טיול סובארו דרייב - מעיינות בצין, מאי 2018

נאספנו בחניון הרועה (בלשון נקבה, עם קמץ מתחת ל'ע', הסיפור בהמשך) ואחרי תדריך קצר יצאנו עופר אדר ואנוכי בראשן של שתי קבוצות לטיול החודשי של מועדון סובארו דרייב. ההימור, או ההערכה האינטיליגנטית יש מי שיאמר, שחודש מאי זה הזמן הכי טוב למצוא מים ברוב המקומות המועדים בנחל צין - עלה יפה. ירדנו לנחל דרך מדרשת שדה בוקר בסמוך לקברו של בן גוריון וכבר בסוף הירידה, בנקודת המפגש בין נחל צין וחווארים, נתקלנו לראשונה במים על הכביש. משם, התחלנו את טיולינו לאורך ערוצו של הצין

בדרך לעין עקב

חניון הרועה

חניון הרועה (כמו גם הנחל שסמוך לו) קרוא על שמה של ברברה פרופר. ברברה נולדה בשוויץ בשנת תר"צ (1930). היא הועלתה לישראל על ידי ד"ר עמנואל פרופר מירושלים ואשתו יוהנה, יוצאת שוויץ, שחיפשו בנות לאימוץ.
ברברה קיבלה בבית בירושלים חינוך אירופאי לכל דבר, נימוסיה והליכותיה היו כשל ליידי אירופאית. מאז, לכל מקום שפנתה, בלטה בשל חינה ועדינותה הכה "לא-צבריים". היא למדה בבית הספר לבנות "אוולינה דה רוטשילד" ("מיס לנדאו"), ובתום הלימודים, עם פרוץ מלחמת העצמאות (1948), נסעה לשוויץ להשלמת השכלה אקדמאית. בשוויץ למדה באוניברסיטת "Neuchatel" והשתלמה במקצועות הפילוסופיה, התיאולוגיה ולימודי שפות.
עם סיום מלחמת העצמאות התגייסה ברברה לצה"ל, אף שלא הייתה חייבת עקב היותה בת יחידה, ושם שירתה בתור סמלת בחיל המודיעין במשך שנתיים. לאחר שירותה הצבאי שני אנשים שכנעוה להצטרף לגרעין המתהווה לעלייה לשדה בוקר: חגי אבריאל, מפקדה בצבא ומי שהיה מהוגי שדה בוקר וממקימיו; ואהרון ברוך, שפגשה לראשונה בסיור בנגב בתחילת שנת 1952. ימים ספורים לאחר העלייה לקרקע באותה שנה, הצטרפה ברברה לקבוצת ט"ו מקימי המקום (יש שסופרים גם י"ג).
בשדה בוקר (אז - חווה חקלאית, עדיין לא קיבוץ) מונתה ברברה להיות אחראית על עדר הצאן. היא הייתה יוצאת לסיורים בשדות המדבר לרעות את הכבשים, עסקה בחליבה ובכל שאר העבודות. חבריה ליישוב זוכרים כמה בלטה בעדינותה ובהליכותיה שכה לא התאימו לתפקידה החדש. יחד עם זאת נשאה בנטל תפקידה החדש באהבה, במסירות ומתוך הומור תמידי, סרקסטי, שכה אפיין אותה.
בבוקר יום שלישי ד' בתשרי תשי"ג (23.09.1952), בשעה שרעתה את הצאן, נורתה ברברה בגבה על ידי קבוצת מסתננים בדואים - כנראה מצריים - כחמש-מאות מטרים מערבית למשק. היא נהרגה במקום. כן נשדד עדר הצאן.
לאחר הרצח כוחות הצבא חיפשו את הרוצחים ואת עדר הצאן, דבר שהוביל לתקרית ירי באזור הגבול המצרי, בה שני חיילים נפצעו ואחד נהרג.
ברברה הייתה בת 22 במותה, רווקה. היא הובאה למנוחות בירושלים, בטקס צבאי-אזרחי משולב.
(מתוך אתר הביטוח הלאומי - קישור)

היעד הבא - עין עקב, שם אי אפשר לפספס, גם באוגוסט של שנה שחונה תמצאו שם בריכה גדולה וקרה לרחצה...

בדרך לעין שביב

מעין עקב המשכנו לתחנתינו הבאה, עין זיק ועין שביב הסמוך לו. שני מעיינות קטנים למדי עם מעט מים שלא תמיד קל לאתר. אבל מה? כל האזור מלא בצמחייה עבותה כמו בנווה מדבר ולרגע אפשר לחשוב שאנחנו בכלל בצפון הארץ...

הלאה, התחנה הבאה - "הג'קוזי של הצין" - סדרת גבים מרשימה בערוצו של הצין ממש בסמוך לגשר הרכבת הגדול. היה מלא. עצרנו לרחצה (לפחות חלקינו...) ולארוחת צהריים.

ולתחנתנו האחרונה - עין אום תינה. ספק מעיין ספק גב. המקום נמצא בסמוך לנחל צין בתוואי של נחל זרחן והמים במקום מיוחד זה (אם יש בכלל) מקורם בדר"כ ממי גשמים (מישהו אמר שיטפון?) ופחות מהמעיין הקטן שבמקום. השם מקורו בעץ התאנה הקטן הגדל בין הסלעים וללא ספק היכולת שלו להתקיים במקום יבש כזה מצדיקה את שם המקום - מעין אם התאנה.

כרגיל, היה תענוג גדול להוביל את מטיילי מועדון סובארו דרייב, מגוון מאוד רחב של הישראלים היפים מגיל 7 עד 70 האוהבים לטייל ולראות כל פעם עוד נתח מארצינו המיוחדת. נתראה בפעילות הבאה.
עופר אדר ושלמה הלב"ץ.

תמונות מהקבוצה של עופר

לעוד מסעות והדרכות בארץ ובעולם:

למסעות הבאים בארץ - הקלק כאן
למסעות הבאים בעולם - הקלק כאן
להדרכות הנהיגה הבאות - הקלק כאן