יומן מסע מעלות הנגב - 1/9/12

במפתח נחל וורדית פנינו צפונה לכיוון מעלה וורדית. העליה ארכה כשעתיים כאשר לכל רכב ''בונים'' מילוי לבורות הגדולים ומכוונים ב''בקרה צמודה''.
הדרך משם על רמת ברק מובילה דרך נחל זעף (מעלה ברק בירידה) למעלה עשוש (בירידה) לנחל עשוש.

לאחר הירידה לבקשת הקהל עלינו את מעלה עשוש לצורך ירידה. בתדרוך מתאים ובהכוונה צמודה העליה לא גזלה מאיתנו הרבה זמן.
הפסקת צהרים תחת ''עץ העשוש'' הגדול ומשם בשביל ישראל צפונה למואה (התחנה הראשונה של דרך הבשמים שבשטח ישראל). דרך הבשמים
מתנהלת בנחל קיצרה, יוצאים ממנו ועולים במעלה הכפול לכיוון חירבת קיצרה היא התחנה השניה בדרך הבשמים. המעלה כולל מספר מדרגות אך בהכונה צמודה
עלינו ברצף ללא כל התעכבות.  

ברום הפסגה השקפנו על הנוף, ושמנו פעמינו בהמשך דרך הבשמים העוברת למרגלות הר משא המרשים ומתחברת לנחל נקרות. הדרך בנחל חלקה נוחה וחלקה טכנית מאוד.
עברנו דרך בור נקרות ומצד נקרות (תחנה נוספת בדרך הבשמים), ונכנסנו למכתש רמון דרך מיפער נקרות. (הכניסה עם שתי מדרגות הסלע המוכרות).
בתוך המכתש המשכנו בדרך הבשמים דרך מעלה דקלים, שרצוף מדרגות סלע, עברנו את חאן השיירות ברמת סהרונים (תחנה נוספת של דרכי הנבטים), ושמנו
פעמינו למעלה נוח, בדרכנו לרמת נפחא שמצפון למכתש רמון. לקראת העליה התברר כי אחד הרכבים שבר מוט רדיוס של הסרן הקדמי.  

ביצענו מעשה קיבוע שבר ברגל (עם מתיחה, סד, ותחבושת) ונאלצנו כולנו לוותר על המעלה האחרון ( מעלה נוח ובהמשכו מעלה רות) וללוות את חברנו ''הפצוע'' לכביש 40.
ולפיכך הסתיים מסענו בחאן בארות שם על כוס קפה, עוגה וגלידה סיכמנו ונפרדנו איש לדרכו. קיבלנו הרבה מאוד תגובות חמות מהמשתתפים. אמיר