יומן מסע חוצה ישראל ל-6 ימים עם שיירת רכבי 4X4 עם ובלי הילוך כוח - סוכות 2025

מסע חוצה ישראל סוכות 2025 - יום 1

את היום הראשון למסע קבעתי בכוונה תחילה לתאריך 7/10 ובהתאם, ההרשמה אליו היתה לא פשוטה. מטיילים רבים אמרו לי שעליהם להגיע לאזכרות ואירועים שונים ואחרים אמרו שפשוט אינם מסוגלים לטייל ביום הזה. אני מצידי, אחרי מילואים ארוכים ושגרה שמסרבת לחזור, רציתי לצאת דווקא בתאריך הארור הזה מתוך תחושה של "אף על פי כן..". וכך היה, ואת היום הראשון עשינו בשיירה קצרה יחסית ובתחושת ניצחון ממשמש ובא.

נפגשנו בשעה 08:00 בכניסה ליער נמרוד, קילומטר אחד מדרום למג'דל שמס ובערך אותו מרחק מהישוב הקטן נמרוד המתגאה בתואר "היישוב היהודי הגבוה ביותר במדינת ישראל" (גובה 1,115 מ' מעל פני הים). פתחנו בסבב הכרות, עברנו מול מפה פתוחה על המסלול הארוך שלנו להיום, תדריך בטיחות לנסיעה בשיירה, חלוקת מכשירי קשר, מספרי ברזל וקדימה.. יוצאים לדרך.

טיפסנו על רכס נמרוד למרגלות החרמון והמשכנו לשביל המקיף את ברכת רם והלאה במעלה השביל היוצא ממנה דרומה דרך שוליו המערביים של הר כרמים ונכנסנו לשמורת יער אודם דרך הסמ"ש הכחול. טיפסנו לפסגת הר אודם הנקרא כך על שם צבע האדמה ממנו הוא מורכב.

עצרנו לארוחת בוקר בצמוד ומצפון לישוב אל-רום ובסיומה, מול האנדרטה לחללי פלס"ר חטיבה 7, נכנסנו לשמורת הר חרמונית ולאחר טיפוס בכביש מפותל הגענו לפסגת ההר שהוא חלק מרכס התלים הישראלי. במקום נמצא בונקר נטוש של צה"ל וממנו נוף מרהיב על כל עמק הבכא ובראות טובה, עמוק לעבר סוריה שמעבר לגבול.

חלפנו דרך עוז 77, המהווה נקודת תצפית ואתר הנצחה בעקבות מלחמת יום הכיפורים, באזור זה בלמו כוחות קטנים של חטיבה 188 וחטיבה 7 כוחות שריון וחי"ר סוריים והשמידו את רובם, אף שספגו אבדות כבדות. לבלימת הסורים הזו הייתה חשיבות מכרעת על המשך המלחמה ותוצאותיה והקרב הכבד כונה מאוחר יותר קרב עמק הבכא.

חלפנו על פני ההרים בנטל ואביטל, שמורת אירוס חושניה ובקרבת הר פרס קצת מערבה לכיוון נחל בזלת ודליות. בדרך עצרנו בגילגל רפאים, הידוע יותר בשמו רוג'ום אל הירי (גל אבנים של חתולי הבר) והוא תופעה בת למעלה מ-5000 שנים שעד היום החוקרים השונים אינם יודעים להסביר בוודאות. ידוע ששימש כלוח שנה חקלאי, אבל לא ברור מי בנה או השתמש בו מאחר וככל הידוע לנו כיום, האדם באותה תקופה לא החזיק בכלים המתאימים לכך.

מעט אחרי קיבוץ מבוא חמה נכנסנו לשביל הגולן שמוביל אותנו דרומה מעל המצוק של הר נמרון כשהכנרת פרושה כ-400 מטר תחתינו.

בצמוד לעין תאופיק פנינו ימינה דרך חורשת אורנים ולמטה עם השביל המשתרך לאורך נחל שריר. עצרנו לרחצה מרעננת בעין שווירח ובתום הירידה עצרנו לרגע באנדרטת הטייסים הטורקיים וירדנו עד למפגש עם כביש 92 מול קיבוץ האון שעל שפת הכנרת.

בצומת צמח פנינו דרומה על כביש הבקעה ונסענו איתו עד לחניון הלילה הראשון שלנו בגשר הקנטרה שעל נחל חרוד בקרבת בית שאן. את הכניסה לחניון עשינו בשיירה ארוכה, שכן שיירת מסע חוצה ישראל נוספת של אתר השטח הישראלי בהובלתו של נמרוד (קישור ליומן מסע) נכנסה יחד איתנו וכך ברגע אחד, החניון שהיה ריק התמלא בכ-30 רכבים וכמעט 100 איש. החבורה שלי התפזרה ברחבי החניון, הקימו אוהלים, הדליקו מנגלים, מקלחות ודי מהר נפלו לשינה.

מסע חוצה ישראל סוכות 2025 - יום 2

כמה משתתפים חדשים מצטרפים אלינו ובשעה 8:00 כולם עומדים בתדריך הבוקר מול מפות פתוחות. אני מחלק מספרי ברזל חדשים ואנחנו יוצאים לדרך. כניסה קצרה מאוד לתחנת דלק בצומת שאן לטובת עוד קצת קרח, מים וקפה למי שצריך את ההפוך המוקצף שלו על הבוקר ואנחנו עולים על כביש 90 לכיוון דרום. בין הישובים משואה ושלומציון, ירדנו מהכביש ימינה ועלינו בכביש מפותל שטיפס מהר וגבוה כשבסופו חניון קטן. ממנו שביל הליכה המוביל למצוק של המוסטרה וממנו נשקפת תצפית "המאה".

רגע לפני הכניסה למדבר עצרנו בעין צדק לטובת רחצה וארוחת צהריים.

נכנסנו לבקעת הורקניה ממנה ירדנו לשביל שמלווה את נחל קדרון הזורם והמטונף באשפה ופסולת.

סטינו לגיחה קצרה לתצפית נוספת ממצפה נחליאלי, בתוספת מפל מרשים המשקיף על בקעת ים המלח, דרך חלון נוף שיוצר קניון נחל קדרון. הנוף ממזרח למצוק שמאוד קרוב אלינו, מרהיב ביופיו כך שמידי פעם עצרנו בתצפיות שונות להפסקות אוכל, קפה או סתם בשביל לנשום את כל היופי הזה.

עם השקיעה הגענו לחניון הלילה הפרטי שלנו במצוקי דרגות ללילה קריר ועמוס כוכבים. שלושה רכבים שאמורים היו להצטרף אלינו למחרת הגיעו כבר כדי להרוויח איתנו לילה נוסף בשטח ויחד עם כל המבוגרים האחרים, התפנו להכנת ארוחות ערב מפוארות, הילדים סביב המדורה ויש אפילו גיטרה באוויר.

מסע חוצה ישראל סוכות 2025 - יום 3

לאחר לילה קריר משהו, ריחות של קפה, חביתות ושאר מטעמים מתפזרים ברחבי המאהל המתקפל ובשעה המיועדת נאספנו כולם לתדריך בוקר. עשינו הכרות קצרה עם המצטרפים האחרונים, חלוקת מספרי ברזל חדשים ואנחנו יוצאים לדרך.

התחלנו עם נחל דרגה ועברנו את מעבר תקוע שהפך להיות סתם עוד נקודה על המפה ללא כל זכר למדרגה הפוטוגנית שהיתה שם. המשכנו לראש חצצון ממנו נקודת תצפית יפהפיה על ים המלח, מהטובות שיש כאן באזור ועל מפל חצצון מהנקודה הכי טובה שיש. הנוף מסביב דרמטי ומהפנט, כשים המלח פרוש תחתינו ונמוך מאיתנו בלמעלה מ-600 מטר. מקום נפלא לארוחת בוקר.

המשכנו להתגלגל דרומה לעומק המדבר. עברנו על פני מספר מאגורות מים ועצרנו לביקור קצר ברוג'ום א-נקה ששימשה כנקודת תצפית ובסיס של המשטרה הירדנית משנות ה-50 ועד למלחמת ששת הימים.

אנחנו עמוק בתוך המדבר כשרוב השבילים רחבים וכבושים ואפשר להגביר קצב. במצפה מדרג בתחנת אום דרג' יש מבנה חד קומתי שכמו זה הקודם שביקרנו בו לפני פחות משעה, שימש את משטרת הגבולות הירדנית, אחת משש תחנות משמר הגבול הדרום מזרחי של יהודה בתקופה הירדנית, שהשתמשו בגמלים על מנת לפטרל בין תחנה לתחנה.

יצאנו מהשטח לכיוון הישוב כרמל ויער יתיר, נפרדנו משני רכבים ועלינו לנסיעת כביש לכיוון חניון הלילה בנחל חצץ בקרבת מדרשת בן גוריון.

מסע חוצה ישראל סוכות 2025 - יום 4

החברים קיפלו את המאהל, כל משפחה והקצב שלה, בידיעה שעליהם לצאת לסופרמרקט של מצפה רמון לחידוש מלאי לחציו השני של המסע וכדי שלא נתפזר עם הזמנים, קבענו בגן הפסלים בכניסה למצפה רמון לשעה 09:30 לאחר קניות, תדלוק וארוחת בוקר.

כולם הגיעו בזמן לגן הפסלים עם רכבים עמוסים מחדש בכל טוב ועומדים לתדריך מול מפות פתוחות. כעבור פחות מק"מ עצרנו בגן הפסלים לתצפית יפה על מכתש רמון ומעט הסברים על הנוף המדהים שלפנינו.

מכתש רמון

מכתש רמון הוא המכתש האירוזי הגדול בעולם, אורכו כ-40 ק"מ, רוחבו כ-9 ק"מ ועומקו המרבי כ-350 מטר. בצידו המזרחי הוא מחולק על ידי הר ארדון לשתי בקעות, בקעת ארדון ובקעת מחמל. רוב שטחו מנוקז על ידי נחל רמון שנקרא בערבית ואדי א-רומאן, שכן הרומאים עברו באזור הזה.
מכתש רמון מהווה אחד מחמשת המכתשים שבנגב (מכתש רמון, מכתש גדול, מכתש קטן ושני מכתשי התאומים בהר עריף). מכתש אירוזי או מכתש סחיפה, נוצר כתוצאה מסחיפת הסלע על ידי משקעים בתצורות גיאולוגיות של שכבת סלע קשה מעל לשכבת סלע רכה. סדקים בשכבה הקשה מאפשרים למים לחלחל למטה וליצור אגם המתרחב עם הזמן בראש ההר. ההבדל בין מכתש סחיפה לבין קניון הוא בכך שלקניון יש פתח כניסת מים ופתח יציאה, ובמכתש יש רק פתח יחיד המנקז את המשקעים היורדים בתוכו. בגלל דרך היווצרות המכתשים ניתן לראות על צלע המכתש את שכבות הסלע הרבות והשונות שמקורן בתקופות גיאולוגיות קדומות. חולות צבעוניים הנמצאים בשכבות השונות, גם הם מראה שכיח בתוך מכתשי סחיפה.

השיירה מתקדמת בנינוחות וברוגע על שביל ישראל, מעל ולאורך שמורת מצוק הצינים כשהכיוון הכללי הוא צפון מזרח בואכה מעלה נוח. השביל מתקרב ומתרחק מהמצוק ללא הרף וכשהוא מתקרב קשה להתאפק וכולנו יורדים מהרכבים לתצפיות נוספות.

בתצפית מחמל עצרנו לארוחת צהריים ארוכה תחת ציליות שכן הנוף ממנה למכתש מרהיב ביופיו ובעוצמתו.

המשכנו בדרך ומידי פעם נתקלנו בנחל שצריך לחצות או מדרגה שיש לטפס או לרדת. בנקודות אלו אני קורא במכשיר הקשר לכולם לצאת מהרכבים ולהתקדם אליי כדי לשמוע הסבר על הדרך הנכונה לעבור את המכשול, לראות נהגים ורכבים אחרים עוברים אותו והכי חשוב, כי יש עבודות מע"ץ וצריך כאן כמה זוגות ידיים עובדות.

הנסיעה לאורך המצוק הסתיימה והגענו לראש מעלה נוח. הירידה חזרה מעט לעצמה מאז שהגיעו לכאן כלים כבדים לפני שנתיים שלוש ויישרו אותה. רוחות וגשמים בעזרתם של מטיילים בג'יפים אופנועים ואחרים, חשפו מחדש את המדרגות ושוב אפשר להנות ממנו כמו שצריך, לכוון, להניף גלגלים באוויר ולהוציא תמונות מרהיבות.

בתום הירידה המשכנו בקצב קצת יותר מהיר על הסמ"ש האדום שממשיך את מעלה נוח ועל השביל אחריו לאורך ציר הנפט, שניהם טובים ומהנים לנהיגה עם המלצה חמה לשתי ידיים על ההגה. תוך כמה דקות אנחנו מגיעים לחניון הלילה הר ארדון שלשמחתי הרבה פנוי כולו עבורנו, מקימים מאהל במהירות ומתפנים לשקיעה מרהיבה שאין דומה. עמוק לאחר השקיעה זכינו לשמיים עמוסי כוכבים כמו שרק מכתש רמון יודע לספק שכן הזיהום האורי שבו נמוך מאד.

מסע חוצה ישראל סוכות 2025 - יום 5

לאחר קיפול מהיר של המאהל וארוחת בוקר יצאנו מהחניון עם ציר הנפט עד לחניון בארות. זבל לפחי האשפה שבמקום, קרח ומים לצידניות, תדריך קצר ואנחנו ממשיכים תוך כדי כניסה לגן לאומי צבעי רמון דרך שלוחת מוחילה המרהיבה.

עלינו על כביש 40 לכיוון דרום ובצומת שלו עם זה שמוביל להר מישר פנינו שמאלה ומזרחה ונכנסנו לשביל הכניסה לנחל עשוש. הנחל נראה יפהפה כמו תמיד, מזג האוויר לא פחות ממדהים והשיירה מתקדמת רוב הזמן על שבילים טובים, מידי פעם מדרגות קטנות או כפלי קרקע שדורשים הכוונה לפורסטר ולדאסטרים שלהם גלגלים קטנים יותר.

לאורך המסלול של נחל עשוש שאורכו למעלה מ 30 ק"מ, חלפנו על פני קיר הבולבוסים, גבי עשוש, קירות עצומים בצידי הדרך שמספרים סיפור גיאולוגי של מאות מיליוני שנים לאחור ותחת עץ גדול עצרנו לארוחת צהריים גדולה.

הדרך בנחל עשוש מרשימה מאוד וככל שהשמש משנה את מיקומה בשמיים, כך הגוונים של הנחל הולכים ומאדימים. כשהגענו לפרסת עשוש, מצוק טבעי ועצום בגובה של כשישים מטר, מעוגל לאורך 180 מעלות שזכה בכינוי התיאטרון של עשוש, עצרנו בין היתר, כדי לצעוק ולהנות מההד העוצמתי שחוזר מהקיר האדיר שמולנו.

סיימנו את מסלול הנחל והגענו למפגש עם כביש 90. עלינו על הכביש לנסיעה של 1 ק"מ ונכנסנו לתחנת הדלק בצוקים לטובת תדלוק והשלמת קניות בפעם האחרונה במסע וללא ביזבוז זמן מיותר חזרנו לכביש.

נסענו ישירות לחניון הלילה באר אשלים ולמתחם המסודר עם עיגולי החצץ שהיה פנוי כולו עבורנו. התפרשנו 2-3 רכבים בכל מעגל והתפנינו לארוחת ערב אחרונה במסע, סוג של מכירת חיסול של כל מה שנשאר בצידניות שניתן ללעוס וכמובן מדורה לילדים שיודעים שהלילה אפשר לחסל את כל מלאי העצים.

מסע חוצה ישראל סוכות 2025 - יום 6

בוקר אחרון שלנו בטיול ואחרי ארוחת בוקר מצויינת וקפה חזק לשעות הבוקר, כולם עומדים סביבי לתדריך. יש לנו היום מסלול יפהפה וארוך של למעלה מ-120 ק"מ. השיירה יוצאת לדרך ומיד ביציאה מהחניון אנחנו נכנסים לנחל פארן על הסמ"ש האדום. חלפנו על פני קניון עדה והמשכנו דרומה לאורך שמורת הר הנגב.

השבילים מהירים מאוד ואנחנו לוחצים חזק ובכיף על הגז עד למטוסי המטרה שזה סוג של בית קברות למטוסים, ומדובר באטרקציה ייחודית ומיוחדת לילדים ולמבוגרים.

המשכנו לבקעת צניפים ותחת העץ הגדול בחניון הלילה שער צניפים, עצרנו לארוחת צהריים אחרונה לטיול כולו.

אחרי שאכלנו המון, ארזנו את הרכבים בפעם האחרונה ויצאנו ללג האחרון של המסע. בדיקה מהירה מול הקבוצה הביאה אותנו להחלטה שהחבר'ה רוצים להגיע, כמו תמיד ביום האחרון של המסע, בשעות הצהריים לאילת. בהתאם לכך חתכנו מזרחה וכעבור כ-20 ק"מ הגענו למפגש עם כביש 12.

בקעת עובדה פרוסה לפנינו ולאחריה חצינו גם את בקעת סיירים כשגדר הגבול עם מצרים מלווה אותנו בהכי צמוד שיש. הנוף מרהיב משני צידי הכביש, שמורת מסיב אילת משמאל וחצי האי סיני המדהים נשקף ק"מ רבים לכיוון דרום מערב וצובט לנו בכל פעם מחדש את הלב.

ירדנו שוב לשטח בין הר יהורם להר יואש ועלינו על השביל שמלווה את נחל שלמה המקסים והפחות מטוייל עד לנקודת הסיום של המסע, ממנה תצפית יפהפיה על מפרץ אילת.

מסע חוצה ישראל עם רכבי 4X4 נוסף הסתיים לו. היתה לי קבוצה נהדרת, אוסף של נשים, גברים וילדים שהכירו רק לפני 6 ימים וכעבור מסלול ארוך בו נסענו כמעט 800 ק"מ כשרובם הגדול בשטח, הפכו לחבורה קרובה ומגובשת שהסתדרה נהדר, תמכה, פירגנה והיתה פשוט תענוג מתגלגל לכל אורכה של המדינה המקסימה שלנו.
תודה לכולכם, על החברה, על הזרימה, על התמיכה ההדדית, על האוכל המתוק והמלוח, על התמונות הנהדרות, נעמתם לי מאוד והייתם אשכרה אלופות ואלופים לכל אורך הדרך.
להתראות בטיולים הבאים,
קובי.

גלריית תמונות