אני כותב את הכתבה הזו כשברקע ערוצי החדשות חוגגים את חזרתו של
רן גואילי ז"ל, היום יום שני, ה-26/1/26 ומדינה שלמה, על כל צרותיה, חוזרת לנשום קצת יותר עמוק, החטוף האחרון שלנו חזר הביתה
לאחר 843 ימים. סגירת מעגל עוצמתית אפופה בתחושה חזקה של אירוע תנ"כי. ואני, אחרי תקופת מילואים ארוכה בעוטף וכמה חודשים מאז השיחרור, עלה בי צורך עז לקחת קבוצות, כמו אלו שהיו מגיעות איתי לכאן מידי שנה ל"פסטיבל דרום אדום" כדי לראות כלניות בשיא פריחתן, לביקור בכמה אתרי הנצחה, בעיקר של המלחמה האחרונה ("חרבות ברזל"). בחרתי כמה אתרים שיהוו את הבסיס למסלול שכנראה ישתנה מעת לעת מאחר ויש לצערנו, כל כך הרבה את מי ואת מה לזכור ולהנציח, ושילבתי בו כמה כניסות קצרות לתוך השטח.
קבענו את נקודת המפגש ב-09:00 בבוקר באנדרטת
החץ השחור. כמו תמיד הגעתי מעט לפני הזמן ואריה, חברי הטוב מ
קיבוץ מפלסים הצמוד לאנדרטה, חיכה לי עם גזייה בוערת וקפה מתבשל. המשתתפים הגיעו כולם ויצאנו לסיור באנדרטה המרשימה.
אתר "חץ-שחור" נקרא על שם הקוד הצה"לי שניתן לפעולת עזה בשנת 1955. האתר מספר את מורשת הקרב של הצנחנים בתקופת פעולות התגמול נגד ה"פדאיון" בין 1953 ל-1956, ומנציח 96 נופלים בפעולות אלו. לאבן המרכזית באתר צורת חץ, והיא מסמלת את מבצע "חץ שחור" שיצא במרץ 1955 והיה אבן דרך במסגרת פעולות התגמול. בשנת 1994 נבחר המקום להקמת התצפית ואתר ההנצחה ליד הכביש המוביל מהעיר
שדרות ל
קיבוץ סעד.
חזרנו לרחבת החניה שבצמוד אליה מתחם עם שולחנות פיקניק בו תיכננתי שנעשה ארוחת בוקר, אבל הגשם שירד עלינו פשוט לא הפסיק ואריה הזמין את כולנו אליו הביתה לקיבוץ כדי שנוכל לפתוח בארוחת בוקר ולהישאר יבשים. בתום הארוחה נפרדנו מאריה ויצאנו בשיירה ל
מגרש המכוניות השרופות הסמוך למושב
תקומה. מדריכה מתנדבת של המקום קיבלה אותנו ועברנו איתה סיור מודרך עמוס בסיפורי אימה וגבורה שלובים יחד.
בעקבות טבח ה-7 באוקטובר נערמו ליד מושב
תקומה בכביש 232 כלי רכב הרוסים ושרופים מפסטיבל "
נובה" וממקומות נוספים בעוטף עזה. רוב המכוניות הגיעו לשם מפסטיבל "נובה". במקום נוצר קיר של מכוניות שרופות המונה יותר מ-1,650 כלי רכב שרופים ומחוררים. פינוי כלי הרכב יצר במקום קיר מכוניות המהווה מעין אנדרטה לאירועי הטבח בעוטף עזה ביום שמחת תורה. כלי הרכב אשר הובאו למגרש עברו עוד במקום הימצאם תהליך שכלל סילוק אמצעי חבלה (מטענים, רימונים ואמצעי לחימה נוספים) שעלולים היו לפגוע בכוחות המפנים, איסוף שרידי הנרצחים כדי להביאם לקבורה, איסוף חפצים אישיים ומזהים של יושבי כלי הרכב, איסוף מצלמות ומידע מודיעיני, אתר הגרוטאות הפך לאנדרטה לזכר קורבנות הטבח.
חזרנו לכביש וכעבור דקות ספורות, בכיכר הצמודה לקיבוץ סעד, פנינו שמאלה ומיד ימינה לכיוון
אנדרטת התצפיתניות.
מצפה לזכר התצפיתניות ממוצב
נחל עוז, שנפלו על הגנת המדינה במתקפה של ארגון הטרור חמאס בשבעה באוקטובר 2023. המצפה ממוקם בין מוצב נחל עוז ליישובי העוטף והערים
שדרות ו
נתיבות והוא מאפשר לראות את גודל האחריות של התצפיתניות בשמירה על מדינת ישראל. מול המצפה ניתן לראות את העיר
עזה.
חזרנו לרכבים ויצאנו למסלול קצר בשטח לאורך הגדר של
קיבוץ בארי. בחלקו האחורי נחשפנו לשכונה המערבית של הקיבוץ, זו שנפגעה הכי קשה ושכמעט כל דייריה נרצחו או נחטפו.
דרך השביל המסומן בסימון שבילים אדום המשכנו עוד קצת פנימה בין שבילים בוציים ושלוליות, חצינו את
נחל גרר ונכנסנו ל
מתחם מסיבת הנובה שנקטעה בבוקר ה-7 באוקטובר.
האתר ממוקם במקום בו אירע הטבח ב
חניון רעים, לצד כביש סעד-רעים (כביש 232). בבוקר ה-7 באוקטובר 2023 החלה מתקפת רקטות מרצועת עזה לעבר יישובי העוטף. במהלך הטבח פשטו מחבלים על מתחם הפסטיבל וסביבתו, רצחו 364 אזרחים, פצעו מאות אחרים וחטפו 44 ממשתתפי המסיבה. במקום האירוע הוקם אתר הנצחה המציג עמודים עליהם תלויות תמונות הנרצחים והחטופים, לצד כלניות אדומות שיצרו אמנים מרחבי הארץ, כדימוי לכלניות הפורחות בחורף ביער הסמוך לרעים.
כעבור כשעה בה שהינו במתחם
הנובה, יצאנו חזרה לכביש 232 והמשכנו בנסיעת כביש לכיוון
פארק אשכול ואיתו נכנסנו ל
גן לאומי הבשור ואל השביל המלווה את
נחל הבשור. המרבדים הירוקים עוטפים כאן את הכל ובצמוד לשביל ולנחל עצרנו לפיקניק קצר.
המשכנו עם השביל עמוס השלוליות והבוץ שמלווה את הנחל, הנוף מסביב פסטורלי ורגוע ולא מרמז במאומה על מה שקרה כאן במהלך השנתיים-פלוס האחרונות.
עוד קצת וחלפנו על פני
מאגר הבשור ואחריו עצרנו ליד ה
גשר התלוי מעל הבשור, וזו נקודת הסיום של הטיול הלא פשוט שעשינו היום.
תגובות