טיול מועדון דאצ'יה 4X4 דאסטר וביגסטר – מעיינות בהרי ירושלים 8/8/26

חודש אוגוסט הוא עונת-מלפפונים ידועה בענפים רבים ובמשק שלא פוסחת גם על כל מה שקשור לטיולים בשטח. קצת קשה להוציא אנשים מהבית הממוזג כי חם נורא בחוץ, והחום עושה את רובנו "כבדים" ומוריד את המוטיבציה להזיז איברים. אבל מועדון דאצ'יה דאסטר זה סיפור שונה לחלוטין שמתאפיין בדפוס חשיבה אחר – כאן היתה היענות מרשימה שמילאה חיש-קל שתי קבוצות מלאות "עד הפקק"!




את נקודת מפגש הבוקר ברחבת החנייה המוצלת ליד משרדי קק"ל הסמוכים לכביש 44 ומחלף שמשון, ניצלנו לארוחת בוקר בפריסה מפנקת של חומוס משובח, פלאפלים פריכים, צ'יפסים זהובים, סלטים ומאפים לרוב.


לאחר שכולם שבעו, התדריכים וחלוקת מכשירי הקשר, יצאנו לדרך. שתי השיירות הארוכות יצאו בסדר מופתי ובמהירות למסלול שמתחיל ביער אשתאול, אל אתגרון העבירות הראשון שהוא גם עצירה להסברים על "דרך בורמה" ושתי האטרקציות הסמוכות זו לזו - ה"סרפנטינות" ו"צינור השילוח".

דרך בורמה

"דרך בורמה" הישראלית היא דרך עוקפת באורך כ-15 קילומטרים, שנפרצה ביוני 1948 במלחמת העצמאות מאזור חולדה לשער הגיא. הדרך נסללה כדי לעקוף את מתחם לטרון בשליטת הלגיון הירדני, שחסם את הכביש הראשי לירושלים, והיוותה את "צינור החמצן" (מזון, תחמושת ומים) לעיר הנצורה. היא נקראה על שם דרך בורמה המקורית באסיה שנסללה ע"י בעלות הברית ב-1941 על מנת להוביל אספקה לצבא סין ואורכה היה כ-1,100 ק"מ.

רקע היסטורי:

• הטלת המצור: במאי 1948 השתלט הלגיון הירדני על לטרון וניתק את הגישה לירושלים.
• פריצת הדרך: לאחר כישלונות בנסיונות כיבוש משטרת לטרון, איתרו אנשי חטיבת הראל ו"ההגנה" נתיב שְׁבִילִי עביר לכלי רכב בגבעות שמדרום ללטרון.
• תפקיד מבצעי: הדרך שימשה להעברת שיירות ג'יפים ומשאיות עמוסות באספקה חיונית לירושלים עד לפתיחת צירים אחרים

• מיקום וגישה: הדרך עוברת בפארק רבין (יער הראל ויער אשתאול), מתחילה באזור מצפה הראל (כביש 44) ומגיעה סמוך לשער הגיא.
• אופי המסלול: ברובו שוטח והותאם גם למכוניות פרטיות רגילות בנהיגה זהירה, אבל נשארו בו גם קטעי דרך דוגמת הקטע הקצר המכונה "הסרפנטינות" שהוא מהמורתי ומשובש מאוד, ועביר רק לרכבי שטח/פנאי בעלי הנעה כפולה ומרווח גחון שיאפשר ירידה או עליה ללא נזק, וכמובן לאופנועי שטח, וטרקטורונים וכו'.
• אתרים לאורך הדרך: כולל תצפיות נוף, שלטי הסבר היסטוריים, אנדרטה למשוריינים וסמלי מורשת מטעם הקרן הקימת לישראל (קק"ל).

מפעל השילוח

במקביל ל"דרך בורמה" הוקם גם "מפעל השילוח" - קו צינורות מים עם שתי תחנות שאיבה, שעקף את לטרון מבריכה ליד חולדה ועד שער הגיא, שאיפשר הזרמת מים לירושלים הנצורה, ואשר תוכנן על ידי מהנדס המים שמחה בלאס על ידי חברת מקורות.
הצינורות ששימשו לצורך המפעל נרכשו על ידי בלאס בסוף 1945 בארצות הברית ובאין קונה (הרכישה לא אושרה על ידי המוסדות) שילם בנק אנגלו-פלשתינה (בנק לאומי) בעד הצינורות והם היו משועבדים לו. מספר ימים ארכה ההתדיינות בין הגורמים השונים (הבנק, האוצר, עיריית ירושלים וחברת "מקורות") על התשלום בעד הצינורות, עד שהם שוחררו מן השעבוד וניתן היה להתחיל בעבודה.

הירידה ב"סרפנטינות" לא מסובכת, אבל היא מהמורתית ומשובשת מאוד וקל מאוד לפספס בורות או אבנים גדולות ולגרום נזק לרכב. נדרש כאן כיוון מבחוץ, וכבמטה קסם כולם עוברים בלי בעיה, כי בכל זאת, כולם כבר יודעים שדאסטר לא פראייר בכלל – הג'יפון הכי קרבי ובעל יכולות מבין כל הכלים בקטגוריה שלו.



מרוצים מרמת הביצוע, המשכנו סביב הציר המקורי של דרך בורמה, עם סטיות קלות לפה ולשם כדי להשתעשע בעליונת קטנה פה, ובציר צדדי מעט יותר בתולי שם, ומהר מאוד הגענו לקטע קישור קצר על כביש 38 שהוביל אותנו אל יער הקדושים. כאן הציר אמנם סלול באספלט, אבל מתפתל בסרפנטינות אמיתיות בערוצו הצר והעמוק של נחל כסלון, מטפס ומטפס ומעניק תצפיות נוף יפות, לכיוון המפגש עם כביש 395, שם אנו מחנים את הדאסטרים וצועדים כמה דקות ברגל במורד הכביש לטבילה ראשונה להיום ב"עין כסלון".

עין כיסלון

מעיין קטן ויפהפה בהרי ירושלים, ליד מושב כיסלון וכביש 395. יש בו בריכה קטנה בצורת אליפסה, בעומק של כ-1.20 עד 1.40 מטר עם מדרגות יורדות, לצד עץ תאנה וצל. ההליכה אליו ממגרש החניה אינה ארוכה במיוחד (אורכת רק כמה דקות) אבל קחו בחשבון שהדרך בחזרה לרכב היא כולה בעלייה תלולה.

פרטים ודרכי הגעה:

• מיקום: הרי ירושלים, ליד מושב כיסלון ויער הקדושים.
• גישה וחניה: חונים ברחבת חניה מסודרת הצמודה לעיקול הכביש הראשי (כביש 395).
• עלות: חינם.

מעין כסלון אנו נוסעים על המשך דרך הנוף המסומנת בכחול לכיוון מושב גבעת יערים, פונים שמאלה לכיוון גבעת מיש ויורדים אל נחל כסלון ב"צומת ה-H" פונים ימינה לכיוון עין לימון, מעיין הממוקם בסמוך לכפר עין-ראפה וקיבוץ צובה.

עין לימון

עין לימון או בשמו הרשמי "עין לימור", ובערבית עין אל-עמור, הוא מעיין שכבה קסום ויפהפה הנמצא בהרי ירושלים, סמוך לכפר עין ראפה ולרכס צובה. המעיין נובע מתוך מערה קטנה, ממנה זורמים המים דרך נקבה אל תוך שתי בריכות - העליונה קטנה ועמוקה וצוננת המלאה במים לאורך כל השנה, וישנה עוד ברכיה נמוכה יותר וגדולה מעט יותר שצמודה לרחבת החנייה.

לאחר תקופה ארוכה בה המים לא היו מזמינים בלשון המעטה, המקום עבר שיפוץ וניקוי וכיום הבריכות נקיות ומענגות לטבילה.

פרטים מרכזיים על עין לימון / עין לימור:

• מיקום: הרי ירושלים, (סמוך לכפר עין-ראפה וקיבוץ צובה).
• אופי המקום: המים מגיעים דרך נקבה קצרה מתוך מערת הנביעה ונשפכים לבריכה בנויה (בעומק של כמעט מטר ועד מטר וחצי בהתאם לעונה ולתחזוקה).
• גישה: הגישה לנוחות המבקרים קלה יחסית ומתאימה לכל רכב פרטי (מכיוון עין-ראפה) או לרכבי שטח (מכיוון צובה ונחל כסלון), מה שהופך את המקום לפופולרי מאוד, במיוחד בימי הקיץ החמים.
• היסטוריה ושם: השם "עין לימון" הוא שיבוש של השם הערבי עין אל-עמור או השם עין לאמור. המקום כולל שרידים עתיקים מהתקופה הרומית ששימשו בעבר להשקיית השדות החקלאיים של הכפר הסמוך.

גם כאן, וכמו בעין כסלון, הקבוצה לא התביישה לקפוץ למים הצוננים ולהתרענן. ולאחר הטבילה, ארוחת צהריים קלה בצל החורשה שלצד הדרך המטפסת מעין לימון לכיוון צובה. מכאן אנו חוצים את כביש 395 ויורדים בציר מסומן בירוק המתפתל למרגלות הר הטייסים אל הטבילה האחרונה להיום, בברכיה שהיא גם הגדולה והיפה מבין השלוש – הלא היא עין טייסים.

עין טייסים

מעין שכבה עם שתי נביעות בתוך מערה מלאכותית, היוצא דרך נקבה קצרה אל בריכה בגודל 2.5 מטרים על 3.5 מטרים. עומק המים כמטר אחד, מאפשר טבילה מרעננת אך המים אינם ראויים לשתיה.
סביב למעין עצי קטלב בעלי גזע חום - אדמדם ופירות אדומים. מן הבריכה יש תעלות עתיקות שהוליכו אל הטרסות מסביב ולכיוון בית החווה העתיק שהיה במקום. המקום שופץ לפני כשלוש שנים לזכר צביקה ("זיגי") זיגלבאום שנהרג ב1987. השביל הירוק מצפון מזרח עביר לכל רכב.

פרטים מרכזיים על המעיין:

• מיקום: הרי ירושלים, (סמוך לכביש 395, הר הטייסים וקיבוץ צובה).
• אופי המקום: המים מגיעים דרך נקבה קצרה מתוך מערת הנביעה ונשפכים לבריכה בנויה (בגודל 2.5 מטרים על 3.5 מטרים ובעומק של כמטר אחד).
• גישה: הגישה לנוחות המבקרים קלה יחסית ומתאימה לכל רכב פרטי (מכיוון צובה) או לרכבי שטח (בעליה מכיוון נחל שורק), מה שהופך את המקום לפופולרי מאוד, במיוחד בימי הקיץ החמים. רחבת החנייה בעיקול השביל וממנה הליכה קצרה של כמה דקות הכוללת טיפוס במדרגות.

השם "עין טייסים" על שם סמיכותו להר הטייסים בו נמצא אתר ההנצחה הראשי לטייסי חיל האוויר.

מסלול טיול מפורט לעין טייסים, לעין כסלון ולעוד מעיינות בסביבה

נחל שורק לסיום

כמו לכל דבר טוב, גם לטיולים יש סוף, ואחרי שלוש טבילות, נותרה לנו רק עוד כברת שביל לא ארוכה בירידה, לחציית נחל שורק הזורם – הפעם לא אנחנו אלה שטובלים אלא הדאסטרים, שחוצים את המים תוך השפרצות לכל עבר לטובת הצילומים של רונן, ועוד טיול של מועדון דאסטר הסתיים מהר מדי, כי כולם נהנו וגם אנחנו. תודה גדולה לפריזבי - יבואני דאצ'יה ולכל אחת ואחד מהמטיילים בשתי הקבוצות המצויינות שעשו לנו יופי של יום. נהנינו להוביל אתכם ומקווים לפגוש אתכם שוב בקרוב בטיולים הבאים – אריק ודרור.

עוד תמונות מהקבוצה של אריק:

עוד תמונות מהקבוצה של דרור:

לעוד מסעות והדרכות בארץ ובעולם:

למסעות הבאים בארץ - הקלק כאן
למסעות הבאים בעולם - הקלק כאן
להדרכות הנהיגה הבאות - הקלק כאן