עומק המדבר - מסע פסח של חמישה ימים מפתיעים

היום הראשון - מסע פסח בעומק המדבר

בשעה 08:00 נפגשנו 16 ג'יפאים בכניסה לבאר אורה לתחילתו של מסע בעומק הדרום. האמת שאת החבורה הנפלאה הזאת אני מכיר אחד אחד, כאשר חלקם היו חניכי בהדנ''מ (קורס הנהיגה המתקדמת אותו חברי עדי צפתי ואני מעברים במסגרת אתר השטח הישראלי) והחלק השני שותף למסעות חוצה ישראל שלי כמה וכמה פעמים. לאחר שסיימנו את מסע חוצה ישראל לנשים בלבד שערך שישה ימים, חברי אודי טימר התייצב לאחר 3 ימים שוב, והפעם לחוויית מדבר של חמישה ימים. גם מירב גרינברג שרק סיימה את החוצה של הנשים התייצבה שוב לאתגר החדש.

רק רכב אחד - סיקס יפה בו נמצאים שי ובנו גיא, היו חדשים לחבורה. החבר'ה הגיעו בזמן והתדריך מתחיל, קצת על מה יהיה היום, בטיחות ויוצאים לדרך.

מבאר אורה אנחנו נוסעים לעבר נחל רחם ומשם לציר של נחל עתק. מתחילים טיפוס בציר מעלה סיירים ועוצרים לקטנה ב"אצבע האלוהים". אנחנו מסיימים את הטיפוס ומיד פונים לכיוון נחל בטמים, בואכה הר ברך, לדעתי זו התצפית היפה ביותר בארץ. מיד לאחר מכן אנחנו עוצרים בכניסה למסלול של נחל מתק להפסקת הבוקר המאוחרת שלנו. נכנסים למסלול המדהים הזה עם קיר הגבס המרשים, כמה הסברים ומחדשים תנועה לכיוון באר מילחן.

גב קטן בנחל מתק

ממשיכים צפונה לכיוון בקעת עובדה ולאורך הבסיס, ממשיכים עד שנכנסים לגב עשירון המלא במים בתקופה הזאת. חוזרים בחזרה ומקיפים את הבסיס, נכנסים דרך צירים צדדיים לכיוון שדה אברהם המרשים. הסבר קצר שלי ולאחר מכן הסבר מעמיק יותר של אודי כשגם שי מוסיף מבית מדרשו, ידע רב ללא ספק יש בקבוצה שלנו.

ממשיכים צפונה לכיוון נחל צניפים, עוצרים לארוחת צהרים ואני שם לב שאנחנו ממש בסדר בזמנים ויש לי מספיק זמן לצאת לחקור את השטח שמחוץ לשמורת הטבע. נחל כרמה המרשים ונחל גריזים, אנחנו נוסעים במקומות לא מסומנים כשאין סימן לצירים לפנינו ומנווטים על פי אזימות בלבד, מבחינתי כיף חיים ומהות הג'יפאות (לגלות צירים חדשים ולנסוע במקומות שלא נסעו בהם לפני, או לפחות במקומות שמעטים מאוד נסעו).

הגענו למקום בו רציתי להקים את חניון הלילה, אך לצערי היו שם כמה ג'יפאים שהכירו את המקום שמחוץ לשמורה. החלטתי לחפש מקום חדש ותוך כמה דקות מצאנו יופי של מקום באחד היובלים של נחל צניפים.

החבר'ה התמקמו והחלו בהקמת האוהלים והכנת ארוחת הערב, כאשר משום מקום גיתאי חברי הגיע לביקור קצר לאחר שקלטנו האחד את השני בקשר והודעתי לו שצריך לפרק כאן איזה טרמוסטט, אז כדאי שיהיה פה להחזיק לי את היד ויפקח שאני לא העשה שטויות.

התרמוסטט של המצובישי Q של גיא בידינו, אולי מחר זה ימנע מהרכב להראות סימנים של התחממות...

בינתיים החבר'ה כבר סיימו את האוכל ועברו קצת ל"חריף". מזג אוויר מדהים נתן לנו ללכת לישון עייפים אך מרוצים.

גיתאי נווה הגיע לביקור חפוז (או שזה סתם בדואי משוטט)

היום השני - מסע פסח בעומק המדבר

קמנו לבוקר קריר אבל שימשי כשאנחנו לבד בשטח ומתחילים להתארגן. תדריך בוקר כרגיל ויוצאים לדרך לכיוון נחל צניפים גב צניפים. הגב היה יבש, אבל מצד שני הרכב של גיא ומירב עובד פיקס ללא התרמוסטט... ממשיכים קדימה, עוברים דרך חניוני הלילה המפוצצים במטיילים, כנראה שהרבה מהמטיילים שתיכננו לטייל בצפון ירדו דרומה עקב המצב הבטחוני, לא רואה הסבר אחר לכמות האנשים.
ממשיכים בנחל צניפים היפיפה, עוברים את "שער צניפים" בנחל המשכר הזה ועוצרים לארוחת בוקר במזג אוויר מושלם, ממש בהזמנה. ממשיכים לכיוון הר צניפים, נכנסים למעלה ומבחינים ברכבים יורדים. פינינו להם את הדרך שירדו בלי לחץ ועכשיו תורינו. החבר'ה, כ-15 ג'יפים, עברו את המדרגה, רובם בקלילות מרשימה. המשכנו למצפה שבראש הר צניפים עם הנוף המטורף הזה, אפשר ממש לראות את כל מסלול הנחל מלמעלה. המשכנו קדימה לכיוון הקניון הלבן, דרך פחות מוכרת של נחל שגיא, "הקניון" היה מלא במים והאמיצים והאמיצות שביננו, וגם מי שלא היתה לו ברירה (ניסים ואיילת...) בלחץ הילדות, רחצנו ואכלנו צהריים.

יצאנו בדרך לא מסומנת וגם לא כל כך נראית עם הרפתקת ניווט מדליקה לכיוון ציר הפלמ"ח, הציר בו נסעו כוחות חטיבת הראל לכיבוש אילת, רק שאנחנו עם הפנים צפונה. עוברים את קניון עדה ונכנסים לחניון הלילה של באר אשלים לזריקת זבל ובדיקת מצב הדלק והמים אצל החבר'ה. המצב לא היה מעודד ולכן החלטתי שמי שיש לו חשש יעלה למצפה רמון לתדלוק, כי אנחנו לא נפגוש תחנת דלק לפני שנסיים 350 ק"מ מהיום הראשון ומי שלא הביא ג'ריקן התחיל לחשוש. פיצלתי את הקבוצה לשניים - חלק אחד נסע אחרי אודי למצפה רמון לתדלוק והשלמות מים והחלק השני התחיל איתי את נחל ערוד, כשאודי קיבל נ.צ לחבור אלינו לנקודת הלינה שלנו מחוץ לשמורת הטבע בלילה, שוב במקום ייחודי ומבודד מההמולה שסביבינו.

לאחר כשעה הקבוצה שאיתי בחניון הלילה ולאחר עוד שעה קלה אודי כבר נראה באופק ואט אט מצטרף עם יתר הקבוצה לחניון.

החבר'ה מתארגנים, אוכלים ואני מדליק מדורה קטנה, לאט לאט כל החבורה מצטרפים ושי מפליג איתנו בסיפורים מעשירים ומבדחים כאחד (אחלה תוספת שי ובנו גיא לחבורה שלנו). לאט לאט החבר'ה פורשים לישון ואיתם גם אני.

מחר מחכה לנו מסלול מאתגר ומעניין...

היום השלישי - מסע פסח בעומק המדבר

החבר'ה כנראה התרגלו לקום מוקדם וכבר בשעה 06:15 חניון הלילה שלנו עשה רעשים של בוקר... לפי התוכנית היום מצטרפת אלינו המשפחה של קרן ואליאסף, היישר לתוך השטח, אליאסף קיבל ממני את הנ.צ שלנו ויש לו מספיק ידע כדי להגיע ללא בעיות אלינו. קבענו שיצטרפו לקבוצה כבר ב-07:30. בשעה 07:05 אליאסף, קרן וארבעת ילדיהם היו בחניון. כמה ד' להתארגנות, תדריך בוקר ויוצאים אל נחל ערוד. התחלנו בנסיעה כאשר שני "הג'מוסים" משתרכים מאחור, גם הטרימור המפלצתי של איילת וניסים (מהתבלינים של איילת) ואחריהם אודי שלי ושמחה עם הגלדיאטור המרשים. איך אמרו החבר'ה בקבוצה, נחל ערוד הוא בעצם תרגול באומנות בחירת נתיב נסיעה.

היום הקצב הרבה יותר איטי ויש כמה עניינים במעברים. כל אחד בתורו קצת מסתבך ולעיתים נאלצנו לחלץ קצת כננת, קצת מע''צ סך הכל מעניין +. המשכנו בנסיעה למדרגת ערוד. לאחר בניה מסיבית החבר'ה התחילו לטפס אחד אחד, נרשמה גרירה אחת קצרה, אבל חוץ מזה את המדרגה עברנו בצורה חלקה. את המקטע של אחרי המדרגה כיוון אודי מצוין עד שהוא ושמוליק קצת הסתבכו, אבל היו מספיק רגועים "להקפיא מצב". היגוי מאוחר מוטט את הקרקע ונראה שאם ימשיכו באותו הכיוון ללא עיגון דברים יכולים להשתבש וזה בטח לא נחמד כשמצדך יש תיהום. אודי קראה לי מיד, עצרתי את ההכוונות של המדרגה, עליתי על הסופה ועיגנתי את שמוליק עם כננת. לאט לאט שמוליק עלה בבטחה אל סיום העלייה. המשכנו כך עד הסוף דרך הטרימור והגלדיאטור והכל עבר חלק. סך הכל היה לא פשוט והזמנים התחילו להיות בעיתיים וזה עוד לפני שעצרנו לארוחה של יותר מרבע שעה.

בתצפית מפער ערוד החלטתי לעצור לארוחת צהרים ולתת הפסקה של שעה, בה החבר'ה יוכלו להתאושש מהנחל המאתגר הזה ומהיום החם שפקד אותנו. סיימנו את האוכל ולצערנו בשל בשורה מצערת ערן ואפרת נאלצו לעזוב אותנו. המשכנו לבורות לוץ, מילוי מים למי שהיה חסר ולמי שנשפך ברכב... ונכנסנו לנחל אילות הטכני והיפיפה. החבר'ה התקדמו בצורה די מהירה לאחר שכל היום תרגלו בחירת נטיב וכבר ידענו שאת הר חמרן נדחה למחר בבוקר, במידה ולא ירדו גשמים הלילה, שעל פי התחזיות זה סנריו אפשרי בהחלט. הגענו לחניון הלילה של נחל חורשה והאמת שלא ציפיתי לראות עוד שתי קבוצות לא קטנות בכלל בתוך חניון הלילה הזה שנמצא בשום מקום, זאת הפעם הראשונה שישנו עם עוד קבוצות בחניון הלילה שלנו. החבר'ה התארגנו ואפילו נרשמו כמה מקלחות, ארוחות ערב ומדורה לפי הנוהל.
מחר מצפה לנו יום מאתגר ביותר, כי על הר חמרן עם מעלה אזוב והאמבטיה עוד לא ויתרנו.

היום הרביעי - מסע פסח בעומק המדבר

התעוררנו בבוקר להפתעה קצת לא נעימה - מירב צריכה לעזוב אותנו בשל סיבה משפחתית ולכן ביקשתי מצוות שמחה, שבו גם כלולים אודי ושלי, ללוות את מירב עד שתגיע לכביש על מנת שלא תצא לבד מהשטח. צוות שמחה יגיע איתה לכביש ומשם ימשיך לתחנת הדלק מול חניון הרועה, שם ימתין לנו בעודנו יוצאים, לאחר תדריך בוקר כמובן, אל המסלול האתגרי של הר חמרן.

האמת פתחנו חזק, את מעלה אזוב החבר'ה טיקטקו בזריזות מרשימה, מה שלא העיד על הבאות... הרוחות התחזקו מאוד, אבק ואובך עלו באוויר. כשאנחנו עוברים את התצפית של הר חמרן ויורדים לכיוון האמבטיה גם טיפטוף שהיה עדיין זניח החל.

החבר'ה מתחילים את המעלה כשאנחנו עם 3 מכוונים במעלה, הכל עבד חלק עד פיקשוש אחד שגרם לבני לפרוק צמיג בטויוטה שלו. בינתיים ביקשתי מעופר שיחליף אותי ויכווין את אסף שיגיע מולו בכדי שניתן יהיה לעגן עם כננת את הרכב שכבר החל להחליק לצידו של התיהום, כשאני רוצה גם להקל על הגלגל עם הצמיג הפרוק בשביל לנסות לא לעשות יותר מנזק מינימלי לצמיג. בגלל שההכוונה וההכנות לוקחות לא מעט זמן אני מתפנה להעלות את הטרימור עם ניסים שנוהג את המפלצת הזאת, כי במקום שהרכבים "הקטנים" שלנו עברו הטרימור לא יכול לעבור בשל גודלו. ניסים מתחיל לעלות את המעלה ולתפס עם המפלצת, נתקעים, משפרים וכמעט שכבר מתייאשים ואני אומר לעצמי בראש שעוד ניסיון אחד אני מביא את הסופה עם מכפילי כוח ועוזר לו לעבור את המדרגה. החלטתי לנסות שוב, הורדנו עוד קצת אוויר, הוספנו אבנים וניסים עם הרבה עקשנות לעלות את המדרגה הסופית, אין זמן לשמוח ואני חוזר מיד לרכב של בני להכנות אחרונות ומתחיל לעבוד עם הכננת ועם בני במקביל, עובדים לאט - עקב בצד אגודל, על מנת שלא לעשות טעות שתפיל את הרכב לשיפוע הגדול משמאלו. הגענו לנקודה שאפשר להחליף לרכב גלגל, מנסים אבל העומסים גדולים מדי והג'ק מחליק. משחררים הכל וממשיכים עוד 4 מ' קדימה ושם כבר יותר נוח. מחליפים גלגל ובני מסיים את המעלה ללא קושי נוסף (הכל נשמע קצר, אך בכל זאת היתה שם שעה וחצי של עבודה...).

מעלה אזוב

ממשיכים לציר היציאה עם השפ"צ הידוע, בתחילה חשבנו שיהיה פשוט לעשות את העוקף, אך דרדרת של בולדרי ענק חסמו שם את הדרך.

החבר'ה מתחילים לעלות בהכוונה של עופר ושלי (כל אחד ממוקם במקום אחר), כמה מהם נדרשים לעזרה. בדיוק כשאני מחלץ רכב אחד ניסים קורא לי מלמטה ומעדכן אותי שהוא במצב מסוכן, אני מבקש ממנו להמתין ומסיים את העבודה עם הרכב התקוע. יורד אליו כשהטרימור הענק הזה עם גלגל קידמי ימין כבר בדרך לתהום. הרכב מפלצתי ולכן הבנייה חייבת להיות בהתאם. עופר מבין דבר או שניים בעניין בניה, ולכן הופקד על הכנת ציר מילוט לאחור. כל החבר'ה הגיעו לעזור בגלגול בולדרים גדולים ודני הכין את צביקי ועיגן אותו לטרימור. אני מבין שאם לא יהיה תאום מושלם בין צביקי לניסים אנחנו נהיה בבעיה אמיתית. לשמחתי צביקי נהג מאוד מנוסה ויחד עם ניסים ובתאומי הרכב יצא ללא שום דרמה. המשכנו את המעלה עד לפסגה האחרונה שלנו ומעכשיו מתחילים לרדת.
השעה כבר אחרי 14:00 ויש לנו עוד המון דרך. כולם יורדים לאט לאט כשאליאסף מעדכן אותי בקשר שהוא קיבל מכה בטרנספר ועכשיו הטרנספר לא מגיב ותקוע על הילוך כוח כל הזמן. לשמחתי זה התאים לנו בול למצב. ניסינו לאבחן אבל ללא הצלחה. המשכנו לכיוון הר רות ודרך גבעות כבודה בדרך מדבר ירוק ויפיפה, המשכנו לרמת ציפורים ועד לתחנת דלק הרואה כשגשם מלווה אותנו לאורך כל הדרך.

הגענו לתחנת הדלק בגשם זלעפות כשעוד חדשות לא טובות הגיעו מכיוון צוות שמחה - בגלדיאטור שלהם יש תקלה שלא מאפשרת כניסה מחודשת לשטח. לאחר ניתוח קל הבנו שהם חייבים לחזור לאט לאט הביתה. הגשם לא פסק, אבל תוך כדי הרצנו בדיקה מהירה לצמיג הסורר של בני ומסתבר שהצמיג חבוט ומצולק, אבל עדיין תקין דיו בכדי לשרת אותו כצמיג ספייר נוסף בשטח. הגשם לא מפסיק ולאט לאט אנשים מוותרים על לילה נוסף בשטח ומשיקולים מובנים בהחלט מחליטים להמשיך הביתה.
נשארנו 8 ג'יפים שלא רוצים לוותר, רק יש בעיה אחת שחייבים לפתור וזה המנוע החשמלי של הטרנספר של אליאסף וקרן בכדי שיוכלו להמשיך איתנו. אסף מטלפן לתומר ממוסך XXXX. לאחר שיחה איתו והסבר מפורט אני מבין מה אפשר לעשות בשביל להחיות את המנוע החשמלי של הטרנספר (בורר מצבי הגיר). לאחר כמה ד' כשעופר אחראי על הצד של המצבר לחיבור החשמל, אליאסף על התפעול מתוך הרכב ועבדכם על הצד האופרטיבי מתחת לרכב ולא צריך לנחש איך זה נראה תחת גשם זלעפות... הניתוח הצליח וכולנו שמחים ומוכנים.

עכשיו צריך לפתור רק את בעיית הלינה שלנו. בשל רצף האירועים הייתי חייב עצה טובה מבחוץ ולכן הרמתי טלפון לעופר מנהל אתר השטח (כן כן האח הגדול של אמיר מאתר השטח), עופר מיד אומר לי "סע ללש"ביה הישנה של בה"ד 1". עופר מאפס אותי על הדרך ויצאנו בגשם זלעפות לדרך, כששיטפונות מלווים אותנו.
אנחנו נכנסים לשטח, נחל נפחה עולה על גדותיו ואנחנו צריכים לחצות על מנת להגיע למחוז חפצינו. אחחח... איזה ערב זה היה, פשוט מטורף. שיטפונות מהסרטים, נהיגה במים כמו שאנחנו אוהבים, כולל חילוץ קטן למשפחה שנתקעה בדרך והכל כמובן תוך גילוי אחריות ובטיחות ללא אירועים חריגים.

בשעה 21:00 הגענו סוף סוף ללש"ביה, "חילקנו חדרים" (לא היה צריך להפקיד פספורט) והחבר'ה החלו בהכנת ארוחת הערב, מדורה קטנה וקדימה למיטה.

היה לנו יום מטורף וכולנו שמחים שלא וויתרנו לעצמינו, היה שווה כל רגע. מה יהיה מחר? מחר נדע...

המטבח של יוספון

היום החמישי - מסע פסח בעומק המדבר

בשל תלאות היום והלילה החבר'ה קיבלו השקמה מאוחרת, או יותר נכון שעת יציאה מאוחרת. עברתי בין החדרים וכנסתי את כולם "לסלון" של משפחת גרינפלד לתדריך. כמובן שאת התוכנית המקורית חייבים לשנות בהתאם למזג האוויר ולשמור תמיד על בטיחות המשתתפים שלנו.
יצאנו לדרך והפעם בשיירה מקוצרת מאוד, רק של האמיצים שהחליטו שלמרות הסופה של הלילה שלפני הם נשארים (וכן זאת היתה וואחד סופה). אני מוביל, אסף ובנו נעם אחרי, אחריהם הג'מני עם שתי הד"ר שלנו דני ורונן, אחריהם משפחת גרינפלד בפג'רו ואחריהם גיא ומירב עם ה- Q (הפג'רו הישן), שמוליק וניצה, הטרימור הגדול עם משפחת מיישר ולבסוף סוגרים את השיירה שלנו עם הסיקס שי ובנו גיא.

רומי ונאיה המתוקות השטלתו לי על הסופה...

יוצאים לדרך, דרך נחל חווה אנחנו מגיעים לכמה חציות של שלוליות בוץ גדולות ובכניסה לנחל מחמל צריך כבר להיות יצירתיים בשביל למצוא את הדרך. בסופו של דבר הגענו למעלה נוח שחזר להיות מאוד נוח לאחר שסידרו אותו וכיום הוא עביר גם ל-XV, רק שבמקרה שלנו הוא היה מאוד בוצי אז בנסיעה על הילוך נמוך, המעטנו להשתמש בברקסים בכדי לא לקבל נעילה של הגלגלים ולאט לאט הגענו מטה, כשהנוף המדעים של בקעת מחמל וההרים סביב אחרי שטיפה טובה לנגד עיננו.

המשכנו על גבי ציר הנפט כשאנחנו עוצרים לארוחת בוקר / קפה בקטנה בחניון הריק של נחל גוונים, ממשיכים בציר מלא המעלות והמורדות של קו הנפט.

צריכים לעלות על הכביש ושוב צריך לתת עזרה למנוע החשמלי בטרנספר של הפג'רו, אבל אנחנו כבר מיומנים ומרגע שהרכב על שני סלעים, בזריזות עופר, אליאסף ואני מתפעלים את העניין והמשפחה יכולה לנסוע בצורה בטוחה אל הכביש.

נכנסנו שוב לשטח בכניסה לנחל חדב היבש אך היפיפה ומשם לנחל מיישר שהיה יבש עד הקטע בו נחל גזם חובר אליו, אז התחילה עוד הרפתקה של כיף ונסיעה בתוך נחל זורם שאותה כל כך קשה לקבל בארצנו היבשה. כיף של נסיעה, מעבר אחד עם שקיעה קטנה, אבל לא משהו שיעצור אותנו ליותר משתי דקות. המשכנו "לזרום" עם נחל נקרות עד ליציאה ולסיום המסע שלנו מול עין יהב.

אני רוצה להודות לכל משתתפי ההרפתקה שלנו, מהילדים המקסימים ועד החבר'ה המבוגרים יותר בחבורה. הקלילות, החברות והלך הרוח של המשתתפים הם אלו שעושים את החוויה.

כמובן המון תודה לעופר שבח גיסי היקר שיצא איתי בג'יפ, ליווה ועזר בכל שהיה צריך ומעבר. כמובן "צוות שמחה" שלי ואודי בניצוחה של שמחה, שתמיד יודעים להוסיף ידע, רוגע וחוכמה למסעות שלנו.

אז תודה לכולם ונתראה בדרכים משובשות.

לעוד מסעות והדרכות בארץ ובעולם:

למסעות הבאים בארץ - הקלק כאן
למסעות הבאים בעולם - הקלק כאן
להדרכות הנהיגה הבאות - הקלק כאן