המסע אל ההר הקדוש - טיול ג'יפים להר כרכום, דצמבר 2018

הר כרכום, המכונה גם ההר הקדוש הוא ללא ספק אתר ייחודי המושך אליו הרבה מטיילים במהלך השנה ובמיוחד ביום אחד ספציפי - היום הקצר ביותר של השנה, בו תופעה מיוחדת להר המצטרפת למסתורין האופף אותו בולטת במיוחד. ביום הקצר של השנה בצהריי היום כאשר השמש מאירה בזוית מסויימת נוצרת תאורה ייחודית במערה שבמצוק ורואים את "האור" או כפי שכמונה המיתוס : "הסנה הבוער".

את התאריך ידענו מראש, את המקום גם אבל מה יביא לנו מזג האוויר והאם נצליח לקבל אישור לכביש 10 המספק חווית נסיעה בפני עצמה, כל אלו ידענו קרוב לתאריך עצמו, וכך המשכנו בהכנות כאשר הקבוצה מתחילה להתהוות, חברים ומשפחות - חלק מגיעים בקבוצות קטנות וחלק מגיעים בזוג.

תהיה מדורה? כמה קר יהיה? שיטפונות? ככה זה שאתה יוצא למקום הרחוק ביותר במערב הנגב בתקופה זו של השנה. אך דבר לא הרתיע. מזג האוויר שיתף פעולה, על ביגוד חם קל להתארגן ועצים למדורה אורגנו מראש. את הג'יפים שלנו המדריכים אבזרנו מפגוש לפגוש שלא יהיה חסר דבר וכך החל לו המסע אל עבר ההר.

את נקודת המפגש קבענו לתחנת הדלק במצפה רמון בשעה 09:00 בבוקר, אנחנו הגענו כחצי שעה לפני והתחנה עמוסה בחבורות ג'יפאים המתכנסים כל אחד לטיולו הוא. אנחנו מחליטים לרדת מהתחנה לכיוון החורשה בכניסה לגן הפסלים, שם יש מספיק מקום ל-15 רכבי שטח שאמורים להתאסף בכל רגע, מודיעים לכולם, מחממים תה ואט אט מתאספים החבר'ה. שניים מודיעים על עיכובים בדרך ואנחנו מתחילים תדריך והסברים, ניתן להם לחבור אלינו לקראת היציאה.

היום הראשון הוקדש להגעה לעומק השטח במטרה לחנות בתחתית ההר תוך כדי ביקור באתרים מיוחדים באזור שלאור היותם רחוקים כל כך נדיר שמטיילים מגיעים לשם באופן סדיר. כך שובצו להם גב צניפים והקניון הלבן כחלק מהמסלול של היום הראשון לעבר ההר.

אנחנו מתחילים בנסיעת כביש, חוצים את המכתש וממשיכים עד נחל ציחור, שמורת הנחלים הגדולים תלווה אותנו במסענו ביום הראשון. אנחנו נותנים לכולם להתאסף בכניסה לנחל ויוצאים בשתי שיירות. מנחל ציחור אנחנו פונים דרומה לכיוון נחל חיון, אזור שראה פחות מטיילים באותו הבוקר ועל כן מזמן לנו להקת צבאים מרשימה שמופתעת מהשיירה הארוכה.
אנחנו נכנסים לנחל חיון וכבר בהתחלה נתקלים בשינוים בתוואי עקב שיטפון שעבר ויצר מדרגה גבוה, גבוה מדי לחלק מהרכבים, עושים פרסה ומחפשים נתיב יותר נוח, המעבר לאותו נתיב מייצר שקיעה וחילוץ ראשון למסע. כולם מאושרים מהחוויה, כי הרי אין מסע ללא חילוצים. ממשיכים בתוואי הנחל לאט לאט כיוון שהשיטפון סחף אבנים לא קטנות לתוך הדרך, אבל ללא דרמות החבורה עוברת ואנחנו פונים מערבה לכיוון הצניפים.

הפסקת צהריים בגב צניפים, אמנם אין מים, השנה עוד לא זרם שם, אבל המקום מרשים וללא ספק פנינת טבע יפה לעצירה וארוחת צהריים. הילדים מטפסים ומקפצים וחלק מהמבוגרים אחריהם.
אך אין הרבה זמן, הדרך ארוכה והזמן קצר ולכן שמנו דגש על ארוחות ועצירות קצרות ואנחנו כבר בדרכנו ליעד הבא - הקניון הלבן.

כתובת משנת 1911 החרוטה בסלע - "עין וחוויב/وحويب 1330"

הזמן עובר השיירה מתגברת על הדרך והשינויים שבה ואנחנו מתחילים להבין שהעיכובים שנוצרו במהלך היום לא יותירו מספיק זמן לקניון הלבן, אך בהגיענו לכניסה לקניון הלבן אנחנו מחליטים להיכנס ולהשאר לישון בחניון הלילה הסמוך, שכן זמן הגעה מנקודה זו אל הר כרכום גבולי ועלול להוביל אותנו לשעת החשיכה.

החבר'ה מקבלים את השינוי באהבה ואנחנו נכנסים לקניון הלבן שעדיין מחזיק מים בחצי הגובה. החבורה שלחלקם זוהי הפעם הראשונה במקום, זהו מראה מרשים וניקרת ההתלהבות מהמקום והשמחה שלא פסחנו על האתר.

הקניון הלבן

בתום הביקור בקניון הלבן אנחנו חוזרים לחניון הלילה ומתמקמים במקום, מקימים אוהלים, מקימים מדורה ומגלים שיש לנו כמות עצים למה שנראה כמו שבוע בשטח שכן בנוסף לכמות שהבאנו אנו הביא גם אחד המטיילים (ג'קי) שק מלא בעצים חתוכים ומוכנים.
המדורה נדלקת, האש מחממת את כולם ואת האווירה וארוחות הערב מתחילות להתבשל ומגוון הבישולים רחב, החבר'ה מחליפים מנות בינהם ודי מהר גם היין יוצא וזורם.

הירח המלא מאיר את החניון

בתום הארוחה אנחנו מתאספים סביב המדורה, תחילה מציינים יום הולדת למתנה, שחוגגת יום הולדת. מציינים גם את יום השישי בשטח, הילדים מקבלים תירוש, המבוגרים עוד יין, ומתנה מחלקת עוגה שבסוף הערב היא כבר מתחייבת לשלוח לכולם את המתכון.

מנצלים את המעגל סביב המדורה להסבר על האזור, על היחודיות של הר כרכום, על הממצאים הארכיאולוגים, ועל התאוריות שקושרות אותו כמועמד בכיר בתואר הנכסף כהר סיני המקראי.

מסיימים בהסברים על התוכנית הצפויה ליום המחרת וחלקנו פורשים לישון וחלקנו נשארים ליד המדורה עם היין, בבוקר כבר לא נותרו עצים והנשארים במדורה נשבעים שאינם זוכרים שסיימו את כל העצים. כנראה שהיין היה ממש משובח.

כך או כך, אנחנו השקמנו קום כיוון שיש לנו עוד דרך אל ההר והחבורה מתארגנת ליציאה, ארוחת בוקר, קפה ומתחילים תנועה. אין כמו הבוקר בלב מדבר.

הדרך נעימה ולא מייצרת דרמות מיוחדות עד שאנחנו מגיעים למרגלות מעלה דלעת, מצב המעלה פחות טוב משנים קודמות ומהווה אתגר עבירות לא קטן לחלק מהחבורה, שכן לא כולם עם רכבי שטח קשוחים.

מתחילים עם עבודות המע"צ וממלאים בורות באבנים ומתחילים להעלות אחד אחד, בכדי לא להתעכב יתר על המידה כל מי שמתקשה מספר פעמים אנחנו מסייעים עם רצועות, ובתום שעה ארוכה כל החבורה למעלה.

ממשיכים אל ההר, החוויה במעלה דלעת לא מתירה לנו זמן מיותר ואנחנו מתארגנים במהרה למרגלות ההר. מתחילים עם הסברים ותדריך בטיחות להליכה. למרות לוח הזמנים הצפוף ותודות למשמעת זמנים שהחבורה נכנסת אליה, אנו מצליחים להגיע לכל המקומות בהם תכננו לבקר.

אנחנו מתחילים דווקא למרגלות ההר ליד מזבח שנים עשר האבנים. שולפים את ספר הספרים, מקריאים ממנו ומראים את הקשר האפשרי והדמיון הרב למזבח המתואר בספר שמות על מזבח שמשה מקים למרגלות הר סיני. ללא ספק אחד הממצאים המיוחדים והמלהיבים במקום. ההסבר מעורר דיון ודעות לכאן או לכאן אך דבר אחד כולם מסכימים - משהו מיוחד קרה במקום.

מתחילים טיפוס היישר לתצפית על תופעת הסנה הבוער. בדרך בצידו השני של ההר, עדר יעלים עושה את דרכו על שפת המצוק ומקנה לנו מחזה יפה בלב המדבר, השמש ממוקמת במיקום המדוייק מאחורי המצוק ואנחנו מתמקמים בתצפית, הפתח במצוק זוהר והתופעה בשיאה.

מכאן ממשיכים לאחד הממצאים החשובים והמסקרנים שבהר – ציור שמיד מקושר ל"לוחות הברית" , למרות שדעות החוקרים את ההר חלוקות ושונות וישנן מספר תאוריות לגביי משמעות הציור הימצאותו על ההר הזה בנקודה זו מוסיפה עוד לעניין ולמסתורין שבהר.

מנצלים את המקום להסבר על תופעת הפטינה בסלעי הגיר, איך היא שימשה את נוודי המדבר להשאיר את חותמם בדמות ציורי סלע ואיך היא עוזרת לחוקרים לתארך את הציור על גבי שכבת הפטינה.
מדברים על הציור של מה שנראה כמו לוחות הברית והקשר שלו גם לסמלים דומים במצריים העתיקה. לבקשת ההורים, היות וחלק מהילדים בדיוק קיבלו את ספר התורה בכיתה ב', אין מקום טוב יותר מלחבר את הנקודות ולקשר את הדברים והילדים מקבלים עוד הסבר נוסף על עשרת הדברות ממש ליד הציור של לוחות הברית.

טרם נמשיך בסיור בהר במגמת ירידה וחזרה לג'יפים שומרים על המסורת וקוראים לכולם לתמונה קבוצתית.
האתר מלא ממצאים וחשוב לנו להספיק את העיקריים שביניהם עם החבורה. הנקודה הבאה - מזבח העין שבניגוד לחלק אחר מהמזבחות באזור הוא שמר על צורתו הברורה ועל ציור הסלע שבמרכזו.

מכאן מגיעים לממצא הנחשב עפ"י אחת הטענות ל"מפתח" של ההר - ציור סלע המכונה ציור "המנורה" אך כמיטב המסתורין האופף את ההר אנחנו מספרים לחבורה על הטענה שלמעשה מדובר במפה קדומה של הר כרכום.

לאחר ההסבר והתצפית אנחנו יורדים לרחבה לארוחת צהריים זריזה שכן אושרה לנו הנסיעה לאורך כביש 10 בליווי צבאי ועלינו להגיע בשעה 15:00 בדיוק לנקודות הליווי. מתארגנים לארוחה ותזוזה אך לא לפני שכמיטב המסורת אנו מפנקים את החברה בשייק פירות טרי שמתיישב בול אחרי יום הליכה על ההר.

נוסעים לאיטנו לכיוון כביש 10, גם פה ניקר שינוי בתוואי הדרך עקב השיטפון בנחל שגיא, אך אנו מגיעים בדיוק בזמן לליווי שממתין לנו על הכביש. גם הנסיעה על כביש 10 היא חוויה בפני עצמה ובתום הנסיעה אנו מתאגדים בפעם האחרונה לכמה מילות סיכום.

היה טיול מאוד מוצלח ומהנה, אנו מקווים שגם אתם חולקים איתנו את התחושה.
מאיתנו צוות המדריכים, רמון ועודד,
להתראות בטיולים הבאים.

לעוד מסעות והדרכות בארץ ובעולם:

למסעות הבאים בארץ - הקלק כאן
למסעות הבאים בעולם - הקלק כאן
להדרכות הנהיגה הבאות - הקלק כאן