התוכנית במקור הייתה לנסוע דרומה, לכיוון מעלה הר לבן ומעלה מאיר אך ברגע האחרון הוחלט לשנות את המיקום ונסענו לאיזור טל שחר ומשלט 21. איזור עם שפע של ירוק מסביב, מספר לא מבוטל של מעלות ובקיצור אתגר לא קטן
הדריך: וייזל עדי
09:30, תחנת הדלק במושב טל שחר, אחרוני רוכבי האופניים מגיעים אחרי רכיבה מאומצת ואנחנו מורידים אוויר ויוצאים לחצר האחורית של המושב שמיקומה המדוייק, מאחורי מושב כפר אוריה. מספר לא מבוטל של מעלות בדרגות קושי שונות, לא מעט בוץ, כעדות לגשמים שירדו לא מעט באיזור בשבוע שקדם להגעתנו.
המעלות נצפים כבר מרחוק, הנעילות נכנסות לפעולה, מטפסים, מתגאים כמה שניות וכבר ממשיכים למעלה הבא.
המעלות הבאים צופים על מנזר דיר רפאעת, שגם זה לביקור, כמו הביקור ביקב מוני הממוקם בו. מעלות קשים במיוחד, מאוד טכניים הדורשים כיוון מקצועי אחרת המצב יהיה "בקנטים".
לאחר התמודדות לא קלה על מעלות דיר רפאעת, עצרנו לארוחת צהרים קלילה ביער צרעה ומשם, בנסיעת כביש, לכיוון משל"ט 21. המעלה הזה מעלה בי זכרונות מתחילת שנות ה-2000 כשהיינו פוקדים אותו כמעט מידי חודש. לא השתנה בו הרבה. חלק מהמקומות אף זכו למעקף, חלקם מעט הפכו לקשים יותר, אבל ברובו, אותו הדבר. השיטה היא למצוא מקומות עם אחיזה ואז הרכבים עולים בקלות, הגם שמדובר בסלע גבוה במיוחד.
לאחר כיבוש משל"ט 21 המשכנו לכיוון נחל כסלון, יער הטייסים, חציית נחל שורק וזהו השלב בו הגשם כבר הכריע אותנו- מייד בסיום כיבוש המשל"ט, כאילו שהמתינו שנסיים את העלייה ואת הקפה במרפסת, החל לרדת גשם שלא הפסיק עד שהחלטנו לפרוש הביתה בשעה 15:30. אין ספק כי סיפקנו לעצמנו כמה שעות אינטנסיביות של אתגרי נהיגה.
תודה לנהגים המוכשרים - מוטי אסייג, מיכאל וינטר, רמי נאפע ולחבר שסייע לי - אריה שבו.
הדריך וייזל עדי
למסעות הבאים בארץ - הקלק כאן
למסעות הבאים בעולם - הקלק כאן
להדרכות הנהיגה הבאות - הקלק כאן
1 תגובות
1
sarami1972386
17 במרץ 2019 ב 21:41
היה כיף
תגובות