מסע היכרות עם בקעת הירדן, 30/12/2017

המפגש תוכנן לשעה 09:00 מול הישוב כוכב השחר (אחד מהישובים על הגבול המזרחי של השומרון), לאט לאט החלו הרכבים להגיע- סה''כ 9 רכבים.

המסלול שלנו החל בנתיב יפיפה ובקושי מטוייל, אולי בגלל שבני המקום שומרי שבת, למרות שברגע שמדברים עם הרבש''צ של הישוב מקבלים עזרה ואפשר להגיע לטייל ולהיכנס למסלול מבלי להפריע לתושבים. התחלנו בגובה 600 מטר מעל פני הים ונכנסנו אל נתיב היורד מכוכב השחר אל הבקעה שנמצאת בגובה של מינוס 200 מטר מתחת לפני הים. אך לפני כמובן סיור בברכות השכשוך של גינות מתניה על שם מתניה וידברג ז"ל.

מתניה היה חלוץ ומקים ה"זולה" הראשונה בישוב. המקום שופץ והוקמו בו בריכות שכשוך מרשימות. מתניה נפטר בגיל 20 מהתקף לב בזמן עבודתו בבניה.

התחלנו לרדת והנוף למרות הראות המוגבלת יחסית נפתח אלינו במלוא עוצמתו. במהלך הירידה כשהנתיב מצטמצם ומצד אחד יש לנו את ''קירות'' ההרים ומהצד השני תהום המוביל אל וואדי אל אבייד- הנוף מרשים עוד יותר, אך יחד עם זאת חייבים להיות מרוכזים בנהיגה- טעות קטנה יכולה לעלות לנו ביוקר.

במהלך הירידה נאלצנו גם להתמודד עם מספר לא מבוטל של חריצים עמוקים בקרקע, לאט ובזהירות כל הג'יפונים והג'יפים עברו בשלום עם הרמות גלגל שמרימות את המורל.

לאחר שסיימנו את הירידה והגענו לחלקה הדרומי של הבקעה המשכנו ישירות למשק אורן למפגש עם סילבי וחיים אורן שהקימו משק נפלא וייחודי אשר מגדל את שיח הארגן ומפיק ממנו את שמן הארגן. כמו כן יש במשק זה גידולים שונים כמו תאנים, תמרים וענבים. לאחר כיבוד קל של קפה, תה, עוגות ועוגיות התיישבנו במרכז המבקרים המטופח וסילבי (חברתי יש לומר) החלה לספר לנו על ההיסטוריה החקלאית של הבקעה, על הישוב שלהם (נתיב הגדוד) ועל הגידולים והחידושים, על שיח ושמן הארגן כולל סרטון משפחתי שובה לב על המשק. החבר'ה עשו ''קצת קניות'' והמשכנו בדרכינו.

חזרנו קצת דרומה ונכנסנו לעוד שמורה שלדעתי לא מטויילת מספיק- שמורת המלחות. שמורה מאוד מעניינת ואם יוצא לכם לעבור בבקעה כדאי מאוד להכנס ולראות את הנוף הכל כך לא אופייני של השמורה, או כמו שאמר לי אחד המטיילים "אם הייתי מצלם ומספר לאנשים שהייתי בטיול ג'יפים במרוקו לא היו יכולים לנחש בחיים" כמובן שגם עדר הגמלים הגדול תרם רבות להרגשה. כשמתחילים את הנסיעה בשמורה הקטנה אפשר לראות שבצד המערבי עדיין קיימים שיחים למרות ששמים לב שאדמת הלס מעורבת בלא מעט מלח. כאשר עוברים בוואדי שמים מיד לב שכמות השיחים עולה עד שמגיעים לגבול המזרחי של השמורה ושם כבר אפשר לראות את השממה והאדמה העירומה כמו פלטות ריקות.

יצאנו מהשמורה ופנינו לכיוון צפון הבקעה ומשם דרך צומת אדם לכיוון ''ישובי גב ההר'' אך במקום לעלות בדרך הרגילה נכנסנו לשטח ועלינו אל הכרמים של הישוב בקעות (הבית שלי) דרך השטח ובתי הבוץ הישנים.

סוף סוף הגענו למנוחה הגדולה שלנו ולהפסקת הצהריים בין הכרמים שהפעם לא היינו זקוקים לצל שלהם במזג האוויר הפנטסטי. אכלנו צהריים תחת כיפת השמים.

לאחר ההפסקה המשכנו צפונה וטיפסנו לכיוון מעלה ישי בואכה, שמורת אום זוקא ושוב ביצענו מעבר ממערב הבקעה אל הגבול המזרחי כאשר נוף הבקעה הישראלית והאשמית נפרס מתחתינו.

לשמחתי ובזכות הקבוצה שהיתה איכותית וממושמעת הספיק לנו בדיוק הזמן לנסוע ולעבור את הגדר הראשונית של הגבול לכיוון עין סוכות, להכיר עוד פינת חמד של הבקעה ואם הפינה המקסימה הזאת היתה קצת או הרבה יותר נקייה הפינה הזאת היתה מושלמת.

בעין סוכות גם סיכמנו את הטיול ולדעת המשתתפים היה מוצלח ומאוד מלמד. הספקנו באמת לעבור מהצד הדרום מערבי של הבקעה לחלקה הצפון מערבי תוך כדי זיגזג בין מזרח ומערב. אפשר לסכם את מסע ההיכרות שלנו עם הבקעה כחוויה גדולה של אזור שבו גם המטיילים הוותיקים שביניינו שכבר טיילו בעבר בבקעה, נסעו בשבילים שתרם נסעו בהם...

איך אמרה אחת המטיילות ''נפתחה בפנינו ארץ חדשה, ארץ בראשית''

ללא ספק טיול נוסף בבקעה באותו סגנון יתקיים בקרוב רק הפעם ב-2018.
תודה לאורית גררו ויהונתן גורקין צלם הרחפן שלנו.

שנה אזרחית מוצלחת לכולם וצאו לטייל.

לעוד מסעות בארץ ובעולם:

למסעות הבאים בארץ - הקלק כאן
למסעות הבאים בעולם - הקלק כאן
להדרכות הנהיגה הבאות - הקלק כאן