לנד רובר דיפנדר 110 PHEV במבחן וטיול ברמת סירין

מארס 2024 - לנד רובר דיפנדר 110 PHEV

זוכרים כמה היינו מתרגשים פעם לפני דייט מבטיח?

זו בדיוק אותה תחושה ממכרת שמפריעה לי לישון בלילה וגורמת להתעוררות מוקדמת ללא כל בעיה, שכן השכם בבוקר יש לנו כברת דרך לנסוע לפני תחילת המפגש לטיול ארוך ומאתגר של אתר השטח ברמת סירין.

החלטתי להצטרף לטיול שבת של אתר השטח הישראלי 4X4 שמדריך אותו גיא זילברמן.

למרות שהטיול מוגדר "משפחתי", ולא קשוח או כזה המחייב התמודדות קיצונית, הובטח לי שיהיה כיפי ומעניין, גם עבור הדיפנדר 110 החדש...

בעקבות טראומה קדומה, כנראה, הצטיידנו בכל מה שצריך לשרוד בטבע בערך שבוע, תא המטען המרווח של הדיפנדר מתוכנן להכיל הרבה, אז שלא ננצל זאת?

שניים מהנוכחים בעלי עבר טנקיסטי, וככאלו הם יודעים מה צריך וכמה, ועל זה מוסיפים עוד 20% בשביל הביטחון, גם אם מדובר בכמה שעות. רעבים לא נצא מפה.

מזג האוויר מעונן עם הבטחה לשיפור במהלך היום.

יוני 2020 - לנד רובר דיפנדר 110

לאחר אירוע השקה של הדיפנדר החדש של לנד רובר כתבתי לעצמי את השורות הבאות:

"איך נראית פנטזיה כאשר היא מתגשמת ?

האם פנטזיה היא ברת מימוש או רק רעיון ערטילאי? שהרי אם נממש אותה היא כבר לא תהיה פנטזיה.

לא ככה?

על כן היום אני בבעיה עם עצמי.

גילוי נאות, אני מכור למותג האנגלי של האליפסה הירוקה.

עתה, כל מה שייכתב להלן צריך להילקח בחשבון כי הכותב מאוהב מקדמת דנא. יעני עוד הרבה הרבה לפני שפגשתי היום את הדגם החדש, המחודש, המשודרג והמדהים.

אני שם עוד מתקופת הברזל.

דיפנדר היה תמיד סמל של ספרטניות עם אפס בהנדסת אנוש, אבל כלי מכני שיודע להתגבר על כל מכשול שהטבע מציב והאדם רוצה לעבור.

המחיר שזה גבה מבני האדם אמר כך- אתה רוצה לכבוש ג'ונגלים באמזונס ? מדבריות באפריקה וקרחונים באיסלנד ? זה אפשרי, אבל ....

והדיפנדר אכן צלח את כל אלה, ויותר אבל תא הנוסעים הזכיר יותר נ"נ צה"לי מאשר רכב מפנק.

ברזל, כבר אמרנו, לא?...

והדיפנדר אכן קנה את עולמו בהתמודדויות ראווה של מסעות קאמל טרופי למשל, שפיארו ורוממו את המותג. רכב קשיח לאנשים שהולכים על הקצוות.

בעיקר מול גברים מחוספסים וקשוחים שחולות טובעניים, סלעים, בוץ, בורות, פאנצ'רים ושאר נזיקין רק עושים להם חיוך תמידי, בתנאי שיש קפה בוץ בקצה האתגר.

כמה סוכר?

למשפחת לנד רובר יש דגמים יקרים יותר, מפוארים (עד כמה שזה אפשרי) יותר ובכל זאת הדיפנדר הוא שהטביע את חותם המותג בכל הקשיים שהוזכרו לעיל כדי למכור את הילת הגיבור לכל שאר בני המשפחה שנבנו בצילו ובהשראתו.

כבר כתבתי הרבה כתבות משתפכות ומפרגנות על מכוניות שהתאהבתי בהן מרגע שהתנעתי אותן. לאף אחת מהן לא הגעתי מתוך תשוקה רבת שנים שלא באה אל סיפוקה, ומה קורה כאשר מושא התשוקה שלך מגיע אל ידיך?

אתה פשוט מותח את הזמן שאתם ביחד, ונוצר כל שנייה.

בדיוק כפי שזה קורה עם מי שאנחנו בוחרים לחלוק את חיינו יחד ולבנות משפחה לשנים רבות.

כל רגע ורגע נשמר לנצח.

כי באהבה יש כללים אחרים!

קיבלנו בהשקה את הקטלוג המפואר וימים רבים הוא היה מונח על שולחני במשרד, כסוג של הבטחה.

כאשר כתבתי את הדברים האלה לא ידעתי כי התשוקה תאלץ להימתח על כמעט עוד 4 שנים של המתנה ארוכה על מנת שתבוא אל מימושה, אבל מרגע שהיא כאן, אני מרגיש מצד אחד כנביא, כשתיארתי בדיוק את ההרגשה, וגם כיעקב אבינו שחיכה שנים לזו שתחייה איתו.

מאידך, באותן השנים שחלפו הדיפנדר נשאר חיצונית ופנימית כשהיה בהשקתו, אולם היצע המנועים השתנה והורחב, וכיום ניתן לקבל את הדגם עם מנוע פלאג אין נטען PHEV, שגם מוסיף עוד "קצת" כוח, וגם מאפשר נסיעות חשמליות נקיות מפליטת מזהמים עד טווח 40 ק"מ.

הסוללה מלאה "עד הפקק"

עיקר ההשפעה של המנוע החשמלי ביום יום הוא בהורדת צריכת הדלק הכללית, וזה חשוב לא פחות, אם כי זה המפקיד ערימת מרשרשים בקופת היבואן, עניין החיסכון, איך נאמר בעדינות, הוא פחות משמעותי לגביו, שכן הדיפנדר הוא נכס נדל"ני פר אקסלנס.

רכב יקר ויוקרתי.

לא משהו שנגיש לכל רוכש.

באותה נשימה, נזכיר כי כסף קונה מותג, כזה שיש לו תהילות עבר, והווה מפוארות, ומי שרוצה את זה, שישלם.

וכאן רבותי יש תמורת רבתי לאגרה, שהיא מעבר לסמל עצמו.

וו גרירה נשלף. טוב שיש בבית

רשימת התוספות והאיבזורים הרבים ארוכה מאד מכילה הרבה ראשי תיבות לבטיחות, נוחות ותפעול הרכב.

מארס 2024 -- לנד רובר דיפנדר 110

כאשר הרכב נמסר לרשותי לסוף שבוע ארוך ומיוחד ניגשתי בחשש מה אל הדיפנדר כמו בוקר הניגש אל סוסו האהוב.

ליטפתי את מכסה המנוע העצום, ואת הכנפיים תחתם ניצבים גלגלים גדולים ומאסיביים, את ידית הכניסה לאולם התצוגה המרשים פתחתי בעדינות והתרגשות כאחת, והנפתי את עצמי במעלה המדרגה אל האוכף שיכיל אותי בימים הקרובים. זהו מושב נוח ותומך ומיועד להעביר שעות רבות בנוחות מקסימאלית. הדלתות כבדות ומאסיביות ומראות הצד רבועות וגדולות.

הדיפנדר גבוה, גבוה מאוד ומתנשא מעל שאר הרכבים בסביבה, וגם בכבישים אתה שם לב לעובדה שאתה לא זבוב שניתן להזיז, אלא בעל נוכחות מרשימה, מאידך, החלון האחורי מוסתר בחציו עם הגלגל החלופי העצום, והתנועה מאחור מוסתרת בחלקה, אך אין מה לדאוג שכן חיישנים רבים יתריעו על כל איום סביבתי.

רמת הגימור איכותית ומשובחת, ואי אפשר לצפות לפחות מכך כשמדובר במותג כל כך מפורסם וידוע.

אנדרואיד אוטו עובד כאן עם כבל, ומתממשק מידית עם כל טלפון.

הדיפנדר הנוכחי כבר אינו מכיל כבעבר חוגות מצבי נהיגה כי אם לחצן שיש בו שבעה מצבים, שיחלצו אותך מכל בור וצרה.

כפתורי הקסם, והמיזוג

אין צורך יותר בהעברה מכנית של ידית הילוכים שתשלב הנעה קדמית להנעת כל הגלגלים, שכן כיום הרכב נוסע קבוע במצב 4X4 (שזה כך הרבה שנים בלנד רובר), והאלקטרוניקה יודעת להכווין בשטח איזה סרן לנעול לטובת עבירות טובה יותר, והנהג רק צריך להחליט על אופי השטח (בוץ, חול, מים, סלעים ושטח כללי).

לטובת הנ"ל יש גם כפתור ייעודי לסיוע בירידה במדרון, כפתורים להגבהה והנמכה של המרכב, וכפתור העברה למצב LOW שזה בכלל מצב בו נדרשים לכוח רב על חשבון המהירות.

מסך המולטימדיה קטן באופן יחסי למה שמתחולל כיום בעולם הרכב, ולטעמי לו היה גדול יותר (עוד 2-3 אינצ') היה אפילו טוב יותר.

כיאה לרכב משוכלל ומדוגם, יש לרכב שפע מצלמות לניטור סביבתו, כולל אלו שיציגו את תחתית המרכב בזמן נסיעת שטח, ויראו לנהג כל מכשול הניצב בדרכו.

לחיצה על מתג ההתנעה לא תחולל שום צליל מנוע, שכן המנוע החשמלי (מזכיר לכם PHEV) הוא זה שנותן את הדחיפה הראשונית (ולא משנה באיזה מצב נהיגה תבחר), כך שלמעט תצוגות מסכים לא תדע שהרכב מונע.

ידית ההילוכים הקצרה בעלת משבת עליו צריכים ללחוץ למען העברה למצב נסיעה קדימה או אחורה, והסטה הצידה מאפשרת שליטה ידנית בהילוכים.

מסתבר כי סוף שבוע אחד שיהיה ארוך ככל האפשר לא מאפשר עדיין לרדת לכל סודותיו וקסמיו של הדיפנדר הענק הזה.

נוכל מקסימום לחשוף טפח כזה או אחר.

בכבישים המהירים בחרתי במצב נהיגה חסכונית כי אין ממש טעם ללחוץ סתם ולמהר, וגם על מנת להבין את יעילות התוספת החשמלית, ועם הירידה לשטח התחלתי עם מצב השטח הראשון, ועל הצג מולי ניצב מצב הסרנים בכל רגע נתון.

האלקטרוניקה מחליטה מתי לנעול את הסרן האחורי (ובאיזו עוצמה של נעילה), לטובת העבירות ומתי לשחרר. נגמרו הימים בהם הנהג היה צריך לקבל החלטות מהותיות בחייו.

הקבוצה אליה נחבור היום ממתינה ומתאספת מול הכניסה למושב רמת צבי שנמצא בין בית שאן לעפולה.

מפה מתחילה דרך נוף רמת צבאים:

בשטחי כינוס של אתר השטח:

טוב שיש גג נפתח לצילומי על...

דרך זו, ראשיתה עפר כבוש החולפת בסמיכות לחממות ומטעים מגודרים מגיעה לתחנה הראשונה בה נעצור לתצפית במקום בשם מצפה יוס ודוד.

... מצפור המתנשא מעל רכס הגבעות מצפון- מזרח לקיבוץ בית השיטה, שממנו נפרס נוף מרהיב אל רכסי הגלבוע, הכרמל, גבעת המורה, הר תבור, הרי הגליל, החרמון רכס הגלעד ושדות העמק. בסמוך מצוי חניון מטיילים בצל עצי חרוב... ממצפה זה נשקפים היוזמה, האמונה בצדקת הדרך, והדבקות ברעיון הציוני, שהביא ליצירתו של "עמק תפארת" הפרוש מול עיניכם...."

מתוך האתר רשות ניקוז ונחלים ירדן דרומי

חזרנו לרכבים והתחלנו בנסעה לכיוון שמורת נחל יששכר:

אתן באות לכאן הרבה?

... נחל יששכר הוא הדרומי בנחלים הגדולים של הגליל התחתון, ואורכו כ- 21 ק"מ. ראשיתו של הנחל באזור גבעת גזית, והוא יורד במתינות לכיוון דרום-מזרח דרך רמות יששכר הבזלתיות. כמה קילומטרים ממזרח למושב מולדת מעמיק הנחל ומדרונותיו אינם מעובדים. אזור זה, הנכלל בשמורה, מהווה המשך רציף לשמורת נחל תבור הסמוכה. חלקו התחתון של הנחל, מחוץ לגבולות השמורה, חולף בעמק הירדן בדרכו לנהר הירדן..."

מתוך האתר רשות ניקוז ונחלים ירדן דרומי

גם באזור זה דרכי העפר עוברות בין חלקות שדה מעובדות, לבין חלקות שנשארו טבעיות ללא מגע אדם, וגם בהן זורח האביב במלוא עוזו, כאשר הצבע הירוק הרענן מקיף אותנו מכל עבר.

דרך העפר הופכת לעיתים קצת יותר בעייתית, הירידה המתונה הופכת למדרון שסופו בערוץ נובע מים, שעלייה ממנו עלולה להחליק את הרכבים על פני הסלעים הרטובים, אבל מתברר לי כי האלקטרוניקה יודעת הכי טוב מה צריך, ואני רק זה שמנווט מעל, ובודק שהכול עובד כמו שצריך.

מעלה הדרך הופך לסלעי ודורש הקפדה היכן להניח את הצמיגים העבים שהתרשמו הרבה פחות ממני, ולא העבירו כל רמז כאילו התקשו במאמץ.

גיא מבשר במכשיר הקשר כי הוא כבר מריח את הקפה של הבוקר, ועד מהרה אנו ניצבים בחניון גדול המשקיף על נוף עמק הירדן, ומעבר לו.

זהו מצפור על שם דביר לניר, שנפל באסון המסוקים.

המצפור נמצא מדרום למבצר העתיק כוכב הירדן וצמוד לאחוזת שושנה (אחותו של מאיר הר ציון ז"ל), נשקף ממנו נוף נרחב לכל העברים. במקום כמה פינות ישיבה, במרכז השטח רחבה ובה ספסלי בזלת מסודרים בחצי גורן לפני לוח מוארך שבו תבליטים והסברים אודות הנוף הנשקף.

כל הג'יפאים פורסים שולחנות ומפעילים כירות גז לקפה ריחני, וארוחות בוקר קלות. לא רק הצבא צועד על קיבתו.

באופק אנו רואים עננים מורידים גשמים, ואצלנו כרגע מעונן וטיפות קלות יורדות מידי פעם.

שם יורד גשם

לאחר שכולם תידלקו והתרוקנו בהתאם, יצאנו אל החלק הכי כיפי ומאתגר של המסלול היום.

השלט בדרך מבשר כי אנו נכנסים אל שמורת נחל תבור, וזה רבותיי הקוראים גן עדן לכל חובב טבע באשר הוא.

אנו מתחילים לרדת בשביל הצר אל הערוץ בו רואים ממעל רכבים עומדים, וזה אומר או שיש אטרקציה, או שיש פקק בשל בעיה.

המסוקסים שבנינו מעדיפים את הסוג השני, בעוד המטייל הצמא לאדרנלין יבקש דווקא את הראשונה.

ואכן, מעבר מים עמוק וחלקלק לפנינו, אחד מיני רבים שנפגוש מעתה ואילך.

למרות השביל הצר, מתברר כי יש תנועה דו סטרית למגוון כלי הרכב האפשריים, ומי שלא בא עם רכב הולך כאן רגלית, ויכול למעברים גם אם זה מחייב הרטבת פלג גוף תחתון.

כל הרכבים בשיירה עוברים בסך, ולא נרשמת אף עצירה בעייתית.

ריבוי הרכבים והאנשים חושף את הפנים היפות של המטיילים שלא צופרים ולא עוקפים ומכבדים את באי הדרך, ואם נוצרת בעיה של תנועה נגדית בנתיב הצר, תמיד יהיה מי שיוותר ויזוז הצידה או ייסע לאחור למען מעבר אחרים.

מי הנחל חומים ועכורים ואני לא בטוח אם זה בגלל תנועת הרכבים או שזה מצב המים הקבוע, אבל אין ספק כי גשמי הברכה שירדו כאן לאחרונה הוסיפו לזרימה לא מעט.

"צוות אנו עולים לעמדת תצפית", צעק, זה ששכח שימיו כמט"ק מרכבה חלפו לפני עשורים, אולי כהתעלמות ניתקתי קשר פנים, שמרתי על סל"ד קבוע והתקדמתי בזחילה איטית בעקבות רכבים שנסעו לפניי אל רמפה ממנה נשקף הנוף.

בליבי הצטערתי שלא נשמעה הפקודה, צוות בזוקה, אש, ובמקומה נשמעה בחלל אנחת רווחה מסוימת.

החברים שאיתי, באים בשביל הכיף ומתעלמים לעיתים מתפקידם בהנצחת הרגעים המשמחים, ועל כן נדרש האוחז בהגה, להפסיק לצלם בעצמו, לנזוף בהם, ולהחזירם לכשירות מבצעית.

לפחות בסוף יצאו צילומים מרהיבים.

יצאנו מהלונה פארק הבוצי, טיפסנו בדרך העפר נגד המוני המטיילים שירדו רגלית אל הערוץ, פנינו ליד קיבוץ גזית לכיוון רמות סירין.

הדרך עוברת דרך שדות חקלאיים, ושוב נשמע בקשר כמיהה לקפה חם.

עוד חמש דקות נגיע...עוד שלוש דקות אנחנו שם...עוד שתי דקות עוצרים, שב ואומר הקול במכשיר הקשר שאינו מסונכרן לחלוטין עם שעון אמיתי, ולבסוף ליד מקום בוצי במיוחד שאינו עביר לבני אדם (כרגע) הנקרא עין אולם, יש רחבה עשירה בעשבייה בה נאספים כל הרכבים, וכל המשפחות פורקות שולחנות, כיסאות, גזיות וצידניות עמוסות כל טוב לארוחת צהרים.

"... עין אולם, זהו מבנה שאת חלקו העליון נראה כשנגיע למקום וגם את השליש הראשון של קירותיו [אותם נראה מהצד]. גודל המבנה כ - 3X3 מ'.

בגג המבנה של עין אולם 2 פתחים דרכם אפשר להיכנס לתוך מי הבריכה. עומק הבריכה משתנה ונע בין מטר ל- 2 מטר במקום הכי עמוק.

מחוץ למבנה של עין אולם יש בריכה אליה נאספים עודפי המים של המעיין. העודפים זורמים החוצה דרך סדקון קטן בקיר המבנה ויוצרים פלג שלאורכו ישנה צמחייה רבה..."

מתוך האתר נלך

כאמור, בשל בעיית נגישות לא הצלחנו אפילו לצלם את המקום אליו כנראה מגיעים בתקופות בהן הקרקע יבשה יותר.

לאחר כשעה של ארוחה נינוחה הגיעה העת לחזור אל המקטע האחרון של המסע והמעבר ליד החללית.

"... פעם, לפני שנים רבות, שימש מגדל ננסי זה להקרנת סרטים תחת כיפת השמים בקיבוץ אפיקים. כאשר טרנד הקרנת סרטים תחת כיפת השמים עבר מן העולם (וחבל שכך), המגדל הועבר אחר כבוד לכאן, ככל הנראה בכדי להוסיף טוויסט סוריאליסטי לתצפית הנוף שלכם. ומאז אותו יום, הוא פשוט קרוי "החללית"..."

מתוך האתר מטיילים אחרת

מצפור החללית ממנו נשקף נוף בקעת יבניאל והכנרת היווה את נקודת הסיום של הטיול, וכאן ניתן לאסוף את כל הקבוצה הנפלאה איתה טיילנו היום לצילום פרידה.

בדרכנו הארוכה הביתה נותר לנו לסכם את החוויה הנהדרת שעברנו במהלך היומיים האחרונים,

הדיפנדר הגבוה (והמגביה עוד יותר) הוא קודם כל רכב שמעביר שעות רבות של עונג בכביש, ובעיקר מעבר לו.

נדמה כי אין מכשול טבעי שיכול לעצור את הג'מוס (כינוי חובה וחביב), ולעיתים נדמה כי האומץ שלי נגמר הרבה לפני היכולות שלו.

זה שרוכש את הדיפנדר כאמור זכה להיות זה שממונו בידו, ופחות מוטרד מעלויות זניחות של דלק, אבל לאחר כ-700 ק"מ של דרכים משתנות הגעתי לצריכה ממוצעת של 8.7 ק"מ לליטר.

שמתי לב כי נסיעה עירונית מבוססת חשמל משפיעה דרמטית על הצריכה הכוללת ויכולה להגיע אפילו לנתון של ליטר דלק לכל 15 ק"מ, אך מרגע שהחשמל אוזל צריכת הדלק קופצת.

לא נשכח כמובן כי נסיעה בשטח משפיעה רבות והתוצאה הסופית בהתחשב בכל שעברנו לא גרועה כל כך.

הגבהת המרכב מוסיפה יכולות וגובה מעל הקרקע

דיפנדר הוא רכב אשר בראש ובראשונה הוא אגדת שטח, שם נרדף להרפתקנות וריגושים אין סופיים, אייקון בפני עצמו. מאפיין גבריות על סטרואידים ומאצ'ואיזם.

סימני בוץ הם עיטורי הגבורה שכל ג'יפאי מסוקס יכול להתהדר בהם לאחר סופשבוע פרוע, וככל שיש יותר משמעו שהטיול היה אתגרי ומחשל, וצלחת אותו בכבוד.

וכך גם הסתיים סוף השבוע שלנו, כאשר כל החלקים מחוברים, וכל המטיילים שבו בשלום לביתם.

יש מי שהדיפנדר כבר מזמן אינו פנטזיה עבורו, ויש מי שימשיך לשים קטלוגים ליד המיטה שלו.

לנד רובר דיפנדר 110 PHEV

מנוע בנזין 2 ל' טורבו

הספק (משולב) 404 כ"ס

מומנט (משולב) 64 קג"מ

טווח חשמלי 43 ק"מ

קיבולת סוללה 15.4 קווט"ש

צריכת דלק (במבחן) 1/8.6 ק"מ/ליטר

מחיר 694,500 ₪

קישור לכתבה על ההשקה של הדיפנדר PHEV ודיפנדר 130 במסגרת "מבצע עובדה"

• תודה מיוחדת לגיא זילברמן ולאתר השטח הישראלי.

* בכתבה נעשה שימוש בעיקר בצילומים שלי, תמונות נוספות של משתתפים בטיול עולות ללא קרדיט ועמכם הסליחה מראש.