שטח 4X4

שטח 4X4 > יומני מסע בארץ > טיולים ומסעות בארץ

מסע בנחלים העלומים של ארץ הנבטים - 29/6/13

נפגשנו למרגלות העיר הנבטית עבדת שבמרכז הנגב
בכמה מילות הסבר הכנסנו את מסלול הטיול לקונטקסט הסטורי וגיאוגרפי, ויצאנו לדרכנו לעבר נחל עבדת

מאת: אמיר נחומי

צלם: אמיר נחומי

08/07/13

טיול ג'יפים דרום

במורד נחל גבא

מסענו בקונטקסט הסטורי וגיאוגרפי

הנגב שלנו אינו חלק מארץ ישראל המקראית אלא מקום משכנו ופועלו של עם שמכונה ע''י מספר הסטוריונים יוונים שחיו במאה הראשונה לפני הספירה – נבטים. גבולה הצפוני של ארץ הנבטים, הגובל בחבל הארץ של יהודה המקראית, נמשך מעזה שלחוף הים התיכון, לאורך נחל עזה ונחל באר שבע ומשם מזרח לאורך הדרך העתיקה העולה מרמת עבר הירדן לעיר הנבטית ממשית. מערכת דרכים מסועפת חיברה את האתרים המרכזיים של הנבטים שבם הילכו ספינות המדבר העתיקות - הגמלים, ואילו בחלקן משוטטות כיום ספינות המדבר המודרניות הלא הן רכבי ה 4x4 (והטנדר סובארו של הבדואים....). תולדות הנבטים בנגב נחלקות לשלוש תקופות זמן עיקריות המשתרעות על פרק זמן זעיר במונחים הסטוריים:
1.    התקופה הקדומה - שלב הנוודים למן המאה הרביעית ועד המאה הראשונה לפני הספירה.
2.    התקופה הנבטית התיכונה היא תקופת האימפריה המסחרית למן הרבע האחרון של המאה הראשונה שלפני הספירה ועד המחצית הראשונה של המאה הראשונה לספירת הנוצרים.
3.    התקופה הנבטית המאוחרת, היא התקופה החקלאית-עירונית שזמנה הוא משלהי המאה הראשונה עד מחצית המאה השניה לספירה. מסענו הפעם הביאנו על ציר הזמן לתקופה המאוחרת של ממלכת הנבטים ועל ציר המרחב לחבל הארץ דמוי משולש שהיווה את המרכז החקלאי של הנבטים בתקופה זו. מסלול הטיול עבר לאורך בסיס המשולש שהוא בקו עבדת – ניצנה וקודקודו בחלוצה.

הנגב שהוא בעצם ממלכת הנבטים

מסע בשטחי החקלאות הנבטית

בארץ ישראל הקטנה יש שלשה אזורים גיאוגראפיים שונים, כל אחד מהם הוא חלק מיחידה גדולה גלובלית: 1. צפון ומרכז הארץ שייך לרצועה הים-תיכונית שמתאפיינת בחורפים גשומים, וקיץ חם ולח. כמות המשקעים מגיעה ל 500 – 900 מ''מ גשם בשנה. 2. צפון הנגב (דרום הארץ - יהודה המקראית) שייך לרצועת הערבות האסיאניות האירנו-טוראניות שכמות המשקעים הממצועת בו היא 200 – 300 מ''מ בשנה. 3. דרומית משם - הנגב המרכזי והדרומי הוא חלק מרצועת המדבריות האסיאני - הערבי- אפריקאי, שבהן אין גשם. לנגב המרכזי השייך לרצועת המדבריות, יש סגולות מיוחדות והוא חריג. בעוד רצועת המדבריות שבין קו רוחב 28 לקו רוחב 30 הן דיונות ענקיות, בנגב יש דיונות רק בחלקו הצפוני (המשך של מדבר סיני), ואילו רובו היא רמה סלעית המבותרת ע''י נחלים ועמקים רבים ורחבים המכוסים אדמת לס פוריה. כמו כן בעוד רצועת המדבריות היא שחונה כמעט לחלוטין, בנגב יש כמות משקעים ממוצעת של 100 מ''מ בשנה. כמות זו אינה מספקת לקיום חקלאות רגילה שבה ניתן לזרוע ולגדל. ברם, היא הספיקה לאגרונומים הנבטים ליצור במדבר מפעל חקלאי מופלא. המצאתם של יזמים אלו היתה פשוטה – נסיונם לימד אותם שדבר לא יצמח באדמה אם יסמכו אך ורק על הגשם היורד על השדות. לכן הניחו כי כמו שניתן לאגור מים בבורות מיצירת אזורי ניקוז גדולים, כך ניתן להשקות שדות מהזרמת מים אליהם משטחי ניקוז גדולים. על כן בחרו עמקים צרים שלרוחבם בנו החקלאים הקדמונים הללו קירות אבן, שיצרו טראסות בנחל, אליהן הזרימו מהמדרונות שבצידי העמקים או הנחלים את מי הגשמים וכך ניקזו אל שטח קטן מי נגר משטח שגדול כמעט פי שלושים ממנו. כך סיפקו לשדות הגידול שלהם כמויות מים השוות לכמות מים שרווה שדה מממטרים בהיקף 300 – 500 מ''מ בשנה. תעלות אלו לא רק שהזרימו מים אלא ניתבו לחלקות גם את הסחף מאגני הניקוז הענקיים הללו, ובכך הוסיפו לפוריות הלס. עם צבירת הנסיון הרהיבו הנבטים עוז ועסקו בהקמת סכרים מרשימים והטיית נחלים ראשיים כגון אלו הנמצאים בממשית עבדת ושיבטה. באמצעות מאגרי המים הגדולים שנוצרו עבדו הנבטים שטחים נרחבים יותר, והגדילו את מגוון הגידולים. כל המרחב שבמשולש עבדת - שבטה - ניצנה – וחלוצה בקודקוד, הוא שטח חקלאי שהחוקרים מעריכים את גודלו ב- 350,000 דונמים בקירוב. מסענו הפעם הובילנו בשטחים חקלאיים אלו, היינו עדים לשרידי אותה חקלאות מפוארת, בצד היופי וההדר של נסיעה שרובה טכנית ואפילו מעט אתגרית בנופי מדבר ונחלים שמעטים הג'יפאים שפוקדים אותם.