שבת מגניבה עם מזג אוויר שכאילו הוזמן מראש, ידענו שיהיה חם ולכן, כמצופה, שילבתי מעיינות.
בעמק המעיינות אין בכלל בעיה למצוא מעיינות אבל ככל שנסענו לכיוון עמק הצבאים, בואך נחל יששכר ונחל תבור, המעיינות כבר לא בשפע אבל עדיין קיימים.
טעמנו מזה ומזה, מהמים, מהנוף, קצת אתגרי למי שרצה ויכול היה, אכלנו כמו שצריך תודות לניב ויניב שמינגלו ובישלו במחבתות.
הדריך : וייזל עדי, 3.7.10
תמונה קבוצתית ממצפה אלות - תצפית מהממת על דרום הכנרת(צמח)
טוב טעיתי - קבעתי עם כולם ב 09:30 ולא כהרגלי ב 09:00 אבל אם חשבתם שבגלל זה אני אוותר על משהו - טעות בידכם. נפגשנו חבורה גדולה של כ- 10 ג'פים לערך, כמות אדירה של חברים צמאי טבע, נוף ומים ולאחר שוידאתי כי כולם הגיעו, חולקו מכשירי קשר ואת התדריך ומעקב על המסלול במפה, עשינו בעין יזרעאל. המקום שוקם לאחרונה (בערך לפני שנה אוליי קצת פחות) ע'י הקק'ל - התחילו להזרים למעיין מים והמקום הפך לאטרקציה. שמחתי לראות כי הניקיון יחסית לפעמים קודמות, אכן עומד בסטנדרטים המקובלים (ולא בציניות), הפחים פזורים בלב רחב והמשתמשים אכן עשו בהם שימוש ראוי. השתעשענו בניקבה, נכנסו מצד אחד ויצאו מהצד השני, הליכה בתעלה המובילה לבריכה ובקיצור תענוג לעיניים - פינת חמד קסומה.
החלטנו כי את ארוחת הבוקר של החוג למטיבי לסת, נעשה הפעם במעיין שבדרך כלל 'מפוצץ' באנשים - אלא אם מגיעים בשעה סבירה - עין מודע. אז שעה סבירה זה עד 10:30, ואכן לקראת השעה המתוכננת הגענו כל החבורה - חלקנו רעבים עם בטן מקרקרת, מייד פרסנו מחצלות, פתחנו כסאות והתחלנו בארוחת הבוקר. הותיקים החלו בבישולים, דנינו ורחל עם הסלט המסורתי (שוב עם בצל רחל - מה יהיה כמה פעמים אפשר לאמר לך שאני לא אוהב בצל...), יניב והמשפחה - פרסו את המטבח הפרטי עם גזייה ויאללה חביתות - ורק אני, הפעם ,הסתפקתי בביצה קשה... החלק השני לא עמדו בפיתוי ואוליי אפילו ויתרו על הארוחה ופשוט קפצו למים עד לרגע שהוריתי על התקפלות.
החיות שליוו אותנו לאורך רוב המסלול
לאחר נסיעה קצרה שבה בעצם חצינו את בית שאן, או ליתר דיוק עקפנו את העיר, ונכנסנו לעמק הצבאים. מייד בכניסה לעמק אמרתי לחברים כי המקום מלא בצבאים בשל עדר של צבאים שגדל והתרבה במקום. אלו שנסעו בקדמת השיירה זכו מייד בכניסה לעמק לראות את הצבאים הראשונים בורחים מרעש הרכבים, למרות שנסענו ממש לאט - האחרונים נאלצו להאמין ולבסוף גם הם זכו לראות צבאים לאחר שהחיות הבינו כי אין לנו תכנונים חלילה להרע להם אלה להמשיך בדרכנו. נסיעה בעמק הצבאים הייתה מהנה ביותר, באופק עמק הירדן/בקעת הירדן והשבר הסורי - אפירקני, קיבוץ חמדיה מתחתינו ומייד מתקרבים לנחל יששכר. הפעם מתוך החלטה של רגע החלטתי להוביל את השיירה בחלקו העליון של הנחל תוך מטרה לתצפת על הנחל מלמעלה ורק בהמשך, לאחר שעברנו את איזור התעשייה, ירדנו לעבר הנחל. כל העת קיפצו להם הצבאים וזה היה פשוט משעשע. כנראה שעונת ההמלטות לא הייתה מזמן כי לאמהות היו צמודים עופרים קטנים שלומדים פחד וזהירות מהי. לאחר נסיעה בנחל יששכר עלינו דרך השבילים המתפתלים עד שהגענו לגדרותיו של מושב מולדת המשכנו בדרכנו לכיוון קיבוץ גזית ומשם בדרכים מאולתרות דרך עדרי הבקר שפזורים באיזור, ירדנו לכיוון נחל תבור.
וגם הם היו - בנינו עליהם לארוחת צהריים אבל הרכבים היו מלאים :)
לאחר שיצאנו מנחל תבור, עצרנו להתרעננות במצפה אלעד, על שמו של אלעד ליטווק שנפל בקרב בהר דוב בשנת 2001. תצפית עוצרת נשימה על כל נחל תבור וההרים שמסביב לו - צל, גן משחקים קטן והעיקר אוויר הרים צלול כיין (איזה לא מקורי אני..). נסיעה קצרה, ביקור חטוף בתל רכש שהחפירות בו הופסקו מזמן, שדה של צמחי בר שבהתחלה אנשים היו מוכנים להתעברב כי המדובר בשדה של מריחואנה(לשימוש עצמי כמון - רק 800 מ'ר...) ולבסוף התברר כי אין בינו לבין המריחואנה ולו דמיון קטנטן(העיקר חבר'ה התחילו להעמיס שתילים...סתם..). התחברנו לשביל ישראל ותוך 15 דק' כבר היינו בעין אולם- בדרך למעיין אני תמיד מקווה כי נהייה היחידים במקום.ואכן, בהגיענו למקום הפרענו למשפחה ועוד 2 זוגות תוך שאני מתנצל על שינוי השגרה השקטה ומבטיח כי נשמור על השלווה שהייתה עד כה. מחנים את הרכבים בצד ויאללה לבישולים. המבוגרים מכינים את הארוחה והקטנים, כולל אותי שנפל הפעם על הבישולים של יניב (שרכש מנגל חדש ורצה מאוד לבדוק אותו - מה נגיד לו לא??!) אז התפננו מלרחצה במימיו הצלולים של המעיין.נכנסים דרך אחד הפתחים למעיין ובפנים מגלים כל בפינות הקירות של המעיין, ממש בכל פינה, עומד לו סרטן גדול ממדים כמו בסרטי אימה. אבל אנשים שאוהבים חיות ומבינים כי אין סיבה לפחד, יכולים לשחות בהנאה. המים קפואים אך צלולים שאין חשק לצאת.אחריי דנינו ואחריו עוד חבר'ה פשוט שוכחים את הכול.
ולבסוף שמסתכלים מקרוב זה אוליי קיקיון מצוי או משהו דומה אחר אבל ממש לא מריחואנ - איזו אכזבה
נסיעה קצרה ואנחנו במצפה אילות - ב 'חללית' - למה חללית - המצפה בנוי ממבנה מתכת, רעוע, יש לאמר, פרוץ מכל הכיוונים אבל צורתו מזכירה חללית. הנוף מהמקום מדהים גם ללא צורך להיכנס לחללית, דרום הכנרת ממש על כף היד - אי אפשר לוותר על תמונה קבוצתית. מתקרבים למורד יבניאל לא לפני שמשתעשעים בעליות שבראש המעלה - סובארו פורסטר נדרש ליותר מאמץ, כמוהו גם המיצובישי אבל השאר - אמיצים, אפילו הרימו שם גלגלים קדמיים. הגענו למורד יבניאל ,יורדים לאט ובזהירות את המעלה שבו מספר קטן של מדרגות, אבנים איפה שצריך וכולם למטה. מעל בית העלמין של המושבה, נפרדים מחלק מהקבוצה, שעות אחה'צ המאוחרות והחבר'ה כבר רוצים לנוע למרכז. לי נותרה חובה אחת או 2 שהבטחתי לעצמי - לאתר את עין יבניאל ועין שרונה שנמצאים סמוך למעלה פחות או יותר. תוך שדנינו, יניב אריה ואנוכי מחפשים את המקום - מגיע ילדון חרדי מהמושבה ואומר שבמקרה הוא בדרך למעיין - ' זה בהמשך השביל מטפסים למעלה ומגיעים למערה' - 'אין בעיה' הוא אומר. דנינו, יניב ואנוכי מטפסים אחרי הילד שרץ במהעלה ההר, מתנשפים מבקשים ממנו שיאט והוא אומר בסדר וממשיך לרוץ - אני לא מוותר, יניב ודנינו אומרים - 'שתגיע תדווח אם שווה לבוא' - אני ממשיך לעלות ולבסוף מגיע - צועק להם ששוה לעלות אבל הם - זהו נגמר הכוח לטפס. פתח כניסה באמצע ההר, בפנים חושך מצריים - נרות שהשאירו מבקרים אך האור לא מספיק כדי להאיר את פנים המערה. הילד מספר כי נכנסים פנימה, יש פנייה לחדר, או פנייה לצד השני עם מסדרון ארוך מעט ובסופו חדר - נשמע כמו משחק וידאו תלת מימד - . מאחר ושכחתי פנס ברכב, ולרדת ועלות שוב לא בא בחשבון - נכנסנו אני ובני נועם לטבילה מהירה רק כדי לחוש את המעיין. מים קרירים מאוד נעימים - ומבטיח בפעם הבאה לקפוץ לביקור ארוך וממצה שיכלול, מבחינת לפחות, חקירה של המקום לעומק. משם לכיוון מושב שרונה ותושב המקום מסביר איך מגיעים למעיין בדרך הקצרה ביותר. אז את עין שרונה אני משאיר לפעם הבאה.
שעשוע בראש מעלה יבניאל - יניב בטרופר מאיץ בכל הכוח וזו התוצאה.
3 תגובות
1
אורח/ת
19 ביולי 2010 ב 13:52
איזה יופי - עושה חשק, אפשר לעשות טיולים
כאלה עם טריוס?
2
yanivrot
19 ביולי 2010 ב 17:20
הנוף משגע והמדריך משוגע
צירוף כזה טוב לא נתקלתי כבר הרבה זמן ולכל אלו שמתלבטים מובטח המון כיף נוף משגע כיף לא נורמלי ומדריך שאין כמותו וכן הוא שפוי ומצויין וטיולים איתו פשוט חוויה אני לבטח ממשיך וממליץ לכולם להצטרף
3
אורח/ת
07 באוגוסט 2010 ב 17:19
כל הכבוד אחלה טיול בחירה נהדרת
תגובות