טיול סובארו דרייב פרוזדור ירושלים 9/6/18

בקרב הג'יפאים, "עונת הטיולים" הקלאסית מתחילה באוקטובר ומסתיימת באפריל-מאי. כי כשאנשים שלועסים סלעים וציריות שבורות לארוחת בוקר אומרים "טיולים" מתכוונים לירידה דרומה, לנגב. הסתיו והחורף (וגם תחילת האביב) מתאימים למדבר בגלל שמזג האויר החורפי בישראל ידידותי למטיילים במדבר. אבל ברגע שמתחיל להתחמם קצת, המדבר משנה את פניו והופך ללוהט ועוין. חם בחוץ, והחשק לנסוע רחוק יורד. אז מה עושים? מטיילים קרוב לבית, היכן שירוק, האויר מרענן ובריזה טובה מצננת את הפרצוף. פה ושם מעיין טוב לטבילה קצרה – בקיצור, הרי ירושלים הם אופציה מועדפת לטיול שבת לא רחוק ולא ארוך, אבל מהנה במיוחד.

וכך, שתי קבוצות של פורסטרים ו-XV התייצבו בבוקר שבת בחניון של בריכת השחייה במסילת ציון. כמקובל אצל ה"סובארואידים" – הם דייקנים. כולם הגיעו בזמן ולנו המדריכים נותר רק לאסוף את כולם, לבצע תדריך קצר, להזכיר כללי בטיחות, חלוקת מכשירי קשר ולדרך.

למודי נסיון עם קיבות מקרקרות, אנחנו פותחים את היום בארוחת בוקר וקפה, ואין כמו השולחנות המוצלים שבכניסה מכביש 38 לדרך בורמה על מנת להתחיל יום טיול. מכאן אנו מטפסים בדרך בורמה לכיוון רכס שיירות לתצפית מרהיבה על שער הגיא ממשלט 16 והסברים על הקרבות לשחרור פרוזדור ירושלים במלחמת העצמאות.

היעד הבא שלנו הוא נחל כסלון. אנו יוצאים ממשלט 16 לכיוון דרום מזרח, חוצים את הכביש ליד בית מאיר ויורדים בשביל השחור לכיוון שואבה, משם לצומת ה-H ולציר היפה שנע מערבה בנחל כסלון. הטיפוס ב"מעלה הקדושים" מוכיח בפעם המי יודע כמה שסובארו זה אוטו לא פראייר בכלל, ומכאן אנו על הציר הכחול שמספק נופים מרהיבים של נחל כיסלון, ומשלימים הקפה יפה של נחל כסלון בצומת ה- H בדרכנו על שביל ישראל לעין לימון.

הבריכה בעין לימון מטעה מעט. המים ירקרקים ולא מזמינים במבט ראשון. אבל זה רק בגלל הירוקת שצמודה לדפנות הבריכה. מי שאוזר אומץ לטבול במים לא מתחרט – אתנחתא מרעננת ביום חם. נקודת העצירה הבאה היא מצפור הר הטייסים, עם תצפית נוף עוצרת נשימה לכיוון דרום וסיפור השתתפות חיל האויר בקרב על בית מחסיר (היום בית מאיר) במלחמת העצמאות.

את ארוחת הצהריים עשינו ב"חורשת ה-101" שעל הר איתן, סמוך לחניון הסטף. מכאן ירדנו לכיוון עין טייסים, פינת חמד מוצלת וקרירה עם בריכת מים נוספת לטובת אלה שויתרו על הטבילה בעין לימון.

מעין טייסים ירדנו לכיוון נחל שורק, חצינו את הנחל הזורם לכיוון הקטע האחרון וה"עבה" של הטיול – הציר האדום שמתפתל לאורך הנחל ומסילת הרכבת. הציר מתחיל רגוע, אבל עד מהרה הופך למאתגר עבור ג'יפונים, עם חריצים ובולדרים שמסכנים את שלמות הצמיגים והפגושים... אבל החבר'ה שנסעו איתי הפעם, רובם גם בוגרי הדרכת נהיגת השטח שלנו – הוכיחו שהם יודעים את העבודה. בשעה חמש וחצי בדיוק התיייצבו כולם בחניון המחצבות הסמוך לבית שמש, ללא נזקים וללא פנצ'רים, עייפים ומרוצים.

מה יש להוסיף? היה כיף. טיול לא ארוך ולא קשה, אבל מתאים כמו כפפה לימי קיץ חמים – הרבה ירוק, הרבה צל, מים לטבילה מרענננת, הרבה הפסקות וגם המכוניות נדרשו להפגין את מה שהן יודעות לעשות הכי טוב – לקחת משפחות לטיול במקומות בהם קשה להגיע בפרייבט רגיל – ועשו את זה מצוין. קבוצה נעימה שהפגינה משמעת ויכולות נהיגה מצויינות – מי צריך יותר? היה מצוין. תודה לכולם ונתראה בטיולים הבאים.

ליומן המסע של הקבוצה של אופיר אביב - הקלק כאן

לעוד מסעות והדרכות בארץ ובעולם:

למסעות הבאים בארץ - הקלק כאן
למסעות הבאים בעולם - הקלק כאן
להדרכות הנהיגה הבאות - הקלק כאן