טיול משפחות לאוהבי המדבר, משדה בוקר לנאות הכיכר דרך גב זרחן, בשבילים זורמים ונופים נפלאים שהפך למאתגר והרפתקני במיוחד בשל סערת חורף מדברית שהחלה 4 שעות לפני התחזיות והפתיעה את כולם בעוצמתה
הרכבתי טיול נפלא למשפחות, בשבילי מדבר זורמים, מעיין להשתכשך בו, וגב מהיפים שיש למדבר להציע, במסלול שכבר טיילתי לאורכו לא מעט פעמים גם עם הג'יפ וגם עם האופנוע. התוכנית הייתה לנצל את התקופה היפה של האביב, לאחר חורף עם לא מעט גשם במדבר, ולהוציא את המטיילים של אתר השטח הישראלי בטיול רגוע שכולל גם מעט הליכה וקצת אתגרי נהיגה.
הבנו ערב קודם שיש תחזית למזג אוויר גשום בדרום, ולאחר בדיקה מעמיקה של התחזית והתייעצות עם חדר המצב ברשות הטבע הגנים, התחזית הצביעה על גשם בדרום שיחל בסביבות 19:00 ועד 23:00 בכמות של בין 5 מ"מ ל 11 מ"מ במצטבר, מה שנראה שלא יהווה בעיה למסלול המתוכנן, במיוחד לאור העובדה שב-17:00 מתוכנן להסתיים הטיול בפארק האקולוגי בנאות הכיכר.
לשמחתי, ארז הבן שלי, חובש קרבי בסיירת גבעתי ולשעבר ש.ש. כמדריך בבית ספר שדה אילת, נמצא בחופשה מהצבא בבית ושמח להצטרף אלי לטיול. ווידוי נוסף בבוקר על התחזית שנשארה כפי שהייתה ערב קודם, ואנחנו יוצאים מוקדם מהמרכז לנקודת המפגש על כביש 204 בקטע מירוחם לצומת חלוקים, בכניסה לשביל השחור ליד חירבת חצצה בואך נחל חצץ.
12 ג'יפים במגוון שנע מג'ימיני ועד רוביקון ודיפנדר הגיעו בזמן לנקודת המפגש, משפחות, ילדים, חברים והרבה שמחה. רצינו לצאת זריז לדרך. העברתי תדרוך קצר, חלוקת מכשירי קשר ויצאנו בשיירה לדרך, כשמאור עם הלנד-רובר דיסקברי המיתולוגי שלו לוקח את תפקיד המאסף.
הדרך זורמת קל יחסית, השיירה מתקדמת יפה, פה ושם צריך קצת הכוונות, הכל נראה ירוק ומקסים, נעים ושימשי ואנחנו מתקדמים לכיוון ערוץ נחל צרור והר צרור, ולכיוון מעלה צין, בדרך עוצרים לארוחת בוקר, תה וקפה, להחזיר את האנרגיות אחרי הנהיגה הארוכה מהמרכז.
לפני הכניסה למעלה צין, אני ניגש לשוחח עם הנציגה של הרשות בשטח ולבדוק שוב את תחזית מזג האוויר. אני מסביר לה את תוכנית המסלול שלנו, הזמנים והערכה שעד 17:00 אנחנו מחוץ לשטח, ומקבל ממנה אישור להיכנס למסלול. אנחנו ממשיכים עם נופים נהדרים של נחל צין לכיוון מעלה צין ועין עקב.
לאחר צעידה קצרה מהחניה המסודרת, אנחנו מגיעים לעין עקב, שיחסית לא מלא באנשים. הקפיצה למים הקפואים מותירה אותך חסר נשימה, אבל התענוג גדול. לאחר הפסקה קצרה אנחנו חוזרים בסביבות 13:00 חזרה למכוניות ומשם חזרה לכיוון ציר הנפט והפניה לנחל צין, כשהיעד הבא שלנו, הוא גב זרחן בערוץ נחל זרחן.
השיירה מתקדמת ביחד יפה והשביל זורם בכיף ולאחר שעה בערך, אנחנו מחליטים לעצור לארוחת צהרים, פורסים מחצלות, פותחים כסאות וערכת קפה, ויושבים לאכול. לאחר סיום הארוחה וקפה חזק, כשבחוץ כבר הצטברו מעליו עננים כבדים ומתחיל טפטוף קל שמהר מאוד הופך לגשם חזק, אנחנו חוזרים מהר לרכבים.
אני בוחן את המסלול ורואה שאנחנו עשינו כבר יותר מחצי מהדרך בין לחזור על עקבותינו או להמשיך לכיוון הר צין ואני מחליט להמשיך לכיוון הר צין ושם ונצא לפי התכנון המקורי לשביל המחצבות, שהוא שביל כמעט סלול, כשהמרחק שנותר עד לעליה על שביל המחצבות הוא בערך 12 ק"מ על המסלול הכחול בתוך נחל צין.
מה שציפה לנו בהמשך, כאילו לקוח מסרט של אסונות טבע, נפתחו שערי שמיים והחל לרדת גשם זלעפות, הודעתי לכולם שאנחנו כמובן מוותרים על הגיחה לגב זרחן וממשיכים להתקדם מהר ככל האפשר לכיוון שביל המחצבות. הגשם המשיך לרדת בעוצמה, והתחלף מידי פעם לברד, ברקים אדירים בשמיים ורוחות חזקות וכל זה תופס אותנו באמצע נחל צין, באזור שבו הנחל ברוחב של בערך 500 מטר והמסלול עצמו נעלם לחלוטין.
ההנחייה לכל הרכבים היא כמובן להישאר בהילוך LOW ובנעילה של דיפרנציאל אחורי, או המשך נסיעה בקצב שלי בלי להוריד רגל מהגז על מנת לתת למערכת בקרת האחיזה (למי שאין נעילת דיפפרנציאל אחורית) להיכנס לפעולה ולמשוך את הרכב קדימה. מסביבנו מלא בוץ עמוק, בולדרים, שלוליות מים ענקיות, ומאחורי שיירה של 12 רכבים, בגשם שוטף, ברד ורוחות, כשאני בריכוז מקסימלי יחד עם ארז, שעוזר לי לבחון את השטח, על מנת לאתר את הנתיב הבטוח ביותר להתקדם עם השיירה בתקווה שאף אחד לא ישקע בבוץ העמוק. לאט לאט, ובקצב קבוע, תוך ווידוא התקדמות של כל השיירה עם מאור המאסף, אנחנו מתחילים לראות את הר צין מולנו, ופה אני מתחיל לחפש יציאה מהנחל לכיוון שביל המחצבות, מאתר נקודה שממנה אני יכול לעלות ולחתוך לשביל הבטוח וכך כולם עושים. בערך בשעה 16:30 כל הרכבים עולים אחרי לשביל המחצבות, אחרי שעה וחצי של נהיגת שטח מקצועית ביותר ומאומצת, תוך תפעול נכון של הרכב ומיצוי יכולות השטח שלו וכולנו נשמנו לרווחה.
בשל הגשם השוטף ומזג האוויר החלטנו לוותר על הנסיעה לשדה הבולבוסים והמשכנו על שביל המחצבות לכיוון כביש 227 אליו הגענו ב-17:00. מכיוון שהיה ברור שבמצב הנוכחי אנחנו לא יורדים יותר לשטח, שיניתי את המסלול ועלינו לכיוון מעלה עקרבים לתצפית מרהיבה על בקעת צין והר צין ומשם המשכנו לכיוון מכתש ירוחם ופה חיכה לנו הגראנד פינאלה.
בעיתוי מושלם ולאור ההתקהלות של מספר רכבים בצידי הדרך, הבנו שעומד להגיע הגל הראשון של השיטפון בנחל שמנקז את המים ממכתש ירוחם לכיוון מזרח. עצרנו את הרכבים בצידי הדרך וירדנו כולנו לראות את הגל הראשון מגיע – חוויה אדירה ומרגשת.
ארז, הבן שלי, שהיה בשנת שירות כמדריך בבית ספר שדה אילת, ומכיר מקרוב את אזור הערבה ואזור אילת, וחווה וראה לא מעט שיטפונות, מבקש להדגיש, שאסור, ואף עלול לסכן חיים, להיכנס לתוך נחל זורם במדבר, מבלי שמכירים את הנחל, ומבלי שבדקתם היטב את אזור הכניסה לנחל, עוצמת הזרם וכדומה, ועל אחת כמה וכמה לנחל עם שיטפון מדברי.
בנקודה הזו, לאחר יום מלא בחוויות והפתעות, התפזרנו חזרה הביתה.
חברות.ים, קודם כל, שאפו גדול על נהיגה סופר מקצועית ותודה לכן.ם על יום טיול נפלא ומלא חוויות. אני בטוח שבטיול הזה הבנתם את היכולות האדירות של רכבי השטח שלכם ואת המקצועיות הגבוהה שלכן.ם בנהיגת שטח ובשליטה במערכות הרכב. היה לי העונג להכיר ולהוביל אתכן.ם ל"חוף מבטחים" לאחר שמזג האוויר, (למרות כל הבדיקות שעשינו), הפתיע אותנו (ואת כולם) בגדול. מקווה להיפגש שוב בקרוב בשטח. סעו בדרכים בטוחות! שלכם, עופר עתיר.
למסעות הבאים בארץ - הקלק כאן
למסעות הבאים בעולם - הקלק כאן
להדרכות הנהיגה הבאות - הקלק כאן
1 תגובות
1
אורח/ת - לירן
29 במאי 2023 ב 12:59
עופר ומאור תודה רבה על יום מעולה בנוף מדהים
היה מושלם 🙇♂
תגובות