קבוצה של זרים מקשישים עד ילדים מתגבשת בשנייה לצוות מלוכד כאשר אקליפטוס שכשל חוסם שביל צר בין תעלה וגדר- וצריך להסתובב במקום וגם להיזהר.
בחוץ מתחמם והולך ואנחנו בתנועה לג'ילבון מים קרים צל ועצים
הדרך איטית מוכרת ''ציר המוסכים'' – בולדרים בגודל גלגל של ג'יפון מהווים את הדרך בלי שום הגיון ומעברי מים של ''נחלולים'' שאת המים מהרמה הצחיחה לעמק מספקים.
מאת: טוביה רינדה
30/09/10
הגענו היה חביב נעים וקריר ברגלים- וגם טעים כי אכלנו ''בוהריים'' (בוקר וצהריים).
המשכנו לאורך נהר הירדן הירוק והשופע כשמתחת לכל שיח קרוב למים אנו מגלים מכונית או שתיים – עם ישראל נופש בפינות חבויות – תקופת החגים, כולם בדרכים שוכחים את הדאגות בראש יש רק לבלות.
ומעל סלעיה הצחיחים של הרמה תיכף עולים אליך – כפי שגולני עשו במלחמה.
שחזרנו את המסלול מ''גבעת האם'' מקום ההתכנסות דרך תל עזז - עזזיאת המוצב הקדמי לתל פאחר - מצפה גולני המוצב העורפי.
היינו בטיול ועם זאת שקט של זיכרון עם כבוד לאלו שבזכותם גם ג'יפון עם ילדון יכולים לעלות.
לנו היה קצת קשה בדרדרת או שתיים..מה יגידו העולים עם חגור בין פגזים.. אצל חלקנו סיפור הקרב הוא זיכרון וחוויה ולא היסטוריה של מעשה גבורה.
ככל שעולים נוף העמק הופך מדהים, אנחנו נוסעים בין מטעים, כפרים, בתים חרבים.
הזמן קפא במקום – יופי של טבע שקט ומעיינות חבויים, והנחבא מכולםמתחת לתאנה ומבנה שחרב - בתוך מרתף מקושת.. נח עין פיט עם מימיו הצלולים..
יש כאלו שנהנו הרבה.. ויש כאלו שאחרי חמש דקות .. חלקים מסוימים קופאים...ו... נהנים
ומעל.. החרמון הנישא ופסגותיו שותקים ומביטים.
שלום לך רמה אנחנו יורדים.. אהלן שדות חצבים בין מוקשים..הסתיו כבר כאן אצלכם בבצלים.. חזרנו הביתה ספוגים עם קצת הרבה נוף, הסברים,
אמרנו בשם כולנו שלום - אך לא נפרדנו - ידענו ניפגש שוב בדרכים.
0 תגובות
תגובות