מצב סינופטי - אפיק ים סוף. הווה אומר אזור לחץ נמוך לאורך ים סוף והערבה. מצב זה מתורגם בתחזיות מזג האויר לגשמים בדרום. אנחנו, חברי מועדון JEEP ואנוכי המדריך, נפגשנו תחת 7/8 עננים על גדות נחל סכר בתחנת הדלק פז שעל כביש 40.
בתכנית לחצות את תא השטח שבין צומת הנגב לגבול מצרים.
הגשמים שירדו לילה קודם שיבשו במעט את התכנית ונאלצנו לנוע בתא שטח מקביל, הלו הם החולות שצפונית לרכס ירוחם המכסים את כל אזור הנגב המערבי בואכה גבול מצרים.
כדרכנו בטיולים, לאחר שנאספו אחרוני המטיילים, התקבצנו על משטח הבטון של תחנת הדלק וערכנו היכרות בין כולם. עידכון קצר לגבי חסימת הציר המתוכנן עקב הגשמים, ותידרוך על סוג שטח אחר המתכונן למסע היומי. כולם מורידים לחץ בצמיגים ב JEEP. הפרוצדורה פשוטה: מעבירים בבוחר מצבי נסיעה ל SAND ומיד מופיע בצג הנהג ציור של הרכב עם הגדרת הלחץ שיש להוריד בצמיגים. התנהלות קצרה ויעילה ואנחנו במורדות הצפוניים של נחל סכר היישר לעבר הדיונה הגדולה ששם משתעשעים צעירים ומבוגרים כאחד בהסתערות על הדיונה.
הדרך החולית רטובה מגשם וממש קלה לנסיעה. אין אבק, והרכבים מתגלגלים ברחש שקט כרוח הבריזה שנושבת על גלי החול שמסביב. יורדים לנחל סכר עד לעצירה על גבעה נחמדה עטורה בעצים לארוחת בוקר.
ממשיכים לשוט על גבי ים החולות לעבר אי קטן בדמות גבעה ירוקה להפסקה קצרה של קפה ומאפה.
הדרך מתפתלת בין גבעות חוליות חולה ערוצים וגם תוואי מסילת ברזל עתיק, ומגיעה לנחל אטדים שעובר ברחובה הראשי של העיר הנבטית חלוצה. שם עצרנו לשמוע על הנבטים הזה ואיך הפכו מעם של נוודים למלכי המדבר, לחקלאים עובדי אדמה ומגדלי סוסים. ממשיכים על דרך הצליינים ומגיעים לעוד אתר מתקופת הנבטים - העיר הקטנה רחובות בנגב שבלב אזור חקלאי רצוף מובילי מים וסכרים קטנים להולכת המים המעטים שיורדים במקום (בממצוע שנתי כמובן) לעבר חלקות השדה שמקומות הנמוכים.
עלינו על מוקש??? לא בדיוק, אבל שמן נוזל מאגן השמן כאילו אין מעצור. החברה חורצים דין - יש לגרור לכביש ולהזמין גרר. המדריך חושב אחרת! חיש קל מוריד מהרכב בזה אחר זה ארגזי כלים וכלי מלאכה, מרימים את הרכב, מאבטחים עם בול עץ, והברגים מחילים להיפתח. מספר דקות ואגן השמן התקול מפורק, ואו אז נגלה הסדק שקשה להבין כיצד נפער אך הוא שם ומדמם. ניקוי עם אלכוהול, ייבוש וסתימה עם ערכת אפוקסי ייעודית (קישור). בינתיים אחד החברים מקצר טווח לתחנת הדלק הקרובה בצומת משאבי שדה להצטייד בשמן מתאים. מנצלים את ההפסקה לארוחת צהרים. עד מהרה חוזרים השליחים עם השמן המיוחל, האגן כבר מורכב חזרה מצוחצח ומבריק, וחיש קל עומד שוה הצ'רוקי הגדול על ארבעת גלגליו מוכן לזינוק. יוצאים לדרך. וכך בניגוד לראליסטים שבין החברים (שבתנאים של טיול חברים רגיל - צודקים) אנחנו באתר השטח לא משאירים רכב בשטח ונזקקים לגרירה רק במקרי תקלה קיצוניים! וזה מהווה לנו שיעור טוב להתגברות על תקלות בשטח.
למען הסר כל ספק סתימת הסדק גם מפנים העוקה, ניקוי, סיליקון והרכבה מחדש
ממשיכים מערבה על ציר שחוצה דיונות המתרוממות כסכינים. האקשן מתחיל, אך הצרוף של נהגים רציניים וממושמעים ורכבי ה JEEP הופכים את האתגר לנסיעה כמעט נונ-שלנטית לעבר המטרה.
דיונה ועוד דיונה לשמחת כל הילדים בינינו - בני שבע ובני שלושים ושבע
וכך לאחר מספר ריצות מול הדיונות לצבירת מהירות לצורך העליה, עברו כל הרכבים את המסלול בואכה נחל לבן. בנחל זורמים מים (בנגב!) ואנו חוצים אותו וממשיכים לעבר השקיעה ליד היישוב כמהין, לעבר הסיום על כביש 211.
כמתוכנן בסביבות השעה ארבע ומחצה הגיע לסיומו יום של כיף והנאה מהטבע, מנופי ארץ ישראל שלנו ומחוויות הנסיעה וההתגברות על תקלות בשטח.
3 תגובות
1
peki
13 בינואר 2014 ב 12:45
טיול מועדון ג'יפ JEEP
תודה לאמיר על מסע מופלא
הנהגה בוטחת ורגועה.
הובלת את הטיול בשלווה
למרות התקלות כמו שרק אתה יודע.
2
אורח/ת
13 בינואר 2014 ב 16:56
גראנד צ'ירוקי מודל קודם
נדמה לי שזיהיתי בתמונות לפחות גראנד צ'ירוקי אחד מהמודל הישן יותר, בהנחה שמדובר בדגם הרווח כאן לנתונים האלה היינו ללא הילוך כח, האם הסתדר טוב בטיול ברמת קשי כזו ללא הילוך כח?
תודה
3
Ogash Ofer
15 בינואר 2014 ב 06:04
גראנד צ'ירוקי מודל קודם
תגובות