מועדון ג'יפ יצא לירדן לשלושה ימים של טיול ג'יפים.
המדבר הירדני מספק נופים שאין כמותם, תרבות, אורח חיים של פעם, שקט אינסופי, וחוויה של חברותא.
הרבה הרבה טעם של עוד...
לקראת השעה היעודה התגלגלו להם חרש שיירת הג'יפים (תרתי משמע) לחניון הקטן של תחנת המעבר בערבה. תהליך היציאה מישראל היה קצר בזכות ההכנות מראש. הצד הירדני - כמו תמיד צוואר הבקבוק בתהליכי רישיון הרכב והביטוח. וכמו בשיר של יהורם גאון: הגשר לוהט בעילפון צהרים, נוסעת החבורה לארץ עמון... וכך לקראת השעה 11:00 לפני הצהרים, חצה הג'יפ האחרון את השער ואנחנו בירדן. פנינו לעיר עקבה לסעודת ''בוהוריים'' ירדנית - סלטים, חומוס וכמובן פלאפל.
לאחר טיפוס זריז בדרך המלך נחלצנו מהחום המעיק של הערבה (38 מעלות בצל), ופנינו לדרך הצדדית בואכה עמק הירח - כינוי שניתן לוואדי רם ע''י המלך חוסיין האב לאחר שהאסטרונאוט ניל אמסטרונג שביקר בירדן לאחר נחיתתו המפורסמת על הירח העיד בפני המלך כי וואדי רם נראה ממעוף ההליקופטר המלכותי בדיוק כמו נוף הירח שהתגלה לנוסעי החללית האמריקאית שנחתה שם. חצינו אתר חקלאי מתפתח ופנינו אל עבר דרך העושה דרכה בחולות האדמדמים של וואדי רם לעבר הדיונה הגדולה לפגישת הכירות עם הדיונות והחולות.
או אז מקטינים לחץ אויר בצמיגים
תחנתנו הראשונה בתוך השמורה של וואדי רם היתה ליד מעיין לורנס - שם הסבנו בצל בחסות עץ גדול להפסקת קפה ונשנושים, ושמענו הסברים על המקום על מיודענו לורנס איש ערב ומעלליו, ועל וואדי רם עצמו.
לאחר שהוספנו דעת שמנו פעמינו לעבר הר טיפוסי אך בולט ביופיו - הנקרא חזלה בו גילינו כתובות שציירו נוודים נבטים לפני 2,000 שנה בעת שמצאו להם מקום צל במדבר שלעיתי הוא גם שופע מים. דשדשנו בשלוליות שבנקיק ודמיינו את עצמנו לנוודים ההולכים במדבר וצמאים למעט צל ומעט מים..
הג'יפים מפליאים את נסיעתם בחולות
מה רצה אותו נבטי שצייר את הכתובת על קירות הנקיק להביע
לאחר שהחברים ''ירו'' צרורות רבים של תמונות ממצלמותיהם, וחקרו את היצע התכשיטים המקומיים אצל הרוכלים שליד האתר התיירותי התנהלה כבר השיירה לעת ערביים בינות להרים וחולות לעבר תחנת הלילה הראשון במאלה הבדואי שעל גבולה של ימת מלח גדולה. שעתיים ארוכות של נסיעה מענגת בחולות הרכים של וואדי רם כשהעין לא שובעת ממראות המדהימים הנקרים בדרכנו ומוצחים ע''י תקתוקי המצלמות בכל עצירת צילום. לעת ערב נחתנו בימת המלח והחברים השתעשעו בנסיעה מהירה על המשטחים העצומים הישרים כמו שדה תעופה ענק.
נחתנו במאהל בשעה היעודה (חצי שעה לפני אור אחרון). החברים התמקמו באוהלים לאחר שגררו מזוודות גלגלים על החול.... בינתיים עמלו המארחים על ארוחת הערב שהוכנה לפי כל הכללים של הבידואים ובתקן האפייה שלהם בתוך האדמה. לאחר ארוחת ערב דשנה התכנסנו בפינת הישיבה שבמאהל והאזנו לשיעור ראשון בהיסטוריה בערפל הדורות בו נסענו אחורה בזמן אל ראשיתו של האדם לפני 7 מליון שנה בערש האדם שבאפריקה. כיבוי אורות וצוברים כוחות ליום השני
השכמה עם קולות המדבר הירדני - גמלים, נביחות הכלבים, ורעש המפלטים של הטנדרים של משכימי הקום בכפר השכן א- דיסה. ארוחת בוקר קונטיננטלית, (ירקות ביצים קשות פיתות ותה חריף), ושוב פנינו אל עבר הדיונות. בדרך עברנו דרך הכפר א - דיסה של הצטיידנו בצידה לארוחת צהרים קלה בשטח. דרך סמטאות הכפר פילסנו את דרכנו לעבר הדיונות של וואדי רם, שם הוכיחו חברינו שגם הם יודעים להיתקע בחולות, חילוץ מהיר ושוב אנו בדרכנו. חוצים שוב חולות אדומים ונופי בראשית לעבר אתר צילומי סרטים במדבר, שם גם הג'יפאים שלנו הצטלמו. משם לעבר הקשתות - שם בנוסף לאינספור צילומים, אכלנו אבטיחים ושוב נסענו במכונת הזמן אל המאה הרביעית לפני הספירה לשלהי האימפריה הפרסית ערב נפילתה בפני אלכסנדר מוקדון, מועד הופעתם (על פי רוב החוקרים) של הנבטים. מוכנים להמשך דהרנו לעבר הכפר חמימה שעל דרך המלך שם חזרנו ללחץ אויר סטנדרטי ושמנו פעמינו לעבר הכפר וואדי מוסה שלידו האתר המפורסם - פטרה. צ'ק אין זריר במלון שליד האתר, לבוש מתאים להליכה רגלית ממושכת, והקבוצה מתנהלת בעיקבות המדריך הירדני לעבר הנקיק המפורסם המוביל אל הסלע האדום. שלוש שעות בילו החברים באתר ושבו מלאי חוויות ותמונות למלון להינפש וסעוד ארוחת ערב טעימה ומגוונת. הצעירים יצאו לבילוי לילה בפאב מקומי. לילה שקט עבר על כוחותינו.
השכמה, ארוחת בוקר עשירה ושוב אנו בשיירה. לאחר שאספנו אל כל הכבשים התועות... יצאנו לעבר וואדי נמלה היורד בדרך עקלקלה ומתפתלת לעבר הערבה הירדנית. נפתולי הדרך ארכו שעה ארוכה ואנו מצאנו מפלט להפסקת מנוחה וקפה בצל שלושה עצים שחברו להם יחדיו על אם הדרך. שעת הצהרים קרבה ואנו אחרי 50 הק''מ על כביש הערבה הירדני מגיעים אל המוצא של וואדי חסה. שוב מדלגים צמיגי הרכבים על אבנים וחתחתים עד שלהפתעת כולם טובלים הג'יפים במים צלולים מי נחל זורמים. דשדוש של צמיגים במים לאורך כ-ק''מ ואנו בפינת חמד שבה גם מקום לחנות את הרכבים וגם לטבול במים הקרירים והצלולים. לאחר שעה ארוכה נאלצו החברים להיפרד מהמקום החביב הזה ויצאנו לדהרה הגדולה צפונה לעבר תחנת הגבול ע''ש המלך חוסיין שליד בית שאן. הדרך ארוכה ומיגעת רצופה משאיות ורמזורים, אך חרף הפקקים ומספר עצירות (גם לפלאפל) נחתנו במעבר הגבול בדיוק בזמ''מ בשעה 17:00 במעבר זכינו לתהליך זריר בצד הירדני אך בצד הישראלי נפלו ארבעה מרכבינו למדגם המכס ונבדקו מחרטום ועד גלגל הספאר. ושוב לאחר כשעתיים ומחצה קפה וסיכום חזרה בארץ ישראל. כולם שלמים כולם בריאים הרכבים ללא שריטה, ושפע של הנאה משלושה ימים שעברו להם ביעף.
לטיולים הבאים של מועדון ג'יפ - הקליקו כאן לכל יומני המסעות הקודמים של מועדון ג'יפ - הקליקו כאן
1 תגובות
1
אורח/ת
21 במאי 2014 ב 22:16
תגובות