סיכום מסע חוצה ישראל ל-6 ימים עם שיירת רכבי 4X4 - פסח 2025

כשבוע לפני תחילת המסע כבר היתה לנו שיירה ארוכה ומגוונת, אבל אחרי כל כך הרבה זמן שמסע חוצה ישראל לרכבי 4X4 עם ובלי הילוך כוח לא יצא, החלטנו לאפשר לראשונים שנרשמו לרשימת ההמתנה וביקשו להצטרף רק לחלקו, להצטרף אלינו וכך המסע התגלגל, גרעין קשה וגדול של אלו שהגיעו למסע כולו, ומידי יום רכב, שניים או שלושה עזבו ובמקומם הגיעו אחרים. התחלנו בצפון בקור של 6 מעלות ביום ראשון בבוקר וסיימנו ב-35 מעלות בצהרי יום שישי באילת, ארץ ישראל אחת קטנה ומגוונת, עמוסת ניגודים שאיכשהו חיים ביחד.

מסע חוצה ישראל פסח 2025 - יום 1

נקודת המפגש שלנו נקבעה לשעה 08:00 בכניסה ליער נמרוד, קילומטר אחד מדרום למג'דל שמס ובערך אותו מרחק מהישוב הקטן נמרוד המתגאה בתואר "היישוב היהודי הגבוה ביותר במדינת ישראל" (גובה 1115 מ' מעל פני הים) ושמורת החרמון. החבורה מגיעה בזמן ואנחנו פותחים בסבב הכרות, עוברים מול מפה פתוחה על המסלול הארוך שלנו להיום, תדריך בטיחות לנסיעה בשיירה, חלוקת מכשירי קשר, מספרי ברזל וקדימה.. יוצאים לדרך.


למסע חוצה ישראל הבא - אוגוסט 2025 הקליקו כאן

יצאנו דרומה על רכס נמרוד למרגלות החרמון ולאחר צומת מסעדה פנינו לשביל המקיף את ברכת רם, ממנה המשכנו במעלה השביל היוצא דרומה ודרך שוליו המערביים של הר כרמים, חצינו את הכביש ונכנסנו לשמורת יער אודם דרך הסמ"ש הכחול וטיפסנו לפסגת הר אודם הנקרא כך על שם צבע האדמה ממנו הוא מורכב.

המשך נסיעה בצמוד ומצפון לישוב אל-רום ומעבר לכביש, ממש מול האנדרטה לחללי פלס"ר חטיבה 7, נכנסנו לשמורת הר חרמונית ולאחר טיפוס בכביש מפותל הגענו לפסגת ההר שהוא חלק מרכס התלים הישראלי. במקום נמצא בונקר נטוש של צה"ל וממנו נוף מרהיב על כל עמק הבכא ובראות טובה, עמוק לעבר סוריה שמעבר לגבול.

חזרה למטה מפסגת ההר ועלינו על שביל המקיף אותה מצפון עם כיוון השעון ובסופו של דבר דרומה דרך עוז 77, נקודת תצפית ואתר הנצחה בעקבות מלחמת יום הכיפורים, באזור זה בלמו כוחות קטנים של חטיבה 188 וחטיבה 7 כוחות שריון וחי"ר סוריים והשמידו את רובם, אף שספגו אבדות כבדות. לבלימת הסורים הזו הייתה חשיבות מכרעת על המשך המלחמה ותוצאותיה והקרב הכבד כונה מאוחר יותר קרב עמק הבכא.

העצירה הבאה במפקדת הכוחות הסוריים, שם ביקר אלי כהן, המרגל שלנו בסוריה, כדי להחתים אישור המאפשר לו לרדת דרומה לאל-חמה. בתחומי הבניין נמצאות 3 תחנות המזכירות את פעילותו של אלי כהן ובנוסף המקום מעוטר באינספור כתובות ואיורי גרפיטי צבעוניים.

הקור עז והטמפרטורות נשארו נמוכות. ביציאה להמשך הדרך דרומה החל לרדת ברד חזק למשך כחצי שעה, חזק עד כדי כך שצידי הדרך נצבעו לבן. חלפנו על פני ההרים בנטל ואביטל, שמורת אירוס חושניה ובקרבת הר פרס קצת מערבה לכיוון נחל בזלת ודליות. בדרך עצרנו בגילגל רפאים הידוע יותר בשמו רוג'ום אל הירי (גל אבנים של חתולי הבר) והוא תופעה בת למעלה מ-5000 שנים שעד היום החוקרים השונים אינם יודעים להסביר בוודאות. ידוע ששימש כלוח שנה חקלאי, אבל לא ברור מי בנה או השתמש בו מאחר וככל הידוע לנו כיום, האדם באותה תקופה לא החזיק בכלים המתאימים לכך.

עלינו על הכביש לנסיעה קצרה ומיד אחרי קיבוץ מבוא חמה נכנסנו לשביל הגולן שמוביל אותנו דרומה מעל המצוק של הר נמרון כשהכנרת פרושה כ-400 מטר תחתינו.

ליד עין תאופיק פנינו ימינה דרך חורשת אורנים ולמטה עם השביל המשתרך לאורך נחל שריר. עד לפני שנתיים הירידה היתה תלולה ודרדרתית עם הצלבות ושפ"צים עדינים אבל מאז הרסו את כל הכיף וכלים כבדים הפכו אותה למתאימה לכל רכב. עצרנו לרגע באנדרטת הטייסים הטורקיים וירדנו עד למפגש עם כביש 92 מול קיבוץ האון שעל שפת הכנרת.

עלינו על הכביש ובצומת צמח פנינו דרומה על כביש הבקעה ונסענו איתו עד לחניון הלילה הראשון שלנו בגשר הקנטרה שעל נחל חרוד בקרבת בית שאן. החבורה התפזרה ברחבי החניון שהיה פנוי כמעט רק עבורנו, הקימו אוהלים, הדליקו מנגלים, מקלחות ודי מהר נפלו לשינה עמוקה.

מסע חוצה ישראל פסח 2025 - יום 2

הלילה עבר טוב יחסית, היה קר ואפילו הגשם שקיווינו שלא יגיע, הגיע אבל בעדינות. החבורה מתקתקת את העניינים, משתתפים חדשים מצטרפים אלינו ובשעה 8:00 כולם עומדים בתדריך הבוקר מול מפות פתוחות. אני מחלק מספרי ברזל חדשים ואנחנו יוצאים לדרך. כניסה קצרה מאוד לתחנת דלק בצומת שאן לטובת עוד קצת קרח, מים וקפה למי שצריך את ההפוך המוקצף שלו על הבוקר ואנחנו עולים על כביש 90 לכיוון דרום. כעבור כ-50 ק"מ, בין הישובים משואה ושלומציון, ירדנו מהכביש ימינה ועלינו בכביש מפותל שטיפס מהר וגבוה כשבסופו חניון קטן. ממנו שביל הליכה המוביל למצוק של המוסטרה וממנו נשקפת תצפית "המאה".

הליכה קצרה עד קצה השביל ומגיעים למצוק וממנו תצפית מרהיבה למזרח השומרון ולבקעת הירדן, בית שאן מצפון וים המלח מדרום. המצוק מהווה סמן גיאולוגי חשוב ודרכו ניתן להבחין שקרן הסרטבא הינה גוש מורם (הורסט) וממנה התצפית הכי יפה בבקעת הירדן. אם תשאלו את מתיישבי המקום הם יספרו לכם שלמקום כוחות מיוחדים המחזקים אהבה.

אחרי ארוחת בוקר קצרה ליד הרכבים חזרנו לירידה המפותלת והכל כך פוטוגנית איתה טיפסנו והמשכנו דרומה עד צומת בית הערבה ובצומת אלמוג נכנסנו לשטח, חצינו את נחל אוג והמשכנו דרומה לאורך מצוק ההעתקים שמעל ים המלח וחוצה את צפון מדבר יהודה.

חצינו את נחל קדרון המטונף באשפה ופסולת וסטינו לגיחה קצרה לתצפית נוספת ממצפה נחליאלי, בתוספת מפל מרשים המשקיף על בקעת ים המלח, דרך חלון נוף שיוצר קניון נחל קדרון. הנוף ממזרח למצוק שכל כך קרוב אלינו, מרהיב ביופיו כך שמידי פעם עצרנו בתצפיות שונות להפסקות אוכל, קפה או סתם בשביל לנשום את כל היופי הזה.

לקראת שקיעה הגענו לחניון הלילה הפרטי שלנו במצוקי דרגות ללילה קריר ועמוס כוכבים. שלושה רכבים שאמורים היו להצטרף אלינו למחרת הגיעו כבר כדי להרוויח איתנו לילה נוסף בשטח ויחד עם כל המבוגרים התפנו להכנת ארוחות ערב מפוארות והילדים העסיקו את עצמם סביב המדורה.

מסע חוצה ישראל פסח 2025 - יום 3

התעוררנו לבוקר קריר ונעים גם כשהשמש כבר מחייכת מלמעלה. ריחות של קפה, חביתות ושאר מטעמים מתפזרים ברחבי המאהל המתקפל ובשעה המיועדת נאספנו כולם לתדריך בוקר. עשינו הכרות קצרה עם המצטרפים האחרונים, חלוקת מספרי ברזל חדשים ואנחנו יוצאים לדרך.

יצאנו מהחניון ימינה עם נחל דרגה וממנו המשכנו למעבר תקוע אללה ירחמו, שגם הוא עבר טיפול מסיבי של כלים כבדים וכיום הוא יותר אנדרטה למה שהיה פעם.

המשכנו בנסיעה וטיפוס לראש חצצון ממנו נקודת תצפית על ים המלח, מהטובות שיש כאן באזור ועל מפל חצצון מהנקודה הכי טובה שיש. הנוף מסביב דרמטי ומהפנט, כשים המלח פרוש תחתינו ונמוך מאיתנו בלמעלה מ-600 מטר. מקום נפלא לארוחת בוקר.

המסלול ממשיך ומתגלגל דרומה לעומק המדבר. עברנו על פני מספר מאגורות מים ופה ושם פגשנו מעבר מאתגר שדרש הכוונה קרקעית לכל השיירה. עצרנו לביקור קצר ברוג'ום א-נקה ששימשה כנקודת תצפית ובסיס של המשטרה הירדנית משנות ה-50 ועד למלחמת ששת הימים.

אנחנו עמוק בתוך המדבר כשרוב השבילים רחבים וכבושים ואפשר להגביר קצב. במצפה מדרג בתחנת אום דרג' יש מבנה חד קומתי ששימש את משטרת הגבולות הירדנית, אחת משש תחנות משמר הגבול הדרום מזרחי של יהודה בתקופה הירדנית, שהשתמשו בגמלים על מנת לפטרל בין תחנה לתחנה. הג'ינג'י העונה לשם יואב עבר לכאן לפני כשנתיים ומאז המקום בטוח ומטופל שלא כמו בעבר. כמו תמיד הוא התעקש לארח אותנו אצלו במרפסת הנוף לקפה שחור חזק תוך כדי סקירה גיאוגרפית, היסטורית ומדינית של האזור כולו. הידע שלו רחב והתשוקה שלו למדינת ישראל כולה ולאזור הזה בפרט, מורגשת עם כל משפט שיוצא לו מהפה. נפרדנו לשלום עם הבטחה שאגיע לכאן שוב במסע הבא.

יצאנו מהשטח לכיוון הישוב כרמל ויער יתיר, נפרדנו משני רכבים ועלינו לנסיעת כביש לכיוון חניון לילה בנחל חצץ בקרבת מדרשת בן גוריון. בחניון חיכו לנו שלושה רכבים חדשים ונוספים, הקמנו מאהל וארוחות ערב ואי אפשר שלא לציין שלמרות ביגוד טוב, מדורה וגזיות שלא הפסיקו לעבוד, זה היה אחד הלילות הקרים ביותר שחווינו במסע כלשהו בישראל.

מסע חוצה ישראל פסח 2025 - יום 4

אחרי לילה קר מאוד התעוררנו לבוקר עם מזג אוויר נהדר. החברים קיפלו את המאהל, כל משפחה והקצב שלה, בידיעה שעליהם לצאת לסופרמרקט של מצפה רמון לחידוש מלאי לחציו השני של המסע וכדי שלא נתפזר עם הזמנים, קבענו בגן הפסלים בכניסה למצפה רמון לשעה 09:30 לאחר קניות, תדלוק וארוחת בוקר.

כפי שקבענו, כולם הגיעו עם רכבים עמוסים מחדש בכל טוב. רכב נוסף הצטרף אלינו וכולם עומדים לתדריך מול מפות פתוחות. מספרי ברזל חדשים ואנחנו יוצאים לדרך. כעבור פחות מק"מ עצרנו בגן הפסלים לתצפית יפה על מכתש רמון ומעט הסברים על הנוף המדהים שלפנינו.

מכתש רמון

מכתש רמון הוא המכתש האירוזי הגדול בעולם, אורכו כ-40 ק"מ, רוחבו כ-9 ק"מ ועומקו המרבי כ-350 מטר. בצידו המזרחי הוא מחולק על ידי הר ארדון לשתי בקעות, בקעת ארדון ובקעת מחמל. רוב שטחו מנוקז על ידי נחל רמון שנקרא בערבית ואדי א-רומאן, שכן הרומאים עברו באזור הזה.
מכתש רמון מהווה אחד מחמשת המכתשים שבנגב (מכתש רמון, מכתש גדול, מכתש קטן ושני מכתשי התאומים בהר עריף). מכתש אירוזי או מכתש סחיפה, נוצר כתוצאה מסחיפת הסלע על ידי משקעים בתצורות גיאולוגיות של שכבת סלע קשה מעל לשכבת סלע רכה. סדקים בשכבה הקשה מאפשרים למים לחלחל למטה וליצור אגם המתרחב עם הזמן בראש ההר. ההבדל בין מכתש סחיפה לבין קניון הוא בכך שלקניון יש פתח כניסת מים ופתח יציאה, ובמכתש יש רק פתח יחיד המנקז את המשקעים היורדים בתוכו. בגלל דרך היווצרות המכתשים ניתן לראות על צלע המכתש את שכבות הסלע הרבות והשונות שמקורן בתקופות גיאולוגיות קדומות. חולות צבעוניים הנמצאים בשכבות השונות, גם הם מראה שכיח בתוך מכתשי סחיפה.

הדרך סלולה ונוחה רוב הזמן והשיירה מתקדמת בנינוחות וברוגע על שביל ישראל, מעל ולאורך שמורת מצוק הצינים כשהכיוון הכללי הוא צפון מזרח בואכה מעלה נוח. השביל מתקרב ומתרחק מהמצוק ללא הרף וכשהוא מתקרב קשה להתאפק וכולנו יורדים מהרכבים לתצפיות נוספות.

עצרנו לארוחת צהריים ארוכה בתצפית מחמל שכן הנוף ממנה למכתש מרהיב ביופיו ובעוצמתו. בין כל הרכבים התפשטו ריחות של שניצלים ונקניקיות חריפות עם מלא פיתות או מצות למי שמעדיף, בירות וקפה לסיום ואנחנו חוזרים לרכבים ולתנועה.

מה שקרה שתי דקות אחרי ארוחת הצהריים הזו מפורט בהודעת הסמס כפי ששלחתי למשרד אתר השטח הישראלי בתל אביב:

יוצאים מהפסקת צהריים במצפה מחמל, אני רואה 4 רכבים לפניי ומישהי רצה אליי בבכי היסטרי וצעקות אם יש לנו רופא בקבוצה.. אחד הנהגים איבד הכרה תוך כדי נהיגה עם אישתו והילדים באוטו.. אישתו קלטה מיד והרימה בלם יד. הקפיצו מסוק.. אירגנתי מנחת עם דגל לכיוון הרוח. עליתי עם האוטו לכיוון המסוק כדי להביא את הפרמדיקים עם אלונקה והמשכנו בדרכנו. המסוק המריא 2 דקות אחרי שעזבנו. קיבלנו עדכון שהבחור בסורוקה והכל טוב.
חתכת חוויה לקבוצה😎

השיירה ממשיכה בדרך ומידי פעם אנחנו נתקלים בנחל שצריך לחצות או מדרגה שיש לטפס או לרדת. בנקודות אלו אני קורא במכשיר הקשר לכולם לצאת מהרכבים ולהתקדם אליי כדי לשמוע הסבר על הדרך הנכונה לעבור את המכשול, לראות נהגים ורכבים אחרים עוברים אותו והכי חשוב, כי יש עבודות מע"ץ וצריך כאן כמה זוגות ידיים עובדות.

הנסיעה לאורך המצוק הסתיימה והגענו לראש מעלה נוח. פעם היינו עוצרים לתצפית, הסברים וצילומים ומתפנים לירידה לא פשוטה על גבי בולדרים ומדרגות בגבהים שונים, אבל לפני כשנתיים-שלוש, מעלה נוח עבר טיפול רציני והפך לשביל כבוש ונקי ללא כל חן ודרמה. מה שכן.. התצפית מכאן על המכתש ולאורך הירידה הארוכה למטה, היא אחת היפות בישראל ולקראת שקיעה נראה ששלל הגוונים שבו ממש מתאמצים להראות הכי טוב שלהם.

אנחנו יורדים למטה ולשמחתי השביל כבר לא כזה כבוש וחלק, שתי מדרגות חזרו לעצמן וחשפו בולדרים ושיפועי צד שדרשו עבודות מע"צ והכוונה קרקעית וכולם יורדים למטה עם עוד כמה תמונות מוצלחות. למטה חיכתה לנו הפקחית האלופה דניאל שהיא השריף הנחמדה של מכתש רמון שידעה להגיד לי שאם לא אמהר, חניון הלילה האהוב עליי בהר ארדון עוד רגע יהיה בתפוסה מלאה.

לא הייתי צריך יותר מזה וכולנו ממשיכים בקצב קצת יותר מהיר על הסמ"ש האדום שממשיך את מעלה נוח ועל השביל אחריו לאורך ציר הנפט, שניהם טובים ומהנים לנהיגה עם המלצה חמה לשתי ידיים על ההגה. תוך כמה דקות אנחנו מגיעים לחניון הלילה הר ארדון. יש במקום כמה רכבים בודדים ומשפחות שחשבו שמצאו פינה שקטה ונידחת אבל עכשיו אנחנו כאן, 18 רכבים וכשישים מבוגרים וילדים שהגיעו ואפשר להודיע לכולם שהחניון, על שלושת מפלסיו, בתפוסה מלאה.

מסע חוצה ישראל פסח 2025 - יום 5

אין הרבה חניוני לילה כמו הר ארדון שממש לא בא לך לעזוב את המקום. הנוף הנשקף לכל עבר והצל שנותן ההר מאחורינו, גורם לבוקר להתנהל ברוגע מסוים. אחרי ארוחת הבוקר יצאנו עם ציר הנפט עד לחניון בארות. קצת לזרוק זבל, שירותים, ארטיקים בקיוסק וזוג נוסף ואחרון שמצטרף לשיירה. תדריך קצר ופנינו לכביש 40 לכיוון דרום.

בצומת של כביש 40 עם זה שמוביל להר מישר פנינו שמאלה ומזרחה ונכנסנו לשביל המוביל לנחל עשוש. הנחל נראה יפהפה כמו תמיד, מזג האוויר לא פחות ממדהים והשיירה מתקדמת רוב הזמן על שבילים טובים, מידי פעם מדרגות קטנות או כפלי קרקע שדורשים הכוונה לפורסטר ולדאסטרים שלהם גלגלים קטנים יותר.

קיר הבולבוסים, גבי עשוש, קירות עצומים בצידי הדרך שמספרים סיפור גיאולוגי של מאות מיליוני שנים לאחור ואחרי שלא מצאנו עץ אחד לרפואה או לפחות קצת צל, פרשנו ציליות לארוחת צהריים גדולה.

עם בטן מלאה בדברים טובים, קיפלנו את הציליות והמשכנו בנחל המתפתל. הדרך בנחל עשוש מרשימה מאוד וככל שהשמש משנה את מיקומה בשמיים, כך הגוונים של הנחל הולכים ומאדימים. כשהגענו לפרסת עשוש, מצוק טבעי ועצום בגובה של כשישים מטר, מעוגל לאורך 180 מעלות שזכה בכינוי התיאטרון של עשוש.

סיימנו את מסלול נחל עשוש שארך קצת יותר מ-30 ק"מ והגענו למפגש עם כביש 90. עלינו על הכביש לנסיעה של 1 ק"מ ונכנסנו לתחנת הדלק בצוקים לטובת תדלוק והשלמת קניות בפעם האחרונה במסע וללא ביזבוז זמן מיותר חזרנו לכביש.

בשל המצב הביטחוני ואזורי אש רבים פעילים, למרות התיכנון המקורי להכנס לשמורת הנחלים הגדולים ולינה בחניון הלילה שער צניפים, נאלצתי לשנות מסלול ובתור התחלה, עברנו את צומת מנוחה וצומת ציחור ונכנסנו לחניון הלילה באר אשלים למתחם המסודר עם עיגולי החצץ שהיה פנוי כולו עבורנו. דקה אחת אחר כך הגיעה שיירה ארוכה אחרת שנאלצה להסתובב כמו שבאה ולהתמקם במתחם אחר. התפרשנו 3-4 רכבים בכל מעגל והתפנינו לארוחת ערב אחרונה במסע, סוג של מכירת חיסול של כל מה שנשאר בצידניות שניתן ללעוס וכמובן מדורה לילדים שיודעים שהלילה אפשר לחסל את כל מלאי העצים.

מסע חוצה ישראל פסח 2025 - יום 6

בתדריך הבוקר מול מפה פתוחה אני מסביר לקבוצה על שינוי המסלול מזה שפירטתי במפגש ההכנה. על הדרך וכמעט כמו בכל מסע חוצה ישראל ביומו האחרון, החברים מתחילים להיזכר בבית או במלון באילת או בצימר דרומי כלשהו ולשאול מתי מסיימים? בדיקה מהירה מביאה אותנו להחלטה שנכוון לסיים בשעות הצהריים כדי שכל משפחה תספיק להמשיך בזמן לענייניה. מספרי ברזל בפעם האחרונה ואנחנו יוצאים לדרך.

כדי שלא להכנס לאזורי אש פעילים ולעקוף ממזרח את שמורת הנחלים הגדולים חזרנו על כביש 40 לצומת ציחור והמשכנו דרומה לצומת שיזפון, עוד כמה ק"מ על כביש 12 ובשער הכניסה לבסיס עובדה לקחנו שמאלה ועלינו על השביל שרץ עם נחל כסוי ובצמוד לגדר הבסיס.

אנחנו מתקדמים בקצב מהיר יחסית, מימין לנו בקעת עובדה ומשמאל חולות כסוי ושמורת צוקי שיירות, עוד בהמשך בואכה שמורת מסיב אילת אנחנו פונים שמאלה ומטפסים בדרך רעה ולא נגמרת של הדורים, לתצפית מרהיבה מהיפות בארץ ונקודה מספר אחת אם רוצים לראות זריחה לא נורמלית, התצפית של הר ברך על בקעת תמנע.

חזרה למטה באותה דרך שמוציאה סתימות ממקומן אבל בסוף גם היא נגמרת ואנחנו ממשיכים חזק דרומה, חוצים את נחל בטמים וממשיכים עם נחל שני. כדי לעקוף שטח צבאי סגור נוסף אנחנו עולים לנסיעת כביש קצרה ועולים לתצפית מהר יואש, ממנה ניתן לראות לכיוון דרום מזרח את ירדן, מעט דרומה ממנה את ערב הסעודית ובכיוון דרום מערב פרוש חצי האי סיני שנראה כמו מקום מדהים לטייל בו.

אנחנו נכנסים לרכבים ויוצאים ללג האחרון של המסע, נסיעת כביש קצרה ומיד ימינה לסמ"ש אדום ולנחל שלמה שיוביל וילווה אותנו לנקודת הסיום של המסע מול חופי מפרץ אילת.

זהו, עוד מסע חוצה ישראל נגמר לו. היתה לי קבוצה לא פחות ממדהימה, אוסף של נשים, גברים וילדים שהכירו רק לפני 6 ימים וכעבור מסלול ארוך בו נסענו כמעט 800 ק"מ כשרובם הגדול בשטח, הפכו לחבורה קרובה ומגובשת שהסתדרה נהדר, תמכה, פירגנה והיתה פשוט תענוג מתגלגל לכל אורכה של המדינה המקסימה שלנו.
תודה לכולכם, נעמתם לי מאוד והייתם אשכרה אלופות ואלופים לכל אורך הדרך.
להתראות בטיולים הבאים,
קובי.

למסע חוצה ישראל הבא - אוגוסט 2025 הקליקו כאן

גלריית תמונות