יומן מסע ג'יפים חוצה נגב לקבוצה קטנה ופרטית - פסח 2024

09:00 בבוקר בחניון הרועה וכל חברי הקבוצה כבר כאן. פתחתי בתדריך לקראת היום שמחכה לנו, מסלול ארוך של כמעט 90 ק"מ בעבירות קלה עד בינונית לרכבים בעלי הילוך כוח. אנחנו עוברים עליו מול מפה פתוחה, כללי בטיחות לנהיגה בשיירה, חלוקת מכשירי קשר ומספרי ברזל וקדימה, יוצאים לדרך.

יצאנו מהחניון דרומה על הכביש וכעבור רגע קצר ירדנו ממנו שוב, הפעם שמאלה, לכיוון מדרשת בן גוריון ואחוזת הקבר של הזוג הראשון בתחילת ימיה של המדינה. ירדנו על הכביש ברצף של סרפנטינות לתוך נחל צין.

סיפורו של ציר הנפט

השביל שאליו הגענו, תחילתו בנמל אילת וסופו בנמל אשקלון. לצד השביל ומתחתיו עובר צינור נפט השייך לחברת קצא''א (קו צינור אילת אשקלון) ואשר משמש גשר יבשתי בין ים סוף לים תיכון. גשר זה חוסך לאוניות נפט את זמן המעבר והתשלום בתעלת סואץ.
בעבר שימש הצינור להזרמה של נפט מאירן לאירופה ולאחר מכן הוכשר הצינור לזרימה בכיוון ההפוך - לנפט מרוסיה המיועד להגיע מזרחה.

אנחנו חוצים את בקעת צין עד לגשר הרכבת הגדול של נחל צין. יש מעבר תחת גשר הרכבת הגדול של נחל צין, אבל לרכבים נמוכים יותר. עבורנו זה לא ממש רלוונטי אז טיפסנו על הסוללה משמאל ובהמשך טיפוס נוסף עמוס דרדרת והצלבות שכולנו עוברים בקלילות.

מסילת הברזל

מסילת הברזל אותה חצינו פעמיים היא חלק בלתי נפרד מהנוף וממפעלי הפוספט בנחל צין ובאורון. היא מחברת את מפעלי צין הנמצאים נמוך יותר בנחל צין עם מפעלי אורון הנמצאים צפונית לנו ומובילה את המחצבים לכיוון דימונה ומשם לנמל אשדוד.

הסלעים שאנחנו רואים ועליהם אנו נוסעים, נוצרו בים שכיסה כאן את הכל בעבר הרחוק, לפני כמה עשרות מיליוני שנים. אפשר לראות את משטחי הצור הנמצאים מעל סלעי הגיר וכולם יחד נוצרו, בזמנים שונים, בים. סלעים אלו מורכבים משלדי בעלי חיים ואצות שחיו, מתו ושקעו אל קרקעית הים של אז. כיום הקרקע עשירה בקלציט ובזרחן וממנה כורים את הפוספט.

השיירה ממשיכה עם נחל חווה לכיוון הר ארחות ומעבר נחל חגור. הדרך מפתיעה מידי פעם במעבר מאתגר כזה או אחר, מדרגות וערוצים הדורשים הכוונה קרקעית. בדרב אל סולטן (דרך השליט) מפגש שבילים אדום כחול שחור, אנחנו מגיעים מהאדום ופונים ימינה לכחול ולכיוון נחל טרף ופרסת טרף.

דרב אל סולטן

היא דרך השליט - הדרך הקצרה ביותר מהערבה לנחל הבשור (ומשם לנמל עזה), אשר שימשה את הנבטים והביזנטים מהמאה ה-10 לפני הספירה. דרך השליט עוברת צפונית לדרך הבשמים, שעברה בתוך נחל נקרות, והיא מתחילה מעין רחל (אתר נבטי), מצפון לספיר על כביש הערבה ומטפסת עד לנחל הבשור.

הציר יפהפה וכשמו, בצורת פרסה הנע בסמוך לנחל טרף ומאופיין לכל אורכו במעברים טכנים, עליות וירידות תלולות ומדרגות סלע. חוויה אמיתית לאוהבי נהיגה טכנית ומאתגרת כשהילוכי הכוח בשילוב נעילות דיפרנציאלים דפקו שעות נוספות.

מרחק קצר לאחר הקטע הטכני ואנחנו עומדים בקצהו העליון של מעלה נח וצופים על מכתש רמון מהזווית הכי טובה שיש לו להציע.

מכתש רמון

תכל'ס, מדובר במוזיאון גיאולוגי מאובן הייחודי לנגב הישראלי. אורכו כ-40 ק''מ, רוחבו המירבי כ-9 ק''מ והפרש הגבהים בו מגיע עד לכ-400 מטר. בעצם, המכתש הישראלי הוא ייחודי - שקע/עמק הנמצא בשיא הגובה של ההר ונוצר בתקופת אקלים גשומה לאחר ששכבות הסלע נסחפו דרך הנחל (נקרות) המנקז את פסגת ההר.
כיום האקלים המדברי היבש שומר על קירות המכתש מפני בליה וכך נחשף בפנינו מגוון עצום של סלעים אשר נוצרו בתקופות גיאולוגיות שונות.

ירדנו את מעלה נח מרחק של כ-5 ק''מ על השביל המסומן באדום עד לנקודת המפגש עם השביל המסומן בירוק. הירידה במעלה נח היתה מעניינת בעבר, אבל בדיוק לפני שנה הגיעו כמה כלים גדולים והפכו אותה לשביל חלק, מיושר, מפולס ונוח באמת שבסופו נכנסים לבקעת מחמל.

אנחנו יורדים משביל הנפט ופונים לכיוון חניון הלילה בהר ארדון בו נעביר את הלילה הראשון שלנו ביחד. תוך דקות הוקם מאהל לתפארת, מנגלים הודלקו והכל לרקע שקיעה מהיפות שניתן למצוא בישראל.

חוצה נגב פסח 2024 - יום 2

בהמשך לשקיעה היפהפיה אתמול בערב אנחנו זוכים הבוקר לזריחה מרהיבה לא פחות. המכתש שפרוש לפנינו אוסף לעצמו עם כל דקה שעוברת עוד גוונים והשקט של המדבר עוצמתי כמו תמיד. המאהל מתקפל במהירות לצד ארוחות בוקר ריחניות והשיירה יוצאת לדרכה, כשהנקודה הראשונה היא חניון בארות, שם נפגוש 2 רכבים נוספים שיצטרפו אלינו למסע.

האורחים החדשים הורידו לחץ אוויר לטובת נסיעה נעימה יותר בשלושת הימים הקרובים והמשכנו פנימה בשבילי המכתש. את הכניסה האמיתית לשטח עשינו דרך מעבר שן רמון על מדרגותיו ובהמשך חצינו את מעלה דקלים.

עוד קצת אחריו הגענו למעבר נקרות שבו שלוש מדרגות גדולות, צרות ותלולות. עברנו על כולן ברגל תוך כדי הסברים והחבורה כולה חצתה את המעבר בהצלחה.

המשכנו בנסיעה בשביל המתפתל בנחל נקרות, השביל ברובו הוא אבני זיף זיף שדורשות מאיתנו להגביר מעט את הקצב לטובת נסיעה חלקה ונעימה יותר, מידי פעם אנחנו חוצים גינות סלעים ומדרגות כאלה ואחרות, אבל הנסיעה זורמת בקלות.

כעבור עוד כמה ק"מ במעבה הנחל, יצאנו מהנקרות והקפנו מדרום את הר משא לכיוון חירבת קצרה. מדובר במבנה בן שלושה חדרים ונראה שהמצודה הוקמה כאן כדי להגן על שיירות שהוליכו בשמים, שעלו בנקב התלול מנחל קצרה הנמצא ממש כאן תחתינו. הנוף לא פחות ממרהיב ונראה ק"מ רבים לאופק.

כדי להמשיך יש לרדת מדרגה צרה ותלולה, תוך כדי תשומת לב שלא לסטות מהדרך, אחרת ההתהפכות מובטחת. הכוונה קרקעית טובה עשתה את העבודה והשיירה כולה ממשיכה הלאה על הדרך ללא תקלות.

התחנה הבאה היא העיר הנבטית מואה שפעלה כתחנת מעבר בדרך הבשמים בממלכת הנבטים בתקופה הרומית. בישוב היה חאן וסביבו מרכז ציבורי ובמקום התפתחה חקלאות ענפה. השרידים במקום מעידים על היותה תחנת דרכים חשובה גדולה ומשגשגת, והנוף הנשקף ממנה לכל עבר מרשים מאוד.

אמצע הצהריים ביום חם והקבוצה החליטה לוותר על סיור רגלי במואה, כך שכולנו חזרה ברכבים להמשך נסיעה דרומה על הסמ"ש האדום שמלווה את שלוחת עומר ואיתו נכנסנו לשמורת עשוש. יצאנו לגיחה קטנה לחתנת הדלק בצוקים כדי לחדש מלאי של מים, קרח ותוספות של כל ג'יפ לעצמו ומיד אח"כ חזרנו למסלול לנקודה שבה יצאנו ממנו.

בפיצול השבילים של זה שממשיך בנחל ולזה שלוקח למעלה עשוש בחרנו במעלה, אבל כשהגענו אליו מצאנו חבורת ג'יפאים שנראתה די נואשת בניסיונות הטיפוס אך כאלה שלא נראה היה שיוותרו בקרוב. מאחר ואנחנו כבר עמוק בשעות הצהריים ולפנינו מסלול יפהפה, לא מצאנו הצדקה לחכות לפינוי המעלה ויצאנו למסלול נחל עשוש, שביננו, יפה הרבה יותר מזה של המעלה ותחת עץ ענק עצרנו לארוחת צהריים.

הנסיעה בנחל עשוש נעימה ויפה מאוד לעין, בפיתול הגדול שזכה לשם התיאטרון של עשוש עצרנו כדי להצטלם קצת ובעיקר כדי לצעוק אל מול הקיר העצום שמסותת באופן טבעי לכדי 180 מעלות בהתאם לתוואי הנחל וגובהו כ-60 מטר, וכל זה, כדי לזכות בהד עוצמתי בחזרה.

רגע לפני הר נשפה פנינו בפיצול השבילים שמאלה עם נחל צופר ובהמשכו עם נחל זעף שהוביל אותנו ישירות לחניון לילה ברק, בו עשינו את הלילה השני במסע.

חוצה נגב פסח 2024 - יום 3

חניון הלילה ברק הוא חניון חשוף ופתוח, הן לרוחות והן לשמש הזורחת מוקדם בבוקר. לשמחתנו הבוקר די נעים, כך שאף אחד לא מזיע ואנחנו יוצאים לדרך ללא עיכובים מיותרים.

אנחנו מתחילים בנסיעה דרומה ודי מהר עסוקים במעבר ערוצי נחל רבים של נחל פארן. ממשיכים בסמוך למטעים של מושב פארן ומהר מאוד נעלמים עם השביל שנכנס לתלם עשת ובהמשך למעבר עשת.

השביל יפהפה וחוצה תא שטח קטן ומרשים, לאורכו מספר קטעי עבירות נחמדים, הצלבות ומדרגות שמכניסות לשיפועי צד פוטוגניים.

בימים כתיקונם, מסלול של חוצה הנגב הזה ממשיך לרדת דרומה בדרך ארוכה ומתפתלת ומגיע עד אילת, אבל זה לא המצב כרגע. להמשך חוצה הנגב הנוכחי הכנתי מסלול אלטרנטיבי שיקח אותנו לתא שטח אחר, כמה עשרות ק"מ צפונית מאיתנו, כך ששני ק"מ אחרי מעבר עשת הגענו למפגש עם כביש 90 ואיתו פנינה שמאלה וצפונה.

מעט לפני עין יהב ירדנו מהאספלט בחזרה לשטח שממערב לכביש 90, עם הכביש שמלווה את נחל נקרות, ק"מ ספורים אל תוך השטח ואז צפונה על הסמ"ש השחור הצמוד לשמורת מכתשים עין יהב שממערב לו. כעבור כ-20 ק"מ ובקרבת עין חצבה חצינו את כביש 90 ועלינו על השביל של נחל אמציהו.

הנסיעה בנחל אמציהו היא חתיכת כיף, המסלול מהיר ונעים והנוף מוגבל עד לשני קירות הענק המרשימים הנמתחים משני צידי השביל. מנחל אמציהו המשכנו שמאלה לנחל אביה שאמנם קצר יותר אבל גם מפותל ויפה יותר.

יצאנו מנחל אביה לכיוון צפון על כביש 90 עד לצומת הערבה, שמאלה קצר ומיד חזרה לשטח ולגבי פרס, דרך נחל תחמס.

המשכנו במסלול של נחל פרס דרך הר צורים ומדרגות מעלה צורים, טיפסנו את מדרגת פרס לאורך מסלול מקסים ומאתגר מידי פעם, עד להר צבאים ואחריו בקעת צבאים, שם על משטח מפולס ומוסתר מעט מהרוח, עצרנו לחניית הלילה השלישית והאחרונה במסע.

חוצה נגב פסח 2024 - יום 4

התעוררנו לבוקר עם מזג אוויר מצוין. קיפול מהיר של המאהל, תוך כדי ארוחות בוקר מגוונות, תדריך נהיגה וסדר תנועה ואנחנו יוצאים לדרך. תחילה לכיוון צפון וחציית בקעת צבאים ובהמשך ימינה עם נחל עזגד וירידה של המעלה כשכל מישור עמיעז והר סדום פרוסים לפנינו.

מיד בתום הירידה פנינו שוב צפונה למסלול נחל פרצים עליון והחגיגה התחילה. המסלול טכני מאוד ודורש תשומת לב מלאה, הוא עמוס בהצלבות עמוקות, מעברים צרים, מדרגות ושיפועי צד כמעט לכל אורכו. הנסיעה כמעט לכל אורך המסלול דורשת הילוך Low וכשעושים אותו מדרום לצפון הנוף הוא בונוס משמעותי, שכן מידי פעם מעבר לכל החום של המדבר מתגלה לנו הכחול של ים המלח.

עצרנו תחת עץ גדול לארוחת צהריים אחרונה, פירקנו את כל הצידניות והחטיפים ואנחנו לא מבזבזים זמן ועם צאת השניצל האחרון מהשמן אספנו את האוכל בפעם האחרונה וחזרנו לרכבים.. יש לנו לסיום המסע את מעלה זרון על הראש.

מפגש השביל עם הכביש צמוד לצומת זוהר. פנינו ימינה ומיד אח"כ שמאלה על הסמ"ש הכחול שמלווה את נחל זוהר. עברנו את המצד והגענו לעלייה הדרדרתית והארוכה. הסבר קצר לנהגים על המעלה והאופן הנכון לטפס אותו ותוך דקות כולנו למעלה, מביטים על צמד המדרגות המפורסמות שמצידן מחזירות לנו מבט מתנשא משהו.

הנהגים כולם יורדים מהרכבים ומגיעים אלי להכרות עמוקה וקרובה יותר עם הצמד. קצת מע"צ ואני עולה ראשון כשכל השאר לומדים היטב היכן לשים את הגלגלים ובאיזה אופן ללטף את דוושת הגז. למי שלא מכיר סף הלחץ עלול לעלות אבל בהכוונה קרקעית נכונה ורגועה, כולם עוברים, מי בפעם הראשונה ומי בניסיון השני ללא קושי וכאן גם סיימנו את המסע.

ובנימה אישית, אחרי שנים שאני מוביל מסעות חוצה ישראל עם שיירות ארוכות ומגוונות, הפעם היתה לי חוויה אחרת ושונה, מצד אחד מסלול שאולץ להשתנות בשל המצב הביטחוני, אבל עם קבוצת חברים קרובה ואיכותית, נהגים שמבינים עניין שהפכו את החוויה, גם עבורי, לאחת הטובות בשנים האחרונות.

תודה לחגית, אלון, רוית, אבישי, אריק, שרון, גיל, איל, משה ועמיר וכל הילדות והילדים החמודים שבילו איתנו, היה תענוג להוביל אתכם במסלול כל כך יפה ומוצלח..
להתראות בטיולים הבאים.

גלריית תמונות

לעוד מסעות והדרכות בארץ ובעולם:

למסעות הבאים בארץ - הקלק כאן
למסעות הבאים בעולם - הקלק כאן
להדרכות הנהיגה הבאות - הקלק כאן