חג הסוכות מסמן את האופן בו התגוררו בני ישראל בצאתם ממצריים, אנחנו יצאנו ל-3 ימים מדבריים שהתחילו בערד והסתיימו במרכז הערבה, כשאת מצוות החג עשינו בלינה באוהלים ואת ההליכה הרגלית החלפנו בג'יפים ממוזגים
החגים בשנה האחרונה ממש לא דומים למה שאנחנו מכירים, במיוחד בחג הסוכות שמזכיר את שעברנו שנה לפני, ובכלל במהלך השנה הכל נראה שביר ולא שגרתי. ועדיין אין כמו לצאת לכמה ימי מדבר, למלא מצברים ולהסדיר נשימות כדי להראות לאוייבנו הרעים שאנחנו לא נשבר. נזכור את הנופלים, נצדיע ללוחמים ונמשיך לטייל בארצנו היפה.
יום החג של סוכות, מתחילים להתאסף להם 11 רכבים במרכז הקניות בכניסה לערד, וכבר מתחילות היכרויות ופגישות של אנשים מהעבר. מזג האוויר לא חם מידי ולא קר של חורף מדברי יבש, זמן מושלם לצאת ליהנות מהנופים הפתוחים, התצפיות המושלמות על ים המלח ההולך ונעלם וכמובן מאתגרי נהיגה מהנים.
מסדרים את השיירה לנסיעה על הכביש עד לכניסה לשטח - לכיוון הר כינה וראש מצד זוהר, רגע לפני שעוברים לחלקו הצפוני של כביש 25 לעומק נחל חתרורים, שניסע לאורכו עד למפגש עם נחל מורג.
בדרך עוצרים במצד חתרורים, שרידים של מצודה רומית ביזנטית שחולשת על הדרך העתיקה המקשרת בין ראש זוהר, מעלה זרון ומצד זוהר. המצודה הייתה חלק ממערכת קו הגנה של מצודות כנגד פשיטות של ערבים ונבטים אל תוככי הארץ.
ממצד חתרורים יורדים את מעלה מורג, המשמש לנו כחימום והכנה למעלה המאתגר יותר שמצפה לנו בהמשך, הלו הוא מעלה יאיר.
לפני שמתחילים את הירידה לאורך מעלה יאיר, עוצרים לתצפיות מרהיבות ועוצרות נשימה לאורך מצוק העתקים הדרומי מעל איזור מלונות ים המלח, אליו נגלוש כאמור לאורך מעלה יאיר הארוך והמאתגר.
מעלה יאיר קרוי על שם מפקד סיירת צנחנים יאיר פלד, שאיתר את הנתיב ועמד בראש פריצתו. יאיר פלד נרצח בשנת 1959 בידי בדואים בהר הנגב במהלך ניווט בדד. מטרת פריצת הדרך הייתה לאפשר דרך לירושלים מכיוון מזרח למקרה של חסימת דרך סדום.
קישור לכתבה על יאיר פלד, ותודה לעמנואל שליווה אותנו בהסברים מפורטים על הקמת הסיירת ודרכו של יאיר פלד.
לכל אורכה של הירידה אפשר להתפעם מיופיו של ים המלח, שלצערנו ממש הולך ונעלם לנו לאורך השנים, ומראה הרי מואב העוצמתיים בצידו הירדני של ים המלח.
הירידה מזמנת לנו כמה מדרגות המצריכות עבודות מע"צ וסידור המדרגה כדי לא לפגוע ברכבים, הכוונות ומשמעת הנהגים מביאה את כולם לסיום המעלה ללא פגע לרכוש ולנפש, מלבד הזעת יתר של המדריך...
לאחר הירידה הארוכה - 4 ק"מ שנמשכו מעל שעתיים (כולל הפסקת קפה), שחררנו את מתח האתגרים בארטיקים ונשנושים לפני הכניסה לחניון הלילה בנחל לוט, שם התארגנו על הקמת המאהלים המדוגמים, ארוחת פויקה משובחת וניהננו ממופע הירח המלא והג'גלינג של אדרי.
כ-220 ק"מ במדבריות של מזרח הארץ נסענו המהלך הטיול כשהיום השני שלו הינו הארוך ביותר מבין השלושה, וריכז את הפרשי הגבהים שאנחנו מטיילים בהם. מתחילים את היום במקום הנמוך בעולם, מטפסים כ-1,000 מ' לאזור בקעת צבאים וגולשים שוב חזרה לכיוון ים המלח דרך נחל פרס.
לצערנו במהלך היום ארע פיגוע מתועב בנאות הכיכר, המקום אליו היינו צריכים להגיע, מה שהצריך אותנו לשנות מסלול וליהנות מראלי בנחלי אביהו ואמציהו.
מתחילים בפיתולים של נחל סדום עם עצירה קצרה להתרעננות במערת המלח הקרירה. משם למישור עמיעז ועלייה במעלה עזגד עד לבקעת צבאים ונחל אשלים.
לאחר מכן ממשיכים לכיוון דרום מזרח אל נחל פרס וגבי פרס בדרך עולים רגלית למצפה נעמה בראש הר צבאים, תצפית מרהיבה ל-360 מעלות על שמה של נעמה קדמון, משק"ית חינוך בחטיבת גולני שנהרגה במהלך טיול בנחל פרס.
הנסיעה לאורך נחל פרס ועד ליציאה לכביש 25 בעליות סדום, מעניינת ומאתגרת בחלק מהמקומות עם הירידה של מדרגת צורים לכיוון תצפית צורים מעל מפעלי ים המלח, ומעבר נחל תחמס, שממש מדמה אמבטייה של כניסה ויציאה מהנחל, הרכבים הארוכים מצריכים משנה זהירות עם זווית הגישה ועוד יותר עם זווית הנטישה.
בצומת הערבה מתערננינם בתחנת הדלק ומשלימים ציוד למי שצריך, לפני כניסה לנהיגת ראלי במהירויות שלא מתאפשרות בנהיגת שטח בדר"כ, נחלי אביהו ואמציהו הם מהמיוחדים בארץ המאפשרים זאת.
אפילו הדיפנדר של ישי היה מופתע מהמהירות של עצמו :)
עם חיוכים גדולים מתמקמים בחניון הלילה ליד מושב עידן.
היום השלישי הוא היום הרגוע יותר בטיול שלנו, על מנת להסדיר נשימות לפני החזרה הארוכה הביתה. היום הזה הוקדש לחלק הצפוני של כביש הערבה, כאשר התחלנו בדרך השלום, שאני נוהג לכנות אותה - החצר האחורית של כביש הערבה. דרך מזרחית לאורך הגבול עם ירדן, שמביאה לתצפיות מרשימות לאורך נחל ערבה לכיוון ירדן ומראה לנו את העשייה והחקלאות הפורחת בערבה.
לאחר תצפית השלום ותצפית הכיסאות הגדולים, נכנסים לעומק שמורת נחל שיזף, לכיוון היישוב עין יהב.
אחרי שמיצינו את החלק המזרחי של כביש הערבה, אנחנו חוצים לחלקו המערבי, ונכנסים לעומק נחל נקרות. נחל מרשים ברוחבו, שאורכו כ-60 ק"מ שמתחילים אי שם במכתש רמון, ונשפך לנחל ערבה ליד היישוב עין יהב.
באמצע היום עוצרים להפסקת צהריים למרגלות גב חולית שלצערנו יבש לחלוטין השנה ולכן מוותרים על העלייה הרגלית המאתגרת אליו.... אגב לפני שנה הגב היה מלא ונעים לרחצה.
בדרך לסיום שלושה ימים מהנים מאוד עם קבוצת מטיילים איכותית במואה הקדומה, עוברים גם במצד קצרה, אחת מנקודות השמירה הרבות לאורך דרך הבשמים.
מתיחת קפיצים אחרונה לפני הסיום במואה, נקודה ששימשה כמלון דרכים בתקופה הנבטית לשיירות שהובילו סחורה מהמזרח הרחוק לאירופה וצפון אפריקה, דרך נמלי הים התיכון.
תודה למטיילים המדהימים שלי שהם אלה שעשו לי 3 ימים מהנים כפרומו להופעה בפסטיבל התמר מיד בסוף הטיול.
היה לי העונג, נתראה בטיולים הבאים.
תגובות