סקרנות, הרפתקנות ורצון עז לגלות עולם קשוח, שומם ונידח הביאו אותנו לאחר שש שעות טיסה ממוסקווה לאלן באטר, בירת מונגוליה, למסע 4X4 בנהיגה עצמית - דרומה עד הדיונות של מדבר גובי ובחזרה.
הדריך: עופר אוגש
בעצם מדובר ב-19 הרפתקנים שהחליטו לצאת לדרך לשטח של אחת ממדינות העולם הפחות מאוכלסות. רק 2.3 מליון אנשים הפרוסים על שטח ענק, פי 50 ויותר ממדינת ישראל. כשרוב האוכלוסייה, 1.7 מליון תושבים, מרוכזת בעיר הבירה - אלן באטר. היעד שנבחר הוא מדבר גובי . מדבר ענק, הרביעי בגודלו בעולם והגדול ביותר ביבשת אסיה! מדבר שהוא צפוני והאקלים בו קיצוני, אף ביחס למדבריות הגדולים המוכרים לנו (מדבר סהרה וחצי האי ערב). בקיץ חם, ועל אף הגובה הממוצע, כ-2,000 מטרים מעל פני הים, הטמפרטורה יכולה לחצות 40 מעלות. אבל בחורף קר, קר מאוד, קפוא! מינוס 40 מעלות היא טמפרטורה שכיחה בשיא העונה!
המונגולים הם עם חזק, עמיד לתנאי מזג האוויר, אך בעיקר עמיד למעצמות ולעמים המקיפים אותו. מצפון רוסיה ובעבר ברית המועצות ומדרום סין. הריחוק, הבידוד וקשיי החיים בעבר (האקלים) ובהווה (כלכלה קומוניסטית) יצרו אוכלוסיה קשוחה ושורדת החל מיום לידתם. הנוודים המונגולים שיצאו לפשיטות בצפון סין גרמו לאימפריה הסינית לבנות את החומה הסינית, במאה ה-3 לפני הספירה, אשר תגן עליהם מפני הפושטים האכזריים. במאה ה-13 לספירה, ימי הביניים באירופה, יצרו המונגולים, עם קטן כאמור, את אחת האימפריות הגדולות בעולם (השנייה בגודלה לאחר האימפריה הבריטית) עת כבש ג'ינג'ס חאן את מרבית העולם העתיק של אז, וכבש חלקים ניכרים מאסיה ומאירופה. ולכל זה מגיעה בסופת טורנדו חבורה ישראלית הבאה ''לכבוש'' את המדבר, בקצב מהיר ועוד בנהיגה עצמית בג'יפים (לייתר דיוק ניסאן פטרול) מקומיים וזאת בזמן שנהיגה עצמית במונגוליה - לא קיימת. רוצה רכב שכור? אין בעיה! - שלם וקבל רכב פלוס נהג צמוד!! ככה זה: '' כאן במונגוליה - זרים לא נוהגים! '''. אבל לא אנחנו אלו שנוותר ולאורך 1,750 ק''מ של שבילי מדבר, הרים, דיונות וערבות אין סופיות שכל כולה שממה עם מעט מאוד אוכלוסייה נוודית - אנחנו מישראל נהגנו! (וזה הישג בפני עצמו, בטח ובטח לאחר שהוזהרנו רבות, כי זה לא יקרה).
קשה להתרגל לשממה ובעיקר למרחק העצום בין נקודות היישוב או נקודות העניין של מדבר גובי, אך לאחר כמה ימי נהיגה הנושא מובן. במונגוליה נחתנו (לאחר יום במוסקווה - קישור) בבוקר היום הראשון למסע כשהג'יפים והצוות הקטן שמלווה אותנו מחכים לנו בקצה מגרש החנייה של שדה התעופה - ג'ינג'ס חאן. 135 ק''מ של נהיגה, בהתחלה בכביש הכי משובש שאפשר לחשוב עליו ובהמשך בשבילי מדבר מהירים, הביאה אותנו לקמפינג מקסים הבנוי, כמו רוב הקמפינגים במונגוליה, מאוהלים עגולים מסורתיים - '' גר '' במונגולית. כשמסביב אף אחד לא גר... היום השני התחיל באגם הגדול (עם מלא יתושים בגודל של פילים) תחת הר הזורגול ומשם רק 150 ק''מ עד העיר הקרובה - מנדלגוב, בירת המחוז הצפוני של מדבר גובי במונגוליה. עוד 150 ק''מ של מדבר הביאה אותנו לעת ערב לקניון הלבן - סה''כ 310 ק''מ. ביום השלישי ירדנו דרומה 190 ק''מ לעיר המחוז דלזנאגד - בירת המחוז הדרומי מונגוליה - אומנוגובי , שם תדלקנו מחביות סולר שהובאו למקום מבעוד מועד על משאית הדלק, שרכשנו שבוע קודם (יצאנו לדרך בשיאו של מאבק כלכלי בין רוסיה למונגוליה בו הרוסים האטו את קצב הספקת הסולר למונגוליה). בבוקר היום הרביעי יצאנו מזרחה 70 ק''מ מזרחה ליול קניון - שמורת טבע ייחודית במדבר גובי - רכס הררי גבוה שבליבו קניון קפוא, מלא בקרח שהתגבש בחורף הקר... 70 ק''מ חזרה מערבה ועוד 175 ק''מ על הרמה המדברית הביאו אותנו לקסם של מדבר גובי - רצועת דיונות החול הנמשכות על פני מאות קילומטרים וברוחב של קילומטרים בודדים שלמרגלות הררי החול מים זורמים ואגמים שבחורף קופאים. בטיפוס רגלי של 200 מטרים של הפרש גובה העפלנו (לא כולם...) לסכין שבראש הדיונה - מתנשפים אך מרוצים! (מזל שיש מקלחת במאהל). למחרת בבוקר לא התאפקנו, ולמרות שהבטחתי כי זה לא ייקרה, הורדנו אוויר בצמיגים וחיש קל, עם כמה שקיעות בדרך, נכנסנו לתוך הדיונות. וגם יצאנו בשלום בחזרה החוצה... 125 ק''מ צפונה מהדיונות הגענו לבאיין זאג עמק הדינוזאורים המפורסם של מונגוליה - כאן גילו חוקרים אמריקאים, בתחילת המאה -20, שלדי דינוזאורים עתיקים ואף כמה ביצים מאובנות מלפני 70 מליון שנה. ביום השישי הצפנו 160 ק''מ לתוך ההרים למקדש אונג'י העתיק שחלקו שרד ופעיל גם כיום. לידו המקדש ישנו בלודג' מדהים ומפנק. וביום השביעי (לא בדיוק מנוחה) ... רק 435 ק''מ מאונג'י צפונה דרך המדבר שהופך ירוק ככול שמד המרחק מוסיף קילומטרים, עוד מנזר עתיק ששרד את הסובייטים ולבסוף... עדיין באור יום, נכנסים לתוך אולן באטר. זיהום אוויר, כבישים משובשים ופקקי תנועה של רכבים שונים ומשונים, הגה מימין והגה משמאל (ועוד פירוט על אולן באטר בדף 2 של יומן המסע) מביאים אותנו למלון , למקלחת ולמסעדה היפנית בלב עיר הבירה - הצלחנו! תודה ענקית למשתתפים, על אורך הרוח, ההרפתקנות ורוח הגב האדירה שסחפה אותי הרחק הרחק ללב המדבר.
מסיימים את מסע השטח בכניסה לאולן באטר - בירת מונגוליה
קישור לפרטים על המסע למונגוליה |
אולן באטר שונה מכל שאר מונגוליה. היא ממוקמת במרכז מונגוליה בחלק הצפוני והיא תחנה חשובה בקו הרכבת הטראנס - סיבירי - ממוסקווה, לנובוסיבירסק, לאולן באטר ולבייג'ין - יותר מ- 9,000 ק''מ של מסילת ברזל (המסילה הארוכה בעולם) וכ-10 ימים של נסיעה רצופה מקצה לקצה. באולן באטר גרים רב תושבי מונגוליה, כ- 1.7 מליון מונגולים ומרוכזים בה 99% מהעסקים במונגוליה. העיר משלבת חדש וישן בערבוביה אחת גדולה. לצד בניינים חדישים ורכבי יוקרה - כבישים שבורים, ללא מדרכות, זיהום אוויר קטלני ועזובה של סוף מלחמה. האזרחים לבושים במיטב האופנה, נקיים, מסודרים ומצוידים במיטב הטכנולוגיה, מצביעים באופן דמוקרטי פעם ב-4 שנים לפרלמנט ולנשיאות אבל המפלגה הקומוניסטית עדיין שולטת!
אלבומי התמונות של קובי קרין:
אלבום מלא ובו מעל ל- 3000 תמונות - הקליקו כאן
אלבום מצומצם של 545 תמונות בלבד... - הקליקו כאן
אלבומי התמונות של ימי טרסי:
אלבום מונגוליה – הקליקו כאן
אלבום מוסקבה בדרך למונגוליה - הקליקו כאן
אלבום פנים ממונגוליה - הקליקו כאן
אלבום התמונות של קובי יוגב:
אלבום מונגוליה – הקליקו כאן
אלבום התמונות של כפרה:
אלבום מלא – הקליקו כאן
אלבום התמונות של אורי הלוי:
אלבום מונגוליה – הקליקו כאן
3 תגובות
1
אורח/ת
31 באוגוסט 2011 ב 08:36
תמונות יפות והפירוט נאה
יש עוד?
2
אורח/ת
01 בספטמבר 2011 ב 21:20
היה לנו כייף
3
אורח/ת
09 בספטמבר 2011 ב 21:02
מדהים!
נופים אחרים-קבוצה טובה-מתכון מנצח!
תגובות