונג להצטרף למסע-שחזור מבצע עובדה ברכבי שטח-אספנות קשישים-קלאסיים, כולל כמה בני תקופתו של מבצע עובדה – קומנדקארים Power-wagon משוחזרים, ג'יפ ויליס MB משנת 1945 שמי יודע, אולי אפילו השתתף במבצע המקורי?... וגם לנדרובר 109, ג'יפ ואגוניר ופיאט קמפניולה "צעירים" מהסיקסטיז והסבנטיז... לידם, הסופה 95' שלי והפראדו 99' של פ. שהצטרפו על תקן רכבי סיוע, ליווי, גיבוי וחילוץ, נחשבו ל"חדשים"...



במסע השתתפו ג'יפאים ותיקים וקשוחים והופגנה בו משמעת קשוחה ועיקשת על הזמנים, על הציר המקורי ועל התנאים הבראשיתיים... אם כי יהיה הוגן להודות שממש לא סבלנו, כי ג'יפאים נשארים ג'יפאים, בכל מקום, בכל גיל, בכל סיטואציה ולא משנה במה הם נוהגים ואיפה... תמיד יהיה הרבה אוכל, הרבה אלכוהול, הרבה פינוקים, הרבה צחוקים והרבה כיף. כל הקשישים אגב, האנשים והמכונות, הגיעו לאילת בלי להחסיר אף פעימה....

ב-2019, במלאת 70 שנה למבצע עובדה, זה היה רק טבעי להוציא שוב מסע חוצה נגב בעקבות סיירי חטיבת הנגב בחופשת חול המועד פסח. גם התאריכים התאימו, פחות או יותר (המבצע המקורי נערך בסוף חודש מרץ 1949). בעקבות הצלחת הטיול ההוא, ולכבוד 74 שנים למבצע עובדה החלטנו לצאת אליו שוב והפעם בשל אילוצים שונים, מעט לפני פורים, בתחילת מרץ. אחרי כל "מבצעי עובדה" האלה, אנחנו כבר מנוסים ויודעים לתזמן את מקטעי השטח השונים, וכמובן שאין להשוות את התנאים ואת כלי הרכב המשוכללים של היום לתנאים ולציוד של 1949, אבל עדיין נדרש תכנון מדוקדק מאוד - מדובר במסע לא פשוט, שאין לאורכו תחנות דלק או כל פסיליטיז אחרים של נוחות ופינוק, שכולל גם כמה וכמה קטעי עבירות קשה שגוזלים זמן ודורשים נהיגה זהירה ועירנית.

היום הראשון - מבצע עובדה 2023

במקרה של יציאה ל"מבצע עובדה", ראוי וסמלי להתחיל את המסע באנדרטת חטיבת הנגב הסמוכה לכביש עוקף באר-שבע. אתר ארכיטקטוני מרשים פרי יצירתו של האמן דני קרוון. גם מהבחינה ההסטורית, המסע המקורי החל בבאר שבע. אלא שהציר ההיסטורי, למעט קטע השטח היחיד של "דאייקת אל עמארין", הלוא הוא נחל הבשור העליון, מכביש 211 ועד לצומת ציפורים שעל כביש 40, סלול כיום באספלט, ולמעשה "מבזבז" חלק גדול מהיום הראשון בתנועה מנהלתית על כבישים, מה שייאלץ אותנו להוסיף לטיול יום נוסף וזה לא בהכרח מתאים לכל המשתתפים.

על מנת לדחוס את מבצע עובדה למסע באורך "נסבל" של שלושה ימים ושני לילות בשטח עם מינימום נסיעה על כבישים, החלטתי להתפשר ולקבוע את נקודת המפגש בתחנת הדלק הסמוכה למצפה-רמון ולצומת הרוחות כדי שנוכל להתמלא בדלק עד הפקק, כולל בג'ריקן, משום שמכאן ועד הסיום באילת, אין תחנות דלק.

המסע מתחיל בקטע כביש באורך של כ-30 ק"מ על כביש 171 מצומת הרוחות ועד לצומת הכניסה לבורות לוץ. אנו פונים כאן שמאלה לשביל המוביל אותנו לכיוון קצהו הדרום-מערבי של מכתש רמון, מפער ערוד ומעלה ערוד.

טקס ריקון האוויר מהצמיגים, שילוב ל-4X4 והמסע מתחיל! עד מהרה עומדים גלגלינו ברחבת החנייה של התצפית הראשונה להיום על דרום-מערב מכתש רמון למרגלות הר רמון, כאשר נופו רב ההוד של מכתש רמון הכביר משתרע אל מול עינינו. מין המפורסמות שאיני ידוע כבעל נפש פיוטית במיוחד - אני איש של ג'יפים, של ברזלים, אבנים ותכל'ס – אבל אי אפשר לדבר על מכתש רמון מבלי לקרוא/להקריא את הקטע הבא, חלק ממכתב מ-1946, שכתב הסייר והבוטנאי הצעיר טוביה קושניר ז"ל לחברתו אביבה, לימים אשתו (ואלמנתו), כשכולו נפעם ממראה מכתש רמון שנגלה לעיניו לראשונה.

טוביה, השתתף ב"סיור הסטודנטים" המפורסם על מנת להתוודע אל המדבר שהיה אז ארץ הפקר לא נודעת, ומלבד לחקור את צפונותיו ואת החי והצומח בו, גם למצוא בו נתיבי תנועה.. הקטע הזה הוא בגדר חובה לכל ג'יפאי ו/או מטייל שמגיע בפעם הראשונה למכתש רמון:

"ושם למטה, התתארי לך, אביבה, מכאן, מתחתי, 300 מטר במעמקים מתחילים עולמות אחרים, עולמות אגדה איומים ונפלאים :גבעות, תלים, שחורים! ולידם מישורים לבנים ואדומים וסגולים... הנחלים המתפתלים חוצים בהרים ירוקים וחומים וצהובים. והכל הרים ,לא הרים רגילים , אלא הררי מרד איומים הנישאים כזעקה למרומים ,צוקים צוקים פרצים ומצדות ומצדות. ולכל מצד צבע משלו, זה אדום וזה שחור. ובינהם מתפתלים ערוצים החוצים בחולות הסגולים! אין משטר ואין סדר, לכל גבעה צבע משלה ולכל הר חידודים אחרים, לכל צוק זעקה משלו, עולמות משגעים. לא, לעולם לא אוכל לזכור את המראה כה איום, כה עשיר, וכה רבגוני. בדרום, מתרוממים הצוקים הנגדיים והם מצטיירים כה ברורים. אך במזרח כה רחוקים הם הצוקים, ושם מתאחדות הגבעות ומתאדמים הצבעים לתמונה אינסופית אחת..."

טוביה הצטרף בהמשך לפלמ"ח ועוד נדבר עליו בהמשך היום. ממשיכים להתגלגל אל ראש מעלה ערוד, חולפים על פני חניון הר עידו וצומת השבילים הראשי של נחל ערוד ונחל עודד והציר שיורד דרומה לנחל מעזר. אנו בוחרים בשביל המסומן בשחור המוביל אותנו אל ירידת "מדרגת ערוד" ותחילת הרפתקאת נהיגת השטח של נחל ערוד.

גם 74 שנים אחרי המבצע ולאחר עשרות רבות של פעמים בהן צלחתי את הערוד בג'יפ בכל כיוון אפשרי וחוויתי בו הרפתקאות רבות, כולל אחת מסמרת שיער בדמות הימלטות משיטפון גועש, קשה שלא להתפעל בכל פעם מחדש מנחישותם של אנשי חטיבת הנגב ב-1949, שהעבירו כאן שיירה ארוכה ואיטית, ללא צירים מסומנים, בכלי רכב מאתגרים לנהיגה.

לאורך שנים נחשב נחל ערוד לטכני ומאתגר, כזה שטובי הנהגים התייחסו אליו בכובד ראש. כיום הקשיים הטכניים התמתנו עד מאוד, ואולי אלה כלי הרכב הטובים והעבירים יותר, אבל עדיין צריך לנהוג כאן בדחילו ורחימו, רוב הזמן במצב 4LOW, פה ושם לא להתבייש לבקש הכוונות מבחוץ. הקצב איטי והעירנות מוגברת - אבל מראות הנחל עוצרי נשימה.

עצירה הסברים ראשונה אנו עורכים בבארות עודד ועצירה שנייה ב"סלע טוביה". כן, זהו אותו טוביה קושניר שבסיור מפורסם לאורכו של נחל ערוד, גילה חריטה של סמל חיל ההנדסה הבריטי על אחד הסלעים הגדולים במקטע הקניוני והצר של הערוד.

הממצא העלה את חמתו כי היה משוכנע שהוא הראשון שעובר בנחל והנה, גילה שהבריטים הקדימו אותו... הוא מחק את החריטה הבריטית וחרט על הסלע את המילים "פלמ"ח" ו"טוביה", ששרדו עד היום, בתוספת החריטה "חמ"ד" שנוספה אחר כך, בתחילת שנות ה-50, ע"י אנשי חיל המדע של צה"ל שעברו כאן בחיפושיהם אחר מחצבים.

על שמו של טוביה קושניר נקרא אותו סלע – "סלע טוביה – פלמ"ח". בהמשך, עם פרוץ מלחמת העצמאות, היה טוביה אחד מלוחמי הכוח שיצא לתגבר את יישובי גוש עציון הנצורים ונהרג בקרב הל"ה המפורסם. יהי זכרו ברוך.

השיירה שלנו ממשיכה לחתור קדימה בעקשנות. הקטעים הטכניים חולפים לשמחתנו ללא דרמות מיותרות והעצירה השלישית שלנו היא ליד אנדרטת מכונית ה"האמבר" שמחזירה אותנו למבצע עובדה ההיסטורי - ה"האמבר", רכב 4X4 צבאי מתוצרת בריטית מימי מלחמת העולם השנייה, שהיה שייך לצבא המצרי ונפל שלל בידי צה"ל ב"מבצע חורב", ושימש את מחלקת המשטרה הצבאית של חטיבת הנגב במבצע עובדה.

לאחר ששבר ציריה ולא היו האפשרות והזמן לתקנו, הרכב ננטש בשטח ולאחר מכן נעלמו עקבותיו. מסתבר שכוסה בסחף -שטפונות והתגלה רק בשנת 1987 ע"י משפחת השמשוני כשהוא קבור בסחף. בסיוע סדנת החימוש של פיקוד הדרום שרידי הרכב (נותרו רק השילדה, המנוע והסרנים) חולצו מהסחף והוצבו כאנדרטה למבצע עובדה במקום בו נמצאו. זוהי אטרקציה במסלול, שריד אותנטי מהמבצע המקורי ונקודת לעצירת חובה.

אחרי הביקור ב"האמבר", השבילים נפתחים והקצב עולה. גם האנשים כבר עייפים ורעבים והיום הולך ונגמר לנו – אנו מתגלגלים לעבר כביש 40, חוצים אותו ונכנסים לחניון הלילה שלנו בבאר-אשלים. מהר, לפני שיירד עלינו החושך, בדיקה מהירה מגלה שבגרנד ויטארה של צח חטפה בומבה מאבן שעיקמה בולם זעזועים והגלגל הקדמי-שמאלי עומד בזוית מוזרה.... בהחלט לא מומלץ להמשיך כך את הטיול, ויש לנו פרישה ראשונה מהטיול.

בעסה, אבל נזקים ובלת"מים הם חלק מהמשחק... כל היתר מקימים אוהלים ומתניעים מנגלים, חולצים פקקים מבקבוקי היין ונכנסים לנוהל חניון לילה טעים ושמח כהלכתו. אבל עד מהרה העייפות מנצחת ואנו פורשים לשינה עמוקה. לילה טוב!

היום השני - מבצע עובדה 2023

חששנו שהלילה יהיה קפוא אולם התבדינו והטמפרטורות היו נוחות בסה"כ. השכמה, קיפול זריז של המאהל והיום מצטרפים אלינו כלי רכב נוספים, שתי סובארו XV של נילי ושל שי וגרנד צ'רוקי – פשוט כי לאחר הרפתקאת הערוד מאתמול, הימים השני והשלישי צפויים להיות פחות מאתגרים מבחינת עבירות.

רגע לפני היציאה לדרך, הסופה שלי ממאנת להתניע ונזקקת למשיכה והנעה בדחיפה. במשך היום הג'יפ יניע ללא בעיה אבל לאחר מנוחת לילה הוא יזדקק למשיכה גם מחר על מנת להתניע.... זה המצבר הותיק שלי שמדיף גם ריח חזק ולא נעים של אד שעולה ממנו, ככל הנראה מקצר – הוא מאותת לי שהגיע לסוף דרכו...

המסלול שלנו חוזר מערבה על ציר מבצע עובדה ההסטורי דרך בארות עדה לכיוון מישורי הפארן, בקעת צניפים ושמורת הנחלים הגדולים. בדרך, אי אפשר שלא לבקר ב"בית הקברות לסקייהוקים" – כמה גרוטאות של מטוסי סקייהוק מפורקים שמושלכות באמצע המדבר, כנראה כמטרות, מראה סוריאליסטי שחביב מאוד על חובבי התמונות וצריך רק להיזהר לא לדרוך כאן על איזה נפל של פצצה....

הציר רחב ונוח ומאפשר נסיעה במהירות גבוהה יחסית, ואת ארוחת הצהרים אנו עורכים בצילו של עץ שיטה גדול בשער צניפים. לאחר שאכלנו, עצירה לתצפית על גב צניפים שלצערנו ריק ממים (ועדיין מאוד יפה) ומכאן אנו דוהרים במישורי החמאדה ויורדים מהם ימינה (דרומה) לסאגת חיפוש הציר שיוביל אותנו ל"שדה אברהם" ההיסטורי – אותו משטח נחיתה מאולתר ששימש במבצע עובדה את מטוסי הפייפר, הדקוטה והרפיד של חיל האוויר לצורך הנחתת אספקה לכוחות המתקדמים.

אל שדה אברהם לא מוביל שום שביל מסודר, זולת צירים צבאיים מחוקים למחצה שמאלצים פקיחת עיניים וניווט זהיר בינות לקרעי חוטי תיל שכן מדובר בשטח אימונים, שטוח כמעט לחלוטין שבמפה מופיעים עליו שבילים "לבנים" שבמציאות הם ערב רב של קוליסים, חלקם של טנקים ושאר כלי רק"מ זחליים שמפוזרים באי סדר וההתקדמות נעשית בשת"פ רגיש ונחוש בין אינטואיציה לבין בחירת קו שמאפשר תנועה בשטח החרוש בזחלי הטנקים לבין מיקום על תוכנת ניווט...

כמובן שהגענו בול לצנטרום של שדה אברהם כדי לעצור ולספר כאן על המקום. כאתר היסטורי, צה"ל מקפיד לא להשחית את שדה אברהם עצמו, אבל כל מה שמסביבו הוא שטח אימונים צבאי פעיל עתיד בשלדיות מפויחות ומרוטשות ויש להקפיד לנסוע כאן בזהירות כדי לא לעלות על כל מיני גרוטאות מתכת חדות שפזורות בשטח.

משדה אברהם אנו יוצאים לכיוון "מעלה הצנחנים" ואני מקבל הזדמנות נוספת להוכיח את בקיאותי בניווט "על עיוור" בשטח מבותר שעושה כל מאמץ לאתגר אותי, ושוב מצליח להוביל את השיירה בדייקנות למחוז חפצה. אנו גולשים במורד מעלה הצנחנים (השם מפחיד, הציר בפועל לא קשה בכלל) שמוביל אותנו אל כביש 12 וממנו יורדים להקפת גדר בסיס עובדה – בסיס חיל האויר שהוסב לנמל תעופה בינלאומי לתקופה מסויימת עד להשלמת בניית נמל התעופה רמון.

מקיפים את הבסיס ונכנסים לביקור קצר בגב עישרון – אולי נמצא כאן מעט מים? נאדה. הגב יפהפה ומצדיק ביקור בכל מצב, אבל הפעם קיבלנו אותו ריק, יבש כמו הנגב... שבועיים אחרי הטיול שלנו, יקבל מנת גשם רצינית ויתמלא, אבל לנו בטיול לא היתה אף טיפה לרפואה. נשאר לנו מספיק זמן כדי לצאת לכביש ולפינאלה להיום לנסוע בשביל המתפתל למרגלות הדיונות של חולות כסוי, היישר לחניון הלילה שלנו. לארוחת ערב ודיונים אל תוך הלילה, וכמובן – לשנת לילה ערבה במיוחד.

היום השלישי - מבצע עובדה 2023

חלוקת מסלול הטיול השונה מבדרך כלל מכתיבה לנו יום רגוע למדי – לאחר ארוחת בוקר אנו יוצאים דרומה על הכביש ומדי לאחר מכן לאורך גדר בסיס עובדה. לצערי, "פתחתי עין הרע" בבוקר כשהזהרתי מפני המסמרים הרבים הפזורים בחניון הלילה, עם שני פנצ'רים בגרנד צ'רוקי שחייבו אותנו להחליף גלגל אחד ולתקן בתולעת את השני, מה שגזל לנו חצי שעה...

לאחר תיקון הפנצ'ר המשכנו בדרכנו לכיוון באר מלחן – באר מנדטורית שנחפרה ע"י הבריטים עבור הבדואים, על מנת לרכז אותם סביבה וכך לסייע לשלוט בהם ביתר קלות. בבאר מלחן אנו פוגשים בשלושה שביליסטים לא ממש צעירים, בחור ושתי בחורות, נחים בצל עץ שיטה, ונראים די רצוצים. במבט שני הם גם נראים לא ישראלים - מסתבר שהם גרמנים, יצאו מאילת ברגל והולכים את שביל ישראל. ואיך מפתיעים גרמנים עייפים וסוחטים מהם חיוך רחב?... 3 בירות קרות מהצידנית בהחלט עושות קסמים...

מכאן, חריגה קלה מהנתיב ההיסטורי, לנסיעה חווייתית בציר המפותל והמרהיב של נחל מתק, המרוצף כולו בגבישי קוורץ ואבנים צבעוניות בשלל צבעים, הערוץ הזה הוא אחד היפים בנגב וממש אסור לפספס אותו, לקראת סופו הוא מתחבר לדרך המטפסת לתצפית הר ברך המפורסמת שמעל לפארק תמנע היפהפה.

הירידה מהר ברך לכיוון כביש 12 נעשית על "ציר הקורדרוי" הידוע לשמצה, 13 ק"מ של דרך כורכר כבושה אך רצופה בהדורים שמטלטלים את הרכב ומפרקים אותו ביסודיות – על מנת להימנע מהויברציות החזקות, צריך לנסוע מאוד-מאוד לאט, או מאוד-מאוד מהר.... אין אמצע.

ארוחת צוהריים אכלנו בצילו של עץ שיטה על ציר הפטרולים הישן שמסתיים ליד חניון הקניון האדום ומאלץ אותנו לכברת דרך קצרה על כביש 12. על מנת להיכנס לשביל היפהפה של "דרך יאיר" (ע"ש מפקד סיירת הצנחנים יאיר פלד, אותו יאיר פלד ז"ל שנרצח על ידי בדואים בהר הנגב המערבי ועל שמו גם "מעלה יאיר" שבים המלח) צריך לנסוע עד הכניסה למעבר הגבול נטפים ושם לפרסס ולחזור קילומטר-שניים בעליה משום קו ההפרדה הרצוף שלא מאפשר פניה שמאלה.

הדרך יפהפיה ממש, עליות וירידות, פיתולים ונופי בראשית מרהיבים, יורדת לחניון עין-נטפים שבהחלט שווה עצירה, כולל אפשרות לרדת ברגל (למיטיבי לכת) לעין נטפים ולנחל נטפים שמתחת למצוק האדיר (בזהירות!!!), וכמובן שגם למקום הזה יש תפקיד בסיפור מבצע עובדה.

אנו כבר בשוונג של סוף הטיול, ממשיכים הלאה ב"דרך יאיר" לכיוון דרום, דוגמים קטע מ"מעלה אילת" הישן והגשר הממלוכי, חוצים את כביש 12 ונכנסים לשטח שוב לפינאלה – שבילי נחל שלמה ונחל יהושפט המתפתלים בין מצוקי גרניט כהים ועוצרי נשימה, שיוביל ואותנו אל חוות היען ואל היציאה מהשטח מול נמל אילת וים סוף – עשינו את זה! הגענו לאילת!

שלושה ימים וכ-300 ק"מ נהגנו בשטח וחצינו את המדבר מצפון לדרום עד כאן

תיאורטית, אפשר לנסוע מכאן על הכביש לאילת לסיום באנדרטת דגל הדיו שבאום-רשרש ההיסטורית (כיום, צמודה לקניון "מול הים") אבל החניון שם תמיד מלא והקבוצה כבר עייפה ומכיוון שהתכוננתי לאפשרו תהזו, הכנתי לנו מראש "דגל דיו" משלנו מפיסת בד לבן עליה ריססתי בספריי כחול את מגן הדוד וצמד פסים....

אמנם אני רחוק מלהיות פיגורה כמו "ברן" (האלוף אברהם אדן ז"ל, אז מ"פ, שהניף את דגל הדיו המקורי), ואני גם לא מטפס כמוהו על התורן אלא בסה"כ מחזיק בדגל מתוח על ג'יפ סופה.... אבל דגל דיו הוא דגל דיו!

תם ונשלם מסע חוצה נגב פורים 2023 בעקבות מבצע עובדה. טיול שנזכור עוד זמן רב משום שהכל בו היה כל כך טוב. והקבוצה המצויינת שלנו עמדה בכל תלאות המסע ללא תקלות ועיכובים מיוחדים עם זמנים מצויינים ומדוייקים והרבה הנאה.

זה המקום להודות לכולם ביחד ולכל אחת ואחד מכם באופן אישי על טיול נהדר שבו נהניתי יותר משעבדתי, ובמיוחד לדוד – "מדריך המדריכים" האלוף, שלנוכח הידע הרב שהפגין, זזתי הצידה ונתתי לו את הבמה – אתה ראוי לכבוד והערצה, לא פחות!

ושוב תודה רבה לכולכם - ניפגש שוב בטיולים הבאים!

בעקבות מבצע עובדה - כתבה של חן זנדר בערוץ 13:

לעוד מסעות והדרכות בארץ ובעולם:

למסעות הבאים בארץ - הקלק כאן
למסעות הבאים בעולם - הקלק כאן
להדרכות הנהיגה הבאות - הקלק כאן