ראש השנה 2026 ולמעשה תחילת עונת הטיולים במדבר, כמובן ששנה חדשה לפנינו ומה יותר משמח מלפתוח את השנה בטיול ארוך? כמה ארוך - ארוך מאוד, בחברת אנשים כל כך מיוחדים שהצטרפו לטיול, והפעם עם אלמה בתי, שגם הפעם היתה איתי בחוויה מיוחדת. הרי במשקפיים שלנו לחוות חוויה, כל חוויה, בעיקר בחגים ביחד הם חלק מאותם זכרונות וקשר שנשמר לאורך המון המון שנים...
אני אישית זוכר את כל המטיילים שהיו איתי בטיולי הדגל ומאוד מאוד שמח לפגוש אותם איתי שוב לאורך ציר הזמן של החיים.
השנה המסלול שנבחר - חוצה הערבה, הוא למעשה מסע אחד גדול ומהיר שמתחיל בנאות הכיכר, שנמצאת בדרום ים המלח, ומסתיים בהר ברך - שנמצא על הרכס שמשקיף על פארק תמנע, סמוך לאילת. מדובר במסע של 330 קילומטר, אשר חוצה את הערבה מצפון לדרום, לעיתים בצד המזרחי של הגבול ובחלקו בצד המערבי. חוצה אתרים, יישובים, נחלים ואת רוב מה שיש למדבר שלנו ולערבה - להציע!
לטיול הגיעו חמישה כלי רכב וביום השני הצטרפו עוד שניים, כל אחד ואחת מהמטיילים שהגיעו לטיול תרמו את חלקם בהוויה, בעזרה ובהתנהלות - מה שהביא אותנו בסוף הטיול לתוצאות מושלמות. למה אני קורא תוצאות מושלמות? אין לחץ, קמים בבוקר בכיף, השעון מחוץ לתמונה, מגיעים לחניון שעה לפני חשיכה, מסיימים את הטיול כשכולם עייפים ומרוצים בשעה חמש בערב בכביש.
נפגשנו בבוקר היום הראשון לטיול בחניון עין תמר. בלבול ראשון, עיכוב ראשון שעלה לנו ב-40 דקות ראשונות, בהן הלחץ מנסה לבדוק אם יש מקום להצטרף לטיול. אבל כמו שהסברתי למטיילים - אל חשש, הכל בסדר! כאשר הגיעו כולם ביצענו את שיחת ההיכרות, התארגנות, בטיחות וכל מה שצריך על מנת לעבור את הטיול בשלום ויצאנו לדרך בנחל עמציהו.
מדובר בציר מהיר אשר נע מעין תמר ומסתיים בחצבה - ישר להפסקת הבוקר הראשונה, סידורים אחרונים בתחנת הדלק וממשיכים. בנקודה זו עלינו על דרך השלום. מדובר בדרך שנסללה לאחר הסכמי השלום עם ירדן, שביל-כביש הנע ומספק תצפיות לאורך גבולנו עם שכנתנו ממזרח.
כאן, בנקודה זו, כבר הבנתי שהמטיילים שאיתי יודעים לזוז מהר, מתנהלים כמו שצריך וכיוון שאנחנו קבוצה קטנה מצאתי חלון הזדמנויות לספק להם ולנו עוד ריגוש קטן, עוד נקודת נוף יפה ומול נחל קצרה קיבלתי את ההחלטה שעולים למעלה לנקודת המשמר ולבאר, אל תצפית נוף שלדעתי היא בין היפות שיש כאן באזור וכך גם עשינו.
מעלה קצרה הוא מעלה שמיועד לרכבים עם הילוך כוח. איתנו בקבוצה היה גם רכב מסוג דאצ׳יה, אבל מי שנוהג בו הם אנשים מיוחדים ואני סומך עליהם, לכן החלטנו לעלות ועלינו בלי שום בעיה! הגענו למעלה, נהנינו מהנוף, מהאוויר והמשכנו למטה בחזרה להמשך הטיול כפי שתוכנן.
גם את הירידה הצלחנו בקלות, באמת כבוד לנהגים שלחלקם אין כמעט ניסיון בשטח! לנהוג בצורה כזו - לעלות ולרדת כמו שצריך ללא בעיות וללא נזקים - הכבוד.
לשמחתנו כשירדנו הנחל היה פנוי מרכבים וכנראה שלא עברה בו שיירה בזמן האחרון, הדרך החוצה רצופה, למעט עצירות לצפייה בצבאים שנתנו לנו טעימה מהיופי של המדבר.
לקראת השעה ארבע הגענו לנחל ברק. זו הנקודה שהיא האופציה הראשונה לחניון הלילה וכמו שציינתי אנחנו קבוצה קטנה שנוסעת טוב, אז החלטתי להדרים ולהיכנס לחצייה של נחל פארן עד באר אדה, נסיעה מהנה בשעות אחר הצהריים. זה מאוד גבולי אל מול השעון ואל מול חוקי שמורות הטבע, אבל סמכתי על הקבוצה ואנחנו נצליח להגיע שעה לפני החשכה לחניון! וכמו שחשבתי כך גם קרה...
עברנו את הציר בהנאה גדולה, בשילוב של תצפיות על בעלי חיים. נסיעה איטית וזהירה איפה שצריך ונסיעה מהירה היכן שמתאפשר. וכך שעה לפני שקיעה הגענו לחניון הלילה באר אדה והתמקמנו במקום.
את הגיבוש של הקבוצה היה כבר ניתן להרגיש מיידית מהשיחות, שיתוף הארוחות ההדדי, הצחוקים, העזרה וכל מה שאפשר לבקש בטיול שכזה.
בבוקר של היום השני הצטרפו אלינו שלושה רכבים - האחד איש יקר שנוהג במפלצת מרשימה ביותר, הוא אותו האיש אשר אחראי על צילומי הרחפן המדהימים שצולמו לאורך הטיול. השני חבר אישי ויקר שמצטרף איתי ומטייל איתי בארץ ובחו"ל לא מעט שנים. השלישית הגברת הנחמדה שהגיעה מאילת, ולמרות התקלות והעיכובים וכל הדברים שקרו לא זזנו מנקודת המפגש עד שהיא הגיעה ובאנרגיות הטהורות שלה עם החוויות שעברנו אפשר לסכם היה שווה הכל!
השעה כבר עשר בבוקר ושוב פעם אני רואה מבטים מודאגים לגבי השעה ומה נספיק ומה לא נספיק. הסברתי לקבוצה - אנחנו במדבר, השעון הקובע הוא השמש, זה לא אותו שעון של העיר, לפחות לא אצלי...
יצאנו לדרך אל שמורת הנחלים הגדולים, דרך עפרן, המתווכים וכל הצירים המהירים שמובילים אותנו עד למעלה הכלף, אשר נמצא בבקעת עובדה. לקראת צהריים הגענו לעצירת צהריים בבקעת ציירים, הרי זה פלא שאנחנו בדיוק בזמנים שתכננו עבור הטיול.
כמובן שיש זמן וכולם טובים, היידה נכנסים לנחל מתק ונחל בטמים, בין הצירים היפים שיש באזור וכוללים גם קצת אתגרי עבירות כאלה ואחרים. מדובר במסלול חובה למי שלא ממהר לסיים את היום.
גם את זה צלחנו בשלום וגם את המעלה אשר נמצא ביציאה מהנחל. בנקודה הזאת אביע את דעתי האישית - מדובר במעלה מאוד מאוד מסוכן, אשר דורש תזמון, תקשורת ואמון בין הנהג למדריך. להגיד שלא חששתי - חששתי. אני מזכיר שחלק מהנהגים הם ללא ניסיון רב בשטח. אבל כשהגענו כולם למעלה והכל היה בסדר היה לי ברור שההרגשה והביטחון בין הנהגים מוצדקת.
משם עלינו להר ברך לתצפית. אין ספק שזאת אחת התצפיות, אם לא
ה-תצפית שיש בנגב, אשר משקיפה על הערבה, על בקעת תמנע ושכנתנו ירדן ממזרח. מכאן הדרך החוצה זרמה כמו שאנחנו יודעים בכיף עד שיחת הסיכום.
בשיחת הסיכום שמחתי לשמוע שכולם נהנו מהחברה ומהמסלול, ומכל האתגרים שעברנו בדרך.
לאלמה בתי היקרה - תודה רבה על הסיוע לאורך הטיול, תודה על החוויה ואנחנו כבר עוד כמה ימים במסע חוצה נגב סוכות.
למטיילים - תודה רבה לכם על הכל, שמחתי להכיר כל אחד ואחת מכם ואני בטוח שניפגש שוב. נהניתי מאוד לרשום את חוויית ראש השנה 2026 בחברתכם.
צאו בדרכים טובות וניפגש בקרוב.
היום השני למסע
תגובות