יומן מסע – ארבל ויודפת, חול המועד פסח סיבוב 1

"מה כבר יכול להשתנות במסלול, הרי הייתי בו בדיוק לפני שבוע", כך חשבתי לעצמי כשנכנסו לשטח בצמוד לנחל רקת, בואכה בקעת ארבל. אבל לשבוע של מזג אוויר אביבי הפכפך, עם יום-יומיים של חמסינים, יש ויש השפעה על המסלול, נכון יותר על הטבע.

החרציות, שרק לפני שבעה ימים בהקו בצבען הצהוב, כבר החלו להוריד ראש. שרידי הכלניות נעלמו מהשטח ורק ראשים אדומים של נוריות נבולות בצבצו עדיין פה ושם. חלק משדות החיטה והשעורה כבר נקצרו ושיחי הקידה השעירה והאחירותם בערו באש צהובה, ממלאים את האוויר בניחוח כבד ומתוק.

ומה עוד השתנה? אמנם לא ראינו מטיילים רבים בשטח עצמו אבל החניון המוסדר בו תכננתי לקיים את הפסקת הצהריים היה עמוס ומלא, כשמערכות הגברה ענקיות משמיעות מוסיקה בקולי קולות. חול המועד פסח, וכל עם ישראל ניסה לצאת לחירות... לחלופין, עצרנו לצד חורשת אורנים נחמדה, המוסיקה עדיין נשמעה מרחוק אך הבריזה סחפה אותה מאיתנו והלאה.

לסיום, טיפסנו במעלה נחל יודפת עד לתל יודפת, סיור קצר להסברים בתל עצמו ונפרדנו לשלום.

תודה לכל המשתתפים, היה לי כיף איתכם, ותודה מיוחדת לגורי גרוסמן על המצגת.

מצגת שצילם וערך גורי גרוסמן

לעוד מסעות והדרכות בארץ ובעולם:

למסעות הבאים בארץ - הקלק כאן
למסעות הבאים בעולם - הקלק כאן
להדרכות הנהיגה הבאות - הקלק כאן