מזרחה לקו פרשת המים של הר הנגב זורמים נחלים מספר אל הערבה וים המלח.
ביום אביב קייצי כשהטמפרטורות של האויר החיצוני משתוות לטמפרטורה של הגוף, סיירנו בנחלים מספר מאלו היורדים לערבה.
מקום המפגש הרגיל בתחנת הדלק בכניסה לעיר דימונה. תדרכנו ויצאנו לדרך לעבר שביל המכתש הקטן, על כביש 25 דימונה – צומת הערבה.
התחנה הראשונה במסע זימנה לנו תצפית יפה על פתח המכתש הקטן (מכתש חצרה), ושם שמענו שיעור בגיאולוגיה כשמחוגי מכונת הזמן שלנו מכוונים ל – 90,000,000 שנה במורד ההסטוריה.
ראינו את העדויות בסלע להיווצרות המכתשים של הנגב, ואת הבליה שגורמים רוח ומים לאורך זמן כל כך ממושך.
בדרך לשיעור מולדת וברקע פתח המכתש הקטן....
השביל היורד מפתח המכתש הקטן פוגש את נחל חצרה היורד אל הערבה בשיפוע די מתון ובמרווח נוח לנסיעת רכב. אלא שלפתע מתגלה מפל מרהיב עם גבי מים (שבעונה זו כבר יבשים), שמאלץ את השיירה לטפס על מדרונות הקניון בדרך לנחל צין הזורם במקביל ומעט דרומה לאפיק נחלך חצרה.
מתדרכים לקראת הטיפוס על הרכס המפריד בין נחל חצרה ונחל צין
הטיפוס על המדרון עבר בהצלחה. התגלגלנו במדרון הדרומי של הרכס אל תוך נחל צין ואפיקו רחב ומאפשר לעבור ליד המפל היפה שבו לעבר הרכס הנמוך לאורך הקניון הצר. על המרפסת של המפל בצל המצוק פרשנו שולחן והסבנו לקפה של בוקר.
קפה ומאפה של בוקר ב"מרפסת" המפל של נחל צין.
נחל אביה. השלישי בסדרת הנחלים של המסע. נחל שחורץ את דרכו בחוואר הרך של בקעת הערבה מתפתל בקניון קטן ונשפך לנחל אמציהו שאוסף בדרכו לנחל הערבה מספר נוסף של יובלים קטנים
נחל אמציהו הוא אחד הנחלים היפים שבבקע הסורי אפריקני. הוא רחב ולו קירות אנכיים שנחרצו עם השנים עי הזרימה. במעלה הנחל (בשיפוע מאוד מתון), הוביל השביל אל החממות של מושב עידן מקום שם עלינו על כביש השלום בואכה עין יהב.
בדרך עצירה קצרה לסיפור הסכם השלום עם ירדן ונדיבות ליבו של המלך חוסיין (המנוח) כלפי החקלאים של מושב עידן ומושב חצבה.
לאחר שחלפנו את דרך השלום ועלינו על ציר המעיינות הדרומי עמדה כבר השמש במרום השמים. ברם אולם, למרות השמש הקופחת לא היססו גיבורינו לטפס אל המצודה הנבטית במואה ולהאזין למעט מקורותיו של עם מופלא זה ששלט במדבר במשך כ 400 שנה ולא ניגף בפני שום פולש. ראינו את מבנה החאן הנבטי ואת המצד הבא על דרך הבשמים הלא הוא מצד קצרה שנמא בקו ראיה עם מואה.
הנחל האחרון בסדרת נחלי הנגב המזרחיים שבמסענו הוא נחל עשוש, אחד הנחלי היפים שבנגב המזרחי. הדרך אליו היא המשך ציר המעיינות לאחר חציית דרך הבשמים העולה מערבה בנחל קצרה לעבר נחל נקרות. בכניסה לנחל הגיעה העת לארוחת צהרים. העץ של העשוש המפורסם שבצומת השבילים שימש לנו כצל ומרגוע.
לאחר שסעדנו את ליבנו עלינו בדרך המתפתלת בנחל עשוש מהלך 30 קמ אלי המישר שבמרכז הנגב ופגשנו שם את כביש מס' 40 אחד הכבישים הארוכים במדינה בין מרכז הארץ דרך באר שבע ומצפה רמון, לאילת.
מקום שם לפנות ערב סיכמנו יום מהנה עם הרבה נופים וסיפורים.
לפני הסיום השיירה מתכנסת למבנה מכונס...
0 תגובות
תגובות