טיול ג'יפים יומיים ממכתש גדול למכתש קטן

על מה שקורה במדינה ב-11 החודשים האחרונים, מיותר להכביר מילים. המוח שלנו עובר את המטחנה הבלתי פוסקת הזו החל מאותה שבת שחורה וארורה של שמחת תורה, שביעי לאוקטובר 2023. מאז , לאנשים קצת קשה נפשית לצאת לטייל - אנחנו אמנם לא באיום קיומי מיידי, אבל הדאגות לשלום החטופים, לשלום החיילים, החששות מהעתיד, כל אלה גורמי םלאנשים לאבד את הדרייב ולהעדיף להישאר בבית. אבל יש גם אנשים שמוכרחים לנקות את הראש והם מגיעים לטיולים - ולפני הכל, על כך תודתנו להם מקרב לב.



הקיץ הוא "עונת מלפפונים" של טיולי השטח בישראל. אמנם השמש זורחת מוקדם ושוקעת מאוחר, מעניקה שעות אור מרובות שמאפשרות לטייל בנחת וללא חשש מהיתקעות בשטח בשעות החשיכה, אבל מצד שני - זו אותה שמש רותחת של קיץ ישראלי לוהט, שקופחת על הראש בעוצמה. החום הנורא והבלתי-נסבל של קיץ ישראלי, מהווה חסם רב-עוצמה בפני טיולים במדבר גם עבור אלה שנוסעים ברכב חדיש וממוזג היטב - פשוט כי חם מדי הן לאנשים והן לכלי הרכב וכי כל כך חם כשיוצאים מהרכב הממוזג, עד שממהרים לברוח אליו בחזרה מהר ככל הניתן. אבל השנה, החום הוא הסיפור המשני - הלחימה המתמשכת מול ירי הרקטות והכטב"מים של חיזבאללה סגרה לנו את הצפון. הן הגליל והן צפון רמת הגולן, שני איזורי טיולי-קיץ פופולריים, ירוקים ושופעי מים, ריקים ממטיילים בשל החשש מנפילות בשטח. אז מה עושים? מתאזרים בסבלנות, או שמתגברים על החשש מהחום ויוצאים דרומה.

שלא תטעו, ספטמבר בישראל הוא עדיין קיץ. קיץ במלא עוזו ו"תפארתו" הלוהטת.... אבל באופטימיות יתרה, אולי כי זה חודש היומולדת שלי, אני מתייחס לספטמבר כ"סוף הקיץ/תחילת הסתיו" - ביום עדיין חם, לעתים חם מאוד - אבל לקראת ערב החום בד"כ נשבר והלילות במדבר כבר מתחילים להיות נעימים. וכך לקראת יום שישי 6.9.24 התחזית בישרה שיהיה נעים ורק למחרת הטמפרטורות יעלו מעט - והחלטתי שמזג האויר לא יהווה בעיה.

התאספנו בתחנת הדלק בירוחם ולאחר שכולם הגיעו שמנו פעמינו לתצפית הר אבנון, שם גם נסעד ארוחת בוקר. הפצרתי בכולם לאכול היטב, שכן אנו עומדים לחצות את המכתש הגדול ולטפס במעלה אברהם - והתכנית היא לא להתעכב בדרך, על מנת שנספיק לרחוץ בעין עקב לפני שניסע לכיוון חניון הלילה שלנו בנחל חווה פינת נחל צין.

מעט לפני מעלה אברהם השביל הופך לטרשי מאוד, רצוף באבנים חדות ומיד נתקלנו בקריעת צמיג בפאג'רו של איתן. החלפת גלגל זריזה ככל שניתן, ואנו לפני המדרגה של מעלה אברהם - זו תמיד גבוהה, נבזית וקצת מפחידה - מאחורי הגה הסופה הנעולה-כפול, המדרגה הזו היא סתם חלק מהשביל, גם מעוז ב-JL רוביקון, ערן בגלדיאטור, עלוש ברנגלר JK ספורט על צמיגים מגודלים, ונילי בלנדקרוזר המוגבה, לא נתקלו בבעיה כלשהי. דורון בג'ימני נלחם קצת יותר - אבל עלה.


אבל הטיול הזה לא האיר פנים לשני הפאג'רואים. איתן בפאג'רו BK הארוך, לאחר קריעת צמיג והחלפת גלגל, היה זהיר מאוד - קצת התקשה ולאחר כמה נסיונות, קיבל עזרה קלה במשיכה. אלון, בפאג'רו BK קצר היה קצת יותר אסרטיבי וטיפס בהצלחה בנסיון הראשון, אבל מעשה שטן - הפאג'רו כבה וסירב להניע שוב. כל נסיונותינו לשכנע אותו להניע עלו בתוהו, זמן רב עבר לבסוף לא היתה ברירה אלא לגרור אותו לאט-לאט במהירות הליכה ממש, לעבר הכביש, שם יאסוף אותו גרר.

עכב הבלת"מ הזה, כל תכניות היום השתנו. גם דורון ומעוז שנאלצו לפרוש ולוותר על היום השני, ונותרנו בקבוצה מצומצמת מאוד. גם כבר לא נותר זמן לנסוע לעין עקב לפני שהשמש תשקע והפקח יסגור את המקום, והוחלט פה אחד לוותר הפעם על הטבילה ולהמשיך כמותכנן לכיוון חניון הלילה.

כדי להגיע לנחל חווה בחרתי בשביל הכחול של נחל צינים, השקט והאינטימי יותר מהדרך הראשית של בקעת צין - ציר שמעניק תחושת ריחוק וניתוק מדברי אמיתי. להפתעתי, אחרי שבכל שעות היום מזג האויר היה נעים, בסביבות השעה 17:30, לפתע ירד עלינו גל חום פתאומי. מדי הטמפרטורות חצו את הספרה 40 ובסופה הפתוחה האויר הלוהט היה מעיק - מזל שלא נותר עוד מרחק רב והחניון כבר קרוב.

החניון שנמצא על נחל-צין-פינת-נחל-חווה, סמוך למעברי הבטון שמתחת למסילת הרכבת, כבר היה תפוס על ידי קבוצה גדולה, אבל לשמחתנו התברר שאלה ג'יפאים מה"טובים" ומוכרים לי, וגם החניון מספיק גדול על מנת "שיהיה אוויר" בין הקבוצות. נשארו לנו מספיק דקות אור על מנת להקים אוהלים בנחת ולהתחיל להתקין ארוחת ערב ולשקוע בשנת לילה עמוקה וטובה, לקראת מחר.

בוקר שבת והשמש מעירה אותנו קצת אחרי השעה 6 בבוקר. הבוקר עובר בעצלתיים עם קפה מאחורי הג'יפים בנסיון לנצל כל סנטימטר של צל לפני שיהיה חם מדי. בשעה 08:00 אני כבר "מרים קלאץ" ואנחנו בתנועה בערוצו הרחב של הצין לכיוון מזרח. עוברים את שדה הבולבוסים ואת הר צין, הוא "הור ההר" המפורסם, ואת מפעלי הצין, ועולים על הדרכים הרחבות והכבושות היטב שבאמצ"ש משמשות את משאיות הענק הפועלות בשטחי הכרייה הנרחבים, כאן כבר אפשר ללחוץ ולפתח מהירות גבוהה ומעט לפני 09:00 אנו מגיעים לכביש 227, כאן כבר ממתינים לנו לביא והכלב ג'ימי, בסוזוקי ג'ימני המשופר היטב, שיצטרפו אלינו היום.

נכנסים לשביל האדום של נחל צין, אחד המסלולים היפים והכיפיים ביותר לנהיגה בנגב. אתגרים נקודתיים כמו "מעלה הסכין", "סכר צין", "מדרגות צין" ו"מעלה אשמדאי", עוברים בקלילות יחסית ובלי עיכובים. הקצב שלנו ממש טוב ומאפשר לנו הפסקת צהריים ארוכה בצל המצוק שמתחת למעלה אשמדאי, וגם סטייה מהמסלול לביקור קצר ב"שער אשמדאי" המוביל אל תוך המכתש הקטן (סגור לכניסת רכב, אבל עדיין מרהיב עין).

בחזרה למסלול המתוכנן, וכאן אנו עוזבים את ערוץ הצין ונכנסים לנחל חצרה, עם האתגר האחרון להיום - ירידה ב"מעבר חצרה" התלול, שהשנים והמאבקים שניהלו כאן כלי רכב רבים הותירו בו את חותמם בצורת מדרגות שהולכות וגובהות משנה לשנה (בקצב הזה לא ירחק היום, והמעלה הזה יהפוך לאחד המאתגרים בישראל), סיבוב חד ימינה והמדרגה הגדולה שבנוסף לכל הצרות היא גם אלכסונית ומחייבת ירידה איטית ומדודה עם הכוונות, על מנת לא לחטוף מכה בזנב - אבל רמת הנהיגה הגבוהה בקבוצה הזו, מקלה מאוד על העניינים ולאחר דקות ספורות אנו שוב בדרכנו, יורדים לנחל חצרה ועוצרים בפעם האחרונה להיום ליד "המרפסת" של מפל חצרה, שמרהיבה גם בקיץ (אם כי הזמן לבקר כאן הוא בחורף, במיוחד כשממתינים כאן להגעת שיטפון).
מכאן ועד לכביש הערבה פחות משני קילומטרים, ועוד טיול מצויין בא על סיומו המוצלח ונשארה לנו רק לנפח אויר בצמיגים ו.... הדרך הארוכה צפונה. הביתה.

היו טוב, טוב שהיה. נהניתי מחברתכם וניפגש שוב בקרוב, בטיולים הבאים. תודה לכולכם!

לעוד מסעות והדרכות בארץ ובעולם:

למסעות הבאים בארץ - הקלק כאן
למסעות הבאים בעולם - הקלק כאן
להדרכות הנהיגה הבאות - הקלק כאן