ההחלטה לצאת לחוצה בקעה החלה כ-3 שבועות מראש. הצפי היה לסוף שבוע אביבי טיפוסי, ידענו שיהיה חם, שזה מזג האוויר בד"כ, בבקעה, אבל אף אחד לא ציפה לחמסין.
למרות השרב החלטנו לא לבטל את הטיול ויצאנו לתור בבקעה
הדריך: וייזל עדי
יום שישי, מזג האוויר השרבי כבר נותן אותותיו, תחנת הדלק בכניסה לציר אלון, וכל החבורה מתרכזת בפינה מוצלת לתדריך מפורט לקראת המסע.
המפות ומכישירי הקשר נשלפים, קניות אחרונות בחנות הנוחות ויוצאים לדרך.
הנקודה הראשונה שעצרנו היא עין מבוע/פואר שנמצאת על ציר אלון. מעיין מדהים ביופיו כחלק מואדי קלט, מעין פועם שמתמלא ומתרוקן במחזוריות מדהימה. כשהגענו למעיין בדיוק החל המעיין להתרוקן - בערך 15-20 דקות והעמיין יבש לחלוטין, בשל ירידת מפלס המים, המפלים סביב המעיין הפסיקו "להפיל" את מימיהם - מספר דקות לאחר שהמעיין התרוקן, זכינו לראות איך תוך 5-7 דקות הוא מתמלא בחזרה, המים גולשים לעבר התעלות המובילות את המים למספר מפלים ומהמפל המים ממשיכים לזרום בואדי. המים צלולים, קרים ופשוט תענוג להתרחץ בהם. המקום מאובטח ומטופל ע"י הרט"ג וצה"ל.
עין מבוע/פואר
לאחר השחייה בעין מבוע, המשכנו על ציר אלון (ציר אלון הוא ציר תנועה בחלק המזרחי של הרי יהודה ושומרון, שנסלל על-פי תוכנית אלון. הציר נקרא על שם הוגה התוכנית, יגאל אלון, וממוספר בחלקו הדרומי, מצומת כפר אדומים עד סמוך למגדלים בכביש 458; בחלקו המרכזי מצומת מעלה אפרים ועד צומת חמרה בכביש 508, ובחלקו הצפוני, מצומת בקעות עד צומת מחולה בכביש 578 ) עד שנכנסו לשטח בשמורת ואדי מכוך. מייד בכניסה לשמורה התחלנו בירידה לכיוון נחל מכוך תוך כדי תצפית עבר הירדן, ומיד עם ההגעה לתחתית הואדי התחלנו בטיפוס במעלה מכוך עד ההגעה לג'בל קרנטל.
הרחפן המקצועי של יניב נשלח אחר כבוד לצלם את מבצר דוק - ותמונות יועברו בהמשך.
מג'בל קרנטל המשכנו לאנדרטת הנ"ד - אותה אנדרטה שהוקמה לזכר 54 חיילי צה"ל שנהרגו בהתרסקות מסוק ב-1977 במהלך תרגיל בבקעת הירדן. מזג אוויר שרבי והמקום מאפשר מנוחה קלה בצל כאשר מסביבנו מקפצים עשרות צבאים. לאחר ארוחת הצהרים המשכנו לתעלות העוג'ה אך לצערנו לא הייתה זרימה וישר נכנסו למוד של עבירות קשה.לפנינו מעלה הנביאים - הרכבים התקשו להתמודד עם המעלה ועם החום הכבד ונאלצנו לעצור מספר פעמים להמתין שהמנוע יתקרר - אצל חלקנו המזגן הפסיק לעבוד בגלל הסנסור שמנתק את המזגן כאשר הרכב במאמץ או בחום גבוה. המעלה לא עצר בעדנו ולמרות פנצ'ר באחד הרכבים ולא מעט הצלבות ומדרגות, כבשנו בגבורה את המעלה. לקראת אחר הצהרים המאוחרות חיפשנו דרך קצרה להגיע למושב פצאל שנעתר לבקשתי לארח אותנו במרחבי הדשא. הציר הראשי שיורד למושב נסחף לחלוטין ולא ניתן היה להשתמש בו. המפה נפתחה ונבחר ציר קצר המוציא את השיירה לכביש הקרוב - לשמחתנו בציר הזה גם מצאנו מעיין/בור מים ובו מים קפואים!!! סמוך לבסיס צבאי - נכנה אותו לצורך העניין " עין סוד".
באחד מהצירים בהם נסענו הגענו למאהל בדואי והחלטנו לרדת מהרכב ולהגיד שלום - חודש הרמאדן, החבר'ה צמים ומנסים לברוח מהשרב - מייד כשהגענו למתחם האוהל ומבלי שנכיר את החבר'ה הופנינו לאוהל האירוח - מזרנים וכסאות נשלפו במהרה, בקבוקי מים קרים!! הועברו לידינו וזכינו לאירוח כמו שהבדואים יודעים לארח - גם תה הציעו לנו אבל מפאת החום הכבד סירבנו בנימוס.
לקראת השעה 18:00 הגענו למתחם שהוקצה לנו במושב פצאל שבבקעה.
רחבת דשא ירוקה ומפוארת, מתחם משחקים, שירותים לא רחוק ואפילו צינור מים שהוסב למקלחת. המזרנים, שקי השינה והאוהלים נשלפו, המנגלים הובערו והבשר נצלה על האש. למרות העשן וירידת הטמפרטורות לא הצלחנו להבריח את הזבובים שאכלו אותנו מכל כיוון.
את הבוקר התחלנו בעין פצאל - המים יוצאים מהאדמה לא רחוק מהמעיין שבעבר היה גדול ועמוק יותר אך השטפונות הרסו את החומה והאבנים שתיחמו את המעיין.
לאחר רחצה קלילה טיפסנו לכיוון הסרטבא ומשם המשכנו מערבה לכיוון גב ההר, ירדנו לכיוון כביש 90 וטיפסנו לשמורת חרובה במעלה חרובה עד רועי. את ארוחת הצהרים אכלנו בדשא של מושב בקעות אצל חברינו מהאתר - נמרוד וידר - נמרוד לא הסתפק בביקור החטוף והציע לנו לבוא לבקר בבריכת המושב שבדיוק באותו היום נפתחה לקהל הרחב. זכינו לשחייה של כ-30 דקות והמשכנו דרך אום זוקא לכביש 90 וסיום מנצח בעין סוכות.
בהזמנות זו תודה ענקים לנמרוד וידר ולמושב בקעות.
למסעות הבאים בארץ - הקלק כאן
למסעות הבאים בעולם - הקלק כאן
להדרכות הנהיגה הבאות - הקלק כאן
תגובות