שטח 4X4 > מבחני דרכים > מבחני רכב

איסוזו דימקס - מיישר קו (כמעט)

דווקא כאשר הממשלה סגרה את קטגוריית הטנדרים התחרות בה הופכת לצמודה ביותר. מבחן ראשון לאיסוזו דימקס עם כוח

חיי הפועלים מעולם לא היו טובים יותר. רכבי העבודה של פעם הפכו לרכבי פנאי מענגים, עם מכלולים ותכונות הגורמים להם להישיר פנסים עם SUV וכמעט לא להתבייש בדבר. שכחו מהדיזלים הרועשים והחלושים של פעם – היום יש לנו מסילה משותפת והמון סוסים. שכחו מתאי הנוסעים הספרטניים של פעם – היום יש לנו פלסטיק איכותי, בקרת אקלים ורמת הגשה שאינה מעליבה את המשפחה. נכון, התצורה והמכלולים מותאמים לנשיאת משאות כבדים, אבל אין זה מופרך היום לטעון שטנדר יכול להוות חלופה הולמת למכונית משפחתית, או ל-SUV.

פורץ הדרך

כמעט ארבע שנים עברו מאז הגיע אלינו דימקס, מחליף רב המכר של איסוזו בארץ, איפון. דימקס היווה מדרגה יציבה במעלה מהפכת הטנדרים, כאשר הוא בעצם המשיך את דרכו של מיצובישי מגנום שבשנת 1998 הביא לקטגוריה מראה ונוחות שלא היו מוכרים בה. דימקס הוסיף קצת בנושא תא הנוסעים, ובעיקר הוסיף סוסים. מה לעשות, צריך מדרגת ביניים בין 100 הסוסים של טנדרים מלפני עשור ועד 170 הסוסים הנהוגים היום בקטגוריה.

פורץ הדרך

כיום, עם 175 סוסים של שיאן הקטגוריה, ניסאן נווארה, דימקס מתמקם קרוב מאוד לפסגה עם 163 סוסים במנועו – דיזל מסילה משותפת מודרני, כמובן. בעידן בו טנדר צריך יותר ממנוע גם לדימקס תא נוסעים מרווח ומהודר, תיבת הילוכים אוטומטית ושלל תפנוקים. לדימקס, כמו לשאר הקבוצה (ניסאן, טויוטה, מאזדה) תיבת העברה פשוטה, וכך נשאר מיצובישי האנטר הטנדר היחיד המציע הנעה כפולה גם לכביש ומערכת בקרת אחיזה. דימקס נותר בודד בתצורת המתלים מלפנים – מוט פיתול, בעוד לכל מתחריו יתרון על הנייר בדמות קפיצי סליל.

תן לי כוח

אריאל זילבר, שנים לפני שצבע עצמו בכתום, שר את המלים רבות העצמה: ''אווווו, תן לי כוח. אווווו, תן לברוח''. נראה לי כי אם אז בשנות השבעים היה זילבר מטייל במנהרת הזמן לעבר דימקס, או שאר הטנדרים בני זמננו, היה מוצא מענה נאות לתפילותיו. למרות יחסי העברה ארוכים כאורך הקטעים המזויפים בקורות החיים של אסתרינה טרטמן, אין מצב בעולם בו חסר לדימקס כוח. לא ניסיתי להעמיס טונה ולגרור 3.5 טונות של נגרר עם בלמים, אבל סביר להניח כי הטנדר החסון יעמוד במטלה בהצלחה.

תן לי כוח

הדיזל החזק הזה משתייך לעדת מנועי ההזרקה במסילה משותפת. היתרונות לעומת מנוע ההזרקה הישירה הקודם (והקדום) ברורים ומוחשיים בכל עת. יש קצת רעידות וטרטורי דיזל, אבל המנוע מרעיש באמת רק כאשר מבקשים מכל הסוסים לצאת במחול. בכל שאר הזמן מגיע מעט מאוד שאון לאזני הנוסעים ויתרונות הטכנולוגיה ניכרים בחלקות הפעולה בהשוואה ליחידת הכוח הקודמת. נתוני היצרן מלמדים גם על הקטנה משמעותית בצריכת הדלק, למרות נתוני הביצועים המשופרים.

אז נתנו למר זילבר מספיק כוח ועם דימקס אפשר בהחלט לברוח. והוא בהחלט עושה חשק לצאת למסע ארוך. זה מתחיל מהמראה החיצוני המזמין, שעודכן על ידי פנסים נאים מלפנים ופנסי איתות על המראות. בתוך תא הנוסעים הצבעים קודרים, אבל החומרים נאים למראה ולמגע. המושבים מלפנים נוחים, מאחור הם סובלים ממידות טנדריות ומתנוחה טנדרית, אבל המרווח מספק. לוח המחוונים מואר פלואורסנטית והוא בפירוש החלק הכי יפה באוטו הזה. אפשר היה לצפות למערכת בקרת אקלים ולפלסטיקים שישדרו יותר תחושת עמידות.

הסרת אחריות

ראוי לציין ובהבלטה כי הדימקס שנמסר לנו למבחן אינו בדיוק הדגם שיחכה לכם באתר המסירה של חברת UMI. איני מדבר על קשת דקורטיבית, או מגן זה, או אחר – כולן תוספות שגרתיות על רכבי מבחן. דימקס הגיע אלינו עם בולמי זעזועים חליפיים של חברת ''אולדמן'', המוצעים בסדנאות השיפורים עבור כ-4,000 שקלים. לא נהגנו בדימקס עם הבולמים המקוריים, אך מניסיון עם הדור הקודם של דימקס, הבולמים החליפיים שיפרו מהותית את נוחות הנסיעה ואת איכותה, כך שראוי לזכור כי מסקנות המפגש שלנו עם דימקס תלויות באופן ניכר בתוספת משמעותית זו.

הסרת אחריות

תן לברוח

הבריחה מהעיר הייתה קלה ביותר על סיפונו של הטנדר לבית איסוזו. על כוח המנוע וזמינותו כבר דיברנו, נזכיר רק את העידון בתנועה שמאפשרים כוח המנוע, בידוד הרעשים ויחסי ההעברה הארוכים. מהירויות שיוט תלת ספרתיות מעוכלות היטב על ידי המכונה ונוסעיה, גם לזמן ממושך, שכן המנוע נע לו בעצלתיים ובנחת, מוכן לספק את הסחורה בעקיפות והאצות מזדמנות ברגע בו רגל ימין של הנהג מבקשת זאת.

תן לברוח

קפיצי העלים מאחור והבולמים של אולדמן מתחילים במעט קפצוץ נוקשה במהירויות נמוכות, אך משתפרים ככל שהמהירות גדלה והשברים בכביש מעמיקים. כאשר הדרישות גדלות הם מככבים ומבטלים כל נענוע מרכב, או תנועות חרטום בנחישות. אותה תמונה ממשיכה כאשר נוטשים את הכביש ומתחילים לסייר בשטח. דווקא בקצב משפחתי רגוע, החבילה מעט קשיחה לטעמנו, עם יותר מדי זעזועים שמגיעים לישבני שוכני הרכב.

גם בשטח החבילה משתפרת כאשר מבקשים יותר. העלאת קצב הנסיעה משפרת את שיכוך המהמורות כאשר ממש ממהרים, דימקס מגהץ היטב כל בור וגבנון, עד לדרגה בה מנסים לנהוג בו כרכב מרוץ, ואז הוא מרים ידיים בחבטת מתלים, מזכיר כמה טוב הוא היה עד לנקודה זו. כאשר נוהגים מהר, אפשר להפיק הנאה רבה מכוח מנוע רב, מחובר לגלגלים אחוריים ולבסיס גלגלים ארוך. בתצורה זו קל להשליך את הזנב בפניות בעזרת לחץ פיזי מתון של רגל ימין על דוושת המאיץ ולשלוט בהחלקה היטב.

תן לי טכני

לדימקס תיבת העברה הנשלטת על ידי כפתורים קטנים וחמודים באיזור הרדיו. הסידור הזה נראה טוב באולם התצוגה ואולי מתאים למי שישלב יחס העברה נמוך פעם בשנה, והאמת היא כי שילוב להנעה כפולה הוא נוח בשיטה זו. למי שנוסע הרבה בשטח ומשתמש רבות בכל מצבי תיבת ההעברה, העסק קצת מטריד. נכונה העובדה כי שילוב בעזרת ידיות, כמו פעם, היא שיטה נכחדת, אבל אנחנו עדיין אוהבים אותה ומעדיפים את מיידיות השילוב המכני, על ההשהיות והערפול בפעולת המערכות האלקטרו-מכניות המסתתרות מאחורי הכפתורים התמימים למראה מתחת לרדיו.

תן לי טכני

לאחר המתנה לשילוב יחס העברה נמוך, אפשר להתחיל לזחול על גבי סלעים. לדי מקס אין בעיות בתחום זה והוא יכול לזחול בהנאה ובגרגור בשרני. עליות תלולות, ירידות אימתניות אינן אתגר לטנדר הארוך והבריון. כאשר מכניסים סלעים לתפריט, צריך לשמור היטב על השלוחה הקדמית והאחורית מפני פגיעה בפלסטיקים מלפנים ובפח מאחור. הצלבות נעלמות בזכות גמישות השלדה ובזכות פעולת הדיפרנציאל מוגבל ההחלקה מאחור. כאשר נעים לאט במיוחד, או מנסים לצאת מהמקום בהצלבה, אין תחליף לנעילה המכנית של הדיפרנציאל, ולמערכת בקרת המשיכה שאפשר למצוא אצל המתחרים.

תן לי חשבון, בבקשה

דימקס מוצע לצרכן בשתי גרסאות מרכב (קבינה בודדת וכפולה), שתי גרסאות הנעה (אחורית וכפולה), שתי תיבות הילוכים (ידנית ואוטומטית) ושלוש רמות גימור. המחירים נעים בין 140,000 לבין 206,000 שקלים, עבור הגרסה האוטומטית כפולת ההנעה, כפולת הקבינה, המפוארת אותה בחנו. מחיר זה נמוך ממחיר האנטר ונווארה מפוארים (גם לאחר תוספת השקלים עבור בולמי הזעזועים).

תן לי חשבון, בבקשה

דימקס, פורץ הדרך של אתמול, מיישר כעת קו עם הצעירים בעזרת המנוע, אך נותר מאחור עם מוטות פיתול במתלה הקדמי. בתצורה אותה בחנו (ושוב, עם בולמי הזעזועים החליפיים), דימקס יכול להוות רכב פנאי למשפחה ללא צורך להתנצל על דבר. הוא מרווח, נוח, חזק ומעודן מספיק כדי לשמש בתפקיד החשוב. בתחום הבטיחות, דימקס – כמו השאר – נכנע להנעה הכפולה לכביש ובקרת היציבות שמציע האנטר. ייתכן כי תכונת אלה יופיעו בעתיד בכל הקטגוריה.

איסוזו דימקס 3.0 LS

מנוע: דיזל, מסילה משותפת, 3.0 ליטר הספק/ מומנט: 163 כ''ס / 34.0 קג''מ תיבת הילוכים: אוטומטית, 4 הנעה: קדמית + אחורית, יחס העברה נמוך אורך: 491 ס''מ רוחב: 172 ס''מ גובה: 173.5 ס''מ בסיס גלגלים: 305 ס''מ משקל עצמי: 1,920 ק''ג מרווח גחון: 22.5 ס''מ זווית גישה/נטישה: 26.2/33.3 מעלות בטיחות: 2 כריות אוויר, ABS מחיר: 206,000 שקלים

איסוזו דימקס 3.0 LS

תגובות

3 תגובות

1

bergreen

23 באוקטובר 2009 ב 12:57

דימקס

עברתי מדימקס לנאורה אכזבה גדולה הטנדר של ניסאן שתיין דלק גדול גם יחסי הכח לעמת המשקל לא באים לידי בטוי .כך יוצא שאיסוזו פחות נוח אבל חסחוני בדלק מנוע יותר מרעיש אבל סוחב יותר טוב אני רוצה לומר לאור ההתנסות שהייתי חוזר לדימקס

2

אלדד- מנהל פורום

23 באוקטובר 2009 ב 21:02

אני מבין שאתם אוהבים צעצועים

חבר'ה זה צעצועים הכול קטן לא נוח יפני שנשבר בקלות
יש טנדרים אמיתיים ולא טנדורנים כאלו
בואו כמו שליאור כבר ראה איך פורד עובר בכול מקום בשמחה עם כול משקל

3

Sabbah

21 באפריל 2012 ב 20:52

נכון השם שלי hilux58 רק אני אוהב הd-max