סיכום טיול ג'יפים - הר חורשן ורמות מנשה, שבת 9/5/26

כמו שהתרגלנו בימים שאחרי המלחמה, כאשר שום דבר אינו צפוי וקשה לתכנן קדימה, גם הפעם ההרשמה לטיול התנהלה בעצלתיים עד כמעט ליום הטיול עצמו, ואז לפתע כולם הגיעו והקבוצה התמלאה לשמחתי הרבה, ולא סתם התמלאה – באנשים מוכרים וטובים, נהגים ונהגות מצויינים/ת חלקם שמטיילים איתי בקביעות, וחלק שעברו אצלי הדרכות, ברכבי שטח טובים ובעלי יכולות, ג'יפים בשפה המקובלת – רוביקונים, ג'ימנים, ברונקו, לנדקרוזר, דיפנדרים – כאלה שאין להם מגבלות בעבירות ושאפשר להוביל אותם גם לאתגרי עבירות שיתקבלו בברכה, ויהיה לנו טיול ג'יפים מעניין עם הרבה היילייטים.

לטיול חג שבועות בהדרכת דרור ברלי - הקליקו כאן

לכל המסעות הקרובים ולחג שבועות - הקליקו כאן

המסלול מתחיל בתחנת הדלק בצומת עדה, ונכנס לשמורת הר חורשן מדרום, סמוך לגבעת עדה וגבעת ניל"י, דרך נחל סנונית בינות לכרמי גפן מוריקים, ומיד על ההתחלה מתקל שביל זרוע בולדרים שמחייב שימוש בהילוך כוח LOW וניתוב עירני מדויק ומכניס אותנו ל"אווירת חורשן", עד להפסקת ארוחת הבוקר ב"מזבח" הסמוך לחרבת טאטא – פינת חמד מוצלת שמתאימה גם לקבוצות גדולות שקל מאוד לשכוח את עצמנו שם....

אחרי מילוי הבטן במטעמים, אנו מטפסים אל הר חורשן בשביל באדום שפעם היה מאוד מעניין לנהיגה ולפני כשנתיים-שלוש שוטח לחלוטין והתנועה בו זורמת. אני לא מודאג, הטבע ירים את ראשו והדרך תחזור להיות מאתגרת תוך כמה חורפים בלבד, ואתגר העבירות הרציני של היום לפנינו – "המעלה הלבן" שפעם היה אפשרי גם לרכבי שטח סטנדרטיים בעלי הילוך כוח אבל ריבוי כלי הרכב הפך אותו לקשה ביותר ואפילו מסוכן, שהטיפוס בו מחייב כלי רכב משופרים בכבדות. אנחנו היום רק יורדים את המעלה, לכאורה פחות קשה כי הגרביטציה לצידנו, אבל גובה המדרגות מבטיח נזקים בחלק מכלי הרכב ודרמות גדולות. אז כל מי שחוש וזה בסדר גמור – יכול לרדת מהשביל העוקף ולהמתין לנו למטה, בזמן שאני מוריד את הסופה שלי בהכוונתו של שי – זה לא פשוט כאן בכלל עם גיר ידני, צריך הרבה סבלנות ועצבי ברזל, פה ושם ברזלים בגחון ובזנב פוגשים בסלעים, אבל חיש קל הסופה חונה למטה בצד, ואני מטפס ברגל כדי לכוון את כל השאר.
עקב בצד אגודל ובזהירות מרובה, כל הכלים מהקבוצה יורדים בזה אחר זה. זה מפחיד, זה מלחיץ, צריך פה תכנון ודיוק. כלי רכב קצרים עלולים להפיל גלגל קדמי לבור עמוק ולהתהפך ולכן חובה להיות מודע לכך בכיוונים, והנהגים/ת מצידם צריכים להיות ממושמעים/ת ולבטוח במכוון. זה הצליח לי, גם הודות למשמעת עצמית, תגובות מהירות ושיתוף פעולה מלא של כולם ועל זה כל הכבוד.

אחרי המעלה הלבן, הטיפוס לנ.ג. 186 ולעצירת המנוחה הבאה בראשו, כבר עובר עלינו די בקלות. הגבעה הגבוהה ביותר בשמורת הר חורשן מציעה תצפית פנורמית מרהיבה לכיוון צפון, צפון מזרח וצפון-מערב, עם רמות מנשה, כביש 6, יקנעם ומורדות הכרמל הדרומיים פרוסים מולנו ולרגלינו. זו נקודה מיתולוגית בדברי ימי הג'יפאות העברית בישראל, אבל הטיפוס אליה מהמדרון הצפוני כבר גבה קורבנות, מה שאילץ את הרשויות לחסום את העליה הזו בגדר ברזל מכוערת שמעיבה על יופיו של המקום, ומאפשרת טיפוס רק מהמדרון הדרומי. בנוסף לכמויות האשפה שחלק מהמבקרים כאן נוהגים להשאיר בחוסר אכפתיות. זה חבל, אבל זה מה שיש.

המשך הנסיעה בציר עובר במנהרה שמתחת לכביש 6 לעבר עין מחוללים וקיבוץ רמות מנשה וצמוד לערוצו של נחל שלף, אל כביש 672. לאחר כברת כביש קצרה, אנו יורדים שוב לשטח ליד מושב בית העמק אל נחל השופט, אל רמות מנשה שמהוות "שמורה ביוספרית" - אזור המוכר על ידי אונסק"ו, המשלב שימור טבע ומגוון ביולוגי עם פיתוח בר-קיימא ופעילות אנושית. בניגוד לשמורת טבע רגילה, המרחב הביוספרי כולל התיישבות, חקלאות ותיירות, ומטרתו לאזן בין צורכי האדם לסביבה.

חולפים על פני עין ריחניה התחתון, היכן שעד מלחמת "עם כלביא" היתה אחת מנקודות החן המרהיבות – "מערת הריינג'ר", מעין מנהרה עשויה סבך קני סוף מעל לפלגי מים זכים זורמים, אולם נפילות של רסיסים גרמו לשריפה גדולה שכילתה את סבך הקנים ומערת הריינג'ר כבר איננה עוד.

סוג של "פיצוי" פוטוגני מספק מעבר המים העמוק של נחל השופט שמעביר את השיירה לגדתו הדרומית של הנחל ומשם אל עמק השלום ודרך הסולינג המטלטלת החוצה אותו לכיוון דרום אל כביש 6953 אותו חוצים בצמוד לבסיס הגדנ"ע לשעבר ג'וערה, זה שבו התקיימו קורסי המ"כים של ארגון ההגנה בימי טרום קום המדינה ואחר כך היה בסיס גדנ"ע, עד שננטש. המקום כיום סגור ומסוגר וחבל שאף רשות לא משקמת אותו כמחווה לעברו.

האטרקציה הבאה שלנו היא גבעה 400 שבגובה של 398 מטרים היא הנקודה הגבוהה ביורת ברמות מנשה והיא מהווה גם "נון-טריג", כלומר נקודת טריאנגולציה - נקודת ציון גאודזית בשטח, המזוהה במפות טופוגרפיות כמשולש עם נקודה. נקודות אלו מסומנות בבטון או בברזל, משמשות למדידות מדוייקות, קביעת גובה, וניווט, ומתוכננות כך שניתן לראות מהן לפחות שתי נקודות טריג נוספות.
הדרך לגבעה 400 עוברת בטיפוס שביל תלול עם הצלבות ושפ"צים, וכאשר כבר מגיעים נהנים מתצפית נוף פנורמית מהממת של 360 מעלות על כל הסביבה – החל מאום אל פאחם דרך מישור החוף, מחדרה בדרום ועד חוף הכרמל במערב, הר הכרמל מצפון ועמק יזרעאל בצפון-מזרח.

הלג האחרון של המסלול יורד באותו שביל תלול בו טיפסנו, לאחר עיכוב קצר בשל צמיג שנקרע, לכיוון הציר הכחול שנע מערבה דרך עין כפר לכיוון אבן יצחק וגבעת הרקפות. מכאן דרך הציר הסלול המוביל אל בא"ח גולני, מעבר מתחת לכביש 6 ונסיעה לאורך מקטע מנחל תנינים לסיום על כביש 6533, סמוך למושב עמיקם.

הטיול הזה התאפיין באוירה נינוחה ואנשים מדהימים שהפליאו בנהיגה, בעזרה הדדית ובמצב רוח מרומם, והוא אחד הטיולים בו הכי נהניתי לאחרונה. זה המקום להודות אישית לכל אחד ואחת מהמשתתפים, שבסופו של דבר מה שקובע בטיולים אלה האנשים, ובטיול הזה זכיתי בחבורה מובחרת באמת. תודה לכולכם/ן, וניפגש שוב בקרוב בטיולים!

לעוד מסעות והדרכות בארץ ובעולם:

למסעות הבאים בארץ - הקלק כאן
למסעות הבאים בעולם - הקלק כאן
להדרכות הנהיגה הבאות - הקלק כאן