שטח 4X4 > יומני מסע בארץ > טיולים ומסעות בארץ

נשים בהטענה - ויקי מקסימוב כותבת על טיול נשים במדבר

אחת עשרה בלילה, מוצ"ש. חזרתי הביתה מטיול ג'יפים בן יממה בתנאי שטח, בחום, אחרי נהיגה של שעות רבות והייתי רעננה ומלאת אדרנלין. "איך זה יכול להיות?" שאלתי ביני לבין עצמי. התחלתי לפרק את התיק והצידניות, התחבקתי עם כולם וסיפרתי חוויות וממש לפני שהלכתי לישון כששמתי את הפלאפון בהטענה, נפל לי האסימון. זה בדיוק מה שקרה לי-הייתי בהטענה!

מאת: אתר השטח הישראלי

27/06/08

הטיול התחיל ביום שישי אחר הצהריים. בתי נפרדה ממני ואמרה: להתראות מחר בלילה. תעשי חיים עם החברות. נפגשתי עם בנות הג'יפ שלי וכולנו הרגשנו משהו משחרר באוויר. התנתקנו לפחות ליממה מהצורך והרצון המתמיד לדאוג לילדים, לבעל, לבית ולעבודה והתרכזנו בעצמינו. אנחנו צריכות לדאוג לעצמינו נטו, כמו פעם כשהיינו סטודנטיות בימים של טרום – משפחה.

יצאנו דרומה לכיוון נקודת המפגש במדבר והתחלנו את הגיבוש. היינו חמש בנות בג'יפ שלא כולן הכירו אחת את השנייה. שתיים מהבנות לא הכרתי בכלל. הן נרשמו לטיול באתר השטח והמדריכה שידכה לי אותן. כבר החלה אינטראקציה מעניינת. כל אחת סיפרה על עצמה ופתחה לנו צוהר לעולמה. מבחינתנו כבר התחיל הטיול והוא היה מורכב בשלב זה מהתוודעות לנוף האנושי – נשים מרתקות שעוסקות בתחומים שונים ומבטאות את כישוריהן וכישרונותיהן. ההתוודעות הזו המשיכה כשנפגשנו עם טלי המדריכה בחניון הרועה, היא קידמה את פנינו עם תה וקפה כשמדי פעם מגיעות עוד ועוד בנות. הגיבוש הגיע לשיאו בחאן בארות. לאחר שפתחנו שולחן לארוחת גבינות ויין, התקבצנו לסדנת יוגה בזוגות, שהעבירה אתי, מורה ליוגה שהצטרפה לטיול. בחרנו בת זוג שלא הכרנו קודם, וכך באוהל הבדואי שכבנו לנו על מזרנים ועשינו מתיחות לבת זוג, שלא הכרנו בחיים, תחת שמיים מדבריים זרועי כוכבים. נרקם שם משהו כל כך מסקרן שאפילו השועל היפהפה שמתגורר בשמורה בא לבדוק אותו מקרוב.... כשהתמקמנו לנו בשקי השינה כבר היינו קבוצה.

בבוקר לאחר ארוחת בוקר ותדרוך יצאנו לשטח. שיירה של שישה ג'יפים. חלק מאיתנו מנוסות יותר, חלק פחות, ורויטל, שלה זו טבילת השטח הראשונה. טלי עמדה בראש השיירה והתחילה להוביל אותנו בדרך הבשמים הנבטית. הדרך יפהפייה, חלפנו על פני הרים עם תצורות מדהימות ובצבעים שונים, ראינו נקרות והתמודדנו עם השטח. רוב השטח היה בעבירות בינונית קלה ואז התחלנו להגיע לירידות. קצת אתגר. אחת אחת עברה את המכשולים בהדרכתה של טלי, כשכולן מסביב מפרגנות, מעודדות ותומכות וקלי אלשטיין, הצלמת שלנו, תופסת עמדות צילום בין ההרים והגבעות ומתעדת את הרגעים המיוחדים האלה. רויטל שירדה פעם ראשונה לשטח עם הג'יפ הייתה אמיצה מאוד. כשנתקלה במדרגה הראשונה קצת נרתעה אבל טלי בסבלנות אין קץ ומבלי לוותר לה, הדריכה אותה ולאחר דקות ארוכות מאוד שנראו לרויטל כמו נצח היא הצליחה להוריד את הג'יפ ולהתגבר על המכשול. כל הבנות היו מחוץ לג'יפים מעודדות אותה ומוחאות לה כפיים. עם דמעות של שמחה בעיניים וחיוך של סיפוק עצום המשיכה רויטל את המסלול. עכשיו היא כבר יודעת איך לרדת עם הג'יפ מדרגות קשות.

המשכנו את המסלול בשיירה מדהימה ופתאום ראינו על ההר קבוצה של איילות, רצות להן אחת אחר השנייה יפות וקלות רגליים מתמזגות עם תנאי השטח בהרמוניה מושלמת. כן...כן ... גם אנחנו סוג של איילות ........... אמנם בג'יפים ממוזגים, אבל בהחלט מתאימות את עצמינו לשטח.

טלי מצאה לנו לנו עץ תורן ועצרנו לצהריים. בינינו, העצירות זה החלק הכי כיפי בטיולים. תוך שניות הוקמה מסעדה באמצע המדבר. תקתקנו את העניינים בעבודת צוות מושלמת. הוצאנו גזיות, סירים ומחבתות והכנו ארוחה מענגת של סלטים, מתאבנים, מנות עיקריות  וקינוחים. לא להאמין מה קבוצה של נשים יכולה לעשות באמצע המדבר. צחקנו והחלפנו חוויות, התחלקנו והרגשנו שכבר כולנו חברות. המשכנו את המסלול בכוחות מחודשים, דפקנו רייסים בשטח פתוח במרחב והגענו לנקודת הסיום ליד עין יהב.

אמרנו שחייבים ארומה. חייבים איזשהו בית קפה עם אייס ארומה כדי להכריז רשמית שאנחנו חברות. אז עצרנו לנו בארומה, התרעננו, החלפנו כתובות אי מייל ומלאנו משובים. הרגשנו שבטיול הזה היה משהו מיוחד וקסום. טלי המדריכה הציעה לנו מין שיקוי או מרקחה וכמו רוקחת חכמה ומנוסה הכניסה בו את כל המרכיבים במינון הנכון: ריפוי, שחרור, עצמאות, אווירה, תמיכה, אקשן, אתגר, חוויה, ירח מלא, רוחות מדבר, שועל ושקי שינה. נתנה לכולנו כמה טיפות וזהו........... אנחנו מוטענות ומחכות לטיול הבא.

ועוד על המסע...

קישור לכתבה של טלי ולתגובות הרבות על המסע

תגובות

25 תגובות

1

אורח/ת

28 ביוני 2008 ב 13:56

כל הכבוד

כתבה סוחפת ומעניינת:)
נשמע שהיה לכן ממש כיף,
וחוץ מזה הוכחתן לגברים שנשים יודעות לנהוג בדיוק כמוהם. שני

2

אורח/ת

28 ביוני 2008 ב 17:19

שכחתם אותי בבית

קראתי בעיון רב את מה שכתבת, ואני מנסה להבין מה כל כך כאב לכן לקחת גם אותי.
שאני אדם מאוד נחמד מלא חוש הומור,ורגיש. דעו לכן נשים מתוקות שכשאתן משאירות את הבעלים לבד בבית זו סכנה. אומנם אתן מבלות לכם עם הגיפ, ו ובזמן שישנתם באוהל במדבר אצל הבדואים אז אנחנו ישנו לבד בלי הנחירות שלכן.
להתעורר בבוקר לבד זה כמו לקום מחלום ורוד. הלוואי שכל שבוע תצאו לכם לטיול חדש ואנחנו הגברים נצא אל..........................

יובל

3

אורח/ת

28 ביוני 2008 ב 18:23

כל הכבוד

אני אמא של אחת הבנות שהשתתפו בטיול אני ממש מפרגנת לכם.
מהא שאני רוצה לאמר לכם אתם ידעתם באיזה דור להולד תמשיכו להנות, להשתחרר,ומה שהכי חשוב לחזור רעננים ,רגועים,ושמחים,עם אנרגיות חיוביות
לבעל ולילדים ולשגרה עד לפעם הבאה כרל הכבוד
אביבה

4

אורח/ת

28 ביוני 2008 ב 18:37

טלי -האחת והיחידה!!!

טלי - אין כמוך, מקצועית הכי שיש, היה מ-ד-ה-י-ם!!!
לוויקי - על הנהיגה ועל הג'יפ המהמם ועל החוויות הבלתי נשכחות , קלי - הצלמת, הבנות האמיצות מ-ל', ולכולן - היה יחיד ומיוחד.
סיגל ונועה

5

אורח/ת

28 ביוני 2008 ב 19:20

תשובה ל 3

מי זה הגבר השובניסט הזה תפרגן
מנועה

6

אורח/ת

29 ביוני 2008 ב 00:26

תגובה ל 1

תודה שהפנית את תשומת ליבי. מסתבר שראינו צביות.............. תקנו טעות.
לפעמים זה טוב שיש חלומות, אתה יודע......... :-) ויקי

7

אורח/ת

29 ביוני 2008 ב 09:10

איילות

אם ראיתן דבר מה הרי אלה צבאים (הבורות ממשיכה)

8

אורח/ת

29 ביוני 2008 ב 11:10

בכוונה כתבתי צביות

זה מה שטוב לי לחשוב

9

אורח/ת

29 ביוני 2008 ב 11:12

אילות

לחשוב מותר כמה שאפשר (הבורות נשארת)

10

אורח/ת

29 ביוני 2008 ב 11:13

ויקי וטלי הגדולות

כחברה טובה של ויקי רציתי לומר לך שיש לך עתיד כעיתונאית שטח הצלחת להעביר לי את עומק החויה הנפלאה שעברתן ישר כח לטלי ומקוה שהיא עובדת על הטיול הבא שבו רוצה אני להשתתף.

11

אורח/ת

29 ביוני 2008 ב 16:05

!!!

כיף לשמוע איך אתן מפרגנות לעצמכן:))

12

אורח/ת

29 ביוני 2008 ב 16:05

ויקילה נסיכת המדבר

נהניתי לקרוא על מעלליך במדבר , חיה רעה שלי..
כתיבתך נעמה לי עד מאוד ואף גירתה את חושיי להשתתף בקומונה הנשית הקטנטנה הרחק מהמציאות בה אני חיה, אישה מערבית קשת יום...
באהבה בת שחר. (את יכולה למחוק את דמעותייך...) שני.

13

אורח/ת

29 ביוני 2008 ב 16:08

אישה כלבבי

סוגדות לך על התעוזה,היצירתיות והאהבה
ויקי לראשות הממשלה!!!

14

אורח/ת

29 ביוני 2008 ב 16:11

מהמם..!

רק מהכתבה אפשר להבין כמה כיף היה...!
כל הכבוד לכל הבנות שהיו שם..!
תמשיכו לארגן כאלו טיולים ולעשות חייםם..!!

15

אורח/ת

29 ביוני 2008 ב 16:19

מורדכי מרמת פנקס

רציתי להגיד לך שלעשות טיול שטח בשבת זה נגד חוקי הדת
אני ואת הולכים להיות שותפים כנראה אם ירצה השם במגרש , אז קודם כל אני רוצה שתדעי שלגבי תוכני החלוקה מגיע לך יותר. אני מבקש ממך לסדר מסללול גיפים על המגרש שברשותינו עם שילוט שמסביר על הסטורית המקום.

16

אורח/ת

29 ביוני 2008 ב 18:39

האם מקבלים הומאים גם?

אנחנו מעמותת תל אביב להומואים והיינו רוצים לקיים מפגש כזה לחברים מהעמותה שלנו מאחר ואין אנו נהנים מטיולים "גבריים" אפשר לבוא איתכם או לקבל טייפים על מנת לארגן מסגרת דומה לנו.

17

אורח/ת

29 ביוני 2008 ב 18:42

מה ההבדל בין איילה לצבי? מבור מוחלט

18

אורח/ת

29 ביוני 2008 ב 22:24

אפשר גם?!

ואני שואלת את עצמי מתי היתה הפעם האחרונה שישנתי כך תחת כיפת השמיים?!
איזה חוויה להכנס לשק השינה, להרגיש את האדמה,את האוויר הצח, ולהתבונן על הכוכבים..
נראה לי שהטיול הזה הוא הזדמנות באמת מדהימה להנות מהיופי הקסום של הטבע ולצאת מהשיגרה!
יפעת

19

סיגל אדלשטיין

30 ביוני 2008 ב 08:07

אייל/איילה

בעל חיים צפוני, תמצאו אותם ביער אודם  בצפון אבל לא במדבר.

20

אורח/ת

30 ביוני 2008 ב 08:37

שתיפול לבור קנאי!

21

אורח/ת

30 ביוני 2008 ב 08:43

אקסטרים נשי

טוב לראות נשים מאחורי ההגה ולא על יד הנהג, מהיום שבו זרקנו את החזיות והפגנו בכיכרות, עשינו כברת דרך! להשאיר את הגברים מול מסך הטלויזיה עם הכדורגל והיורוליג (כל הכבוד לספרד!), ולצאת לשטח (ולא לסופרפארם כמו בפרסומת השוביניסטית.

22

אורח/ת

30 ביוני 2008 ב 13:47

בתגובה ל 21

זה בסך הכל טיול לא מסע פמניסטיות חסרות חזיה! אפשר להרגיע?!

23

אורח/ת

01 ביולי 2008 ב 21:43

דברי חכמים

ועל זה נאמר: Girls just wanna have fun!

24

אורח/ת

09 ביולי 2008 ב 08:32

תגובה ל-8 פינת הלשון העברית

צבי - צבאים
צביה - צביות

25

אורח/ת

04 ביולי 2010 ב 12:15

כל הכבוד