שמעתי פעם שמועה, שהפיץ מישהו, ששמע ממישהו, ששמע שיחה בין שניים, שאחד מהם שמע מדוד שלו, ששמע מחבר שלו, שרנגלר לא נוסע טוב בחולות.
לא יודע מי הפיץ את השמועה (ולא בטוח שאכפת לי). בידיים שלנו, הרנגלרים לא רק נסעו טוב בחולות, אלא ריחפו עליהם.
עברנו כ - 70 ק''מ של דיונות רכות רכות, בהן הרנגלרים הוכיחו שוב, שאי אפשר לעצור אותם, גם אם החול טובעני והעליות תלולות.
ד.א., זה לא אומר, שלא שקענו...
שעת בוקר. תחנת הדלק מלאה רנגלרים. בכלל, זה נראה שמכל הארץ התקבצו ובאו רנגלרים לאותו מקום ובאותה שעה. התדלוק וההתארגנות גוזלים מעט זמן, אך אנו לא משתהים יתר על המידה ויוצאים לדרך.
עוצרים לסיים את כל ההכנות לטיול, בצל של לימן גדול. ההכנות לטיול דיונות, אינן דומות לאלה של טיול רגיל והן מקיפות את הנוסעים, הציוד ורכב השטח. מנצלים את הזמן לארוחת בוקר קצרה ויוצאים לדרך.
חמש דקות אחר כך, אנחנו נתקלים בשני המכשולים הראשונים. טיפוס וגלישה מדיונה. הטיפוס מבהיר לנהגים, כיצד להפעיל את הרנגלר שלהם ומוכיח לאחרים, שהורדת האוויר לא נעשתה סתם. הירידה התלולה, מעירה את כולם סופית.
בסוף הקיץ, החול בדיונות הנגב יבש ורך. במקומות רבים, החול ממש טובעני. אנו לא מסתפקים בנסיעה רגילה ומחפשים את האתגרים השונים לאורך כל הדרך. הנהיגה המהירה, המתחייבת ממצב החול, ותלוליות החול הזקופות, משגרות את הרנגלרים לאוויר והתמונות תמיד מרשימות.
חשוב לזכור, שריחוף באויר והנחיתה הבלתי נמנעת אחריו, אינם מומלצים לרכב שטח. נהיגה נכונה, תעלה את הרכב לראש הדיונה, תוך ניתוק מזערי של גלגליו, מפני הקרקע.
מכיוון שהיינו קרובים ועד שנחזור לאזור, תחלוף עוד שנה לערך, קפצנו לביקור חטוף בבתרונות הלס. הנוף הקניוני מרשים והקירות הגבוהים והזקופים, הם מהגבוהים בארץ. למרות החום הגדול, ירדנו להליכה קצרה בערוצי הזרימה של תחתית הבתרונות והתרשמנו מאתר מיוחד באמצע הנגב.
הפסקת צהרים
הפסקת צהרים
ארוחת הצהרים איפשרה לנו ולמנועי הרנגלרים להתקרר. ארוחה טובה, קינוחים טעימים ובירה קרה, הם מתכון מבטיח. היעילים בינינו מספיקים לתפוס תנומה קלה. את הפסקת הצהרים אנו מסיימים בטיפוס דיונה גבוהה, המשמש חימום לטיפוס הדיונה הגדולה.
אל הדיונה הגדולה אנחנו מגיעים ברמת שליטה גבוהה ברנגלרים וכל מי שמנסה, מטפס ללא קושי. מראש הדיונה נשקף נוף מרשים. אנו מתיישבים בראש הדיונה ונהנים מרוח נעימה.
צמוד לציר פילדלפי, נמצאת אנדרטת אוגדת הפלדה. אנו מגיעים אליה דרך היישובים החדשים של מפוני גוש קטיף, אך אין לנו זמן להתרשם מהם מקרוב. מלבד קורות האנדרטה, משולבים בה סיפור ימית ופינוי חבל ימית, קרבות ששת הימים והכמיהה לשוב ולהקים את מה שחרב, בעקבות הסכם דייב קמפינג. אנו מספרים בקצרה את סיפור האנדרטה, מתעכבים בכמה משמות הנופלים, מנצלים את החניון המסודר להפסקת אוכל נוספת, לתיקון הגג באחד הרנגלרים וממשיכים לאתר הבא.
שקיעות, תקיעות ומה שביניהן
שקיעות, תקיעות ומה שביניהן
עוד לפני הטיול, קבעתי לעצמי שלא חוזרים הבייתה, מבלי שמישהו שקע (לפחות לצורך תירגול חילוץ מחול רך) והחלטתי לדאוג בכל מחיר, לשקיעה אחת (או שתיים) לפחות. שמחתי לראות, שגם בנושא זה, יש לי על מי לסמוך. חברי הקבוצה שקעו מידי פעם ותרמו את תוספת העניין לטיול. מלבד סתם שקיעות , היו לנו מגן גחון שיצא מהמקום, מים שקפצו ממיכל הפיצוי, שקיעות על סכין הדיונה ותחרות השולף המהיר ביותר של כננת.
האתר האחרון, מסמן את סיום הטיול. לצערי, בשל בעית ביטחון שדה, לא ניתן לפרסם את התמונות שלו (וגם בגלל שבטעות, השארתי את המצלמה באוטו). כך או כך, הוא מצבה דוממת לאירועים הסטוריים ולקשר של האדם לביתו. אנו מסיימים את הביקור ומתרכזים לשיחת פרידה.
שמתי לב, שטיול דיונות דומה לבניית בית. ברגע שאתה מסיים, אתה מרגיש כמה ידע רכשת וכמה ידע חסר לך, בתחילת התהליך. בסוף הטיול, אני מרגיש שהדבר הכי נכון לעשות הוא,להתחיל את הטיול מחדש. עכשיו, כולם יודעים איך לנהוג בדיונות, אצל כולם הביטחון העצמי בשמים. עכשיו אפשר להעלות רמה ולצלוח על מכשול. אבל השמש שוקעת ואנו מתפזרים. טיול הדיונות השנתי, הגיע לסיומו. תודה לכולכם על הכל. להתראות בטיולים הבאים.
לטיול מועדון ג'יפ הבא - הקליקו כאן לטיול מועדון ג'יפ רנגלרים הבא - הקליקו כאן להדרכות נהיגה של מועדון ג'יפ - הקליקו כאן לטיולים נוספים - הקליקו כאן
תגובות