טיול בחירות 30/10/18 - למדבר יהודה: ממצוקי דרגות למרסבא

"מה עם טיול ליום השבתון?..." שאל אותי אמיר. "מה שבתון, איזה שבתון?...", מלמלתי לעצמי. כמי שהבחירות לרשויות המקומיות מעולם לא עניינו אותו – כי גם בעיר שלי איני מכיר את המועמדים ואני נוטה לבחור ביניהם בשיטת אנ-דן-דינו... לעתים אני תוהה מה הבעיה לעבוד כרגיל וללכת להצביע בערב? אבל במדינת ישראל, יום הבוחר הוא גם יום של בטלה מאונס ואנחנו הרי לא בטלנים – יום חופשי ומזג אוויר סתווי נעים הם תנאים מושלמים לטיול. אם לא חם בחוץ, אפשר לצאת למדבר יהודה שאינו מרוחק מדי ממרכז הארץ ולנצל את היום להתבשמות מנופי המדבר ולאתגרי נהיגה פה ושם.

את המסלול הקלאסי ממישור אדומים למרסבא כולם מכירים, ולכן הוספנו לו בזמנו המשך מעניין שיורד עד למצוקי דרגות. כדי להוסיף עוד עניין ו"פלפל" החלטנו הפעם לעשות אותו הפוך – להתחיל ממצוקי דרגות ולהתעמת עם המעברים המפורסמים בעלייה – סיבוב המוות ("מעלה הסיבוב"), מעבר טור, נהיגה טכנית בנחל תמרים, ציר המצוק וחציית ערוץ נחל קדרון, ארוחת צהרים בתצפית ראש צוקים ואחר כך חציית בקעת הורקניה לכיוון עליה ב"מעלה המרסבא" ותצפית אל מנזר מרסבא המפורסם, ולסיום – תצפית מהר מונטאר לאור השמש השוקעת וסיום באיזור התעשיה מישור אדומים. מסלול לא קצר ולא קל, מגוון ומאתגר בטוב-טעם עבור משפחות ברכבי שטח סטנדרטיים בעלי הילוך כוח.

וכך, ביום שלישי לפנות בוקר, אני עושה את דרכי מהמרכז בעליות לירושלים, יורד לים המלח ומטפס בכביש המפותל אל מצוקי דרגות. צריך להגיע מוקדם, להיות ראשון... אין מצב שמישהו מהמטיילים יגיע לפני וימתין לי. המקום שוקק חיים - עם ישראל מנצל היטב את יום החופש באמצע השבוע ויוצא לטייל. מכין קפה ראשון של בוקר לי ולפקח הנחמד בבוטקה של רט"ג ועד מהרה מגיעים ומתאספים כל חברי הקבוצה שלי בכניסה לכפר הנופש מצוקי דרגות – אבי בג'יפ ליברטי, יעקב בלנדקרוזר הקצר וברק בסנגיונג קורנדו, משפחת אסולין בהרכב מלא בלנדקרוזר קצר ומשפחת בן-טולילה בפראדו הארוך. מרגיע אותי לדעת שכל הכלים מצוידים בנעילה אחורית או בבקרת משיכה, פיצ'רים שיעזרו להם להתמודד עם המעלות, גם אם יורידו מעט מהדרמה.

את היום מתחילים בתדריך קצר, חלוקת מכשירי קשר, ניקוז מעט אויר מהצמיגים על מנת לשפר נוחות נסיעה ולשפר אחיזה, ואז יוצאים לנסיעה קצרה לאורך נחל דרגה והתמקמות באחד הערוצונים לארוחת בוקר וקפה שחור מהביל. רצוי להרגיע את הבטן לפני היום הגדוש שממתין לנו ואחרי שכולם התעוררו כל כך מוקדם על מנת להגיע בזמן...

אחרי שאכלנו, שתינו ונרגענו, הגיע הזמן להתחיל לתת עבודה. "מעלה הסיבוב" מתנשא גבוה מעלינו, מצפון לערוצו של נחל דרגה. הטיפוס במעלה הזה מעט תלול ודרדרתי וכולל גם מדרגת אבן אחת, אבל לא מהווה שום בעיה לאף רכב שטח עם הילוך כוח. הבעייתיות שלו נעוצה באותו סיבוב 180 מעלות הדוק שמחייב תמרון ותיקון אחורה-קדימה על מנת להתייצב בזוית הנכונה מול המדרגה. הסיבוב הזה כל כך הדוק וצפוף, עד שגם כלי רכב קטנים וקצרים כמו ג'ימני נזקקים כאן לתמרוני רוורס. הנוף כאן עוצר נשימה, אבל לנהגים אין את הפריבילגיה להביט בו, כי התהום אורבת מעבר לסוללה הסמלית שהוקמה כאן על מנת לצמצם סיכוי להתדרדרויות.זה נראה קצת מפחיד ולא סתם קוראים למקום הזה בשם "סיבוב המוות"... כמדריך, דאגתי שמא גשמי הסערה מלפני כמה ימים עשו שמות במעלה, מה שיגרום לו להיות קשה מהרגיל ויחייבו את הסופה הקשישה שלי להושיט עזרה במשיכה או בכינון לכלים פחות עבירים ממנה... אבל לשמחתי כולם מתמודדים בקלות עם הטיפוס במדרגה ואנו יכולים להמשיך בדרכנו ללא עיכובים.

גם "מעבר טור" לא מערים קשיים מיותרים על הקבוצה. מדרגות האבן כאן עברו שיפור מסיבי באמצעות "עבודות מע"צ" שמישהו אחר ביצע ועל כן לא מציבות קשיי עבירות מיוחדים, למעט צורך בהכוונה מבחוץ מפני שהנתיב הרצוי הוא צר ומדרון תלול בצידו.

חיש קל אנו פונים ימינה לציר המסומן בירוק של נחל תמרים – אחד מהשבילים היפים ביותר שמדבר יהודה יודע להציע, קצר יחסית, לא באמת קשה, אבל כזה שלא תרצו שייגמר משום שאין בו רגע אחד משעמם – מעברים טכניים, עליות, ירידות, חציית ערוצים, ירידת ועליית מדרגות – מכל טוב. אחרי נחל תמרים, ציר המצוק וחציית ערוצו הרחב והמטונף-משהו של נחל קדרון, אנו פונים ימינה לציר הגישה לתצפית ראש צוקים. ירידה קצרה ותלולה עם הצלבות עמוקות (שיעסיקו אותנו עוד מעט) וגלגלינו עומדים ליד הסככה לתצפית על ים המלח וארוחת צהרים. בתאבון!

בזמן שאנחנו בולסים ולועסים ונלחמים בצרעות שריח האוכל מוציא אותן מדעתן, מגיעה קבוצה קטנה של שלושה רוכבי אופנועי שטח ביחד עם נהג אחד ב-RZR. אחד האופנוענים מגיע קצת מהר מדי ולפי רעש החבטה ועננת האבק ניתן להבין שהוא נפל. רעש המנוע שממשיך לצרוח בסל"ד גבוה וצעקות חבריו של הבחור, קצת מחרישות את צעקות הכאב שלו – מסתבר שנפל ונחבט עם חשש לפגיעה קשה ובמקרה כזה אסור להזיז אותו לפני שיגיעו גורמים מוסמכים לטיפול במצבים כאלה. לגמרי במקרה, אחד המטיילים במקום הוא גם חובש שמטפל בבחור ככל יכולתו. מד"א מוזעק אבל ברור שאמבולנס, גם כזה עם הנעה 4X4, יתקשה מאוד להגיע לכאן. הברירות שעומדות בפנינו הן או להוביל את הבחור החוצה באחד מכלי הרכב שלנו או במקרה הקיצוני - להזעיק פינוי במסוק.

עד שדברים יתבהרו, אנחנו לא יוצאים מהמקום כי ייתכן ועזרתנו תידרש בפינוי, הן של הרוכב והן של האופנוע, וכך זמן יקר הולך לאיבוד, עד שחובשי מד"א מגיעים למקום בטנדר טויוטה משטרתי וברכב שטח של מתנדבים – עכשיו הפצוע בידיים מקצועיות, מצוידות וטובות משלנו ואנו "מעבירים את המקל" ויכולים להמשיך בטיול.
אחרי המעבר לשעון חורף, מחשיך מוקדם והזמן לרעתנו וכרגיל במצבים שכאלה, מתחילים אירועי הבלת"מ – הטיפוס בהצלבות ההעמוקות ביציאה מראש צוקים מתגלה כמעבר לכוחותיו של הפראדו שסובל מתקלה במנגנון שילוב הנעילה האחורית והוא נדרש לעזרת כננת מהסופה שלי. גם ברק בקורנדו ואבי בליברטי הנעולים נאלצים לשרג שרירים ולתת חזק בגז על מנת להתגבר על המעלה. שני הלנדקרוזרים הקצרים לא מתרגשים מההצלבות ומטפסים בקלות עד למעלה ועד מהרה כולנו בתנועה.

המשך השביל לכיוון מעל המרסבא גם מתקיל אותנו בפנצ'ר. פנצ'ר פשוט, כזה שלא מחייב אפילו את פירוק הגלגל מהרכב ומתוקן במהירות באמצעות "תולעת" גומי. לא משהו נוראי אבל שוב – דקות יקרות נוקפות והערב יורד. והנה אנו פוגשים קבוצת מטיילים שכבר פגשנו במשך היום, הם בדרכם החוצה מהשטח בחיפוש אחר קליטה סלולרית, לאחר שנאלצו לנטוש רכב אחד שלהם – ג'יפ קומפאס, ששבר מסרק הגה למרגלות מעלה המרסבא – קצת מפתיע אותי, משום שמין המפורסמות שלא מקובל להשאיר כלי רכב חונים ללא השגחה באיזור הזה, פן ייפרצו ו/או יפורקו ו/או ייגנבו על ידי המקומיים... אבל בעל הרכב עשה את שיקוליו ואני לא מתערב בהם. הזמן עף ומבחינתנו, תצפית על המרסבא בחושך היא אולי מרהיבה לא פחות מאשר בשעות היום, אבל מסיבות של בטחון ובטיחות-נטו אני מקבל החלטה לשוב על העקבות לכביש החוצה את בקעת הורקניה ולסיים את הטיול בצומת נבי-מוסא על כביש 1.

חישוב הזמנים היה מדויק, הקצב היה מצוין ועד לראש צוקים היה לנו אפילו זמן רזרבי לעצירות קפה ולבלת"מים, אבל לא לבלת"מ מהסוג של רוכב אופנוע שנפצע ושאין מצב לנטוש עד שנדע שהוא מטופל בידיים טובות. כל זה לקח את הזמן ושיבש את הלו"ז ואי לכך לא הספקנו להגיע למרסבא ולהר מונטאר – הם יישארו במקומם ויחכו לנו, שנבוא לבקר בהם בהזדמנות אחרת.
גם בלעדיהם היה לנו טיול נהדר, מלא באקשן, באתגרי נהיגה ובנופים מטמטמים ונהננו ממזג אויר מצוין – אבל כל זה היה כאין וכאפס לעומת קבוצה נהדרת, ממושמעת, שהפגינה נהיגה מצויינת ומצב רוח נהדר שסייע לי בהובלה והפך את הטיול הזה לקליל ומענג עבורי.
תודה לכם על יום מהנה – אני משוכנע שעוד ניפגש הרבה בטיולים הבאים!

לעוד מסעות והדרכות בארץ ובעולם:

למסעות הבאים בארץ - הקלק כאן
למסעות הבאים בעולם - הקלק כאן
להדרכות הנהיגה הבאות - הקלק כאן