לכבוד פורים, טוביה רינדה מצייר קווים לדמותו הג'יפאי הישראלי. האומנם?
מאת: טוביה רינדה
28/02/10
מישהו בשם ברנארד (שאף פעם לא פגשתי אותו בשטח) כתב ש''כל העולם במה''...אם הייתי פוגש אותו ..הייתי אומר לו.. הי איש אתה לא מעלה בדעתך כמה צדקת.. בייחוד במיוחד שמסביב יש מרחב ושממה ואויר לנשמה ושיכחה מהחותנת .. או בתה.. או מהעבודה.... איך הוא ידע ???!!!!
כבר עשרות שנים אני פוגש אותם בשבילים במעלות בחילוצים ובתעלות..
ים של תחפושות...סליחה .. הפסקה כי....
את המעבר הצר ..ועוד מפמפם ב''אגזוז לחץ'' ממרומי ''המבצר''.. ואחריו תחת אל תחת צמודים כל שאר הרכבים.. סכנה לעצור.. כי זה בזה הם נתקעים... הם בטח התחפשו לעדר בופלו...לכבוד פורים.
ובעודנו מתקדמים עומד טנדר איסוזו ירוק ועליו כלב ענק ולפניו איש ''קטן גדול''.. כובעו האוסטרלי שמוט, רגליו מפושקות,גוו רכון קדימה.. כמו לפני שליפה... אדון השטח שרעש מנועינו עשה לו הפרעה.. ברכת הבוקר טוב המחויכת נענית בשתיקה.. אה.. טוב אימא אמרה לו להתחפש לאשת לוט.. והיא כבר שלושת אלפים שנה.. לא דיברה...
ורעם עמום של תופים קדמונים עם רעש ''מכונות תפירה'' מפגיש אותנו עם ''ג'מינאים וסמוראים'' עליזים.. שכנראה נוסעים לא על דלק.. על טיפה קצת שונה. ..אלוהים.. כל האוטו ''סאבוופר'' אחד גדול..עוד לא שלושים וכבר חרשים...??. ''תגיד איפה זה הצניפים הזה.. יש עוד הרבה.''..??.
בואו אראה לכם על המפה שתדעו.. ''מממה - פפה???'' – אין להם דבר כזה !
.. בפורים זה ושמחת בחגך..ו''עד לא ידע'' אז למה שידעו לאן הם נוסעים או איפה נמצאים... העיקר מבסוטים....
ואז.. באופק נראות שתי דמויות שפופות שהלכות לאיטן..תרמיל ענק מעל וגוף קטן.. הי בנות .. לאן..? ''אנחנו עושות את שביל ישראל''.! אבל נראה כי מזמן לא הייתן בצל.! ''אל תדאג אנחנו נגיע בטוח אבל לאט..אולי יש לכם איזה שני בקבוקי מים... נגמר לנו כמעט''... נכון, במואה היה חניון לשיירות בדרך הבשמים.. אבל אף אחד לא סיפר לנו אם היו בהן נאקות או גמלים.. נחשו איזו תחפושת בחרו הן לפורים...
ואז התחילה רשת הקשר לרעוש כי ילד אחד החליט שהוא המן או אחשוורוש.. ולמרות ההסבר המוקדם שבקשר כשהאחד מדבר השני נדם.
דבר לא עוזר והוא משורר ומשורר..עד שלבסוף את רכבי סובבתי ואני לידו עוצר.. ושואל בנימוס את אימו העולזת היחידה.. אם היא יודעת שעוללה שר גם בקשר ולא רק איתה.. ''לא.. ממש לא שמתי לב... ממש תודה''..
אמא התחפשה לבת יענה.
ובהפסקה עת לקפה ותה מתיישבים כל שניים שלשה, שקועים בדיונים: העורך דין הידוע מסביר בלהט על מפרקי הציריה..לפחות בשטח הוא מוסכניק ולא מה שאמא רצתה...
הפל''מחניק הוותיק ששיירות הנהיג עוד בטרם המדריך נולד ..היה ב -48
קשר.. אבל במשך השנים עלה דרגה למח''ט...- פורים זה לא רק בפורים..
בטח לכולנו יש את החברים.. שאף פעם לא השתחררו.. וגם אינם מתכוונים-הם כל הזמן מחופשים.
והאם החרדה שרודפת אחר האפרוחים שיצאו מהעיר להסתער על החופש העצים הדיונות והנקיקים.. הלוואי היא כל כך רוצה שיהיו לה כנפיים כמו אימא אווזה.. שכולם יחסו בצילה...טוב יותר במטבח ברמת השרון שם היא תמיד בשליטה !
ומר ידעני שפרק את הפרח לגורמים... ומריח וסופר אבקנים בוטניקאי
אמיתי.. אין עוררין..! חבל שרק בפורים..או בשטח.., ביום יום הוא מנהל
חשבונות ומאזנים שחי במתח רק מהמספרים..כמה החיים בחוץ צבעוניים
ובמשרד אפורים אפורים....
שאף פעם לא ידעתי אם את השטח הן אוהבות בחושים.. או פשוט נאלצות להתלוות לנשמות התועות של הבעלים...הלוואי והייתי שועל זהוב שנטמע בנוף כדי לשמוע אז ניסיתי.. ''האמת היא שלא איכפת לי הטיולים.. אבל זה שאין בית שמוש...'' אומרת האחת.
''משה (שם בדוי) כל כך נעלב שאני לא נוסעת איתו- שהפעם החלטתי להצטרף''.. סוף סוף הבנתי למה משה שעלז בכל הטיולים הקודמים כל כך שקט היום.. '' אמרתי לו שלחצי יום אני מוכנה.. יש לנו כרטיסים היום לקונצרט וצריך להגיע מוקדם''... ''האמת היא שאני לא סומכת עליו, הוא יותר גרוע מכל הילדים..
אז אם הם נוסעים יחד .. את יודעת..
הוא מתרגז כשאני מתרגזת.. אבל בסוף שומע בקולי.. ככה זה.. הם ילדים '' האם כולן פולניות.. או רק התחפשו לכאלו... נשבע לכם יש גם אחרות.. כאלו שמחייכות כשהדרך קשה.. נהנות מזיו החמה.. שוקטות ובוטחות גם במרחב.. ''נמרות'' כאלו שכולנו נאהב.
ממש אפשר לראות בכל רגע בחול מה יהיה הילד כשיהיה גדול... עכשיו מגיע מר קרצ'וש.. יושב שקט מכונס.. תמיד זועף.. הלו ילד העולם מקסים.. בוא תשמע קצת הסברים.. אל תהייה עצוב.. יש דברים יפים.. וחוץ מזה תתבגר , תבין, תשלים.. הורים לא בוחרים...
ועכשיו בהידוס קל ירדה מהאוטו הנסיכה.. לבושה במלמלה ורודה הלו קייזר פרנץ יוזף.. שלחת לנו מוינה את הנכדה... רציתי לומר מילה אבל דלת הג'יפ הסמוך כמעט נקרעה.. כשיצאו ממנה שלשה גועשים.. צוחקים .. רצים..ממש עדר סוסים..
מלאי אדרנלין ובלי רטלין.. שיהיו בריאים... באוטו נשארו שניים סחוטים .. לחנך ילדים לאהבת שטח ומולדת זה דבר נהדר ... אבל חברים.. הכוח נגמר...
אז מה היה לנו היום ידידי.. מדריך יקר עם מליון תחפושות.. קצת אומנת, קצת גננת, נווט, איש בטיחות, מגשר בין דורות, מציל אהבות, מריח פריחות, מגשים חלומות... תאמינו לי ידידי זה ממש לא קשה.. יש רק תנאי שחל לא רק בפורים.. תאהבו את מה שאתם עושים!
להתראות בקניוני החימר והלס.. בקניון שבעת הכוכבים או עזריאלי
אני ממש מתבאס.... איש אחד קוראים לו ברנרד אמר ש '' כל העולם במה וכולנו שחקנים... ''
לכל אחד תפקיד ותחפושת.. רק תוודאו.. שאתם נהנים.
5 תגובות
1
Ogash Ofer
28 בפברואר 2010 ב 11:05
הגיגים שנונים
אין עליך טוביה!
2
כפרה
28 בפברואר 2010 ב 12:09
טוביה - אתה תותח !!!!
3
גלעד4X4
28 בפברואר 2010 ב 15:10
לא ניתן לתאר זאת טוב יותר
אין ספק שכתבת את זה הכי טוב שניתן פשוט נהנתי מכול מילה
4
האמר משופר
28 בפברואר 2010 ב 19:03
כתבה משעשעת ומצחיקה-מתארת בול -
את הטיפוסים שפוגשים בשטח.. חומר לסרט, אולי לסרט -טוביה- אתה גדול
5
אורח/ת
28 בפברואר 2010 ב 20:11
אלוף עולם אתה...
נהניתי מכל מילה!!!
תגובות