יומן מסע תצפית לילית בצפון מדבר יהודה - שישבת, 10-11/8/18

היה לי ברור שיהיה לא פשוט כל מה שיכול להיות בעייתי במסלול היה קיים במסלול שלנו:

מבחינת ניווט, כניסה לתוך יובל שמוביל אל ה''סכין'' ללא סימון ברור לכניסה (בלשון המעטה), טיפוס וירידה מ''סכינים'' כאשר אין כמעט מרווח לטעות נהיגה והחילוץ, אם יהיה - יהיה לא פשוט. מדרגות, הצלבות ושיפועי צד לאורך כל הדרך וככול שאנו נתקרב אל היעד כך הדרך תהיה קשה יותר בתוספת נכבדה של דרדרת. תוסיפו לכל זה שהכל נעשה בלילה ללא טיפת ירח וקיבלנו אחלה מסלול...

אז הגדרתי בחלק של רמת העבירות למי מיועד הטיול - גם רכבים גיבורים וגם נהגים מנוסים והאמת זה הוכיח את עצמו.

נפגשנו כולם בשעה 22:30 בתחנת הדלק אלמוג שהיתה שוקקת חיים בשביל יום שישי בלילה, שמחתי לראות שבאמת מתוך הקבוצה אולי מטייל אחד או שניים לא טיילו איתי בעבר והרוב המכריע הם מטיילים וותיקים שטיילו איתי לפחות פעם אחת ככה שהכרתי את רמת הנהיגה שלהם שלשמחתי היתה גבוהה.

הורדת אויר, תדריך על כללי הנסיעה בלילה, יישור קו לגבי כללי הנהיגה בשטח, סדר תנועה ויצאנו לדרך 9 כלים לאחד הטיולים שאני לא אשכח.

לאחר תאום עם הפקח המקומי קיבלנו אישור לחצות את נחל אוג בלילה כאשר כבר בהתחלה מחכה לנו המדרגה שמספיק הסך דעת לרגע ואפשר למצוא את הרכב שלנו מבצע גלגול כמו מתעמלת אולימפית. בהכוונה איטית עברנו אחד אחד, צמצמנו מקום להתחלת הטיפוס מתחתית נחל אוג ותוך זמן קצר כולם למעלה ללא תקלות וממשיכים בתנועה של הציר המפותל והטכני הזה עד לסכין הצפונית של ג'אבל חרמון. הסכין הצפונית עד לא מזמן נחשבה לדרך היותר קלה מבין הסכינים לטיפוס לג'אבל, אך כיום אין יותר מידי שוני בקושי בין הסכין הצפונית לדרומית (הסכין המרכזית חסומה בקצה ככה שאין טעם לנסות לעלות). לפני המכשול העיקרי שלנו צמצמנו את התנועה ירדנו מהרכבים לעוד תדריך בכדי לוודא שהנהגים ערניים ומספיק במתח בשביל לא להגיע בעודף ביטחון, דבר כזה יהיה בעוכרנו...
התחלנו את העליה אחד אחד כאשר שוקי - חבר ומדריך בפני עצמו, התלווה אלי לשיירה, ידעתי שהוא יוכל להזניק רכבים במרווח הרצוי על מנת שלא נפריע או נסכן האחד את השני, אז תודה לך שוקי.

אט אט החברה התחילו להגיע לפסגה וחוץ משני רכבים שהיו צריכים להילחם קצת יותר לא נרשמו אירועים חריגים.

הגענו לתצפית הצפונית שממנה צפינו אל העיר יריחו בלילה מצפון, ממערב ירושלים וכביש אחד וממזרח קיבוץ אלמוג, כביש 90 והשחור של ים המלח כאשר נשקפים ממנו אורות המלונות בצד הירדני.

את ההפסקה עשינו בתצפית הדרומית בשל החשיכה והרצון של כמה מאיתנו לצפות בכוכבים הנופלים, ידענו שתהיה הפסקה ארוכה עד שנתחיל לרדת ככה שהיה זמן גם לקפה, לתה, לאכול, לישון, לצפות בכוכבים וכמובן לדבר בינינו בלילה המושלם שהיה לנו.

כפי שתוכנן בשעה 03:30 יצאנו לכיוון הירידה מהסכין הדרומית כאשר הירידה מאוד חדה ותוך כדי, בכמה מקומות ישנן מדרגות ובורות בשפע. המשכנו לנוע לכיוון מערב בחשיכה עד התצפית אל המנזר דיר מרסבא בסביבות השעה 5:00 הגענו, הכנו שוב קפה והמתנו לזריחה כאשר כל הצלמים עם המצלמות שלופות.

גם בשבילי זאת היתה הפעם הראשונה שאני רואה את המנזר בזריחה, ללא ספק שעתו היפה ביותר וכיף גדול לצלמים.

את הירידה מהתצפית עשינו בחזרה לכיוון בקעת הורקניה והציר לנביא מוסא, השעה היתה כבר 07:30 בבוקר, עייפים אך מאוד מרוצים חזרנו איש איש לביתו.

מבחינתי היה טיול נהדר עם קבוצה נהדרת, 0 תקלות, כולם זורמים, כולם בעניינים, הדרך מאתגרת - בעצם לא צריך יותר מזה במשביל להתחיל את השבת.

המון תודה לפלג וסרמן ויבגני דנושבסקי על הצילומים הנפלאים.

נפגש בטיול הבא...

לעוד מסעות והדרכות בארץ ובעולם:

למסעות הבאים בארץ - הקלק כאן
למסעות הבאים בעולם - הקלק כאן
להדרכות הנהיגה הבאות - הקלק כאן