טיול שני למועדון סוזוקי - הר הנגב 16/4/16

הטיול השני של מועדון סוזוקי נסגר רק בשעת ערב מאוחרת ביום שישי. אבל לבסוף התקבצה לה חבורה קטנה אך מסוקסת שלא חוששת להרחיק למרחבים שוממים וכך נפגשנו בבוקר שבת בתחנת הדלק בשדה בוקר - שני ג'ימנים, גרנד ויטארה קצרה ועוד אחת ארוכה, והג'ימני האדום-ידני שמסופק לנו ע''י ''מכשירי תנועה'' - אוטו גיבור. קטן-קטן, אבל עם כזה!....

הטיול הפעם מביא אותנו לחלקים נידחים ושוממים של הר הנגב אבל בתיאוריה, הציר לא אמור להיות קשה. תדריך קצר, סקירת המסלול, חלוקת מכשירי קשר, ויצאנו לדרך. נסיעה קצרה על כביש 40 עד לצומת ציפורים הסמוכה למתחם ''שאנטי במדבר'' וכניסה לשטח בשביל מסומן בשחור.

כבר לאחר קילומטרים ספורים קיבלנו תזכורת לכוחו של מזג האוויר במדבר - למרות החום שבחוץ, המדבר ירוק ובכל מקום שלוליות מים ומעברי בוץ. חלקים גדולים מהשביל מחוקים ומטושטשים ומחייבים חוש התמצאות ועזרה של תוכנת ניווט על מנת לא לסטות מהדרך. עד מהרה מצאנו את עצמנו תוהים לאן להמשיך - זה הרגע להורות לקבוצה להמתין במקומה, ולצאת לסיור קצר על מנת לאתר את השביל שאבד לנו.

טיפ נהיגת שטח: למצוא את השביל

כל מי שמוביל טיול מכיר את הרגע הנבזי הזה - התחושה שסטינו מהנתיב הנכון ושאו-טו-טו הולכים לאיבוד. יש מי שהספונטניות עושה להם את זה ויש כאלה שאוהבים את האתגר שמציאת הדרך הנכונה - אבל בטיול מתוכנן, עם קבוצה שנוסעת בעקבותינו וצריכה לסוב על עקבותיה במקרה והתברברנו, אין מקום לנסיונות ולטעויות. לעתים זה עלול להיות אפילו מסוכן. מוטב להורות לקבוצה לעצור ולהמתין, הזדמנות להפסקת חילוץ עצמות, פיפי או סיגריה.

בינתים רק הרכב המוביל, זריז וקליל ללא השיירה האיטית מאחוריו, יוצא למצוא את הנתיב. לעתים כדאי שה''סיור'' הזה ייערך דווקא רגלית.

הכוונה סבלנית וכולם היו למעלה ללא בעיות. חלפנו על פני הר רות ונחל רסיסים, המדבר מנוקד בשלוליות מים ומעברי בוץ וההההכל מסביב ירוק ופורח - כנראה ההזדמנות האחרונה בעונת הטיולים הנוכחית לראות את מרחבי הר הנגב בגוונים הרעננים הללו, לפני שיבוא חום הקיץ ויעלף את הכל בצהוב לוהט...

הגענו לבאר חפיר, ולאחר סקירת הבאר המנדטורית (מלאה במים צלולים ופעילה, כולל שוקת מלאה עבור עדרי הצאן, עם בדואים שמגיעים מדי פעם ועוצרים להתרענן ממימיה), מצאנו לנו ''סוכה'' מצלה עשויה פח ובזנ''טים, שהספיקה עבור כל הקבוצה להפסקת אוכל וקפה. כסאות ושולחן עם מפה צחורה נפרסו בזריזות, והיטבנו ליבנו בסנדביצ'ים, עוגות, קפה ותה וכמובן שיחות של ג'יפאים על ענייני ברזלים שברומו של עולם ה-4X4. איזה כיף.

אחרי המרחבים הפתוחים של איזור שדה חפיר, נחל עקרב הארוך והמפותל מציג תא שטח בעל נוף שונה. הוא מתחיל באפיק רחב מוקף גבעות, שעם הזמן והקילומטרים הולך והופך לצפוף, צר וטכני. מעברים סחופים וקרוסים, חריצים עמוקים, בולדרים גדולים. עד מהרה אנו פוגשים בעצי אלה אטלנטית מרשימים בגודלם שהערוצים באיזור (ובראשם נחל אלות המפורסם) מלאים בהם ומדובר באיזור הדרומי ביותר על פני כדור הארץ בו ניתן לראות אלות אטלנטיות.

בהתחלה אנחנו מזיזים אבנים ומנסים למתן את גובה המדרגה ועומק הבור, אך לבסוף אני מעדיף לא לקחת סיכון ואני יוצא לחפש - וגם מוצא - מעקף יצירתי נטול סיכונים. במקומות אחרים לא נותר לנו אלא להתמודד ראש בראש עם טיפוסים והצלבות קשים בשביל הממוטט -  ושוב, נהגי הסוזוקים הקטנים מוכיחים יכולות ונחישות והמכשולים עד מהרה מאחורינו.

טיפ נהיגת שטח: ירידת מדרגה גבוהה.

במדרגה אלכסונית נוצר מצב בו רק גלגל אחד יורד את המדרגה, מכניס את הרכב ל''צלילה'' לכיוון הגלגל הנמוך ביותר, וכניסה לנידנוד שמרים את חלקו האחורי המנוגד ועלול להפוך אותו! תופעה זו מסוכנת במיוחד בכלי רכב בעלי מתלים נפרדים, מהלך מתלה ובסיס גלגלים קצרים כמו גראנד-ויטארה קצרה, אבל גם בג'ימני הקצרצר, הצר והגבוה. אי לכך, ירידת מדרגה גבוהה צריכה להתבצע כאשר הרכב נמצא בזוית של 90 מעלות למדרגה או ככל האפשר קרוב לזוית זו.

נופי מכתש רמון וצבעיו מהממים ביופיים בשעות הללו, אבל לנהגים אין את הלוקסוס להתפעם מהנוף. גם בימים כתיקונם, הציר השחור לאורכו של נחל רמון החוצה את המכתש, ידוע לשימצה כמפרק שילדות ומטלטל עצמות... וכעת, לאחר שבוע של גשמים סוחפים וזרימת מים חזקה, הוא הפוך לחלוטין, עתיר במעברים טכניים, קפיצות, בורות, אבנים ושאר מזעזעי חוליות בגב....

שוב קיבלנו הוכחה לכך שרמת הקושי בטיולי שטח היא עניין גמיש לחלוטין שמשתנה ללא הרף וכי לעולם חכם השביל מההולכים בו, על אחת כמה וכמה מהנוסעים בו....

יומיים אחרי, הגב עדיין קצת כואב, אבל הסיפוק גדול. עשינו את זה. ללא תקיעות, ללא נזקים, ללא התברברויות. הופגנו משמעת מופתית, אחריות ורמת נהיגה גבוהה וכמובן רכבי השטח של סוזוקי שהוכיחו עמידות גבוהה ויכולות מרשימות, נסכו בטחון והתמודדו עם האתגרים כלאחר יד. היה כיף, תודה לכולם - נהניתי מחברתכם, נהניתי להוביל אתכם - נתראה בטיולים הבאים!