קורס נהיגה אתגרי ב-8 מפגשים לגיבורים מבית הלוחם תל אביב

התכנון:

1. שלישי 10/2/26 - מפגש היכרות, הכנה, הדרכה ותרגול בשטח טרשי/סלעים – יער בן שמן, מדריך: עופר אוגש
2. שלישי 17/2/26 טיול שטח בצפון מדבר יהודה, מדריך: קובי בצלאל
3. שלישי 24/2/26 טיול שטח ברמות מנשה, מדריך: דרור ברלי
4. שלישי 3/3/26 טיול שטח בדרום מדבר יהודה, מדריך: עדי וייזל
5. שלישי 10/3/26 טיול שטח בצפון הנגב, מדריך: אריק כהן
6. שלישי 17/3/26 הדרכה של נהיגה בשטח חולי נחל סכר, מדריך: אופיר אביב
7. + מפגש 8. טיול של יומיים - שלישי ורביעי 24-25/3/26, מדריך: עופר אוגש

הביצוע:

מפגש ראשון: היכרות, הכנה, הדרכה ותרגול נהיגה בשטח טרשי/סלעים וקצת בוץ

צילמה: פז לביא SportPaz
הדריך: עופר אוגש

את המפגש הראשון הקדשנו להיכרות בין חברי הקבוצה וכלי הרכב השונים בקבוצה. קצת (המון...) אוכל מהמטבח של בית הלוחם תל אביב ומיד לעסק!
התחלנו ב"יישור קו" של שיחה תיאורטית בנושא אחיזה, דיפרנציאל, מילת הקסם של הג'יפאים: נעילות דיפרנציאל, מערכות אלקטרוניות, ועקרונות נכונים ובטיחותיים לנהיגה בשטח.
המשכנו לתרגול מעשי של טיפוס עלייה, מעבר חריצים, ירידה חדה תוך מתן דגש לנושא האחיזה, זווית גישה, זווית בטן, זווית נטישה וירידה נכונה בשטח טרשי, קצת תרגול והרגשה של שיפוע צד וכמעט לסיום שביל רכב צר ובוצי בלב היער. לסיום עוד קצת קפה וקשה להיפרד... עד למפגש הבא.

מונחים לחיזוק ההדרכה - ויקישטח:

דיפרנציאל, ירידה, עלייה, שיפוע, שיפוע צד, בקרת אחיזה, בקרת יציבות, ABS, ESP, מנוע

הדיפרנציאל - אי אפשר בלעדיו אך צריך לדעת לחיות איתו

שימוש בנעילת דיפרנציאל

טיפים לנהיגה בשטח:

טיפ לטיפוס עלייה

טיפ לירידה תלולה

טיפ לשבילים המהירים

טיפ שיפוע צדטיפ ציוד בשטח

מערכות הבטיחות ברכב המשפיעות על נהיגה בכביש ובשטח:

הפתרון הטכנולוגי – בטיחות פאסיבית ו- ABS

הפתרון הטכנולוגי – בקרת אחיזה ובקרת יציבות

טיפ נהיגה: לנתק או לא לנתק

מפגש / טיול 2 - טיול בצפון מדבר יהודה מקידר הישנה דרך הר מונטר, מנזר המרסבא ועד לבקעת הורקניה

הדריך: קובי בצלאל

זהו המפגש השני של חבורת הגיבורים הזו ובעצם הטיול הראשון אליו אנחנו יוצאים יחד. את מפגש הבוקר עשינו באנדרטת מח"ל שעל דרך בורמה, פריסה מתוקתקת של ארוחת בוקר מפנקת, קפה על הגזייה ואז עוד אחד ואנחנו כבר בתדריך לקראת היום שמצפה לנו.



החבורה הגיעה עם מגוון רכבי 4X4 והמשותף בינהם הוא שכמעט כולם חסרי ניסיון בנהיגת שטח. עברנו על המפה, כמה דגשים לנסיעה בשיירה, בכביש ובשטח, חלוקת מכשירי קשר ומספרי ברזל ויצאנו לדרך.

עלינו על כביש 1 לכיוון קדר הישנה ומשם על הסמ"ש האדום פנימה לתוך מדבר יהודה ולכיוון הר מונטר.

הר מונטר

גובהו 524 מטר מעל פני הים. פרוש שמו בערבית הוא הצופה, ואכן מפסגתו תצפית מרהיבה. זיהוי מעניין למקום הוא הר העזאזל המפורסם, ממנו השליכו את השעיר לעזאזל אל ארץ גזירה במדבר על מנת לכפר על ישראל ביום הכיפורים. הזיהוי מתאים למרחק המופיע במקורות – 12 מיל מהר הבית ויש גם שרידים לתחנות בדרך המוליכה מירושלים העתיקה לכיוון ההר.

המשכנו בשבילים המפותלים ובין ערוצים רבים שמתנקזים ברובם לנחל קדרון ועצרנו להפסקת צהריים ארוכה, גם לטובת תחושת הביחד'נס וגם כי היה מלא אוכל שצריך לחסל..

נחל קדרון

נַחַל קִדְרוֹן (בערבית ואדי אַ-נַאר) הוא נחל במדבר יהודה היורד מאזור העיר העתיקה בירושלים ונשפך לים המלח סמוך ליישוב אבנת מדרום לנחל קומראן ומצפון לנחל דרגה. אורכו של הנחל כ-34 ק"מ, ושטח אגן ההיקוות שלו כ-115 קמ"ר. נחל קדרון היה במשך שנים רבות אחד הנחלים המזוהמים בישראל. סיבת הזיהום היא שפכים, בעיקר של מזרח ירושלים, המוזרמים אל הנחל ללא טיהור או אחרי טיהור חלקי בלבד. ביוני 2020, החל מיזם שיקום הנחל הכולל הנחת תשתית הולכת שפכים חדשה, פינוי פסולת בניין ואשפה וקליטת כל השפכים במתקן טיהור השפכים אוג סמוך לצפון ים המלח.

עוד קצת על הדרך, כמה שיפועי צד פוטוגניים וחריצים שדורשים הכוונה קרקעית והגענו למנזר המרסבא.

דיר מרסבא

מנזר מרסבא, הנקרא על שם סָבָּס הקדוש (מר בערבית זה קדוש) הוא המנזר העתיק השני בגודלו במזרח התיכון אחרי סנטה קתרינה, שגם הוא שייך לכנסיה היוונית האורתודוכסית ושניהם לא נעזבו מאז בנייתם. המנזר הוקם בתחילת המאה החמישית לספירה ע"י סבאס הקדוש והוא יושב כיום מעל הגדה המערבית של נחל קדרון, מעל מי הביוב הגועשים והשוצפים.



משם ירדנו לכביש שחוצה את בקעת הורקניה וזו היתה נקודת הסיום שלנו. כמה מילות סיכום, חיבוקים ונשיקות ונפרדנו עד למפגש הבא.

תודה רבה חברים, היה לי לעונג.

טיול / מפגש 3 - טיול בשמורת הר-חורשן ורמות מנשה

הדריך: דרור ברלי
המפגש השלישי של החבורה שהוא גם הטיול השני, ועבורי כמדריך זהו כבר יתרון שכן החבר'ה צברו נסיון בנהיגת שטח בהדרכה ובטיול הקודם, וגם אם מדובר עדיין בנסיון מועט, הוא עדיין חשוב ובעל משקל רב. מעבר לזה, הם גם מגובשים ומכירים זה את זה טוב יותר גם כנהגים. הגיבוש והנסיון הללו יהיו חשובים מאוד בתחילת היום החורפי שזימן לנו מסלול הטיול.
נפגשנו בתחנת הדלק בצומת עדה תחת מבול שוטף, שהעלה בי חששות כבדים לגבי הצירים בהם ננוע היום, שיהיו מבוצבצים וחלקלקים עד מאוד. חששותיי התאמתו כאשר התחלנו לטפס מכביש 6533 הסמוך למושב עמיקם, אל תוך "יער חן" שבשיפולים הדרומיים של שמורת הר חורשן. השביל המתפתל בעליה קלה נראה מאוד תמים, אבל הוא מכוסה כולו בבוץ שמנוני וחלקלק כמו מרגרינה שמצטבר על הצמיגים, סותם את חריציהם והופך אותם ל"סופגניות" נטולות אחיזה.



הכלים בעלי צמיגי שטח מצליחים להתקדם, אולם "הקורבן" הראשון שלנו הוא גם הבעייתי ביותר לחילוץ מפאת משקלו - טנדר הסילברדו החשמלי, בעל כוחות סוס בלתי נגמרים, אבל גם צמיגי כביש נמוכי חתך שבתנאים הללו מחליקים חסרי אונים. לאחר בחינת הסיטואציה הגענו למסקנה שעדיין מוקדם לשלוף כננות ושאר אמצעים לפני שמיצינו את אפשרויות החילוץ העצמי - כלומר, מה שעד כה לא הלך בעדינות, אולי יילך בכוח. ואם לא, אז ביותר כוח. והיה וגם זה לא יעזור?.... אז בהרבה יותר כוח! ומכיוון שכוח ברוטלי לשמו הוא מצרך שנמצא בשפע בסילברדו החשמלי, לא נותר אלא לאחוז חזק בהגה, להיישיר מבט נחוש קדימה, ולמעוך את הדוושה הימנית!...
בנוסף, יש כאן גאדג'ט נחמד בדמות מערכת היגוי-אחורי שהתגלה כעזר אפקטיבי מאוד, ולאחר כמה שניות של סחרורי גלגל ורגבי בוץ שמנוני שהתעופפו לכל עבר, התייצב המפלץ העצום ועתיר כוחות הסוס בראש העלייה!
גם הגשם הפך לזכרון רחוק והעננים התפזרו. שמש חמימה הפציעה בשמיים כחולים המנוקדים בשרידי עננים והחלה לייבש את שבילי סלע הגיר של הר חורשן. ואחרי הגיבושון בשביל המבוצבץ, העצירה לארוחת בוקר וקפה ב"מזבח" שביער חורשן, סמוך לחרבת טאטא, היתה הכרח של ממש. המקום הזה כל כך יפה ונעים, עד שרבים נוטים לשכוח את עצמם כאן ולפני שהחבר'ה יכו כאן שורשים, הזכרנו לעצמנו שעדיין יש לנו טיול היום, וכדאי שננצל את הזמן למקסימום.

הר חורשן

שמורת הר חורשן היא שמורת טבע ברמות מנשה, כק"מ מזרחית-דרומית למושבה בת-שלמה. במרכזה של השמורה מצוי הר חורשן, שהוא גבעה בגובה של 178 מטרים מעל פני הים. ראוי לציין שהר-חורשן עצמו אינו הגבוה ביותר בשמורה הנושאת את שמו - התואר הזה שייך לנ.ג. 186, בגובה 186 מטרים.

ההר מתאפיין בצמחייה שבו, החורש הטבעי ודרכי המעבר המצויים בו. קרבתו לנתיבי התחבורה והעבירות הנוחה בתוכו עשתה אותו לאתר פופולרי. לנוחיות המסיירים בשמורה נקבע לדרכים הפנימיות "מיספור" כפי שמקובל לגבי כבישים.

ליד השמורה מצויות שתי שמורות נוספות, בעלות ייחודיות שאין לשמורת הר חורשן: "שמורת אלונה" שבה מערכת נקבות ופירים שהוליכו מים לקיסריה, ו"שמורת נחל דליה ויובליו" ובה אחד עשר מעיינות, חלקם בזרימה כל השנה.

בשמורה עוברים שבילי טיולים ו-4X4 רבים ברמות קושי שונות, וחלקם הפכו לנכס-צאן-ברזל של קהילת הג'יפאים.

הערבים נהגו לקרוא להר וסביבתו "היטרי", שם שמקורו סלג'וקי, ופירושו "המפחיד" או "איום ונורא". תושבי הסביבה פחדו להיכנס לתחומי היער, ובייחוד בלילה. הם חששו מפני שודדים ויותר מכך פחדו מחיות טרף. החשש מפני זאבים, צבועים וחזירי -בר ואף מנמרים, היה מנת חלקם של רבים מהתושבים. נמרים כבר אין כאן וספק אם אי פעם היו, אולם תנים וחזירי בר וגם צבועים פה ושם, עדיין יש כאן לרוב.

השטח הוכרז בתור שמורה כבר בימי המנדט הבריטי. לאחר חקיקת חוק הגנים הלאומיים, הוחל בקידום הליכים להכרזה על השמורה על פי החוק החדש. תוכנית השמורה הופקדה ב-30 ביוני 1966 וקיבלה תוקף ב-9 ביוני 1967. השמורה הוכרזה רשמית בשנים 1970 ו-1975 והשטח הכלול בה משתרע על 1,559 דונם.

מכאן, עלינו לאורך השביל האדום ("סובב פסגה" המתפתל אל שיא הגובה של הר חורשן) ירדנו אל עין-משרה וטיפסנו לראש נ.ג. 186 לקפה נוסף. הירידה מה.נ.ג לכיוון ציר המוביל וחציה מתחת לכביש 6 לכיוון עין מחוללים וקיבוץ רמות מנשה, ומשם דרך נחל שלף ועין דמומית אל כביש 672, וכניסה דרך הציר הצמוד לחלקו הדרומי של מושב עין העמק ויורד לעין ריחניה ולאחר חציית מכשול מים עמוק, אל שמורת נחל השופט ועמק השלום, לב-ליבו של איזור רמות מנשה.

רמות מנשה

רמות מנשה (נקרא בעבר "רמת מנשה", בערבית: בַּלַאד אַל-רוּחַה, "ארץ הרוחות") הוא חבל ארץ מדרום להר הכרמל. שטח החבל כ-200 קמ"ר וצורתו מלבנית-מקבילית. החבל נתחם על ידי נחל עירון (ואדי-עארה, כביש 65) בדרום-מזרח, עמק יזרעאל (כביש 66) בצפון-מזרח, נחל יקנעם ונחל תות (ואדי מילק, כביש 67) בצפון, דרום רכס הכרמל ובקעת הנדיב (כביש 652) בדרום-מערב. חלקו המערבי הוא גבעות נמוכות, ההולכות וגבוהות לכיוון מזרח, שם יורדות בחדות לעבר עמק יזרעאל. הגובה הממוצע של האזור הוא כ-250 מטר מעל לפני הים ופסגתו הגבוהה ביותר ("גבעה 400") מתנשאת לגובה של כ-400 מטר.

רמות מנשה מנוקזות למזרח אל נחל קישון ולדרום, מערב וצפון אל הים התיכון. הנחלים העיקריים ברמות מנשה הם נחל גחר, נחל השופט, נחל משמר העמק, נחל מדרך ונחל קיני הזורמים מזרחה לנחל קישון, נחל דליה, נחל תנינים, נחל עדה ונחל ברקן, הזורמים מערבה לים התיכון. ברמות מנשה גם מעיינות רבים, וחלק מהנחלים זורמים לאורך רוב ימות השנה.



כבר מאוחר, ולחלק מהחברים יש עדיין לו"ז היום, וכך מעמק השלום, אנו נעים דרומה אל כביש 6953 ("כביש עין השופט" המפורסם, החביב על אופנוענים) לסיום מול בסיס הגדנ"ע ג'וערה לסיכום, חיבוקים ופרידה בסיומו של יום נהדר עם חבורה מדהימה.

תודה לכולכם, היו לי זכות ועונג גדולים!
אנחנו עוד נתראה

טיול / מפגש 4 - שטח בחבל לכיש, אפריל 2026

מדריך: עדי וייזל

יצאנו לעוד מסלול אתגרי ויפה עם חבורת הג'יפאים מבית הלוחם תל אביב, הפעם לשטח הירוק שבחבל לכיש.
בסמוך ליער המלאכים שבחבל לכיש, התאספו להם הגיפים והלוחמים - תדריך קצר, חלוקת מכשירי קשר ויצאנו לדרך.

הנקודה הראשונה, כניסה לפרדסים הסמוכים ליער המלאכים ובין השבילים מגיעים לגן לאומימערות סמך לביקור במערת פעמון ענקית.
רובן מהתקופה הרומית ביזנטית, מערות שנחצבו, בחלקן העליון, בצורה עגולה וצרה יחסית, לעומק של כ 1-2 מטר ולאחר שהגיעו החוצבים לסלע הרך, החלו להרחיב את החציבה בצורת פעמון. כך נחצבו מערה ליד מערה - כאשר המטרה היא להפיק חומר גלם לבנייה, אולי גם מעין מערות מסתור ומגורים.

נסיעה בין הכרמים של ענבי טלי

בור מים 15-20 מטר - בקרקעיתו לא מעט מים

ממשיכים למספר שעשועי עבירות בין השטחים החקלאיים לאורך נחל אדוריים וממשיכים מזרחה לתצפית מנקודה גבוהה שמשקיפה, כמעט, עד הים...

את הטיול סיימנו בארוחת צהרים מפנקת של שקשוקה, רטבים, חומוס , טחינה ועוד עם נוף מדהים...

תודה לכולם ונפגש בטיול הבא של בית הלוחם

טיול/מפגש 5 - מנחל כסלון לנחל רפאים - מאי 2026

מדריך : קובי בצלאל

טיול חמישי עם חבורת הג'יפאים הגיבורים מבית הלוחם שמטיילים איתנו כמעט מידי שבוע לפינה נחמדה אחרת ברחבי הארץ. קבענו את נקודת המפגש בשולחנות הפיקניק המוצלים ביער הקדושים ואחרי קפה ותדריך קצר יצאנו לדרך.

יער הקדושים

יער הקדושים הוא יער שניטע על ידי הקק"ל בהרי ירושלים, היער ניטע על שתי גדותיו של נחל כסלון, בין השפלה במערב ומושב שואבה במזרח. בניגוד ליערות קק"ל אחרים, יער הקדושים ניטע לא רק למטרות ייעור, אלא להנצחתם של מיליון וחצי ילדים שנספו במהלך השואה ("הקדושים"). ביער נטועים כ-6 מיליון עצים לזכר הקורבנות, ובפינות שונות ביער ניצבים מצבות ולוחות שיש הנושאים את שמות הקהילות היהודיות שנמחו. בנוסף, האנדרטאות ביער גם מציינות את חסידי אומות העולם ואת התורמים שאפשרו את הקמת פרויקט זה ובאתר נערכים מדי שנה טקסי זיכרון ביום הזיכרון לשואה ולגבורה.

השביל מלווה את נחל כסלון לאורך יותר מ-10 ק"מ. הדרך יפיפיה, מטפסת ויורדת משלוחה אחת לאחרת ובינהן ערוצי נחל וצמחייה עמוסה ומגוונת. אל מול כל עומס הצמחייה וגווני הירוק, עומדות שלוחות עצומות שכל העצים והצמחייה עליהן שחורה ומפוייחת, עדות לשריפות הרבות שהתחוללו באזור בשנים האחרות. מראה מבאס ויחד עם זאת מרהיב ביופיו.

נחל כסלון

אחד הנחלים הגדולים בהרי יהודה. מקורותיו נמצאים באזור גבעת הרדאר והישוב הר אדר, ומשם הוא יורד בתלילות דרומה וחוצה אל כביש ירושלים-תל אביב באזור הכפר אבו גוש. על המדרונות התלולים של עמק הנחל התחתון נטוע יער הקדושים ומיד אחרי יציאתו לשפלה, פונה הנחל לדרום מערב ונשפך אל נחל שורק הגדול באזור בית שמש.

המשכנו על השביל הכחול לכיוון מזרח לתוך גן לאומי הרי יהודה מצפון לישוב רמת רזיאל ובמפגש השביל עם נחל הטייסים פנינו צפונה, התחברנו לשביל ישראל ונצמדנו שוב לנחל כסלון עד למעיין הנמצא בפאתי הכפר עין רפא בערוץ נחל כסלון, הנקרא בערבית עין אל עָמוּר.
מזה כחודש מתחם המעיין כולו בשיפוץ מסיבי ונראה שכולנו נהנה ממנו בזמן הקרוב.

עין לימון

נקרא כך משום שהבאים למקום בימי קדם לא ידעו להגות נכון את שמו הערבי של המקום. השם האמיתי הוא עין לימור ולא עין לימון כפי שרבים קוראים לו בטעות. במקום בריכה בגודל 2.5X2.5 מטר ובעומק של 1 מטר. המים מגיעים ממערה סמוכה עם נביעה שניתן להיכנס ישירות אליה או דרך נקבה באורך חמישה מטרים.

חזרנו לרכבים ויצאנו בטיפוס ארוך ומעט דרדרתי עד למפגש השביל עם כביש 395 הצמוד לקיבוץ צובה, חצינו את הכביש ונכנסנו מיד לשביל הירוק שהוביל אותנו לשמורת הר הטייסים ולמעיין הבא, עין טייסים.

עין טייסים

מעיין שכבה עם שתי נביעות בתוך מערה מלאכותית, היוצא דרך נקבה קצרה אל בריכה בגודל 2.5X3.5 מטר. עומק המים מאפשר טבילה הגונה אך המים אינם ראויים לשתייה. סביב למעיין עצי קטלב בעלי גזע חום אדמדם ופירות אדומים. מן הבריכה יש תעלות עתיקות שהוליכו אל הטרסות מסביב ולכיוון בית החווה העתיק שהיה במקום.

חזרה לרכבים והמשכנו על השביל הירוק שהוביל אותנו ליער סטף ולאחר ירידה ארוכה ומפותלת, לגשר הרפאים, שהוא נקודת מפגש של השביל עם נחל שורק, מסילת הרכבת הישנה לירושלים וכביש 386.

נחל רפאים

נחל רפאים הוא נחל אכזב בהרי יהודה המנקז את כל אזור דרום מערב ירושלים וסביבותיה. אורך הנחל כ-20 ק"מ והוא מתחלק לשלושה חלקים עיקריים: בחלקו העליון עובר הנחל בתוך העיר ירושלים, בתחומי עמק רפאים דרך המושבה הגרמנית וממשיך דרך שכונת קטמונים עד לאזור קניון מלחה וגן החיות התנ"כי. החלק השני של הנחל ידוע גם בשם עמק לבן. בקטע זה הנחל יוצא מהשטח הבנוי ומתחתר לעמק בעומק 200-300 מטר. על מדרונותיו נובעים הרבה מאוד מעיינות שכבה דוגמת עין לבן ועין חניה, ועל מדרונותיו בנויים המושבים אורה ועמינדב והכפרים ואלאג'ה ובתיר. חלקו האחרון של הנחל הוא קטע יפה, עמוק ומפותל. מהכפר בתיר ואילך מכוסים מדרונות הנחל התלולים ביערות קק"ל ונוצרים בו נפתולים רבים. סיומו של הנחל במפגש עם נחל שורק, מתחת לכביש ירושלים - בר גיורא. לאורך כל מסלולו של הנחל מלווה אותו מסילת הרכבת הישנה מירושלים לבית שמש, אך רק בקטע משכונת מלחה והלאה היא עודנה פעילה.

את מעבר הנחל חצינו עם שפריצים פוטוגניים וכאן בעצם מסלול הטיול שלנו מסתיים. מיד לאחר הנחל השביל פוגש את כביש 386, אנחנו עולים עליו וכעבור נסיעה קצרה מגיעים לארוחת צהריים מפנקת במסעדה בבית נקופה.

תודה לכם חברים,
היה כיף גדול לטייל איתכם..
להתראות בטיול הבא,
קובי

טיול / מפגש 6 - טיול בנחל סכר

הדריך: אופיר אביב