הביטוח תקף גם אם המבוטח לא שילם פרמיות

התמונה מתוך מסע ג'יפים של אתר השטח בקירגיזסטן ואין לה כל קשר לכתבה

באחד הימים קיבל מ' שיחת טלפון מסוכן של חברת איילון. הסוכן הציע למ' ביטוח תאונות אישיות. מ' הסכים ומסר לסוכן את פרטיו האישיים כולל פרטי כרטיס האשראי שלו. הסוכן העביר פרטים אלה לאיילון. זו האחרונה הנפיקה פוליסה בה רשמה כי תקופת הביטוח תתחיל בראשון לחודש האזרחי הקרב וכי הפרמיה הראשונה תיפרע בסוף החודש.

איתרע מזלו של מ' ושישה ימים לאחר תחילת הביטוח הוא נפגע בתאונת עבודה עוד לפני שאיילון גבתה את הפרמיה הראשונה.

כידוע לכל בר בי רב בתחום הביטוח, המבוטח זכאי לקבל את מלוא תגמולי הביטוח אפילו לא שולמה עדיין כל פרמיה. על אחת כמה וכמה אם לא הגיע מועד תשלומה של הפרמיה הראשונה. ואפילו הגיע מועד תשלומה והיא לא נפרעה גם אז חברת הביטוח חייבת בתשלום תגמולי הביטוח.

פוליסת ביטוח אינה מוצר רגיל. אי תשלום או פיגור בתשלום לא פוגם בתקפות הביטוח, אלא אם כן חברת הביטוח נקטה בהליכים שהחוק דורש לביטול הפוליסה.

עליה לתת למבוטח שתי התראות בכתב כקבוע בסעיף 15 לחוק חוזה הביטוח. האחת, דרישת תשלום בתוך 15 יום. השנייה, הודעה שחוזה הביטוח יתבטל לאחר 21 יום נוספים אם הפרמיה שבפיגור לא תשולם בינתיים. בקיצור, כל מקרה ביטוח המתרחש בתקופה שעד לביטול הפוליסה, תקופה הנמשכת לפחות 36 מהיום בו חברת הביטוח מתחילה בהליכי הביטול, מכוסה.

התמונה מתוך מסע ג'יפים של אתר השטח בקירגיזסטן ואין לה כל קשר לכתבה

מסלק התביעות הראשון באיילון שטיפל בתביעתו של מ' ידע זאת כנראה. הוא שלח אליו המחאה של 6,714 שקל על חשבון התגמולים המגיעים לו. אולם לאחר מכן, כפי שנראה מיד, מקבלי ההחלטות באיילון החליטו שכדאי לנסות על מ' את שיטת מצליח. מ' נאלץ לפנות לבית משפט השלום בתל אביב.

בפני השופט שי משה מזרחי טענו נציגי איילון כי בסופו של דבר התברר כי הפרמיה הראשונה לא נפרעה משום שהמבוטח נקלע לקשיים. חשבון הבנק שלו עמד על יתרת חובה של 400 שקל וכרטיס האשראי שלו לא כובד על ידי הבנק. לכן איילון ביטלה את הפוליסה בהתראות שנשלחו אל המבוטח.

האם טענה זו יכולה להחזיק מים? בוודאי שלא. הנזק למ' נגרם בתאונה שארעה לפני הביטול. לכן גם אם הפוליסה בוטלה היא לא יכולה לשלול את זכותו של מ' לתגמולי ביטוח בגין תאונה שארעה לפני הביטול. ואכן גם השופט מזרחי הגיע למסקנה כי מ' זכאי לתגמולי ביטוח אולם בדרך אחרת. הוא בחן את חוקיות הביטול שעשתה איילון.

סעיף 15 לחוק חוזה הביטוח, הסביר השופט, קובע את הדרך לביטול חוזה הביטוח מקום בו לא שולמה פרמיה. מדובר בהוראת חוק כופה (קוגנטית) שחברות הביטוח אינן רשאיות להתנות עליה אלא לטובת המבוטח.

המכתבים ששלחה איילון למבוטח לא עומדים בדרישות החוק. המכתב הראשון הפנה את המבוטח לסוכן הביטוח או למשרדי החברה לשם פירעון חוב הפרמיה. מכתב זה יוצא מנקודת הנחה שהפוליסה נותרת בתוקף ורק ניתנת למבוטח הזדמנות נוספת לפירעון הפרמיה. לעומת זאת סעיף 15 לחוק חוזה הביטוח דורש שחברת הביטוח תשלח למבוטח שני מכתבים בהפרש של 15 יום ביניהם המתריעים בפני המבוטח על "שבירת כלים" שתתרחש 21 יום לאחר קבלת המכתב השני.

התמונה מתוך מסע ג'יפים של אתר השטח בקירגיזסטן ואין לה כל קשר לכתבה

גם במכתבים הבאים שאיילון שלחה למ' היא לא נקטה בלשון של ביטול אלא בנוסח "לא נכרת חוזה ביטוח והפוליסה מבוטלת מתחילתה". נוסח זה, קבע השופט, אינו תואם את המצב המשפטי שכן אין ספק כי במקרה זה נכרת גם נכרת חוזה ביטוח שלא ניתן לבטלו אחורנית כאילו לא היה.

"משחרגה איילון מניה וביה מהוראות סעיף 15 הרי שפעלה שלא כדין ועל כן פעולותיה מאוינות".

נציגי איילון לא ויתרו. ביום שבו המבוטח נתן לסוכן את פרטי כרטיס האשראי שלו, טענו, הוא כבר ידע שלא יוכל לעמוד בפירעון הפרמיה הראשונה. לכן ניתן לראות את המבוטח כחסר תום לב כי לא היה בכוונתו לעמוד בתנאי החוזה ועל כן יש לבטלו מטעם זה בלבד.

השופט דחה את הטענה. המבוטח לא ישב בחיבוק ידיים ועשה מאמצים לצמצום חובותיו ואלה צומצמו כדי מאות שקלים בודדים. אין לשכוח כי נפגע בתאונה קשה זמן קצר לאחר כניסת הפוליסה לתוקף. כל אלה מובילים למסקנה כי אי תשלום הפרמיה לא היה מעשה מכוון מלכתחילה כי אם תוצאה של נסיבות שאינן עולות כדי חוסר תום לב קיצוני הזועק לביטול הפוליסה.

בשולי הדברים השופט הביע תרעומת על טענת איילון כי המבוטח חתם על טופס הצעת הביטוח כאשר בפועל עסקת מכר הביטוח הייתה טלפונית. "לעניין זה מוטב כי איילון הייתה מדייקת יותר בסיכומיה ולא טוענת כי המבוטח "חתם" על טופס ההצעה או שמילא פרטיו בטפסים שונים".

בסופו של יום, השופט שי משה מזרחי פסק כי הפוליסה נותרה בתוקפה. הוא חייב את איילון לתגמל את המבוטח על פי הוראות הפוליסה תוך קיזוז חוב הפרמיה. איילון חויבה גם בשכ"ט עו"ד בשיעור 20% ומע"מ ובהוצאות משפט עבור האגרות וחוות הדעת שהגיש במשפט.

התמונה מתוך מסע ג'יפים של אתר השטח בקירגיזסטן ואין לה כל קשר לכתבה

לאתר של עו"ד חיים קליר